פון היל poon hill+אנאפורנה בייס קמפ ABC

תוכנית טיול לפי ימים

יום 1: נאיפול (1070 מ') לאולרי (2020 מ') nayapul to ulleri
יום 2: אולרי (2020 מ') לגורפאני (2860 מ') ulleri to ghorepani
יום 3: גורפאני (2860 מ') לטדאפאני (2630 מ') ghorepani to tadapani כובשות את הפון היל
יום 4: טדאפני (2630 מ') לסינאווה (2360 מ') tadapani to sinuwa
יום 5: סינאווה תחתון (2360 מ') להימלאיה (2920 מ') sinuwa to himalaya
יום 6: הימלאיה (2920 מ') לאנאפורנה בייס קמפ (4130 מ') himalaya to ABC כובשות את הפסגה!
יום 7: אנאפורנה בייס קמפ (4130 מ') לבמבו (2310 מ') ABC to bamboo
יום 8: במבו (2310 מ') לג'ינו (1780 מ') bamboo to jhinudanda
יום 9 ואחרון: מג'ינו (1780 מ') לסיווי ופוקרה jhinudanda to siwai

קניית ציוד טיולים בנפאל

בכללי, אין סיבה להביא ציוד טיולים מהארץ.
אמנם חנויות הטיולים בנפאל מוכרות זיופים-אך לא ניתן להרגיש בהבדל.
עד שמגיעים לחנות עצמה אי אפשר להבין כמה שהמחירים זולים, אז הנה על קצה המזלג קצת מהקניות שלנו:

שק"ש topdown עד מינוס 10 מעלות-50 דולר
תיק יום 40 ליטר-20 דולר
מכנס טיולים-13 דולר
מעיל סופט ג'ל-20 דולר
זוג מקלות טיולים-6 דולר

השמועות אומרות שבפוקרה יותר זול, אנחנו עשינו את הקניות שלנו שם אבל לא ראינו את המחירים בקטמנדו.
בכל מקרה גם בפוקרה באזור הלייק סייד ובקטמנדו באזור הטאמל יש היצע חנויות מטורף.

ציוד מומלץ (מעבר לציוד הרגיל לטיול)

יש המון רשימות ציוד ברחבי הרשת, הנה כמה דברים שלדעתינו נותנים ערך מוסף:

חוט תלייה-בין אם עושים כביסה או רק בשביל לרענן את הבגדים.לפעמים יורד גשם בלילה וזה נוח לתלות את החוט בחדר
נייר טואלט-דבר שנוטים לשכוח ומחירו עולה יחד עם הגבהים.
קלפים-חבל להיזכר בזה באמצע הטרק ואז המחיר מופרז.זו גם אחלה דרך להתחבר ולהכיר אנשים חדשים.
שקדי מרק ונמס בכוס-כי זה כיף.
מקלות הליכה-לסקפטים שחושבים שאין צורך-אז יש. אנחנו היינו עם מקל לכל אחת וזה מאוד עוזר.
מלח-שמים בנעליים נגד עלוקות.
פק"ל גזיה-אמנם מעט כבד-אבל אנחנו אוהבות את הקפה שלנו (הבאנו גם אותו מהבית) ואת היכולת לעשות אותו מתי שנרצה.בכל חנות טיולים יש בלון גז לקנות.
פק"ל בישול-אם מדי פעם רוצים לבשל לבד, אפילו אם רק נמס בכוס.
תיק קטן מתקפל-מאוד שימושי ולא שוקל הרבה.אנחנו השתמשנו בו כתיק למקלחת וכשעשינו פק"ל.
מגבות-לא לסמוך על זה שיש בכפרים
מפה-אין יותר מדי איפה להתבלבל במסלול, אבל בטח ובטח אם לא לוקחים מדריך/פורטר מומלץ לקנות מפה-יש בכל חנות ספרים עולה בערך 250 רופי.
קוטל יתושים
וולטרן/בן גיי/כל משחה אחרת לשחרור השרירים-אנחנו סיימנו כל יום במסג' וולטרן
טבליות מים ו-ויטמניצ'יק -הן נותנות קצת טעם תפל.את הטבליות ניתן לקנות בבתי מרקחת בקטמנדו/פוקרה.
צ'וקולוקים(חטיפים)-נהיה מאוד יקר בכפרים,מומלץ לקנות בפוקרה מראש-הרבה!
ציוד חורף-תלוי עונה. אנחנו הבאנו כובעים, מעילים, כפפות ושאר ציוד חורף ובכפרים הגבוהים השתמשנו בהכל.

כסף

השער בנפאל : 104 רופי=4 שקל=1 דולר בערך.
השער הכי טוב שאנחנו מצאנו היה אצל סוויסה הצהוב בקטמנדו.
בכל מקרה גם אם אפילו בשדה תעופה-השער בקטמנדו עדיף על השער בפוקרה.

ויזה לנפאל:
אפשר לטפל בזה עוד מהארץ.
אנחנו שילמנו בשדה תעופה 40 דולר ל30 יום.

נסיעות לתחילת/סיום הטרק:
מונית דרך סוויסה האדום לנאיה פול עלתה 900 רופי לאדם. לאור המחיר בדרך חזרה(שמיד נפרט עליו) אולי ללא סוויסה,עם מיקוח קל, אפשר להגיע לפחות.

ג'יפ מסי ווי לפוקרה-עלה 750 לאדם (וזו דרך הרבה יותר ארוכה מההלוך)חשוב להתמקח איתם שזה יהיה עד ללייק סייד ולא שסתם יורידו אתכם בפוקרה.

אפשר את הנסיעות האלה לעשות גם באוטובוס מקומי-הרבה יותר זול אבל מן הסתם יותר ארוך והרבה פחות נוח.

אשרות יציאה לטרק:
acap-אשרת כניסה לשמורת האנאפורנה עולה 2000 רופי
tims- ישנם מחירים שונים אם לוקחים פורטר או לא.לנו בלי פורטר עלה 2200 רופי.

תקציב יומי:
מכיוון שהיינו לא בעונה וגם אחרי הרעידה-ברוב במקומות לא שילמנו על לינה והתחייבנו לאכול במקום ארוחת בוקר וערב.
אם כן שילמנו על לינה המחיר הוא 100-150 רופי לאדם.
אוכל-דל באט 400-600 באט רופי לאדם, ארוחת בוקר 250-500, קולה 100-300, מרס/סניקרס 100-250.
מקלחת חמה-לרוב לא שילמנו אבל במהלך העונה הם לוקחים על זה 50-150 לאדם.
כניסה למעיינות החמים בג'ינו / עלייה לפון היל-50 רופי לאדם.

אנחנו לקחנו איתנו 20,000 רופי לאדם בהמלצת סוויסה ובפועל חזרנו עם חצי חזרה.(אבל זה בגלל עניין הoff seoson)

כמה המלצות כלליות:
בגדול, אף מחיר אינו סופי בנפאל, הכל נתוח למיקוח. נשים הן קצת יותר קשוחות במיקוח.
אם הולכים למקומות של מקומיים אז כדאי לראות כמה הם משלמים לפני שאתם משלמים בעצמכם.
בקניית ציוד טיולים-לא בהכרח משתלם לעשות קנייה גדולה באותו מקום-לאו דווקא תתקבל הנחה בהתאם.
לקנות רק ברופי ולא בדולרים-גם על דברים גדולים-ככה יש הרבה יותר גמישות על המיקוח.

וויפי

בקטע מאוד הזוי, ברוב הכפרים יש וויפי.בעונת הטיולים יכול להיות שיהיה על זה חיוב (בערך 50-100 רופי)
בכל מקרה, אפשר להיות מחוברים לעולם למעוניינים...

מאכלים

תכלס, האוכל הנפאלי לא משהו...בעיקר משביע-שזה טוב למטיילים.
הנה כמה מאכלים שהבנו מהם לאורך הטיול:
דל באט-הארוחה העיקרית בנפאל. מגיע במגש עם מרק עדשים, אורז ותוספות שונות -לרוב תפו"א בקארי וירקות מוקפצים.והחלק המוצלח-נותנים ריפיל ללא תשלום.
מומו-כיסון עם מילויים שונים-צמחוני, עוף, חזיר, באפלו.
סמוסה-סוג של סמבוסק במילוי תפו"א וחומוס.
פקודה-מעין לביבה צמחונית.
נען/צ'פטי/רוטי-סוגי לחם שונים.לנו הכל הזכיר פיתה דרוזית.
פפד-סוג של תפוצ'יפס גדול.
ספרינג רול-לא מה שדמיינו-בפועל זה מעיין סנדוויץ' עם מוקפץ מטוגן.
צ'או מיין-נודלס עם ירקות מוקפץ.
יאק צ'יז- הגבינה שבה משתמשים בכפרים.אנחנו לא מאוד אהבנו אותה, יש שמצאו לה דמיון עם צ'דר, בכל מקרה שווה לנסות.

התפריטים בכפרים זהים לחלוטין ודי זהים גם במחיר לאותו כפר (בין הגסטהאוסים).

המלצה חשובה: לוקח לנפאלים המון (!) זמן להכין אוכל. צאו מנקודת הנחה שאם עצרתם לארוחת צהריים ייקח לפחות 30-40 דקות עד שהאוכל יהיה מוכן. כנ"ל לגבי ארוחת ערב-אפשר לומר לבעל הגסטהאוס מה תרצו לאכול כבר שהגעתם ולקבוע איתו באיזו שעה תאכלו-מומלץ ביותר! אנחנו נפלנו בזה כמה פעמים ועוד היינו די לבד בגסטהאוסים..

סוכנויות טיולים

קטמנדו ופוקרה שורצות סוכניות טיולים.
הישראלים בדרך כלל הולכים לסוויסה האדום והצהוב או לסוכנות שי-אין מה לעשות הם יודעים לתת שירות לישראלים.
אנחנו ממליצות להיכנס גם לסוכנויות האחרות ולראות מחירים...בסופו של דבר גם עם הסוויסות מותר להתמקח.

כמו כן, דבר שמאוד עוזר הוא שבדר"כ הסוכנות שאיתה יוצאים נותנת להשאיר ציוד אצלה. (אנחנו השארנו בסוויסה האדום)

קטמנדו

איזור התרמילאים בקטמנדו נקרא טאמל.
מהרגע שנחתנו גילינו שעד כמה שהמקום נראה עולם שלישי-המקומיים יודעים אנגלית רהוטה. פרט זה תפס לאורך כל השהות שלנו בנפאל כולל גם בכפרים.

לינה-אנחנו מצאנו מלון ב1000 רופי לחדר עם מזגן (כמובן אחרי מיקוח). המלון נקרא קטמנדו ריזורט והוא ממש ליד סוויסה הצהוב.
היה מעט רועש בלילה.

אטרקציות:
יש כמה מקדשים לבקר בהם אם אין משהו יותר טוב לעשות.
גן החלומות-נחמד אבל עולה מחיר מופרז יחסית לנפאל-200 רופי לכניסה חד פעמית.
כיכר דורבאר-מלא סוחרים, נחמד לטייל ולראות קצת תרבות ואוכל מקומיים. במרחק הליכה מהטאמל.

תחבורה-לא ניסינו אוטובוס מקומי, בעיקר הלכנו ברגל.
מונית מהשדה תעופה לטאמל בלילה עלתה 500 רופי (מאמינות שאפשר לרדת לפחות..היינו עייפות)
מונית מהטאמל לשדה תעופה בבוקר עלתה 300 רופי.
אוטובוס תיירים לפוקרה-קוראים לתחנה קנטיפאת-מרחק הליכה מהטאמל.האוטובוסים יוצאים ב7 בבוקר משם.
עדיף לקנות כרטיסים דרך סוכנויות ולא במלון.(לא בעונה אפשר גם פשוט להגיע לשם ולקנות במקום)
מחירים:עם מאווררים 600 רופי, עם מזגן 700 רופי.
הנסיעה אורכת כ-8 שעות.האוטובוס עוצר מספר פעמים לאורך הדרך.
נסיעה לא קלה-אבל האוכל בדרך מעולה.

אפשר להגיע לפוקרה גם באוטובוס מקומי או בטיסה.

פוקרה

עיר הרבה יותר נעימה מקטמנדו.
הלייד סייד (lake side) זה האיזור התיירותי ואיזור התרמילאים.
דבר מעניין שלמדנו כשהגענו לשם (וזה כולל על כלל נפאל-וקטמנדו והכפרים בפרט) הוא שבמהלך היום ישנן 2 הפסקות חשמל יזומות ע"י הממשלה למשך כמה שעות (מצורפת תמונה) ולכן זה נראה שבהמלך היום האנשים פשוט יושבים בחושך.(אפשר לקחת מהגסטהאוס לו"ז הפסקות חשמל).

לינה:
אין למה להתמקח על מזגן-גם ככה אין חשמל. מצאנו ב-1000 רופי חדר נקי עם מאוורר ומים חמים בbutterfly lodge.קצת יקר-אבל נקי.
אפשר למצוא במחירים גם הרבה יותר נמוכים.

תחבורה:
מונית מהתחנת אוטובוסים ללייק סייד עולה כ-100 רופי לאדם.
אוטובוס לקטמנדו-בדומה לאוטובוס מקטמנדו-דרך הסוכנויות.
אוטובוס מקומי-חוויה מאוד מומלצת-עולה כ20-25 רופי לאדם.

אטרקציות:
-סובב אגם ופגודת השלום.
-חציית האגם בסירה.
-בנג'י של 72 מטר.

אוכל:
יש מגוון גדול של מסעדות ובתי קפה -של אוכל מקומי וגם מערבי.יש כמה מקומות שקיבלו שם ישראלי עם הזמן-קפה שינקין, קפה דפנה..
אנחנו היינו בקטע של למצוא ולנסות את האוכל רחוב המקומי.

בכללי ההמלצה שלנו היא לקחת אוטובוס מקומי לאיזור השוק(לשאול פשוט בסוויסה איפה זה, יש להם גם מפה) וללכת לאיבוד שמה.
אנחנו מצאנו גם קניון גדול עם סופר ענק, מלא אוכל רחוב, מוצרים אלקטרונים, ביגוד וכו..

יום 1: נאיפול (1070 מ') לאולרי (2020 מ') nayapul to ulleri

בשעה 7:15 יצאנו מפוקרה לנאיה פול (נסיעה מדהימה בפני עצמה מבחינת נופים) וב 8:30 סוף כל סוף יצאנו לדרך!
הדרך לבירטאטי birethati די קלילה וקצרה.לאחר שעוברים את נאיה פול הנהר זורם מצידינו ולוקח כ30-40 דקות עד שמגיעים לכפר ובו צ'ק פוסט ראשון לאשרת tims. לאחר מכן עוברים גשר ותוך 3 דקות מגיעים לצ'ק פוסט השני של אשרת acap.
משם התחלנו ללכת לכיוון צפון-מערב במגמת עליה מתמדת, ישנו שילוט גם לגוראפני (ghorepani) אליו נגיע ביום השני.
העלייה לכיוון טיקדגווה (tikhedhungga) לקחה כ-3 שעות כשלאורך הדרך עוברים מספר כפרים ומומלץ ביותר לעצור ולטבול בנהר.
מטיקדגווה המשכנו לכיוון אולרי, עברנו 2 גשרים כאשר השני חוצה את הנהר ומעביר לצידו השני ומשם מתחילה עלייה של כ-3500 מדרגות-500 מטר גובה (מ1540 עד 2020 מטר).
העליה לקחה לנו כשעתיים וחצי-עלייה די מתישה- במיוחד ליום הראשון והינה טבילת אש ראשונה למדרגות אשר מנקודה זו לא ניפרד מהם עד סוף הטרק.מומלץ להיעזר במקלות הליכה בעליית המדרגות. במהלך העלייה ישנם הרבה קיוסקים לעצירות ונשנושים.

לאולרי הגענו ב15:15 די מותשות ובלי להתמהמה התמקמנו בגסטהאוס הראשון בכפר.

יום 2: אולרי (2020 מ') לגורפאני (2860 מ') ulleri to ghorepani

יום מעט יותר קליל מקודמו.
יצאנו ב7:30 לאחר ארוחת בוקר בגסטהאוס ומכיוון שישנו בתחילת הכפר נחשפנו לכפר כולו ולהמשכן של המדרגות.
בשעה 8:40 עשינו הפסקה ראשונה בכפר קטן banthanti. משם המפה מטעה מעט-היינו בטוחות שעלינו לחפש פיצול דרכים בכדי לא להמשיך מערבה, אך זה אינו נמצא בשטח.בפועל, אין לאן לטעות וזוהי פשוט דרך רציפה בתוך היערות, תוך עליות וירידות לסירוגין כשהנהר לימינינו.בדרך ישנם מספר גשרים כשהאחרון מעביר אותנו לצידו השני של הנהר.משם יש עלייה רצופה של כשעתיים לגורפאני כשבדרך עוברים כפר קטן בשם nanggethanti.הגענו לגורפאני ב14:30 אחרי עצירות רבות וארוחת צהריים שהכנו לעצמנו.
בכניסה לגורפאני יש מעין " שער ניצחון" צהוב גדול. מומלץ להמשיך קצת בתוך הכפר (כרוך בעליית מדרגות כמובן),הוא מאוד מרשים ובעל תצפיות נהדרות.בחרנו בגסטהאוס greenview ונהנו מאוד מהנענע שהם מגדלים בשביל להכין לנו תה.

