טרק סובב אנאפורנה

הערות כלליות לפני שמתחילים

1. השירותים בהרבה מקומות הם "בול פגיעה". יש גם אסלות, תלוי בגסטהאוס ובסוג החדר, אבל תתכוננו גם לבול פגיעה (בייחוד אם אתם צריכים לשירותים באמצע היום ורוצים לעצור באחד הכפרים).
2. מצרפת תמונות של תפריט גנרי שחוזר על עצמו ברוב המקומות.
3. אם תזמינו מנות מערביות הו בדרך כלל לא ייראו כמו שתצפו. זה לא בהכרח אומר שהן לא יהיו טעימות (אנחנו ממש אהבנו את הפסטות והפיצות בחלק מהמקומות). המיתוס ש"מעכשיו תאכלו רק דאל באט ל10 ימים" הוא ממש לא נכון, אנחנו מיצינו את הדאל באט אחרי יומיים ועברנו למאכלים אחרים.
4. לגבי מים – אנחנו הקפדנו לשתות בין 3 ל5 ליטר ביום. לקחנו כדורי טהרמים מהארץ וטיהרנו איתם מים שמילאנו בברזים בדרך. לחלק מהמטיילים הישראליים היו בקבוקי לייף-סטרואו שקנו בקטמנדו.
5. באף גסטהאוס שהיינו בו לא היה נייר טואלט בשירותים. אנחנו הבאנו מראש 4 גלילים ושתי חבילות מגבונים לזוג, וסיימנו את הטרק עם גליל וחצי ספייר וחצי חבילת מגבונים. אפשר לקנות נייר טואלט בחלק מהכפרים בדרך וכן בכל הגסטהאוסים, אבל המחיר יהיה כמעט פי 3 לעומת המחיר בקטמנדו (170/200 רופי לעומת בערך 60 למשל).
6. קליטת סלולר, וויפי - ברוב הגסטהאוסים יש וויפי, כמעט תמיד הוא מפסיק לעבוד באזור האחה"צ-ערב. כשאנחנו טירקנו הייתה תקלה אזורית נרחבת ומאפר-פיסאנג עד סוף הטרק לא היה וויפי באף גסטהאוס. מי שהיה לו סים מקומי איבד את הקליטה אחרי מנאנג. אין מה לעשות, קחו בחשבון שזה עשוי לקרות. לגבי קליטה סלולרית, מאזור יאק קארקה/לדר כבר לאף אחד לא הייתה קליטה, לכן לדעתי חשוב כן לקחת טלפון לוויני. הוא שימושי גם בשגרה ובוודאי שגם בחירום.
7. ליינר/שק"ש/שמיכה - בכל גסטהאוס שהיינו בו היו מספיק שמיכות. לעניות דעתי, אם אתם באים לנפאל רק בשביל לעשות את הטרק וחוזרים ארצה, אין סיבה לקנות ליינר במיוחד. ציפה של שמיכה עושה את העבודה מצוין. אם אתם סובלים מקור באופן קיצוני/באים בשיא העונה וחוששים שלא יהיו שמיכות/באים בנובמבר או במרץ כשכבר ממש קר, כדאי לקנות בתאמל ליינר תרמי ו/או לקנות/להשכיר שק"ש.
8. מומלץ מאוד לבוא עם נעליים עמידות למים, בימים הראשונים היו הרבה מים ובוץ בשביל.
9. הדיל הישראלי - אצלנו הדיל תפס עד לאפר-פיסאנג כולל אפר-פיסאנג. הדיל משמעו שמשלמים על ארוחת ערב ועל ארוחת בוקר, ובתמורה אין צורך לשלם על החדר עצמו ועל המקלחות. ממנאנג והלאה לא היה יותר דיל. ניתן להתמקח קצת עם בעלי הגסטהאוסים כדי להוריד את מחירי החדרים, אך לא מצאנו מקום שקיבל את הדיל.
10. ניווט במהלך הטרק – אנחנו השתמשנו באפליקציה בשם maps.me. ראשית הורדנו מפה של נפאל, ולאחר מכן ישבנו בכל ערב של הטרק עם אחד הפורטרים שהיו בגסטהאוס וסימנו לעצמנו נקודות חשובות בדרך. אחרי שמבינים איך להתנהל עם האפליקציה היא די נוחה.
11. הסתגלות לגובה ועלייה של 100 מטר בסוף כל יום - כשמגיעים לגבהים הגבוהים (אפר פיסאנג/מנאנג והלאה) ממליצים לעלות עוד כ100-200 מטר בגובה מהכפר שישנים בו, לשהות מעט בגובה ואז לרדת בחזרה לכפר. הכלל הוא אף פעם לא לישון בגובה הכי גבוה שהגעתם אליו. האם זה מיתוס או אמיתי? לא יודעת. היו אנשים שלא עשו את זה ולא קרה להם כלום. אנחנו בכל מקרה הקפדנו על כך החל מאפר-פיסאנג.
12. היעזרות בשירותי הפורטרים ללינה ולניווטים - אנחנו טיילנו בלי פורטר אבל בגלל שישנו יחד עם אותה קבוצת ישראלים כמעט בכל ערב, התחברנו גם עם הפורטרים שלהם. הפורטרים ברובם נפלאים, אנשים כיפיים ומנוסים שישמחו לעזור לכם אם תבקשו. פעמים רבות הם סגרו עבורנו גסטהאוסים יחד עם שאר הישראלים כדי שנהיה כולנו ביחד, ופעמים רבות ישבנו איתם על maps.me והם עזרו לנו לסמן את המסלול הנכון כדי שלא נתבלבל בהליכה. שתדעו שהם אחלה חבר'ה ורובם באמת ישמחו לעזור לכם אם תבקשו.
13. דרכי חזרה בסוף הטרק - ממוקטינת אפשר להגיע לפוקארה בג'יפ ובלוקאל. הנסיעה בג'יפ ארכה כ9 שעות כולל עצירה לארוחת צהריים ועלתה 3750 לאדם כשהיינו 8 בג'יפ (כלומר 30,000 לג'יפ). לוקאל עולה מן הסתם פחות אבל חווית הנסיעה בו אפילו גרועה יותר. קחו בחשבון שמספיקה תאונה/תקלה אחת בדרך כדי שהנסיעה תתארך במספר שעות, הן בג'יפ והן בלוקאל (אנחנו שמענו על לוקאל שנסע 18 שעות). אם תרצו לפצל את הנסיעה תוכלו לעצור באחד מהכפרים הרבים שבדרך, אך קחו בחשבון שהם די עלובים. יש אנשים שעוצרים בטאטופני למעיינות החמים, אך אם הייתם במעיינות החמים בצ'אמה אין לכם סיבה לדעתי לעצור בטאטופני.
למי שאינו מעוניין בג'יפ/לוקאל עד לפוקארה, ניתן לנסוע רק עד לג'ומסום ומשם לטוס לפוקארה. את הטיסה יש להזמין מראש (אם יש לכם פורטר הוא יכול לעזור בזה), אך קחו בחשבון שהיא עשויה להידחות/להתבטל בהתאם לתנאי מזג האוויר. הטיסה עולה 125$.
14. האם לקחת פורטר או לא, ומתי אפשר להתחרט - אנחנו בחרנו לטרק בלי פורטר והסתדרנו מצוין (אני עם 11 וקצת קילו על הגב, חבר שלי עם 15.5 קילו). היו אנשים שהחליטו בתחילת/אמצע המסלול שהם רוצים פורטר והם התקשרו לסוכנות שלהם שדאגה להם לפורטר, כך שאפשר להתחיל בלי פורטר ולהתחרט אם רוצים. היו גם אנשים שהתחילו עם פורטר והתחרטו, זה גם בסדר, וככל הנראה ניתן לבטל אותו גם במהלך הטרק (צריך לשלם לו על הזמן שהיה איתכם ועל הנסיעות ואולי קנס מסוים על ביטול). אם אתם פוחדים רק מיום הפאס (אין סיבה אבל נניח), דעו שיש שירותי פורטרים בגסטהאוסים בפדי, כך שתוכלו לקחת פורטר רק ליום האחרון.
15. טלפון לוויני - מומלץ מאוד לקחת, ניתן להשכיר מבית חב"ד בקטמנדו ולהחזיר לבית חב"ד בפוקארה בעלות של כ3$ ליום. הטלפון הלוויני יסייע לכם לעדכן את המשפחה שאתם בסדר כשתהיו באזורים בלי קליטה סלולרית, וכמובן יסייע אם אתם או מישהו בסביבתכם ייקלע למצוקה (אנחנו נתקלנו במהלך הטרק בשלושה אנשים שסבלו ממחלת גבהים בדרגות קושי שונות ונאלצו להתפנות אז אל תזלזלו בחשיבות הטלפון הלוויני, במקטעים גבוהים רבים אין קליטה סלולרית).

יום אנאפורנה 1: קטמנדו-בסיסהר-סיאנגה

הגענו לסוכנות (סוויסה האדום במקרה שלנו) ב-0630, יצאנו ממנה בשבע וקצת והלכנו בערך 10 דקות עד שעלינו למיניבוס של הסוכנות. קשרנו את התיקים למעלה, נדחסנו פנימה ויצאנו לדרך.
7 ומשהו שעות נסענו עד לעיירה שנקראת בסיסהר, עם בערך 3 שעות של פקק מטורף ביציאה מקטמנדו ועוד כמה שעות נסיעה בדרכים מעוקלות. יש מעט הפסקות בדרך אבל בגדול הנסיעה לא משהו.
אחרי שהגענו לבסיסהר הנפקנו אישור כניסה לשמורות טבע בנפאל שנקרא TIMS בעלות של 2000 רופי לאדם (מי שיש לו פורטר – הפורטר מוציא עבורו), ותפסנו ג'יפ לסיאנגה בעלות של 1000 רופי לאדם. הנסיעה בג'יפ הייתה קשוחה ביותר... בהתחלה היה משעשע, הרבה קפיצות וצחוקים, אבל:
1. היינו דחוסים 4 במושבים מאולתרים בבגאז' והנסיעה הייתה פשוט שעתיים וחצי של היטלטלויות ודפיקות של הראש בחלקי הג'יפ השונים.
2. נתקענו כמעט שעה בתחילת הנסיעה בבסיסהר כי שני לוקאלים נסעו אחד מול השני ונתקעו, ואז לאחד מהם נגמר המצבר. לקח כמעט שעה לתקן את הסיטואציה.
3. היה לנו פנצ'ר בדרך.
4. דרסנו תרנגול (כן זה קורה).
5. כמעט שעה נהגנו בחושך בדרכים על סף תהום והנסיעה ממש מפחידה.
לשמחתנו כולנו הגענו בשלום.
בסיאנגה ישנו בווטרפול גסטהאוס, מהגסטהאוסים העלובים שישנו בהם בטרק (התנאים לגמרי השתפרו בהמשך). יש במקום מקלחת גז, תוודאו שאתם מבינים איך להפעיל אותה אחרת תתקלחו במים קרים (כמונו).

עלות ארוחות ולינה (גבו 100 רופי לראש על לינה בנוסף לארוחות) בגסטהאוס ווטרפול: בערך 1800 רופי.
הזמנו: דאל באט, מומו ומרק נודלס לערב, פעמיים צ'פאטי עם דבש/ריבה בבוקר ושתי כוסות מים חמים (הבאנו קפה ותה משלנו).

יום אנאפורנה 2: סיאנגה-טאל

לקח לנו כשש וחצי שעות הליכה. לא הלכנו מהר מחד, מאידך גם לא עצרנו לצהריים (לקחנו צ'פאטי עם דבש/ריבה לדרך ועצרנו בערך ב-1100 לאכול אותו).

יצאנו בערך ב-0815 מסיאנגה והגענו לגסטהאוס בטאל ב-1440.
תהיו עירניים לשלטים בדרך – אנחנו טיילנו בסוף ספטמבר כשעוד היו שאריות של גשמים, ובאחד המקטעים של המסלול היה שלט שעליו כתוב שהמקטע הזה חסום כתוצאה משיחים רבים ומעלוקות שנשטפו אל השביל (אגב, לא מעט חבר'ה שיצאו איתנו תפסו עלוקות, זה לא כזה נורא אבל משאיר כתמי דם על הבגדים).

ההליכה רובה בטיפוס, כשמדי פעם יש מישורים וקצת ירידות. הנוף הררי וירוק, עם יערות טרופיים אינסופיים, עשרות מפלים ונהר שוצף. הנוף בהחלט יפה, העליות די מתישות, מזג האוויר באזור זה חם ובעיקר מאוד לח.

לדעתי לא מומלץ לעשות כביסה ביום זה, הלחות מונעת ייבוש של הבגדים. חכו עם הכביסה למנאנג אם אתם יכולים, אם לא אז תיערכו לכך שאולי תצטרכו לנסות לייבש אותה על התיק.

ישנו בטאל בגסטהאוס peaceleand guesthouse שכנראה שיש לו דיל עם הסוויסות כי כולם היו ישראלים. מקום ממש חמוד, מארחים נפלאים, אחלה דאל באט, מים חמים במקלחת ובחלק מהמחדרים אפילו שירותים צמודים.

ביגוד במהלך היום: חולצה קצרה, מכנסי טיולים, כובע.
ביגוד במהלך אחר הצהריים והערב: טייץ, חולצה קצרה, מיקרופליז, גרביים.

עלות ארוחות בגסטהאוס לזוג: 1440.
הזמנו: פעמיים דאל באט לערב, פעמיים צ'פאטי עם דבש/ריבה בבוקר ושתי כוסות מים חמים.

יום אנאפורנה 3: טאל-דאנאקיו

יצאנו ב-0830 בבוקר מהגסט
האוס בטאל והגענו ב-1320 לדאנאקיו.
נוף די דומה ליום הקודם – ירוק, כמעט טרופי, מאוד מיוער, רוב הדרך כללה הליכה לצד הנהר. העליות מתונות יותר בהשוואה ליום ההליכה הראשון וגם מדובר ביום קצר יותר.
בחלק הראשוני יחסית של המסלול השביל היה בוצי מאוד עקב גשמים שירדו בלילה שלפני אך הבוץ לא הפריע לחוויה, רק דרש מאיתנו לשים לב היכן אנו דורכים. בחלק מהמסלול עברנו ממש כמעט דרך מפלים, חוויה מעט מפחידה אבל מגניבה בסך הכל. כשהגענו לדאראפני התבקשנו להחתים פרמיטים, אז אם אתם בלי פורטר תהיו עירניים.
מדאראפני הייתה אפשרות להמשיך המסלול או בדרך ג'יפים, בהמלצת אחד הפורטרים שהכרנו המשכנו בדרך הג'יפים, שכן לטענתו המסלול במקטע הזה הוא מאוד ארוך ואין משם נוף יפה.

לאורך רוב היום השמיים היו מכוסים בעננים שהיו מאוד קרובים אלינו והלחות הייתה מורגשת היטב.

ישנו בדאנאקיו בגסטהאוס בשם new sunrise יחד עם שאר הקבוצה הישראלית. הגסטהאוס קטן אבל חמוד, יש בו שתי קומות של חדרים ולכל קומה שירותים ומקלחת משלה (בעליונה הם מופרדים ובשירותים יש אסלה, בתחתונה הם ביחד והשירותים הם בול פגיעה). המים במקלחות חמים.

אותה המלצה לגבי כביסה כמו אתמול: האזור עדיין מאוד לח וגשום, סיכוי סביר שהבגדים שתכבסו יישארו רטובים.

ביגוד במהלך היום: חולצה קצרה, מכנסי טיולים, כובע.
ביגוד במהלך אחר הצהריים והערב: טייץ תרמי, חולצה קצרה, מיקרופליז, מעיל יוניקלו לסירוגין, גרביים, כובע צמר.

עלות ארוחות בגסטהאוס: 2520.
הזמנו: מרק שום וצ'פאטי בצהריים, פעמיים דאל באט לערב, פעמיים צ'פאטי עם דבש/ריבה בבוקר ושתי כוסות מים חמים.

יום אנאפורנה 4: דאנאקיו-צ'אמה

יום קצר באופן מפתיע אך מקסים (בעיניי). יצאנו מטאל ב-0745 והגענו ב-1230 לגסטהאוס בצ'אמה. היום מתחיל בעלייה יחסית קשוחה של כשעה וחצי-שעתיים, אשר לאחריה מגיעים להליכה במעין "מישור נפאלי" (עליות ומורדות לסירוגין, לא קיצוניים מדי). ביום זה ניתן כבר להבחין בשינוי עדין בנוף - ההרים חשופים יותר, הצמחייה הופכת מטרופית להררית (עצים מחטניים רבים, שיחים נמוכים, עצי תפוחים).

בהמשך ההליכה עוברים דרך כפרים מקסימים, מהמתוקים שראינו עד כה, דרך שטחים חקלאיים ושטחי מרעה רבים. הלכנו כשעה בנוף כפרי מקסים שבאמת מחמם את הלב.
בכפר בשם koto qupar עצרנו להחתים את הפרמיט.
אגב, לנו לא היו נופים מרהיבים ביום הזה כי לצערנו הלכנו בתוך ענן די הרבה זמן, אבל עדיין היה יפה, וברור שכשהראות טובה הנוף עוצר נשימה.

במקטע הדרך הזה כמעט שלא היו סימוני דרך, מה שגרם לנו להתברבר מספר פעמים ופעמיים לבחור במסלול שהיה נראה המסלול הנכון אך בדיעבד לא היה. למזלנו תמיד היו בסביבתנו פורטרים ומקומיים שידעו ושמחו לעזור, אבל הבנו ביום הזה שכדאי לעצור להסתכל בmaps.me אחת לכמה זמן. בכל מקרה אם אפשר תמיד כדאי להיוועץ בפורטר, יש להם מידע עדכני על מצב הדרך והם יודעים להציע דרכים חלופיות אם אחד ממקטעי השביל נמצא במצב בעייתי (דבר שלא היינו יודעים אלמלא הפורטרים).

להפתעתנו הגענו לצ'אמה הרבה יותר מהר משציפינו - יצאנו מטאל ב0745 והגענו ב1230 לגסטהאוס בצ'אמה. ישנו בגסטהאוס בשם four seasons שהיה מהטובים שחווינו (שירותים בחדר! עם אסלה! שני שקעים!).

בגלל שהגענו מוקדם וגם שאר החבר'ה הישראלים הגיעו מוקדם החלטנו ללכת ביחד למעינות החמים בצ'אמה והיה ממש כיף. הכניסה למעינות עולה 150 רופי לאדם, ובמקום שתי בריכות מלבניות בטמפרטורות שונות (אחת חמה ואחת חמה מאוד). חוויה מומלצת למי שיש לו זמן, רק זכרו לשתות הרבה מים!

* מי שלוקח כדורי גובה צריך לקחת את חצי הכדור הראשון בערב של צ'אמה.

לגבי כביסה וייבוש בגדים: אצלנו היה מעונן וקר ולמרות הרוחות הבגדים לא התייבשו בחוץ, אבל בערב הנחנו אותם ליד תנור החימום והם התייבשו די מהר.

ביגוד במהלך היום: חולצה קצרה, מכנסי טיולים, כובע.
ביגוד במהלך אחר הצהריים והערב: טייץ תרמי, חולצה תרמית, מיקרופליז, גרביים, כובע צמר.

עלות ארוחות בגסטהאוס: 3000.
הזמנו: מרק שום וצ'פאטי בצהריים, מומו מאודה אחר הצהריים, קנקן תה קטן אחר הצהריים (הספיק ל8 כוסות), אורז מטוגן מעורב ומקרוני מטוגן מעורב לערב, פעמיים צ'פאטי עם ריבה בבוקר ושתי כוסות מים חמים.

השלמות ציוד - בצ'אמה כבר התחלנו לראות חנויות שמוכרות השלמות של ציוד כמו מגבות, גרביים, מכנסי טיולים וכד'.

יום אנאפורנה 5: צ'אמה-אפר פיסאנג

יצאנו ב-0740 מהגסטהאוס והגענו לאפר פיסאנג ב-1250. יש אנשים שהולכים ללואוור פיסאנג ולא לאפר כדי לקצר את היום למחרת (מבערך 8 שעות למנאנג ל-5), אבל הדרך מאפר פיסאנג למנאנג אמורה להיות יפה הרבה יותר.
בבוקר צעדנו במשך כשעה וחצי בשביל ג'יפים, כשרוב הדרך כללה עליות (אבל יחסית מתונות בהשוואה לטיפוסים אחרים שכבר עברנו). לאחר כשעה-שעה וחצי הגענו למטעי תפוחים ולבית אריזה של תפוחים, כשבמקום יש גם מיני בית קפה שמוכר משקאות חמים ומאפים, וכמובן מוצרים שקשורים לתפוחים: התפוחים עצמם, מיץ תפוחים (לא כל כך טעים לטעמנו), דונאט תפוחים (נראה אש) ועוד. לאחר עצירה של כ-20 דקות במקום המשכנו לטפס בדרך הג'יפים, חלק מהזמן בתוך יער, חלק מהזמן על צלע הר חשופה עם רוחות חזקות. לאחר מכן הגענו למקטע טיפוס יחסית יותר תלול של כחצי שעה, ולאחריו דרך ג'יפים מישורית עד לכפר בשם Dhikur Pokhari, שם עצרנו להפסקת צ'פאטי.
מהכפר המשכנו ללכת דרך יער הנמצא בעמק בין פסגות לפי השילוט עד לאפר פיסאנג (יש קצת טיפוס בסוף). באפר פיסאנג ישנו בגסטהאוס בשם Mandala, מקום מקסים מקסים עם מארחת תותחית וחדרים ממש יפים (לנו גם היו שירותים בחדר). עקב תקלת תקשורת אזורית לא היה וויפי, תקלה שהמשיכה עד לסוף המסלול שלנו.

אחרי שהתאקלמנו ואכלנו עלינו למקדש שנמצא בכפר, מקום ממש חמוד עם נוף יפה (בכללי התצפית מאפר פיסאנג מהממת) שגם מעלה אתכם קצת בגובה, טוב להתאקלמות.

ביגוד במהלך היום: חולצה קצרה, מכנסי טיולים, כובע, מעיל יוניקלו לסירוגין.
ביגוד במהלך אחר הצהריים והערב: טייץ תרמי, חולצה תרמית, מיקרופליז, גרביים, כובע צמר, מעיל יוניקלו.

עלות ארוחות בגסטהאוס: 2620. הזמנו: פעמיים מרק שום בצהריים, אורז מטוגן מעורב ומקרוני מטוגן מעורב לערב, פעמיים צ'פאטי עם שוקולד בבוקר ושתי כוסות מים חמים.

ימי אנאפורנה 6-7: אפר פיסאנג-מנאנג והסתגלות במנאנג

יום טיול ארוך, לקח לנו עם הפסקות צילום, חטיפים ופאי תפוחים כ-8 שעות - יצאנו ב-0720 מאפר פיסאנג והגענו למנאנג ב-1530. כפי שכבר ציינתי, אפשר לעשות מסלול קל וקצר יותר מלואוור פיסאנג, אבל אני לא רואה סיבה לעשות את זה.
מאפר פיסאנג הלכנו כשעה בדרך עם עליות ומורדות סבירים עד שהגענו לגשר. מהגשר מתחיל הטיפוס לג'יהרו, טיפוס די קשה אך גם מהנה של כשעה. לקראת סוף הטיפוס יש מעין מכולת/בית קפה קטן להתרעננות, אנחנו לא עצרנו אבל שתדעו שקיים כזה מקום (יש שם גם שירותים). בסוף הטיפוס זוכים לתגמול - נוף מרהיב על הנהר, העמקים והיערות שמסביב, ואם יהיה לכם מזל תוכלו לזכות לתצפית לפסגה המושלגת והמסנוורת. בהחלט שווה את הטיפוס, ובסוף כולם מצליחים אותו, כך שאין שום סיבה לוותר על המסלול הזה. בג'יהרו עצרנו במאפיה שבכניסה לכפר והזמנו פעמיים מאפה תפוחים וכוס תה ג'ינג'ר אחת במחיר המצחיק של 270 רופי. הפאי חם, מנחם ומתוק אך אל תצפו למאפיות גורמה.
לאחר כ-45 דקות שבילינו בג'יהרו בלאכול, להצטלם, לנוח ולמלא מים, המשכנו בצעידה. משם הדרך כללה עליות ומורדות (ועליית שוב) במשך כשעתיים, ולבסוף הפכה למעין מישור המוביל לכפר Ngwal, שם רבים עוצרים לארוחת צהריים. הכפר ממש מתוק כך שאם אתם מחפשים להאריך את הטיול שלכם ולקצר את ההליכה תוכלו לעצור בו.

מNgwal הדרך קצת מבאסת, ירידה תלולה יחסית בדרך ג'יפים ולאחריה צעידה די ארוכה וכתיבה במשך מספר שעות עד לmungii, ומשם למנאנג. שימו לב שישנם פיצולי שביל רבים אז חשוב להיות עם העין על המפה כל הזמן.

במנאנג ישנו בגסטהאוס בשם hotel mystic himalaya שבו קיבלנו חדר עם שירותים ומקלחת חמה בתוך החדר. התנאים טובים אבל הבעלים סוגר את חדר האוכל ב-2130, שזה קצת מבאס. ישראלים אחרים שטיילו איתנו ישנו גם במקום שנקרא Alpine Guesthouse. המקום נראה ממש חמוד (ושם לא סוגרים את חדר האוכל מוקדם) אבל קחו בחשבון שאין שירותים ומקלחת חמה בתוך החדר.
שימו לב שהדיל הישראלי תקף עד פיסאנג (כולל). החל ממנאנג צריך לשלם עבור לינה, מקלחת חמה ושירותים בחדר. אנחנו שילמנו 500 רופי לחדר ללילה על הלינה, השירותים והמקלחת, ובנוסף שילמנו גם על הארוחות.

כשהגענו לגסטהאוס עשינו כביסה ידנית ותלינו על חבל מחוץ לחדר, רובה התייבש לבד עד סוף היום למחרת ואת השאר ייבשנו ליד ההסקה בערב. יש בכפר גם שירותי כביסה במכונה, אך הם יחסית יקרים ולא מצאנו שום מקום עם מייבש (יכול להיות שיש, אנחנו לא מצאנו).

בילויים במנאנג:
1. סרט - בעלות של 150-200 רופי (תלוי כמה תתמקחו).
2. סיבוב בכפר.
3. קפיצה לאגם הגנגפורנה הסמוך (20 דקות הליכה בערך).
4. טיול לice lake - אנחנו לא עשינו אבל אם תרצו לעשות צריך להיערך ליום טיול של כ7-8 שעות. מומלץ לוודא מזג אוויר לפני, אנשים שעשו את המסלול כשאנחנו היינו שם התבאסו כי הראות הייתה גרועה.
5. קפה ומאפה באחת המאפיות (אנחנו קיבלנו המלצה מישראלים אחרים על מאפיה שנקראת tilicho שיש בה מסתבר גם אוכל רציני ולא רק מאפים, מקום מומלץ מאוד. תבררו מאנשים שהיו לפניכם איפה כדאי לאכול כי לא בכל מקום המאפים טריים).

עלות כלל השהות במנאנג לשני לילות: 5800 על הגסטהאוס לזוג (כולל 2 ארוחות בוקר, 2 ארוחות ערב, נשנושים וחדר עם מקלחת) + 760 על קפה ומאפה במאפייה.

ביגוד במהלך היום: במנאנג כבר קר, אני הסתובבתי עם טייץ תרמי, חולצה תרמית, מיקרופליז, מעיל יוניקלו, כובע צמר, גרביים וכפפות (לסירוגין) במשך רוב היום. למזלנו בערב הדליקו את ההסקה אז היה אפשר להפשיר בחדר האוכל.

יום אנאפורנה 8: מנאנג-יאק קארקה

לצערנו הרב תכננו להמשיך ממנאנג לאגם טיליצ'ו, אך בגלל תחזית מזג אוויר (שקרית למרבה הכעס) שקיבלנו מסוויסה האדום החלטנו לוותר על האגם ולהמשיך ליאק קארקה. היינו בודקים את התחזית בעצמנו אך בגלל תקלת תקשורת אזורית היינו ללא אינטרנט ונאלצנו להסתמך על השקרים של סוויסה.

הדרך ממנאנג ליאק קארקה קלה יחסית, יצאנו ב-0745 והגענו ב-1245, והסיבה היחידה שלא הגענו שעה מוקדם יותר הייתה שעצרנו לסייע לפורטר שחטף מחלת גבהים מתקדמת באמצע המסלול. לצערנו היה לנו יום מעונן וגשום, אז לא נהננו מנופים יפים ביום הזה. בסוף היום הגענו לגסטהאוס hotel thorong peak וישנו שם מחוסר ברירה (העצירה לסיוע לפורטר גרמה לכך שנגיע אחרי כל שאר התיירים וככה תפסו את כל הגסטהאוסים). המקום היה נחמד, הייתה מקלחת גז טובה בעלות של 100 רופי לאדם. לא היו שירותים צמודים לחדרים והיה צריך לצאת לבול פגיעה בחוץ.

עלות שהייה בגסטהאוס hotel thorong peak:
לינה בחדר זוגי - 200
מקלחת גז חמה לשניים - 200
אוכל: מרק נודלס ושום ומיקסד פסטה לצהריים, שתי כוסות תה, כוס מים חמים, מומו, מרק נודלס ושום ופסטה ברוטב עגבניות לארוחת ערב, טוסט לארוחת בוקר - 2220.
סהכ לזוג 2620.

ביגוד במהלך היום: טיילנו עם מכנס טיולים, חולצה קצרה ולסירוגין מעיל יוניקלו וכובע צמר. בזמן אחר הצהריים-ערב כבר ממש קר, אני הסתובבתי עם טייץ תרמי, חולצה תרמית, מיקרופליז, מעיל יוניקלו,
כובע צמר, גרביים וכפפות (לסירוגין).

יום אנאפורנה 9: יאק קארקה-תורונג פדי

יום קצר אך יחסית לא פשוט, עם עליות מאוד מעייפות (וגובה מעייף). אנחנו קמנו ליום בהיר וצלול ולכן זכינו לנוף מרהיב לפסגות המושלגות שמסביב לצד הנוף הצחיח והחשוף של צלעות ההרים. לקראת סוף הדרך אפילו זכינו לצפות בסצנה כמו מ- national geographic של נשר צולל ואוכל גופה של טלה.
לקראת סוף המסלול יש מקטע דרדרת שצריך ללכת בו בזהירות.

יצאנו מיאק קארקה ב-0745 והגענו לגסטהאוס ב-1145 (ואנחנו הלכנו מאוד לאט עם עצירות רבות למנוחה ולצילום בדרך).

ישנו בפדי בגסטהאוס בשם Thorong basecamp Lodge. בחלק מהחדרים יש שירותים צמודים (בול פגיעה).

בפדי כבר לבשנו את כל הביגוד החם שהיה לנו. בגלל שלא התקלחנו שם לבשתי את הבגדים שתכננתי לצאת איתם לפס למחרת - חולצה קצרה, מעליה מיקרופליז, מעליו יוניקלו ומעליו סופטשל, וכמובן כובע צמר, חמצוואר וכפפות. בסופו של דבר לפס עצמו יצאתי בלי היוניקלו כי הטיפוס קצת מחמם.

עלות לינה + ארוחות - 4700. הזמנו מרק שום עם אטריות וקנקן תה לצהריים, פסטה ברוטב עגבניות, מרק שום ומיקסד פרייד רייס לארוחת ערב, שני טוסטים עם ריבה וכריך חביתה ליום למחרת. כמו כן החדר (עם שירותי בול פגיעה צמודים) עלה 200 רופי.

יום אנאפורנה 10: תורונג פדי - תורונג לה פאס - מוקטינת

כמו שכולם אומרים - היום הקשה והארוך בטרק.
התעוררנו בשלוש לפנות בוקר, אכלנו ארוחת בוקר קטנה בשלוש וחצי ויצאנו לדרך באזור 0415.
היום מתחיל בטיפוס של בין שעה לשעתיים (תלוי בקצב שלכם) מתורונג פדי להיי קאמפ, טיפוס שמתרחש כולו בחשיכה כשההליכה היא עם פנסי ראש. אם אתם מהירים אין צורך לצאת בחושך, חבל על ההיפותרמיה.
כשהגענו להיי קאמפ עצרנו לכמה דקות של הסדרת נשימה, פיפי ותמונות (הנוף משוגע, הכל היה מושלג סביבנו) ומשם המשכנו. מההיי קאמפ הלכנו בערך עוד שעה וחצי בדרך שכללה עליות יחסית תלולות ודרכים מישוריות לסירוגין. ההליכה בגבהים אלו קשה מאוד ועשינו עצירות די רבות להסדרת הנשימה. בלילה לפני שיצאנו לפס ירד גשם שקפא והפך לקרח על המסלול, מה שחייב אותנו ללכת בזהירות רבה, להיאחז בגדר (כשהייתה כזו) או ללכת על השלג בשולי הדרך, שהיה הרבה פחות מחליק מהקרח שעל השביל. מי שאין לו מקלות הליכה או קרמפונים - ראינו כמה תיירות אירופאיות שגרבו גרביים על הנעליים שלהן וטענו שזה עזר להן נגד ההחלקה.
לאחר כשעה וחצי הגענו למעין בית עץ שמכר תה וקצת אוכל למטיילים, ושם עצרנו ל20 דקות להסדרת נשימה, למים ולכריך קטן שארזנו בגסטהאוס מבעוד מועד, שנתן לנו בוסט אנרגיה להמשך הדרך.
משם יצאנו לעוד כשעה וחצי הליכה עד לפאס. אצלנו הדרך הייתה מושלגת לגמרי עד לבית העץ, וממנו השלג נעלם אט אט מהשביל - טיפסנו משם בשבילי אבנים כשהפסגות מסביב היו מושלגות לגמרי (נוף מרהיב, אין מילים). המקטע האחרון עד הפס כלל עליות מתונות יותר, עם מישורים מזדמנים ונקודות עצירה מזדמנות.
לאחר כשעה וחצי הגענו סוף סוף אל הפאס הנכסף! שהינו שם כחצי שעה (מיליון תמונות + עצירת נשנוש), וכשסיימנו לצלם כל פוזיציה אפשרית והתחלנו להרגיש את הקור, התחלנו בירידה למטה. הירידה למוקטינת לקחה לנו כ4 שעות והייתה די מייאשת. מדובר בירידה ארוכה ודי תלולה בנוף מדברי לחלוטין (נוף ממש יפה אם הראות טובה) שהורסת קצת את הברכיים.
לא נורא, העיקר שעשינו את זה ושבפוקארה יש מכוני מסאז' טובים ;)

*חובה להצטייד במשקפי שמש ליום הפאס, השלג מסנוור בטירוף וקיימת סכנה ממשית לעיוורון שלגים.
*חובה להצטייד בהרבה מים ליום הזה. אם אין לכם מספיק מים אל תתקמצנו ותיקנו בפאס עצמו, אפילו שיקר, כי מהפס אין איפה למלא/לקנות מים עד כמעט לסוף הירידה.
*תתעלמו במהלך ההליכה ממחשבות כמו "וואי אנחנו אחרונים", "כולם עקפו אותנו", "אנחנו בפיגור". בסוף כולם מגיעים עד חמש גג למוקטינת, ועדיף שתתרכזו בלצלוח את ההליכה ובלנוח כשאתם מרגישים שאתם צריכים. זה באמת באמת יום קשה.
*אם אתם מרגישים במהלך העלייה לפאס שקשה לכם מאוד מבחינת הנשימה והגובה, דעו שמסתובבים לאורך המסלול הרבה מקומיים עם פרדות שיסכימו להרכיב אתכם למעלה ולחסוך לכם את ההליכה.

במוקטינת ישנו ב-Buddha hotel, מקום חביב ולא יותר מזה. הרבה אחרים ישנו ב-Bob Marley ואין ספק ששם האווירה טובה יותר אך גם מעט יקר יותר. בתכלס זה לא מאוד משנה כי כולם גמורים מעייפות אחרי היום הזה. ולאף אחד אין כוח להשתכר עד הלילה.
עלות ארוחת ערב + בוקר + לינה יצאה לנו 2300 לזוג (מתוכם 200 על החדר).

יום אנאפורנה 11: מוקטינת-פוקארה

חלקנו 8 אנשים ג'יפ לפוקהרה. הנסיעה ארכה כ9 שעות (כולל עצירה לדאל באט בצהריים) והייתה מתישה בהחלט. עלות הנסיעה - 3750 רופי לאדם.

לסיכום החוויה: טרק אדיר, מלא נופים קסומים, כפרים יפים ואווירה מדהימה. התחברנו עם מטיילים ישראליים אחרים ונוצר הווי מדהים שעשה לנו את הטיול. בהחלט בהחלט מומלץ!

טיפים

• השוו מחירים בין כמה סוכנויות, אין סיבה להידבק לסוכנות מסוימת, כולן אותו דבר בסופו של דבר מבחינת השירות.