טרק פון היל

מידע כללי

פון היל הוא טרק מפורסם מאוד וידוע בשמורת האנפורנה בנפאל.
ניתן לעשות אותו כטרק בפני עצמו בין 3-5 ימים או לחבר אותו עם טרק הסובב אנפורנה ומשם לחזור לפוקהרה, העיר בה מסיימים את הטרקים (עיירת נופש, העיר השניה בגודלה בנפאל).

אל הפון היל החלטנו לצאת אחרי טרק קשוח של שבועיים של סובב אנפורנה בסוף העונה, בקור מקפיא.
קיצרנו אותו עוד יותר ממה שמומלץ, לכן למי שיש זמן ממליצה לקרוא סיפורי דרך נוספים המרווחים קצת יותר את הטרק ומקלים עליו.

כמה עצות כלליות והמלצות לקראת הטרק:
# יצאנו דרך סוכנות סוויסה אדום, אבל ללא פורטר. הם עזרו לנו בארגון הפרמטים (אישורים שצריך מהממשלה כדי להיכנס לשמורת האנפורנה) וגם לתכנן את המסלול עצמו וכמובן שמרו לנו על התיקים הגדולים בזמן הטרק עצמו. זו סוכנות מעולה עם אנשים מקסימים ואני ממליצה עליה בחום!
# הגובה המירבי אליו מגיעים בטרק הוא 3200 מ', היערכו בהתאם מבחינת כדורי גובה, מקלות הליכה וציוד נוח (בדגש על תיק גב ונעלים טובות ונוחות).
# ודאו כי יש עמכם מספיק כסף לפני היציאה לטרק, וכמובן קחו עמכם העתק של הביטוח, דרכון ומכשיר חילוץ (ניתן להשכיר בבית חב"ד בקטמנדו בלבד או להביא מהארץ) במידה ויש מקרה חירום - הקליטה אינה טובה בכלל.

מפוקהרה לטאטופני

יצאנו בבוקר אחרי ארוחת בוקר שעשינו לנו לקחת לאוטובוס הראשון בשעה 07:00 לטאטופני.
בסוכנות אמרו לנו שהנסיעה לוקחת בין 5-6 שעות, למה שקרה לנו באותו יום לא ציפינו בשום צורה.

התכנון המקורי היה להגיע לטאטופני בצהריים, להיכנס למעיינות החמים ולהינות מהיום בנחת. יום למחרת לצאת על הבוקר לכיוון גיאורפני וביום שאחרי לקום לפסגה. עד כאן הכול לגיטימי ויפה.

הנסיעת אוטובוס התעכבה והגענו לטאטופני רק ב-6 וחצי בערב!!!! הנסיעה ארכה כמעט 10 שעות והייתה בין הנסיעות הקשות והמתישות שהיו. לא נסענו את כל העשר שעות ובהרבה מהזמן עמדנו.
זה התחיל מכך שהאוטובוס נתקע במשך כשעתיים, ואחרי שהחלטנו לעזוב את האוטובוס התקוע (מישהו יצא מפוקהרה עם חלקי חילוף ולא רצינו להמשיך להמתין עד שיגיע) ותפסנו אוטובוס חדש סגרו את הכביש לרגל שיפוצים שלקחו שעתיים וחצי.
השורה התחתונה היא היו מוכנים לשינויים ובלת"מים וגמישות עם הלו"ז!

הגענו בחושך לכפר, שוטטנו בין הגסטהאוסים עד ששוב מצאנו אחד שאהבנו והתיישבנו לאכול בו ארוחת ערב. כמובן לא לשכוח להתמקח על המחיר!

הלכנו לישון וקמנו בבוקר ליום חדש!

טאטופני לגיאורופני

התחלנו את הבוקר די בשאננות, בטח ביחס למה שציפה לנו.
קמנו לארוחת בוקר, הלכנו לטבילה קצרה במעיינות החמים ואז התחלנו את ההליכה.

כדי להגיע למעיינות החמים צריך ללכת בתוך הכפר ולרדת בו. אם אתם מסתבכים תשאלו אנשים הם ידעו להכווין אתכם ברגע.
כשהגענו המעיינות היו די ריקים, אבל היו מעט מקומיים שהגיעו להתקלח וכמה שישבו בחוץ ומעט תיירים חוץ מאיתנו. המים היו רותחים ברמה שהרגשנו שעושים מאיתנו תה. בחוץ לא היה כ"כ קר, אבל היה נעים מאוד להיכנס למים! יש תאי החלפת בגדים ושירותים (בול קליעה) שלא היו נקיים בלשון המעטה. עדיף לבוא עם בגד ים לפני כן (בנות) ופשוט להחליף רק לבגדים רגילים שם, במקום לעשות את ההחלפות פעמיים.
בתוך המתחם של המעיינות יש דוכן קטן שמוכר נשנושים וסמוסות טעימות מאוד! כדאי לטעום!

אחרי הטבילה הקצרה והמנוחה יצאנו לדרך באזור השעה 09:30.
ידענו שמצפה לנו הליכה של 18 ק"מ, אבל לא ידענו עד כמה קשוחה היא תהיה. מודה ומתוודה שאחרי הסובב אנפורנה הרגשנו שהכול קטן עלינו, אבל הטיפוס היה קשוח ולא פשוט למרות שהנופים בדרך היו עוצרי נשימה!

לאורך כל ההליכה נגלה לפנינו רכס הרי האנפורנה בתפארתו הלבנה, יחד עם השמיים הכחולים והצמחייה הירוקה זה נתן את הכוחות והרצון להמשיך ולהגיע. עוברים בדרך בכפרים קטנטנים, ראינו חיות הולכות על השביל ולצידו ועצרנו למנוחות מידי פעם במקומות יפים שאהבנו.
שימו לב שאתם לא נכנסים לחצרות של אנשים ויושבים שם למנוחה, באחת הפעמים שנכנסנו בטעות בעלת הבית ניסתה לדחוף לנו קלמנטינות והקשתה על היציאה בגלל שלא קנינו.

יש לא מעט כפרים לעצור בהם לאכול צהריים, אנחנו החלטנו לאכול חטיפי אנרגיה ונשנושים כדי לא לבזבז זמן אור מההליכה, בגלל שיצאנו כ"כ מאוחר.

הטיפוס הוא גם בעליות, וגם במדרגות. החלק הקשה ביותר הוא לקראת הסוף, בו עולים עליה שלא נגמרת של מדרגות בתוך יער לא סבוך במיוחד. הקושי הוא גם פיזי כי הגוף כבר עייף, אבל גם מנטלי כי בכל פעם שחושבים שהסוף מגיע וזו קצה העליה - יש מקטע שביל קטן שצריך לעבור ואז להמשיך לטפס.

בסוף הטיפוס הקשה הגענו לגיאורפני התחתונה, והחלטנו שאנחנו עייפים מידי כדי לטפס לעליונה (טיפוס נוסף של חצי שעה) ושנעשה אותו בבוקר שאנחנו חזקים וערניים יותר.

עשינו סקר שוק של גסטהאוסים ובסוף החלטנו על הגסטהאוס עם המאפייה בקומה הראשונה. הוא היה מקסים ונעים וקיבלנו חדר עם שירותים במחיר די טוב אחרי מיקוח (בערך 500 רופי לשנינו)!

באזור הגסטהאוס וממש בצמוד אליו יש לא מעט מכולות שאפשר לקנות בהם נשנושים ליום למחרת ולחדש את המלאי, מומלץ בחום לעשות זאת לפני שנהיה קר מדי כדי לצאת!
אכלנו ארוחת ערב טובה של דאל באט מעולה והלכנו לישון כדי לאגור כוחות לקראת מחר.

הטיפוס לפסגת הפון היל

התעוררנו בבוקר באזור השעה 04:00, נשנשו מאפה קטן מהמאפייה שקנינו יום קודם, לקחנו בקבוק מים, פנס ומצלמה ויצאנו לדרך. את התיקים השארנו בהוסטל, אליו חוזרים לארוחת בוקר טובה אחרי הזריחה.

ההליכה בחושך לא קשה או מפחידה כי יש אתכם הרבה מאוד אנשים, אבל היא מאתגרת ויש לשים לב איפה דורכים במיוחד בכל המדרגות שצריך לעלות כדי שלא תיפלו ותיפצעו!

הטיפוס אורך כמעט שעה, תלוי בקצב ההליכה וגם בעומס. חשוב לא לרוץ כי בכל זאת אתם מטפסים בגובה ואפילו שזה גובה "נמוך" חשוב לתת לגוף להתרגל.
במהלך העלייה היה נעים מאוד, ולא לבשנו הרבה שכבות (להבדיל מהטיפוס לפס בטרק סובב אנפורנה שם לבשנו את כל השכבות שהיו לנו), אלא רק חולצת דרייפיט ארוכה, חולצת מיקרו פליז וסופטשל. יחד עם כפפות וכובע זה עשה את העבודה ואחרי שהשמש עלתה התחמם ממש.

הטיפוס הוא במדרגות במעלה הכפר, אז מגיעים לכניסה לפסגה וצריך לשלם דמי כניסה סמליים. אחרי שמשלמים מתחילים את העלייה במעלה המדרגות שלוקחת כחצי שעה. בסוף הטיפוס מגיעים לפסגה היחסית חשוכה ולאט לאט הזריחה מתחילה ומתגלה השמש שמאירה בצבעים שונים על פסגות האנפורנה ויוצאת מחזה מיוחד ובלתי נשכח!

ניתן לקנות משקה חם בדוכן התה בפסגה, אך המחירים כמובן יקרים בהתאם. אנחנו קנינו שוקו חם והבאנו איתנו עוגיות שקנינו במכולת.
יש גם בית עץ גבוה שאפשר לעלות אליו ולצלם ולראות את הזריחה ממנו, אבל הוא לרוב יהיה מפוצץ ועמוס בתיירים שתפסו את המקום מבעוד מועד, אנחנו ויתרנו על הניסיון של לעלות לשם.

אחרי שסיימתם את הטיפוס התמקמו לכם בנקודה טובה (רצוי עם הפנים לכיוון המדרגות, בזווית לצד שמאל לכיוון הרכס) ותהנו מהזריחה המהממת שתגלה לפניכם!

אציין כי ידוע לי שיש לא מעט שבוחרים שלא להגיע בזריחה לרכס, וזו כמובן החלטתם (בעיקר בגלל השעה המוקדמת), אך זו באמת אחת החוויות והזריחות היותר מיוחדות ויפות שראיתי וזה ממש קסום! לא כדאי לפספס!

ירידה וחזרה לפוקהרה

אחרי הזריחה המהממת הירידה הייתה הרבה יותר קלה ומהירה ולקחה כארבעים דקות.
חזרנו חזרה לגסטהאוס ואכלנו ארוחת בוקר טובה ויצאנו לדרך.

תכננו לרדת את הירידה עד Nayapul, הליכה של כ-15 ק"מ בירידה. מניאפול יש אוטובוסים לפוקהרה בתדירות גבוהה יחסית ולכן תכננו לרדת עד לשם.

בדרך הגענו לכפר בשם Uleri ויחסית בתחילת הכפר פגשנו בנהגים מקומיים עם ג'יפים שהציעו לנו לרדת איתם (תמורת תשלום כמובן) כבר עכשיו לפוקהרה. עייפים ומותשים הסכמנו, התמקחנו מאוד על המחיר והורדנו אותם ל-6000 לג'יפ מלא.
המתנו זמן לא מבוטל עד שנמצא שותפים לג'יפ, וידענו שיש לנו מספיק זמן לרדת עד ניאפול במידה ולא נמצא ונחליט לחזור לתוכנית המקורית. אז הגיעו זוג מטיילים מרוסיה שהצטרפו אלינו ויחד נסענו בירידות ובסיבובים של אולרי במשך 4 שעות עד פוקהרה (אציין שמניאפול לפוקהרה זה אמור לקחת כשעה וחצי).

הג'יפ הוריד אותנו בסוכנות חזרה לקחת את המוצ'ילות ובכך סיימנו את הטרק הנפלא הזה!

טיפים

• הביאו אתכם ציוד קל לשלושה ימים - בגד ים, מגבת קטנה, כלי רחצה הכרחיים ולבנים להחלפה. אין טעם בסחיבת כל המוצ'ילה ודברים עודפים.
• קנו נשנושים בסופר בפוקהרה לפני כן, המחירים זולים משמעותית מבכפרים לאורך הדרך.
• העליה לגיאורפני קשה מאוד. התחילו כמה שיותר מוקדם כך שתסיימו לפני החושך ובלי לחץ.
• עשו סיבוב וסקר גסטהאוסים כשתגיעו. תראו מי יציע לכם את המחיר הטוב ביותר ואיפה הכי נוח לכם להתמקם!
• יש Upper Ghorepani וLower Ghorepani, ההבדל ביניהם לפסגת הפון היל הוא עניין של כעשרים דקות בלבד בבוקר ולא מורגש. אם אתם עייפים, עצרו איפה שאתם, אל תתעקשו להמשיך את העשרים דקות הללו באותו רגע. עדיף שתנוחו ותאגרו כוחות ותעשו אותם בבוקר חדשים ורעננים.
• היו מוכנים לבלת"מים ושינויים בתוכניות. אם אתם מוגבלים בזמן הכינו תוכנית ב' למה קורה אם - לא מגיעים בזמן לכפר למשל (במקרים של טיסות צפופות ליציאה לטרקים). אם ברשותכם זמן בלתי מוגבל, הרווחתם, קחו עוד כמה ימים להינות מהנוף עוצר הנשימה!
• בפסגה יש בית תה קטן שמוכר משקאות חמים במחירי יוקרה. הביאו עמכם פק"ל ועוגיות או תרמוס עם משהו חם. המשקה עוזר להתחמם בקור, לא תרצו לרדת לפני שהשמש עולה לחלוטין ולפספס את הזריחה!
• היו מוכנים להרבה מאוד אנשים שמטפסים יחד אתכם לפסגה. היו סבלניים או הגיעו מוקדם מאוד לתפוס מקום טוב!
• מומלץ שלא לעשות את הטיפוס לפסגה על בטן ריקה לחלוטין. קנו לכם מאפה מאחת המאפיות או אכלו עוגיות או חטיף אנרגיה בבוקר. העליה אינה קשה אבל לא תרצו להרגיש לא טוב בגלל הגובה ולרדת..
• היו לא מעט ילדים בכל הגילאים שראינו אותם מטפסים את הפסגה. יש כמה דרכים להגיע לפון היל ואין חובה ללכת דווקא במסלול הזה שהוא דווקא מאתגר קצת. אם אתם הורים לילדים שמחפשים טרק בנפאל הוא אידיאלי מכל הבחינות!