יום 3: גורפאני (2860 מ') לטדאפאני (2630 מ') ghorepani to tadapani כובשות את הפון היל

4:30 בבוקר-השכמנו קום ויצאנו לעבר פסגת הפון היל! סופסוף בלי כל הציוד על הגב, ורק עם תיק קטן עם מים ופק''ל, חמושות בבגדי חורף (היה מאוד קר) , פנסי ראש ומצלמה התחלנו ללכת בחושך בעקבות השלטים לפון היל. מסתבר שישנו מס כניסה לשביל בסך של 50 רופי (כ2 שקל)לאדם, לא היה לנו כסף עלינו, אך אל דאגה הבחור הגיע עד לחדרינו בגסטהאוס שעות אחרי בכדי לגבות את התשלום.
הדרך עד לפסגה לקחה כשעה ובסופה מגיעים לנקודת תצפית מרשימה בגובה 3,210 ממנה ניתן לראות 360 מעלות.
לדאבונינו היה מעונן קלות ולא זכינו לראות את כלל הנוף,אך היה מאוד כיף לשתות תה עם אוריאו בקור של הפסגה. (למי שרוצה יש קיוסק משקאות חמים בפסגה).
ב7:30 חזרנו לחדר, התארגנו (שילמנו לבחור) ואכלנו ארוחת בוקר.
בסביבות 8:45 יצאנו לכיוון טדאפני(יש המון יציאות מהכפר-פשוט צריך לשים לב לשילוט) הדרך הייתה מאוד בוצית בתחילתה (ירד גשם בלילה) ובמגמת עליה.
בשלב מסויים התחלנו ללכת לאורך הרכס וניתן לראות את הכפר ממנו יצאנו ואת פסגת הפון היל.לאחר כשעתיים ב11:30 הגענו לדוראלי (deurali) ומשם מתחילה ירידה מאוד יפה לאורך הנהר. לאחר כשעתיים (עם עצירת קפה בדרך) הגענו לbanthanti (יש להם קטע עם שמות זהים לכפרים שונים) שם עצרנו לארוחת צהריים לדל באט הכי טעים שאכלנו לאורך כל הטרק (גסטהאוס השני מהכניסה לכפר).
הצלחנו קצת להתברבר בדרך לטדאפאני, תחילת הדרך לא לגמרי ברורה והבוץ לא הקל על העניין.כהפקת לקחים מומלץ לעקוב אחרי צינור המים וכבל החשמל הם צמודים למסלול.הדרך במגמת ירידה עד הגעה לגשר שחוצה את הנהר ומשם אפשר רק לעלות.
לאחר מתקפת עלוקות לא נעימה במיוחד-התחלנו לטפס במדרגות הלא נגמרות (כי תמיד היום נגמר בעלייה) כחצי שעה עד ההגעה לטדאפני.
לראשונה גילינו איך מרגישה מקלחת באמת חמה (ביקשנו מבעלי הגסטהאוס לפתוח את הגז) וסיימנו יום שיש שיאמרו שהוא יחסית קל (בגורפאני אמרו לנו שייקח כ-3 שעות הליכה) אך לנו התברר להיות יום לא קל בכלל שנגמר יחסית מאוחר ב16:30.
אבל הכל היה שווה את זה שסופסוף זכינו ללילה עם כוכבים.

יום 4: טדאפני (2630 מ') לסינאווה (2360 מ') tadapani to sinuwa

פתחנו את היום עם שמש במלוא הדרתה-דבר נדיר בימים האחרונים-ולאחר כ10 שעות שינה וארוחת בוקר מוצלחת יצאנו לכיוון chuile.מטדאפני יוצאות מספר דרכים אז יש פשוט להסתכל על השלטים ולשאול את המקומיים. כמו כן, לראשונה גילינו סימוני דרך כחול-לבן כך שאין לאן להתבלבל. הדרך מתחילה בירידה עד לצ'ולי שם מגיעים למדשאה ענקית עם נוף מהמם שגם צופה על המשך המסלול.לאחר הפסקת תמונות, המשכנו בירידה עד הגשר כשבדרך חולפים על פני עוד כפר קטן. הגענו לגשר ב11 והתחלנו בעלייה חדה במדרגות עד כפר ghurnung שאורכת כחצי שעה. משם ממשיכים בעלייה מתונה כשהדרך חשופה לשמש והמדרון מימין.עוברים מספר בקתות בדרך עד שמגיעים לכפר salaphu לאחר כשעתיים, כשבדרך עצרנו להכין לעצמינו ארוחת צהריים.משם מתחילה ירידה חדה עד לכפר chomrong שאורכה עד לכניסה לכפר היא כ-30 דקות. ניתן לראות כי יש לכפר מלא פוטנציאל להיות חי ותוסס הוא מאוד גדול ומלא במסעדות, מכוני מסג' ומאפיות-לצערנו מכיוון שזו הייתה off season הכל היה סגור..
בדרך ישנו מעין קיוסק גדול עם מחירים מאוד נמוכים יחסית לכל הטרק-מומלץ לעשות השלמות (אנחנו קנינו בטריות) או סתם להתפנק על מרס וקולה (גם את זה עשינו). התכנון היה לישון בקצה התחתון של הכפר אך לאחר ההפסקה בקיוסק והמשך הירידה לקצה הכפר גילינו שהגענו לאזור מקומי ללא גסטהאוסים (הכפר מאוד גדול!) עם ההבנה שלאחור לא חוזרים-הרי עלייה משתי צידינו- בספונטניות מופלאה החלטנו להמשיך ליעד הבא-סינאווה.ניתן לראותו מצ'ומורנג, אך בכדי לטפס אליו ראשית יש לרדת עד לנהר ולחצות גשר.הגענו לגשר ב16:30,מלאות מוטיבציה ומעודדות ממזג האוויר הנעים התחלנו לטפס.ב17:30 בלי התלבטויות מיותרות נכנסו לגסטהאוס הראשון בכפר.

קולה כבר עלתה 250 רופי, אחרי שבקיוסק בצ'ומורנג המחיר היה 170.

יום 5: סינאווה תחתון (2360 מ') להימלאיה (2920 מ') sinuwa to himalaya

קמנו בבוקר לעוד פודינג שוקולד ודייסת שיבולת שועל (שילוב מומלץ) וב8:30 התחלנו לטפס לעבר במבו (bamboo) , בדרך לאחר 50 דקות עלייה, גילינו שקיימים סינאווה תחתון ועליון (במבט על המפה-יכול להיות שהתחתון זה bhanuwa). המשכנו בדרכנו עד khuldighar-שזה לא באמת מקום-פשוט ממנו מתחילים לרדת עד במבו.הגענו לשם ב11:00 ועצרנו להתרעננות קלה. יצאנו לכיוון דובאן -דרך שמאופיינת בעליות וירידות וסך הכל די סבירה-ניצלנו זאת לטבילה קלה(המים קפואים!). הגענו לדובאן (dobhan) ב13:00 והתיישבנו לאכול צהריים, ב14:00 המשכנו לכיוון הימלאיה (himalaya) הדרך כולה עליות חדות ונופי מפלים מטורפים, באמצע הדרך עוברים מקדש קטן(קשה לפספס את ריח הקטורת) ומשם ממשיכים לעלות עוד כשעה עד לכפר.הכפר עצמו קטנטן ויש בו רק 2 גסטהאוסים-שתיאמו בינהם מחירים ולכן לא הייתה ברירה אלא לשלם על לינה 150 רופי לאחת.
הקולה כבר ממש יקרה-300 רופי.
החלטנו לקום מוקדם מחר ולנסות לכבוש מחר את הפסגה!

יום 6: הימלאיה (2920 מ') לאנאפורנה בייס קמפ (4130 מ') himalaya to ABC כובשות את הפסגה!

מלאות מוטיבציה לקראת היום הגדול, קמנו מוקדם והחלטנו לצאת לדרך ולאכול ארוחת בוקר בכפר הבא deurali .
כשבאנו לשלם לבעל הגסטהאוס גילינו כי הוא מחייב אותנו גם על מקלחת חמה 150 רופי לאחת(המקום היחידי שביקש את זה ,ועוד בלי להודיע לנו מראש) בקיצור הכפר הזה לא השאיר אותנו עם הרגשה נעימה במיוחד. קפה זריז והתחלנו ללכת ב7:30, השמש עדיין לא זרחה לחלוטין וזה היה נחמד לטפס במזג אוויר קריר. הדרך היא במעיין ג'ונגל שכזה וב9:00 הגענו לדוראלי ואכלנו ארוחת בוקר. בעקבות הרגשת הסחרור שאפפה אותנו-ספק אם בגלל הגובה או בגלל שלא אכלנו ארוחת בוקר לפני ההליכה-החלטנו לקחת כדור מחלת גבהים.
ב9:35 יצאנו לכיוון הMBC, השמש כבר הייתה במלוא הדרתה דבר שמצד אחד חשף נופי מפלים משוגעים ופסגות מושלגות מטורפות, אבל מצד שני השמש הקופחת הקשתה על ההליכה-מומלץ להיות חכמים בשמש, אפילו שקריר. העלייה לmbc היא ללא ספק החלק הכי קשה של היום מבחינה טופוגרפית וכרגיל כמובן שהמדרגות מככבות בה. ב12:15 הגענו ועצרנו לארוחת צהריים. שימו לב שבין הגסטהאוס
הראשון בישוב להמשך הכפר יש מרחק הליכה של עוד כמה דקות טובות. יש שממליצים לסיים את היום פה בכדי לא להסתכן במחלת גבהים, אבל הרגשנו טוב והחלטנו להמשיך.
לאחר שעה ב13:15, נרגשות ונמרצות התחלנו את הטיפוס האחרון לABC כשבשלב זה הטיפוס הוא בתוך העננים והראות די נמוכה.
העלייה די מתונה ולא מאוד קשה טופוגרפית, מצד שני האוויר כבר מתחיל להיות דליל וזה לא קל. ההליכה היא בשדה פתוח כשהנהר מלווה אותנו לאורך הדרך. ב15:00 לאחר המדרגות האחרונות הגענו לכפר. הכפר מאוד קטן בלי יותר מדי גסטהאוסים והיה המקום הראשון בו אין אופציה למקלחת, הוצע לנו דלי מים חמים-ויתרנו. בערב זכינו לשקיעה עם ראות לקויה-מה שרק נתן תיאבון לזריחה של הבוקר עם התקווה לראות סופסוף את כל הנוף. חויבנו על הלינה ב100 רופי לאחת וקולה עולה 300 רופי. לאחר משחק קלפים סוער עם חבר בריטי שהכרנו, הלכנו לישון דרוכות לקראת הזריחה של מחר...

יום 7: אנאפורנה בייס קמפ (4130 מ') לבמבו (2310 מ') ABC to bamboo

השכמנו קום ב5:20, מצויידות בלבוש חם, פק"ל, עוגיות, פנסים ומצלמה כמובן יצאנו לראות את הזריחה...ולא התאכזבנו.
הפסגות המושלגות שוות כל מדרגה שעלינו לאורך הדרך. לאחר תה חם ומקבץ תמונות מפואר חזרנו לגסטהאוס להתארגנות וארוחת בוקר. נפרדנו בלב כואב מהפסגה ויצאנו חזרה ב7:45 ללא ידיעה מה היעד...לאן שנגיע-נגיע. הדרך לMBC שאתמול אפפה אותנו בערפל התגלתה להיות מהממת ביופייה-גילינו שדות ירוקים פתוחים, פרחים צבעוניים ועוד ועוד פסגות מושלגות שאתמול העננים הסתירו.
חלפנו על פני MBC ב8:40 והמשכנו לדורלי. הירידה מתסבר לא קלה בכלל ומרגישים אותה בכל שריר ושריר בברכיים, רגליים וכו..ב10:00 הגענו לדורלי ולאחר עצירת התרעננות המשכנו הלאה, חלפנו על פני הימלאיה, הגענו לדובאן בסביבות 13:00 והתיישבנו לאכול צהריים. בתזמון מושלם כמה דקות אחרי שהתיישבנו החל מבול עצבני שנחלש רק 15:45.התכנון שהתגבש לו להגיע לסינווה התבדה והחלטנו לנסות להגיע לפחות לכפר הבא-במבו.עשינו את הדרך במהירות שיא וב16:30 כבר הגענו לכפר.החלטנו שאין סיבה לסבול ולהמשיך בגשם ולהתמקם כאן להלילה. אפשר בגדול להגיע לסינווה ביום הזה ללא בלת"מים.

יום 8: במבו (2310 מ') לג'ינו (1780 מ') bamboo to jhinudanda

אחרי ארוחת בוקר וקפה טוב יצאנו ב7:45 בידיעה ששתי עליות רצינות לפנינו היום-לסינאווה עליון ולצ'ומרונג.
ואכן יישר מהיציאה מבמבו התחלנו לטפס בערך 30-40 דק' עד הנקודה הלא ידועה khuldighar שממנה יורדים עד לסינווה עליון לשם הגענו ב9:20. המשכנו לעבר הגשר המחבר בין סינווה לצ'ומורנג שם תידלקנו בצ'וקולוק לכל אחת והתחלנו לטפס לעבר צ'ומורנג-העלייה הגדולה האחרונה בטרק. בסביבות 10:45 הגענו לקיוסק הזכור לנו לטובה עוד מהפעם הקודמת,זוג הזקנים המנהלים את החנות היו משועשעים מתמיד אז לא יכולנו שלא לעצור לעוד קולה וחטיף. המשכנו לעלות במדרגות עד לקצה הכפר, ובסוף העלייה המפרכת ב12:00 הגענו לגסטהאוס האחרון שממנו יש שלט שמורה שמאלה לכיוון ג'ינו ונאיפול. נפרדנו מצ'ומרונג והתחלנו לרדת במדרגות לג'ינו. מצאנו גסטהאוס לא הכי מומלץ, זה הגסטהאוס הכי קרוב לירידה למעיינות החמים. אכלנו ארוחת צהריים והחל לרדות (שוב כמו אתמול) מבול כבד. כשנחלש, התארגנו וירדנו למעיינות החמים,בדרך יש כרטיסן שגובה 50 רופי לאדם, 5 דקות לאחר שעברנו אותו כנראה כתוצאה מהגשמים של היומיים האחרונים התקיפו אותנו עלוקות מכל עבר-החלטנו כי אנחנו נכנעות וחוזרות חזרה.ריב קטן עם הכרטיסן וקיבלנו את כספינו חזרה. פעם ראשונה שנתקלנו בחיסרון של לטייל לא בעונה, שכן יורד גשם לעיתים יותר קרובות ואיתו באות העלוקות שטפו טפו לא התביישו לתת לנו כמה ביסים טובים.

יום 9 ואחרון: מג'ינו (1780 מ') לסיווי ופוקרה jhinudanda to siwai

לאחר לילה גשום שבו הבגדים שתלינו לייבוש נרטבו כליל, חיכינו להפוגה בגשם ובסביבות 8:30 יצאנו לדרך הבהנה שכנראה לא יפסיק לטפטף היום. כצפוי, בהמשך לאתמול, העלוקות תקפו בכל הכוח והיו כמו פטריות אחרי הגשם אבל לא הייתה ברירה אלא להמשיך.
אחרי ג'ינו יש גשר ובכדי לא להגיע לlandruk יש לשים לב שלא חוצים את הנהר והוא כל הזמן משמאל. ב9:30 הגענו לnew bridge שבשונה מהמפה נמצא גם מערבית לנהר. קצת אחרי הכפר יש צומת דרכים בה יש לבחור בדרך הימנית וכך לא חוצים את הנהר. כך ממשיכים לכיוון נאיפול. עוברים מספר כפרים בדרך וב12:00 הגענו לכפר siwai שממנו מתחילה דרך ג'יפים. ניתן להמשיך רגלית עד לנאיפול או לקחת אוטובוס מקומי. אנחנו בחרנו עקב מתקפת העלוקות לאחר מיקוח קל לקחת ג'יפ לפוקרה-לשים לב שאתם זוגרים עם הנהג עד לגסטהאוס, אחרת תיתקעו בשומקום באמצע פוקרה.

קבצים מצורפים

• מפה כללית של הטרק