תאריך הטיול | September 2018 |
---|---|
משך הטיול | 13 ימים |
עונה מומלצת | מספטמבר עד דצמבר |
יצאנו מוקדם בבוקר מקטמנדו לבסיסר (besisahar), לקח לנו 4 שעות וקצת. משם לקחנו ג'יפ לנאדי (nadi) במחיר של 500 רופי לאדם. בד"כ אפשר להגיע עם הג'יפ עד לסיאנג (syange) אבל במקרה שלנו הכביש נחסם ממפולת אבנים. מנאדי הלכנו 3 וחצי שעות עד לגיירמו (ghermu) שנמצא ק"מ אחד מסיאנג.
דרך: 10 ק"מ.
לינה: ישנו בגסט האוס קריסטל במחיר של 300 לחדר (אפשר למצוא ביותר זול, אנחנו עשינו טעות של יום ראשון בטרק), היו מים חמים, ווי פיי מעולה,חדר סביר עם שתי מיטות יחיד, ושקע במטבח.
מזון: דאל באט שמגיע עם צ'אפטי ב400, צ'אפטי ב150 ל2 חתיכות.
סה"כ: 1000 רופי לאדם כולל לינה (בלי דיל ישראלי).
יצאנו ב8 בבוקר והגענו ב16:00. היום מתחיל בעלייה על כביש עפר, באחד הפיתולים של הכביש יש דרך קיצור שחוסכת כמה מאות מטרים אבל קל לפספס אותה. אם פספסתם אותה והמשכתם על הכביש לא קרה כלום.
אחרי 7.5 ק"מ מגיעים לצ'מג'י (chamje). בסוף צ'אמג'י מגיעים לפיצול, אפשר לבחור או לרדת למטה או להמשיך על כביש עפר. אנחנו בחרנו לרדת והמשכנו עם הסימון של השביל וזוג שטייל איתנו הלך על הכביש בהמלצת הפורטר שלו. בסופו של דבר הדרך המסומנת יותר קצרה אבל לטענת הפורטר דרך הכביש הנוף יותר יפה... לשיקולכם. היום נגמר בעלייה לא קשה מידי שק"מ אחריה מגיעים לטל (tal).
דרך: 14 ק"מ (13 למתחילים מסיאנג), 600 מ' עלייה.
לינה: גסט האוס פיס לנד. בעל גסט האוס ממש נחמד שמציע דיל ישראלי (לישראלים) גם בלי לבקש, חדר נקי ונוח עם מקלחת ושירותים בחדר, מים חמים, יש ווי פיי אבל הוא לא עבד שהיינו שם ושקע בחדר.
מזון:
דל באט (עם ריפיל מפנק),צ'אפטי ריבה/דבש 240.
סה"כ: 1350 רופי לאדם (עם דיל).
יום קליל! התחלנו ב8 והגענו ב13:30 אחרי הליכה רגועה והרבה עצירות. אחרי 2.5 ק"מ בערך מגיעים לפיצול, אפשר לללכת בדרך של הג'יפים (שמאלה) או לעלות וללכת על צלע ההר (ימינה). אנחנו בחרנו בצלע ההר כי הנוף נראה לנו מרשים יותר משם והדרך מוצלת יותר. 1.5 ק"מ אחרי הפיצול השביל נחסם ע"י מפולת סלעים, אפשר לעבור די בקלות אבל חשוב להיזהר כי בכל זאת הולכים קרוב לקצה. אחרי כמה ק"מ שני השבילים שוב מתחברים והולכים על דרך הג'יפים עד לדאנקיו (danagyu).
דרך: 11 ק"מ, 490 מ' עלייה.
לינה: ישנו בגסט האוס מדר לנד, דיל ישראלי, חדרים טובים, שקע בחדר, ווי פיי טוב, מים חמים.
מזון: דל באט ב470, צ'אפטי 220
סה"כ 1400 לאדם.
התחלנו ללכת ב8:30 כי ידענו שעומד בפנינו יום קצר. הדרך מתחילה בעלייה (יותר תלולה מבדרך כלל) של כמה ק"מ עד לטימנג ואז הופכת נוחה יותר. רוב היום על דרך עפר ועוברים דרך הרבה כפרים. הגענו לצ'אמה ב13:00.לא עשינו עצירות כי ירד גשם לאורך כל היום ללא הפסקה. המלצה! הבריכות החמות בצ'אמה באמת חמות מאוד ומפנקות! יש חדרי הלבשה קטנים לגברים ולנשים.
לינה: גסט האוס nurpuling, מארחים מאוד נחמדים, אח עם אש חמה ונעימה בחדר אוכל שמאפשרת ייבוש של הציוד, יש ווי פיי אבל הוא לא עבד בביקור שלנו, חדר נקי עם שקע. דיל ישראלי.
מזון: דאל באט 550, צ'אפטי 250.
סה"כ 1300 לאדם.
דרך: 11 ק"מ, 480 מ' עלייה.
הדרך לאפר פיסנג היא עלייה מתמשכת לפעמים תלולה אבל רוב הזמן לא קשה מידי.
6.5 ק"מ אחרי צ'אמה יש מפעל למיץ תפוחים ומאפייה נחמדה לידו, מומלץ להתפנק על מאפה ותה (המחירים סבירים). אחרי 11 ק"מ מגיעים לפיצול שנמצא בסוף הכפר דאיקור פוקרי (dhikur pokhari) שם צריך להחליט אם להמשיך לאפר פיסנג או לואר פיסנג. אנחנו בחרנו להמשיך לאפר. הדרך לאפר קשה יותר וטיפה ארוכה יותר אבל הנוף מדהים ובכל מקרה תכננו יום אחרי להמשיך למננג מהאפר פיסנג.
לינה: (מומלץ!) hotel royale alpine,חדר נקי עם שתי מיטות, בהתחלה היה ווי פיי נחמד אבל אחרי כמה שעות הפסיק בכל הכפר, מקלחת חמה, חדר אוכל עם אח קטן שעושה את העבודה (במיוחד שבמקומות אחרים לא הדליקו), מארחים ממש נחמדים ובאמת רוצים שתרגישו טוב. 100 רופי לחדר, לא מצאנו דיל ישראלי בכל המקומות שניסינו בכפר.
מזון: 550 דאל באט, 300 צ'אפטי.
סהכ 1400 לאדם.
דרך: 14 ק"מ, 630 מ' עלייה.
יצאנו מוקדם מפני שידענו שמחכה לנו יום מאתגר. בתחילת הדרך הולכים כמה ק"מ אחדים בדרך נוחה ומישורית עד שמגיעים לתחילתה של עליה ארוכה ותלולה עד לכפר גיירו (ghyaru). העלייה לא פשוטה אבל הדרך די נוחה ובקצה העלייה מחכה לכם נוף מדהים שישכיח את כל המאמץ הפיזי! מומלץ! יש למעלה גם אפשרות לתה ולפאי תפוחים נחמד. מגיירו ההליכה הופכת פשוטה יותר לאורך קו הרכס עד לכפר נוואל (ngawal). בתוך הכפר נוואל יש פיצול: דרך אחת (פנייה שמאלה לכיוון הנחל) יורדת לנחל והדרך השנייה (עלייה ימינה) ממשיכה לאורך קו הרכס בדרך רחבה ונוחה (אנחנו בחרנו בימנית כמובן). לאחר מעבר בכמה כפרים תגיעו לדרך ג'יפים שתוביל אתכם עד למננג.
לינה: הגענו למלון יטי המומלץ וגילינו שמחירי האוכל יקרים משמעותית מהאחרים, ששאלנו על דיל ישראלי הם אמרו שאין. המשכנו לחפש גסט האוס עד שהגענו להוטל הימליין סינגי. החדר עולה 100 רופי וכולל מקלחת ושירותים. במקלחת לא היו מים חמים ולכן הלכנו למקלחת המשותפת שעובדת על גז אך גם שם המים היו קרים (זה היה בלילה, בבוקר למחרת היו מים חמים ובזרם חלש מאוד). היחס של העובדים קר ומזלזל והם הגיבו באדישות לכל בעיה שהעלינו מולם. ווי פיי טוב. אני מעדיף לתת המלצות ולא דיס המלצות אז פשוט אסכם שלי אישית הייתה חוויה לא טובה ואולי לכם תהיה חוויה שונה.
מזון: מחירים הוגנים למננג (המבורגר צמחוני טעים!). דאל באט 500, צ'אפטי 200.
דרך:18 ק"מ, 240 מ' טיפוס.
מננג זה כפר גדול יחסית ואפשר להצטייד בו בכל מה שחסר. אנחנו קיבלנו את הרושם שבמננג זול משמעותית ביחס לגובה וזה לא מדוייק. המחירים סבירים. ממננג אפשר ללכת לאגם למרגלות ההרים המושלגים במרחק של 10 דקות מאיזור הגסט האוסים. יש עוד כמה טיולי יום שאפשר לעשות אבל העדפנו לנוח. בנוסף יש מספר מאפיות נחמדות שמציעות מאפים וקפה, אנחנו ממליצים על המאפיה בגסט האוס נילגירי.
היום מתחיל בעלייה במשך כמה קילומטרים עד לכפר גונסנג (gunsang). מגונסנג ועד יאק קארקה הדרך פחות או יותר מישורית עם טיפה עליות קצרות. היום כולו קצר ולא קשה אבל מומלץ לקחת אותו באיזי בגלל העלייה בגובה.
לינה:
ישנו בhotel thorong peak, דיל ישראלי, אחלה ווי פיי (במיוחד ביחס לגובה), חדרים נחמדים טיפה חשוכים, מחירים פחות יקרים משאר הגסט האוסים בכפר, מקלחת והטענת פלאפון בתשלום (200 למקלחת, 100 להטענה), חדר אוכל עם אח לוהט!
מזון: דאל באט ב550 עם הריפיל הכי מוגזם (חיובי) שקיבלנו! צ'אפטי ב320. (כמו בכל מקום יש עוד מנות, לא טעמנו אבל הן נראו טוב).
סה"כ 950 לאדם!
דרך: 9.5 ק"מ, 510 מ' טיפוס.
מיאק קארקה מתחילים בטיפוס לעבר היי קאמפ. היום כולו במגמת עלייה (יום אחרון לפס) ובתוספת הגובה ההליכה לא פשוטה. אין מה למהר, אומנם מטפסים 850 מטר לגובה אבל הדרך עצמה לא ארוכה. אחרי 7 ק"מ מגיעים לכפר טורונג פאדי (thorung phedi). בכפר יש גסטאוס ממש נחמד איך שנכנסים ואפשר לאכול שם ארוחת צהריים או מאפה. יש אנשים שבוחרים לא לטפס עד ההיי קאמפ ולהשאר בטורונג פאדי כדי להקטין את הסיכון למחלת גבהים... אנחנו העדפנו להמשיך ולקחת את הסיכון כדי להקל על היום של הפס. בכל מקרה מומלץ לעשות עצירה מכובדת בפאדי כדי לתת לגוף עוד זמן הסתגלות לפני ההיי קאמפ. מטורונג פאדי מטפסים עוד 350 מטר לגובה בעלייה תלולה שאורכה ק"מ וקצת. קחו את הזמן, תעלו לאט ותהנו מנוף מטורף תוך כדי.
לינה: ישנים בגסט האוס היחיד שיש בהיי קאמפ, 300 רופי לחדר זוגי, אין חשמל בחדר, ווי פיי והטענה עולים כסף, שמיכה נוספת עולה 50 רופי ובקיצור חוגגים על המטיילים שאין להם ברירה אחרת. עם זאת תהנו נוף מדהים, אחלה חברה (ישראלים ולא ישראלים) ואח לוהט בחדר אוכל.
מזון: תפריט מגוון ויקר, דאל באט ב720, צ'אפטי בודד ב150, כוס מים חמים ב70 (לקפה/תה). שירות מעולה ומהיר!
דרך: 8 ק"מ, 870 מ' טיפוס.
התחלנו את היום ב5:00 בבוקר בהמלצת הפורטרים (הרוב המוחלט יוצא בשעה הזאת) כדי לא להגיע לפס כשיש רוח חזקה. בשעה הראשונה הלכנו בחושך והיה קפוא! מומלץ להשקיע גם בכפפות מחממות, חם צוואר וכובע צמר איכותיים. אחרי שהשמש זרחה נחשף נוף מדהים והקור הפך הרבה יותר נסבל. כעבור שעתיים וחצי של עלייה די מתונה מגיעים לפס! בפס יש אפשרות לקנות משקאות חמים אבל המחירים גבוהים. מהפס מתחילה ירידה ארוכה ותלולה עד למוקתינט.
דרך: 13 ק"מ, 540 מ' עלייה לפס, 1640 מ' ירידה למוקתינט.
לינה: יש דיל במלון בוב מארלי אבל המחירים של האוכל יקרים משמעותית מהשאר. ישנו במלון בודהה, 200 לחדר עם שירותים, ווי פיי סביר, מים חמים.
מזון: תפריט מגוון במחירים סבירים. דאל באט 500, צ'אפטי 200.
יום של נסיעות. עלינו על אוטובוס מקומי ממוקטינט (יוצא ב9 בבוקר או ב16:00 אחה"צ) לג'ומסום במחיר של 300 רופי לאדם. הנסיעה ארכה שעה ורבע על דרך כורכר סבירה יחסית. מג'ומסום עלינו על אוטובוס מקומי נוסף במחיר של 800 רופי לאדם. הדרך ארכה 4 שעות וחצי והייתה קשה מאוד. הדרך כולה על כבישי כורכר מלאים בבורות וסלעים. לנו יש נסיון מהאוטובוסים מהודו ככה שלא הופתענו מהדרך הקשה אך ראו הוזהרתם. בגדול יש עוד דרכים להגיע לטטופני (ג'יפ פרטי, ג'יפ מקומי ועוד), אנחנו בחרנו בדרך הזולה. טטופני הוא כפר נעים ורגוע בתוך נוף ירוק ויש בו בריכות חמות ומפנקות במחיר של 150 רופי לאדם (יש בירה קרה בזול, מומלץ!).
לינה: יש מלא מקומות עם דיל בכפר, אנחנו בחרנו להשקיע 100 רופי לחדר בהימליה הוטל שמספק ווי פיי מעולה, מקלחת חמה, חדרים נחמדים ושקע בחלק מהחדרים.
מזון: דאל באט 350, 60 לצ'אפטי בודד. המלצה שלי לעשות הפסקה מהדאל, האוכל ממש טוב ולא יקר!
התחלנו את הדרך לפון היל בלי ידיעה איפה נעצור ללילה. התכנון היה לטייל עד שנגמר הכוח ולעצור באחד הכפרים. בפועל הלכנו את כל הדרך לגרופאני. הדרך לגרופאני (הכפר הכי קרוב לפון היל) קשה, ארוכה ומלאה במדרגות! אנחנו חשבנו שבגלל שמדובר בדרך של סה"כ 15 ק"מ נוכל לעשות אותה בקלות אבל העלייה הממושכת והמדרגות שלא נגמרות הוכיחו אחרת. הדרך יפה מאוד עם נוף ירוק ועוברים דרך כפרים יפיפיים. ההמלצה שלי היא לעצור בכפר שיקהה (shikha) ללילה ויום אחרי להגיע לגרופאני.
לינה: sunny hotel, דיל ישראלי, אחלה ווי פיי, מקלחת לוהטת וחדרים נקיים עם שקע בחדר.
מזון: בכפר כולו מחירי האוכל די יקרים וכמעט זהים. דאל באט ב600, צ'אפטי בודד ב180. האוכל היה ממש טוב!
דרך: 15 ק"מ, 1700 מטר עלייה ומלא מדרגות.
קמנו ב4:30 כדי לצאת ב5:00 לפון היל ולהגיע לפני הזריחה (אם יש לכם אפשרות להשאיר את התיקים בגסט האוס אז מומלץ!). הדרך לפון היל היא 1.5 ק"מ של מדרגות! בהחלט הליכה קשוחה על הבוקר. את הדרך תעשו עם עוד עשרות תיירים עד נקודת התצפית. מחיר הכניסה לפון היל הוא הוא 100 רופי לאדם. התצפית בפון היל מדהימה ומספקת פנורמה של העמק ורכס ההימלאיה. בביקור שלנו הראות הייתה נוראית ועננים כיסו את האיזור כולו. נשארנו סבלניים (הרוב המוחלט של התיירים ויתר) ובסוף זכינו לראות את רכס האנפורנה המושלג. אם יש לכם אפשרות לתכנן את העלייה ליום נטול עננים, מומלץ! בנקודת התצפית יש אוהל תה במחירים יקרים.
מהפון היל ירדנו חזרה לגרופאני ומשם בירידה תלולה, ארוכה ומלאה במדרגות עד להילה. בדרך עוברים מספר כפרים ואפשר לעצור בהם ולהנות מהנוף של העמק במרפסות של אחד הגסט האוסים. אחרי ירידה ארוכה הגענו להילה ובסוף הכפר יש תחנת ג'יפים לפוקארה בעלות של 700 רופי לאדם.
דרך: 13 ק"מ, 1350 מטר ירידה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם