תאריך הטיול | May 2024 |
---|---|
משך הטיול | יום אחד |
עונה מומלצת | מרץ-מאי |
אנחנו היינו תוך כדי שלושת הפאסים וחשבנו על לטפס לפסגה אבל לא היינו ממש רציניים לגבי זה.
הגענו לגוקיו אחרי שהלכנו נגד כיוון השעון וישנו בגסטהאוס נמאסטה.
בעל ההוסטל נקרא טנזינג אבל לאורחים הישראליים הוא מציג את עצמו כ"ארנון". בחור די נחמד שקשקשנו איתו והציע לנו לטפס על פסגת לובוצ'ה מזרח בתיאום שלו.
תוך יום סידר לנו פרמיט והצלחנו להוריד אותו מבערך 700$ ל550$ לכל אחד( היינו שניים).
יצאנו מגיוקיו והלכנו לדזונגלה, ישנו ואכלנו "בחינם" - כלול במחיר שסגרנו אצל טנזינג.
היינו אמורים לפגוש בערב את המדריך והוא לא הגיע.
יום אחרי הלכנו לhigh camp
(הדרך לשם מופיעה mapy.cz), די קרוב לדזונגלה. מקבלים אוהל זוגי עמיד מאוד לרוח, ואוהל לכל המחנה לארוחות ושתיית תה. הצוות שהיה שם היה מאוד ומשתף פעולה.
כמה בעיות שהיו לנו-
טנזינג הבטיח לנו שנפגוש את המדריך בדזונגלה, בפועל פגשנו אותו רק בערב לפני הטיפוס, אמר שנקבל בhigh camp שקי שינה, הצוות במקום לא ידע על זה והתלונן על זה שטנזינג מנותק ובסוף הצליחו לסדר לנו את הששים, ואחד מהנעליים התפרקה בירידה מההר, כתוב בפרק הבא.
פגשנו את המדריך, הוא חשב שאנחנו לא צריכים לתרגל שום דבר לקראת העלייה, אכלנו אחלה דאל באט לארוחת ערב והלכנו לישון.
יצאנו ב 02:00 אחרי "משא ומתן" לגבי שעת היציאה עם המדריך ואחרי ארוחת בוקר(דייסה) ועם packed lunch.
לפי המדריכים העלייה אמורה לקחת בערך 7 שעות והירידה 3 שעות. לעלייה יוצאים עם קסדה, ג'ומאר, רתמה עם אמצעי חיכוך כזה או אחר, נעליים מיוחדות וקרמפונים(בתיק עד הקרח).
אנחנו היינו בכושר טוב והתקדמנו מהר אז הזמנים יחסיים. את השעה וחצי הראשונות בערך הלכנו בשיפועים בינוניים-רציניים על סלע ואז הגענו לנקודת הקרמפונים ומשם לקח לנו עוד שעתיים וחצי עד הפסגה. סה"כ 4 שעות.
את העלייה עולים בעיקר במדרגות קרח משתנות כמה עשרות ס"מ-כמה מטרים. יש חבל די מעפן כל העלייה, לא ברמה שציפינו שתהיה שם. אל החבל מחוברים פשוט עם טבעת על החבל ומעבירים אותה בין העיגונים-תכלס, לא מאוד בטיחותי כי אם נופלים אז אפשר ליפול עד העיגון הבא-יכול להיות גם 100 מטרים למטה.
בעונה הזאת אי אפשר היה להגיע ממש עד הפסגה כי יש קרוואס קטן שמפריד בין סוף העלייה לפסגה ולא התקינו שם סולם, קצת באסה.
הירידה לקחה לנו 3 שעות, אותה דרך למטה ובירידה זה הרגיש לנו הרבה יותר מסוכן כי אף אחד לא חיבר את עצמו עם אמצעי חיכוך, עוד פעם פשוט הקליפו את הטבעת וקפצו למטה. אני ומי שטייל איתי החלטנו שזה לא מתאים לנו והגלשנו את עצמנו עם אמצעי חיכוך. זה די עצבן אותנו שהגישה הרווחת הייתה לרדת יותר מהר עם פחות דגש על המהירות ושאנחנו הגלשנו את עצמנו. כן חשוב לציין שהסוליה של אחת הנעליים של מי שטיפס איתי התפרקה לגמרי בירידה ואת סוף הירידה נאלץ לרדת יחף, חשוב לבדוק טוב את הציוד לפני שמתחילים(בדקנו ולא ראינו שום דבר חריג אז יכול להיות שזה גם עניין של מזל).
הגענו למחנה, אכלנו ארוחת צהריים וישנו שנץ קצר והמשכנו בטרק.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם