טרק סובב מנאסלו

הקדמה ומידע כללי

בכלליות –הטרק מקיף את רכס הרי המנאסלו ואת הר המנאסלו עצמו (8163 מ'). מטפסים לאורך גדות נהר הבודהי גנדקי (Budhi Gandaki) ובין הכפרים. שיא הטרק הוא בלרקה לה פאס (Larke la) בגובה 5106 מ' שבו חוצים את רכס המנאסלו מצידו המזרחי לצידו המערבי, ולאחר מכן יורדים לאורך נהר Duhd Khola עד אזור בסיסהר בסיום הטרק. הטרק כולל נסיעות לוקח בין 12 ל15 ימים, תלוי בקצב ההליכה, זמן ההתאקלמות לגובה וטיולי הצד שעושים.

שמורת המנאסלו נחשב אזור מסוגר (Restricted area) בנפאל, המשמעות היא שחובה לטייל באזור לפחות 2 אנשים בקבוצה, וחובה לטייל עם מלווה מקומי (מדריך/פורטר). חלק מהסוכנויות מציעות דרכים לעקוף את החוק דרך הוצאת פרמיט מזויף על מטייל כדי להראות שכאילו יש 2, אבל זה החוק היבש.

בגלל החוקים האלו ומחירי הפרמיטים הטרק פחות מטוייל ממקביליו המוכרים – סובב אנאפורנה, אוורסט, לנגטנג ואגמים קפואים. בעיני הוא לא נופל ואף מתעלה על אלו דווקא בגלל שהוא פחות עמוס ומפותח. השבילים לא סלולים, הכפרים אמיתיים והנופים עוצרי נשימה.

אני עשיתי את הטרק הזה כטרק ראשון בנפאל, ללא ניסיון קודם בטרקים בחו''ל ובגובה, כן עם הרבה ניסיון בטיולים בארץ. הייתי מגדיר את הטרק כמאתגר אך ממש לא בלתי אפשרי, עם עלייה הדרגתית בגובה והרבה יכולת לשחק באורכי הימים ומידת הקושי בהתאם לרצון המטייל.

פרמיטים ועליות

יש בעצם 3 פרמיטים שנדרשים לטרק –
פרמיט רגיל למנאסלו (MCAP) – 30 דולר לאדם ללא הגבלת זמן

פרמיט לאנאפורנה (ACAP) – 30 דולר לאדם ללא הגבלת זמן (אחרי הפאס בסיום הטרק עוברים דרך שמורת האנאפורנה ולכן חייבים את הפרמיט)

פרמיט לאזור מסוגר מנאסלו – פה יש טיפה עניין. בחודשים ספטמבר עד דצמבר הפרמיט עולה 100 דולר לשבוע פלוס 10 דולר על כל יום נוסף, כלומר 10 ימים יעלו 130 דולר. בשאר חודשי השנה הפרמיט לשבוע 75 דולר ולאחר מכן 10 דולר על כל יום נוסף, כלומר 10 ימים יעלו 105 דולר. כל זה לאדם. שימו לב שלא כל הטרק נמצא באזור המסוגר, ולכן צריך לשים לב בתכנון כמה ימים בדיוק אתם צפויים להיות באזור המסוגר ולשלם בהתאם (בגדול זה מהיום השני עד אחרי הפאס).
סה''כ יצא לי 190 דולר כל הפרמיטים במרץ.

מדריך: אנחנו יצאנו דרך סוכנות שלום עם מדריך ופורטר גייד. המדריך עלה 30 דולר ליום, הפורטר גייד 25.

מחיה: מחיה יצא בממוצע בין 2500 ל3200 ליום, תלוי כמה מתפנקים. רוב המקומות נתנו הנחה על החדר/אינטרנט בחינם בהתניה שנאכל אצלם, אבל לא היה מה שמכונה ''דיל ישראלי'' מלא. למען האמת לא ממש השקענו בהתמקחות ודי זרמנו עם מה שהמדריך הציע אז יכול להיות שאפשר למצוא עסקאות אחרות.

הגעה

אנחנו יצאנו מקטמנדו בג'יפ פרטי ישירות למאצ'יקולה, נקודת ההתחלה של הטרק. עלה 250 דולר.
ניתן כחלופה לקחת 2 אוטובוסים שמגיעים לסות'יקולה ומוסיפים כמה שעות הליכה. זה בוודאות יותר זול אבל אני לא יודע לפרט כי לא עשינו את זה.

יום 1 – מאצ'יקולה לג'אגאת

היום הראשון לטרק די פשוט, והולכים בו כ16 ק''מ ומטפסים 600 מטר בגובה (מ900 מ' ל1500 מ'). ההליכה היא יחסית מישורית ובעלייה מתונה רוב היום. לנו לקח בערך 7 שעות כולל עצירת צהריים. הנוף הוא בעיקר הנהר הגדול, ג'ונגלים, נחלים ומפלים קטנים. בחצי השני של היום חוצים מקטע בעלייה על אזור שהייתה בו מפולת ברעידת האדמה ב2014. מקטע זה קצת יותר מאתגר פיזית וטכנית אבל לא דורש משהו מיוחד. לקראת סוף היום אחרי העלייה בדרך המפולת הנוף נפתח קצת יותר וניתן לראות את הנהר וההרים סביבו.

יום 2 – ג'אגאת לדנג

היום הזה מאוד דומה לקודם. יום יחסית ארוך מבחינת קילומטרים (18) אך לא הרבה עלייה בגובה (מ1500 ל2000 בערך). לקח לנו 8 שעות. הנופים גם דומים ליום קודם, בעיקר הנהר הגדול, המפלים והיער מסביב. כשהראות טובה אפשר לראות ברקע פסגות מושלגות. תחילת היום במסלול יחסית מישורי עד ההגעה לכפר פילים (Philim), שלפניו יש עלייה תלולה אבל קצרה. בכפר עצמו מגוון חנויות במחירים יחסית זולים, וזו הזדמנות טובה ואחרונה לקנות חטיפים, ואפילו פירות במחיר טוב. בהמשך הטרק קשה למצוא ונהיה יותר יקר.
אחרי פילים ממשיכים במסלול מישורי יחסית ביער. עצרנו לאכול צהריים בכפר אקלה בהטי (Ekle Bhati). בגסט האוס השני מצד שמאל הדאל באט הכי טעים בטרק!
משם ממשיכים במגמה צפונה ומגיעים לפיצול נהרות גדול. הנהר שעולה צפון מזרחה (ימינה) עולה לעמק צום, שהוא טרק אחר שדורש גם פרמיטים אחרים. הנחל שעולה צפון מערבה (שמאלה) ממשיך לכיוון הפאס והמשך הסובב. מהפיצול יש בערך שעתיים הליכה עד לכפר דנג בו ישנו.

יום 3 – דנג לנמרונג

זה נחשב ליום הכי ארוך וקשה בטרק, מלבד היום של הפאס.
יצאנו מוקדם מדנג להליכה של כ19 ק''מ ועלייה של 600 מ' לכפר נמרונג. לקח לנו בפועל 9 שעות. ההליכה לאורך רוב היום במגמת עלייה לא תלולה מידי. עצרנו לצהריים בכפר גהאפ (Ghap). שם חלק מהמטיילים מסיימים את יום ההליכה ומפצלים אותו. אנחנו לא הרגשנו צורך. משם ממשיכים ובסוף היום יש עלייה יחסית תלולה של כשעה עד הכפר נמרונג. באמצע העלייה יש נקודת עצירה נחמדה עם תצפית בנקודה שמגדלים בה תפוחים, ובעונה מוכרים שם תפוחים ומיץ תפוחים טרי.
ביום הזה היה נראה לי שהיער סביבנו השתנה בהתאם לגובה. פחות ג'ונגל יותר אורנים, וכבר ניתן לראות את ההרים מבצבצים לאורך כך היום. בנוסף ביום זה נכנסים לאזור שהמתגוררים בו ממוצא טיבטי, וממש רואים את אופי הכפרים משתנה.

יום 4 – נמרונג ללוהו

יום קצר וקליל אחרי כמה ימים יותר ארוכים. למעשה מי שמורגל בגובה ובכושר טוב יכול לאחד את היום הזה עם היום הבא, אבל בגלל שאנחנו היינו בטרק ראשון ושמחנו גם ליום יותר קצר עשינו ככה.
עולים מנמרונג בגובה 2600 ללוהו ב3100. יום ההליכה יחסית קצר, כ4 שעות שרובן בעלייה. בדרך עוברים בכפר ליהי שבו מנזר בודהיסטי קטן. היה סגור כשאנחנו עברנו בו. סיימנו את היום מוקדם ואכלנו ארוחת צהריים כבר בלוהו. מעל לוהו על גבעה יש מנזר מהמם שפעיל בכל ימות השנה, המשמש גם כבית ספר לנזירים צעירים. במידה ומגיעים מוקדם ניתן לעלות אליו, אך מומלץ בבוקר כשהראות יותר טובה. המסלול של היום למחרת בכל מקרה עובר שם.

יום 5 – לוהו לסמגון

עוד יום קצר. שוב מי שמורגל לגובה ומרגיש טוב יכול לאחד אותו עם היום הקודם. בערך 4 שעות הליכה ועלייה עד לגובה 3500.
מתחילים את היום בעלייה למנזר מעל לוהו. אחריו נחשפים לנוף מדהים של הרים ויערות, בהם ממשיכים בעלייה של כמה שעות, עד לכפר שיאלה (Shyala) שגם בו יש מקדש יפיפה שהיה סגור כשהיינו בו. עדיין הנוף ממנו מטריף ויופי של נקודה לעצירת קפה. אחרי שיאלה ממשיכים בהליכה מישורית בעמק רחב ופתוח, עם הרבה יאקים ונופים להרים, של שעה פחות או יותר עד הכפר סמגון (Samagaon). הכפר יחסית גדול וגם בו יש מגוון חנויות, אך במחירים לא זולים. היות והכפר קצת מעל ה3500 מ' נהוג לעצור בו ליום התאקלמות. גם שיאלה היא אופציה לעצירת התאקלמות.

יום 6 – התאקלמות בסמגון

סמגון, הממוקמת בגובה 3550 מטר, היא נקודה מצויינת לעצור ליום התאקלמות משתי סיבות –
הראשונה היא שהכפר יחסית גדול ויש בו מגוון של חנויות למי שרוצה להצטייד מחדש בנשנושים ומוכן לשלם קצת יותר
השנייה היא מגוון טיולי היום לגבהים השונים שאפשר לצאת אליהם ממנה.
טיול 1 – ביום שבו הגענו לסמגון מלוהו שמנו את התיקים בגסט האוס ויצאנו לאגם בירנדרה (Birendra tel). האגם הוא אגם קרחון שקט ויפיפה במרחק כ40 דקות הליכה מסמגון לכיוון צפון בעלייה מתונה. האגם בגובה 3850 מ' בערך. מומלץ להגיע כשהשמיים לא מעוננים ויש ראות טובה, כך צבע האגם יפה ורואים את ההרים מסביב. האגם שקט ופסטורלי, אחלה מקום למנוחה ולקפה. הנועזים יכולים לטבול במים הקפואים.
טיול 2 – ביום השני בסמגון עלינו למנזר פונג גיין גומפא (Pung Gyen). פונג גיין הוא השם הטיבטי להר המנאסלו. המנזר ממוקם בגובה 4100 מ', בהליכה אליו חוזרים קצת אחורה מסמגון לכיוון שיאלה, ובאמצע הדרך פונים צפונה במעלה צלע הר. העלייה תלולה ולא קלה, לוקחת בערך שעתיים. בסופה מגיעים לעמק רחב ומרהיב מוקף בהרים, והולכים בו הליכה מישורית של כחצי שעה עד לקצה העמק שם נמצא המנזר. כשאנחנו הגענו היה נזיר אחד שהפעיל אותו, ואמר לנו שהמנזר פתוח עונתית. למען האמת גם אם המנזר היה סגור הנוף באזור הזה מדהים ושווה ביקור בפני עצמו. פנורמה 360 מעלות של הרים מושלגים, והתצפית הכי טובה להר המנאסלו לאורך הטרק. זה טיול יחסית ארוך, לקח לנו בערך 6 וחצי שעות כולל הפסקה במנזר, ולכן מומלץ לקחת ארוחת צהריים אתכם לדרך כי אין גסטהאוסים לאורך המסלול בכלל.
טיול 3 – עלייה למנאסלו בייס קמפ. כשאנחנו היינו בסמגון העלייה לבייס קמפ הייתה חסומה בגלל ששלגים, ולכן לא עלינו אליו. במילה ממה שהבנתי ממקומיים מדובר בטיפוס תלול עם הרבה מדרגות לבייס קמפ בגובה 4800 מ'.

מלבד הבייס קמפ שלא עשיתי ולכן לא יכול להעיד, 2 הטיולים האחרים מדהימים ולא הייתי מדלג עליהם, גם במשמעות של להישאר עוד יום בסמגון.

יום 7 – סמגון לסמדו

יום קצר וקליל, כ3 שעות הליכה בעלייה מתונה בעמק רחב, מלא נופים להרים ויאקים. כשהולכים לאורך הנהר ממש מרגישים איך הוא הצטמצם ביחס לזרימה העוצמתית של הימים הראשונים. סמדו בגובה 3900 מ' בערך כך שגם מבחינת עלייה בגובה לא עולים המון, בטח אחרי טיולי היום בסמגון שעוברים את הגובה הזה. בסוף היום יש עלייה תלולה אבל קצרה של כ20 דקות לכפר.
אחרי ההגעה לסמדו יצאנו לטיול התאקלמות קצר, יש תצפית ממש מעל הכפר שאפשר לעלות אליה ולהנות מנוף מקסים של העמק בו הולכים באותו יום, ולכיוון הפאס.
מסמדו יש אופציה לצאת לטיול יום לגבול של נפאל עם טיבט. אנחנו לא עשינו את זה בגלל לחץ בזמן אבל זה נשמע מעניין.

יום 8 – סמדו לדהרמסלה

עוד יום יחסית קצר וקל. ביום זה בעצם עוזבים את הנהר שהולכים על התוואי שלו לאורך הטרק עד כה ומתחילים בטיפוס על צלע ההר לכיוון הפאס. לאורך כל ההליכה יש נוף מדהים של ההרים מסביב. ההליכה כל היום במגמת עלייה עם קצת תפירות של עלייה ירידה בחציית נחלים בצלע ההר. מטפסים לכפר בשם דהרמסלה (לא זה בצפון הודו), שהוא בעצם אוסף פחונים ואוהלים שמשמש מטיילים לפני הפאס. כפר זה בגובה 4500 מ' בערך, ומאוד קר בו בלילה. עדיף לנסות להגיע כמה שיותר מוקדם כדי לתפוס ''חדר'' במיוחד בעונות השיא, אין מספיק מקום והאחרונים שמגיעים נאלצים להסתפק באוהלים שקיימים במקום.
אחרי ארוחת צהריים טיפסנו קצת לכיוון הפאס לצורך התאקלמות, וחזרנו לישון מוקדם לקראת היום הגדול מחר.

יום 9 – דהרמסלה ללרקה פאס ומשם לבימתנג

היום הגדול הגיע!
קמנו מאוד מוקדם בבוקר, וסביב 04:00 התחלנו לטפס לכיוון הפאס. העלייה לפאס ארוכה וקשוחה, ולקחה לנו בערך ארבע וחצי שעות. עולים מ4450 מ' ל5106, לאורך כ7 ק''מ. חלק מהדרך היא בעלייה תלולה וחלק במישור נפאלי של עליות וירידות קטנות, שגם הן לא קלות בכלל בגובה. לאורך הדרך אין שום נקודת עצירה מוסדרת, ואחרי ה4800 מ' בערך הכל היה מכוסה קרח ושלג והיינו זקוקים לקרמפונים.
הנוף לפנות בוקר מרהיב כשההרים מוארים באור הירח והכוכבים, והזריחה צבעה את כל ההרים בגוונים ורודים וכתומים.
ההגעה לפאס גם היא מדהימה ואת הנוף משם לא אנסה לתאר במילים כי זה בלתי אפשרי.

הירידה מהפאס בצד השני חדה ותלולה מאוד, פה ממש חובה קרמפונים. גם אחרי הפאס זה ירידה של שעתיים בערך עד בית התה הראשון, שבו עצרנו לתה ועוגיות. משם המשכנו עוד בערך שעתיים עד הכפר בימת'נג (Bimthang) שם סיימנו את היום. הכפר עצמו עדיין יחסית גבוהה (3700 מ') ויש בו גסטהאוסים טובים אבל לא מובטח אינטרנט ומקלחת חמה ועוד כל מיני פינוקים שרוצים אחרי הפאס. אבל רק עוד יום אחד...

באופן כללי זהו יום מאוד ארוך ומאתגר, ובלי הרבה בתי תה ונקודות עצירה מוסדרות בדרך. לכן אני ממליץ לדאוג שליום הזה יהיו חטיפי אנרגיה/שוקולד/פירות יבשים ודברים שיתנו דלק למהלך היום. בנוסף המדריך שלנו דאג להכין בדהרמסלה בקבוק שומר חום עם מים חמים, שמאוד עזרו בבוקר המוקדם בהליכה כשהיה עוד קר.

יום 10 –בימתנג לטילצ'ה ונסיעה לבסיסהר

יום אחרון!
ביום זה יוצאים מבימת'מג ויורדים לאורך גדות נהר הדוד קהולה (Dudh Khola), ובעצם יוצאים משמורת המנאסלו ונכנסים לשמורת האנאפורנה. ההליכה כולה בירידה, בתחילת היום בשבילי הליכה וכשמתקדמים מגיעים לשבילי ג'יפים. במהלך היום רואים בבירור את ההבדל בין השמורות מבחינת הצמחייה והנופים, התשתיות, והאנשים שחיים באזור. אזור זה מלא בפריחת רודודנדרון בעונה (אפריל).
יש כמה אופציות לסיים את היום בהתאם לתוכניות להמשך. אנחנו בחרנו ללכת עד טילצ'ה (בערך 18 קמ), שהיא הנקודה הראשונה שאפשר לתפוס בה ג'יפ, ומשם לנסוע לבסיסהאר. לחליפין אפשר לעצור יותר מוקדם באחד הכפרים בדרך, או להמשיך עוד שעה/שעתיים בטילצ'ה לדהרפני, ומשם להתחבר לשביל סובב אנאפורנה.
מטילצ'ה לקחנו ג'יפ לבסיסהאר, לקח 4 שעות ועלה 22 דולר (סגרנו דרך המדריך שלנו). הנסיעה עקלקלה ומטלטלת והייתה יותר קשוחה מההליכה באותו יום. בבסיהאר התפנקנו על אוכל טןב ומקלחת חמה בסוף הטרק הארוך והמדהים.

*מבסיסהאר יש אוטובוסים והסעות גם לקטמנדו וגם לפוקהרה.

טיפים

• סים – הייתי עם Ncell לא הייתה לי קליטה בכלל, אחרים שהיו עם Namaste/NTC היה יותר טוב (אבל לא תמיד).
• ממליץ ממש לקחת את הזמן בטרק ולעשות את טיולי הצד לאורך הדרך. כל נקודה כזו קסומה ומדהימה וחבל לוותר עד שכבר נמצאים שם.
• יצאתי לטרק דרך סוכנות ''שלום'' בקטמנדו – דרכם סגרנו את הפרמיטים, ההסעות, והמדריכים שהיו מעולים. ממליץ בחום. מס' של דב מנהל הסוכנות – +9779851000405
• מבחינת חשמל היה בכל הגסטהאוסים חוץ מדהרמסלה, ולא דרשו כסף על הטענת טלפון. עדיין הייתי מביא מטען נייד בכל זאת...