(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

טרק כניסה לאזור האוורסט - מג׳ירי ללוקלה

טרק גישה לאזור ה-Everest Base Camp, שממש עומד בפני עצמו. עליות וירידות מאתגרות, נוף כפרי אמיתי, שקט ומעט מאוד תיירים (ואפס ישראלים!). מי שמחפש חוויה קרובה ל"נפאל של פעם" יאהב את הטרק, ויגיע מוכן ומאוקלם לדיסנילנד של ה-EBC

תאריך הטיולOctober 2012
משך הטיול8 ימים
עונה מומלצתספטמבר-דצמבר, מרץ-אפריל

הכנות

הנסיעה לג'ירי מקטמנדו היא באוטובוס מקומי שיוצא מתחנת City (Ratna Park) Bus Station, הידוע כתחנה הישנה. האוטובוס יוצא בין 05:30-07:00 - אי אפשר לקנות כרטיס מראש, הקנייה במקום נוחה.

אין צורך בפרמיטים לטרק - דמי כניסה ל-Conservation Area ולפארקים הלאומיים יקחו מכם בדרך.

גם TIMS לא עשינו מראש, לפי עצת סוכנות טיולים. עשינו בכניסה לפארק לאומי של האוורסט.

מפה קנינו בקטמנדו - "Jiri Everest Khumbu" של "Nepal Map Publisher" . היא הייתה מספיקה - אבל לא מעולה.
יש להוציא כסף מראש בקטמנדו, ולדאוג שיהיו גם כמה שטרות קטנים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום הראשון - מ-Jiri ל-Mali

תחילת המסלול בכפר ג'ירי, הנמצא 109 ק"מ ממזרח לקטמנדו. עלינו על האוטובוס של 05:40, לאחר ששמענו סיפורי זוועות רבים על הנסיעה. ביום שנסענו לא היה כל כך נורא - אחרי שבע וחצי שעות (בלי עצירה) הגענו לג'ירי. הנפאלים היו נחמדים, וכל הנסיעה מלווה במוזיקה נפאלית רועשת.
הגענו לג'ירי ב-13:30, אכלנו צהריים מעולה, והתחלנו ללכת לכיוון Mali. התחלנו ללכת בכביש שעובר דרך הכפר, עד שהגענו לשלט כחול ששלח אותה בפנייה בעלייה חדה שמאלה. מכאן הדרך מטפסת בעלייה (מזגזגת בין שבילי ג'יפים) - פשוט בקשו הכוונה מהמקומיים כל הזמן. השביל מטפס דרך הכפר הפצפון Chitre, אל ראש אוכף עליו אנטנה סלולרית, ויורד ממנו אל פאתי הכפר Mali.
כל הסיפור לקח שלוש שעות הליכה נינוחה, הגענו לקראת חשיכה. ב-Mali שני גסט-האוסים בסיסיים ביותר, המשמשים בדרך כלל רק את המקומיים. ישנו ב-Everest Hotel, בו בעלי הבית נחמדים, והאוכל טעים. לא הייתה מקלחת או ברז.

היום השני - מ-Mali ל-Dureli

אחרי ארוחת בוקר ירדנו בדרך העפר התלולה, ואחרי הסיבוב חתכנו דרך הכפר מאלי. מפה הירידה תלולה ואורכת כשעה לאורך ערוץ נחל גדול. הנחל שזורם למטה יפה, ולקראת סוף הירידה חוצים אותו בגשר חבלים. לאחר כ-10 דקות נוספות חוצים נהר גדול ומגיעים ל-Shivalaya. בצד השני של הגשר חיכתה לנו מלכודת - ישנו משרד "רשמי" של איזור שימור כלשהו, ושם דרשו מאיתנו תשלום של 2000 רופי למטייל עבור מעבר בשמורה.
מומלץ לעצור ב-Shivalaya לתה לפני העלייה הארוכה. המשכנו דרך הרחוב הראשי של הכפר, ומכאן השביל מטפס בחדות במדרגות ולאחר מכן בשביל מרוצף, כשעה וחצי של עלייה תלולה מאוד.
השביל מגיע לבית ספר - מכאן על פי המדריכים ישנן שתי אופציות. הראשונה ממשיכה לאורך הקניון ועולה בעלייה תלולה וישירה ל-Dureli (כ-4 שעות מ-Shivalaya). השנייה עולה על הרכס דרך מפעל גבינה ב-Thodung, וממנו יורדת לדוראלי אל האוכף (6 שעות מ-Shivalay). הפיצול בין שתי הדרכים מבלבל - עלינו בטעות על הדרך הארוכה, שהיא פחות מטויילת. מבית הספר המשכנו לעלות כשעה נוספת בשביל תלול עד לשביל עפר גדול. חצינו את הדרך, והמשכנו לעלות דרך יער, עד שהשביל נגמר בבקתת רועים קטנה. לאחר שלא מצאנו את ההמשך, חזרנו לדרך העפר, והלכנו בה במהירות עד לדוראלי.
דוראלי יפה, ויש בה מספר גסט האוסים יפים. בחרנו ב- Lama Lodge, שהיה הגסט האוס הנחמד ביותר שישנו בו בטרק הזה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שלישי - Dureli ל-Kinja

אחרי דייסת קוואקר טעימה ירדנו בשביל ממרכז הכפר ישירות אל הואדי. הירידה התלולה אורכת כשעה וחצי, עד שמגיעים לפאתי הכפר Bandhar. במרכז הכפר מקדש וסטופה, ומתחתיהם כיכר עם לודג'ים נחמדים.
מהכיכר המשכנו שמאלה בירידה, בשביל שמשולט לעתים ל-Kinja. השביל יורד לאחר כ-10 דקות לנקיק שמוביל לדרך עפר נמוכה, המובילה מזרחה. שימו לב שאינכם עולים לכיוון הגשר התלוי.
מכאן הדרך שהופכת לשביל, ממשיכה במגמת ירידה מתונה מעל הנהר. בהמשך הדרך הופכת תלולה, ולאחר כ-3 שעות הליכה יורדת לנהר וחוצה גשר תלוי. מכאן, ההליכה לקינג'ה קצרה, ומסתיימת בחציית גשר תלוי נוסף אל הכפר.
בקינג'ה מספר גסט האוסים נחמדים, אנו ישנו ב-New Everst. הכפר יפה, אך פחות נעים מ-Dureli ו-Bandhar.

יום רביעי - Kinja ל-Sete

יצאנו בבוקר על הרחוב הראשי של הכפר, והתחברנו ממנו למדרגות תלולות. לאחר שעתיים עליה, בהן עברנו לודג׳ים קטני, הגענו לכפר הפצפון Chimbu, בו בית ספר גדול. מבית הספר עלינו באותו כיוון, בשביל המרכזי והברור, שעה נוספת. הדרך עברה ביער דליל ושקט, בו פחות בתים. לקראת הכפר Sete, רואים קירות מאני (שבנויים מלוחות אבן עליהם חקוק אום מאני פדמה אום).
ב-Sete ארבעה גסטהאוסים, אנחנו ישנו באחרון. קיבלנו חדר גדול (מיטה זוגית!) עם נוף משוגע.

יום חמישי - Sete ל-Jonbesi

היום מתחלק לשניים - עלייה חדה ללמג׳ורה פס (3350), וירידה ארוכה ממנו.
יצאנו מוקדם כדי להגיע לפס לפני העננים. עלינו מהכפר דרך יער דליל מזרחה, ואחרי כ-40 דקות הגענו לכפר Dagchu, שנמצא ברום השלוחה. בכפר הקטן, הנחמד והמלוכלך מספר לודג׳ים בסיסיים מאוד.
השביל ממשיך בעלייה על השלוחה, ולאחר כ-45 דקות הגענו לכפר Goyom - מקום נחמד לעצור לתה. מכאן עלינו חצי שעה נוספת, פנינו עם השביל צפונה והגענו לסטופה מקושטת בדגלים - מכאן כבר רואים באמת הרים מושלגים. אחרי מספר דקות נוספות של הליכה הגענו לפס.
מהפס התחלנו לרדת דרך יער סמיך של רודדנרום, במשך 40 דקות. לאורך השביל בירידה מספר לודג׳ים קטנים, ובאחד הם אכלנו דירו - מאכל הפכתי מסורתי - לארוחת צהריים.
מכאן המשכנו בירידה 40 דקות נוספות לכפר Taktor, בו מצאנו סלע מאני גדול, ועליו שבשבת. מכאן המשכנו עם השביל על קו גובה, עד שהגענו לקיר סלע ועליו כתובות מאני צבעוניות, משם התחלנו לרדת לכפר Jonbesi.
הכפר יפה - הרחובות המרוצפים עוברים בין מקדשים, בתי חווה גדולים ומטעי תפוחים.
בכפר מספר גסטהאוסים גדולים וריקים - רוב המטיילים (שזה לא הרבה) מתקיים ב-Apple Garden.

יום שישי - Jonbesi ל-Nunthala

יצאנו וירדנו לתחתית הכפר, ולאחר שחצינו גשר הגענו לצומת שבילים. אנו פנינו שמאלה, בשביל המקומט ללוקלה, וטיפסנו איתו על השלוחה. לאחר כשעה הגע ו לכפר היפה Phurteng - הנוף מכאן צפונה מלא פסגות מושלגות, ובינהן האוורסט. עצרנו לתה והצטיידנו בגבינת נאק.
המשכנו מהכפר בירידה מתונה אל הואדי, ותוך שעה הגענו לגשר תלוי מעל נהר גדול. מצדו השני השביל עולה בתלילות לכפר Ringmo. בסטופה במרכז הכפר פנינו שמאלה, והמשכנו בשביל המרוצף המטפס על הגבעה. מכאן ועד לוקלה (למעשה עד נמצ׳ה, לממשיכים לאוורסט) המשכנו ללכת על דרך בה עברו שיירות חמורים בלתי נגמרות עם אספקה. לאחר כארבעים דקות עלייה הגענו לפס - Trakshindu La - שבראשו סכומה ושער מעוטר. מהפס המשכנו בירידה ארוכה ל-Nunthala, יותר משעה וחצי. מיד לאחר הפס מצאנו מנזר גדול, ולפניו גסט האוס נחמד להתחמקות מהחמורים ולארוחת צהריים.
בכפר Nunthala גסטהאוסים רבים הפזורים לאורך הרחוב היחיד. אנחנו ישנו ב-Everest Hotel הנחמד.

יום שביעי - Nunthala ל-Bupsa

היום התחיל בירידה ארוכה (800 מטר גובה), שלקחה לנו שעתיים. בתחתית חצינו גשר, ופנינו שמאלה, בטיפוס של 10 דקות לכפר Jubing. הכפר יפה מאוד, פורח ופרוש לאורך הדרך - החלק העליון שלו הוא מקום מעולה לעצירה.
מ-Jubing עלינו כשעה עד לסטופה גדולה בראש הגבעה. ממנה ירדנו דרך הכפר הארוך Khari Khola, כשלכל אורכו היו לודג׳ים. 20 דקות ירידה הביאו אותנו לתחתית הכפר, ולגשר תלוי החוצה נהר בעל אותו שם. מכאן, התחלנו לטפס, כ-45 דקות, עד ל-Bupsa.
בכפר הקטן על צלע ההר כמה גסטהאוסים דומים, כל אחד בצבע שונה. אנחנו ישנו בלבן.

יום שמיני - מ-Bupsa ל-Lukla

היום האחרון של טרק הכניסה ארוך, עם הרבה עליות וירידות והליכה על גללי פרדות.
יצאנו מבופסה מוקדם בבוקר, על השביל המרכזי של הכפר העולה לכיוון Kharte (כ-45 דקות). המשכנו מהכפר על צלע ההר עד Khari la, שם הנוף היה יפה. המשכנו ישר למטה, כשעה של הליכה עד לגשר תלוי, וממנו עלינו מספר דקות לכפר Paiyia. הכפר מטופח וצבעוני, ויש בו גסטהאוסים רבים.
מכאן השביל עולה דרך כפר נוסף עד לפס - Paiya La; בו לודג׳ בודד.
מהפס המשכנו בירידה ארוכה ומתונה לכפר Surke, בתחתי הואדי. תוך כדי הירידה כבר ראינו את לוקלה הענקית מולנו, ואת ההמראות והנחיתות בשדה התעופה. סורקה היא אפשרות טובה לחניית לילה למי שלא מעוניין לעלות ללוקלה - ראו טיפים.
בבתים האחרונים של הכפר פנינו ימינה למדרגות תלולות, ומכאן המשכנו בעלייה ארוכה שלקחה למעלה משעה וחצי. כשמתקרבים ללוקלה השביל מתפצל - אך כל האפשרויות מובילות לכפר הענק.
אחרי הימים בכפרים, לוקלה נראית כמו עיר סואנת. רוב המטיילים, וגם אנחנו, לא מתעכבים פה יותר מדי, וממשיכים אל עבר איזור האוורסט.

טיפים

  • כנראה שעדיף לישון בג׳ירי ביום הראשון, ולחלק את היומיים הראשונים אחרת - רבים הולכים אותם כיום ארוך אחד.
  • את היום השלישי והרביעי אפשר לאחד בקלות ליום אחד סביר של הליכה
  • לוח הזמנים גמיש לחלוטין - אפשר לעשות את הטרק בשיקה ימים מאומצים, אפשר גם בעשרה.
  • אם אתם ממשיכים לאזור האוורסט, ואין לכם צורך להזמין טיסה מלוקלה, בקלות אפשר לדלג עליה, ולהמשיך בוואדי לכיוון נמצ׳ה בלי לעלות לעיר. אפילו מומלץ.
  • קנו צ׳ופרים ונייר טואלט בקטמנדו - בכפ יום של הטרק המחירים עולים.
  • מים - הכי נוח לטהר מים - שכן מים מינרלים יקרים ומזהמים, וזמינות של גסטהאוסים יחסית נמוכה לטרקים אחרים בנפאל. אנחנו קנינו בקטמנדו יוד נוזלי (Lugol's) שעבד מצוין, אפשר גם לקנות כדורי יוד יקרים אך פחות מכתימים.
  • היכנסו לארוחות צהריים בטי שופס (bhatti) - האוכל טעים יותר, זול משמעותית מהגסטהאוסים לתיירים, והמפגש הוא תמיד חוויה. שורה של תרמילי פורטרים מחוץ לבקתה היא סימן מבטיח, כמו גם קערה של נודלס או סמוסות בחלון.
  • הטרק עלה לנו בממוצע 13$ ליום לאדם, כולל נסיעות ופרמיטים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )