תאריך הטיול | April 2024 |
---|---|
משך הטיול | 10 ימים |
עונה מומלצת | מרץ- מאי, ספטמבר-אוקטובר |
מדובר בטרק שרוב האנשים עושים כטרק כניסה לעמק הקומבו והשמורה של האוורסט שאני בחרתי לעשות ביציאה פשוט כי שמעתי עליו בזמן שטיילתי באיזור, כל מי שפגשתי בדרך עשה אותו בכיוון ההפוך ממני, אבל הוא עדיין היה שווה את זה. ממה שהבנתי זה המסלול שעשה אדמונד הילרי בדרך לטיפוס הראשון אי פעם על האוורסט שהוספתי לו עיקוף לפיקי פיק. טרק מאוד יפה שעובר בין יערות, חוות ונחלים גועשים, וגם עליות וירידות מאתגרות. אם יש לכם זמן ואתם רוצים לחסוך את הטיסה ללוקלה אני מאוד ממליץ הטרק הזה ואם כבר אתם שם חבל לוותר על הפיקי פיק שהיה הנקודה עם הנוף הכי יפה במסלול.
אני מתחיל את הסיפור בנאמצ׳ה שהיא העיירה המרכזית בשמורה של האוורסט ורוב הטרקים עוברים שם. מתחילים את היום בירידה מהכפר, עוברים בכמה כפרים קטנים יותר בדרך ויוצאים מהשמורה. הולכים בשביל הראשי שכמעט כל מי שהולך לטייל באיזור עובר בו עד שמגיעים לסוף הכפר cheplung, שם השביל מתפצל, שמאלה ללוקלה וימינה לכיוון סאלרי, צריך לשים לב לסימון בדרך. אחרי הפיצול השביל היה קצת פחות מסודר, כנראה כי פחות אנשים עוברים בו, הוא היה מלא בבוץ והיה בו הרבה יותר חמורים מאשר בשביל הראשי. בדרך יש עדיין לודג׳ים כל זמן מה אבל פחות ממה שהיה לפני הפיצול, אני המשכתי עד לכפר סורקה ושם נשארתי ללילה. מדובר בכפר די קטן עם 3-4 לודג׳ים מאוד בסיסיים.
היום מתחיל בעלייה ארוכה ישר מהיציאה מסורקה. חלק מהדרך היא בשביל להולכי רגל וחלק על שביל ג׳יפים. כשאני הלכתי היו הרבה עבודות על הכביש וחלק מהדרך הייתה קטועה ומבלבלת אבל עם קצת עזרה מהמקומיים בסוף הגעתי לפאייה. השביל בחצי הראשון של היום היה מאוד מאוד בוצי, מה שהאט את ההליכה וגם לא הרגשתי במיטבי באותו יום אז החלטתי לסיים בפאייה אבל אפשרי להמשיך גם עד Bupsa באותו יום.
רוב הדרך מפאייה לג׳ובינג היא ירידה אבל היום מתחיל בעלייה מתונה אחרי פאייה על שביל ג׳יפים עד לthamdada. אחרי תאמדאדא היה שלט שאמר shortcut to bupsa וירד מהשביל הראשי. עדיין שביל ג׳יפים אבל כמעט ולא הייתה בו תנועה. מכאן רוב הדרך הייתה בירידה מתונה דרך הכפרים bupsa ו kharikola על השביל ג׳יפים, בשני הכפרים האלה יש הרבה לודג׳ים, מה שאישר לי שאני על הדרך הנכונה. בסוף הכפר kharikola יש מנזר מאוד מרשים עם אחלה נוף ששווה לעלות אליו. אחרי המקדש יש שביל צר שעובר דרך היער ומוביל לג׳ובינג בירידה יחסית תלולה. ג׳ובינג כפר יחסית קטן עם פחות אופציות לשינה אבל מצאתי מקום נחמד בסוף הכפר וסיימתי את היום שם כי ידעתי שאחריו יש עלייה ארוכה שהעדפתי לשמור לבוקר.
היום מתחיל בחצייה של הנהר ישר ביציאה מג׳ובינג ומיד אחריו מתחילה העלייה שתלווה אותי במשך רוב היום. מדובר בעלייה מגובה של כ1500 מטר לכמעט 3100, מאוד ארוכה ומאתגרת אבל גם מאוד יפה, עם נוף משתנה שלמעלה נפתח ואפשר לראות שוב הרבה הרים גבוהים מושלגים. הדרך עוברת בין יערות לכפרים ושדות חקלאיים, כל כמה זמן חוצים שביל ג׳יפים אבל כמעט כל הדרך היא על שביל להולכי רגל ומאוד מסודרת ויש אפילו שלטים קטנים שמצביעים על השביל. האפליקציה גם מראה את הדרך בצורה די מדוייקת. באמצע העלייה עוברים את Nunthala שיש בה כמה לודג׳ים שאפשר לעצור בהם לתה או ארוחה או אפילו לסיים את היום אם רוצים. לקראת סוף העלייה עוברים את Taksindu שבה נמצא המנחת המרכזי למסוקים שמעבירים את רוב הסחורה הכבדה שמגיעה לשמורה של האוורסט, יש בה גם כמה לודג׳ים ומנזר גדול. ממש בסוף העלייה יש עוד כמה לודג׳ים ופה עצרתי לארוחת צהריים. לאחר מכן הייתה ירידה קצרה לringmu וסיימתי את היום ליד הצומת של השביל שממשיך לג׳ירי והשביל שמוביל לסאלרי ופאפלו.
היום מתחיל בירידה קלה עד שחוצים נחל, לאחר מכן עלייה מתונה דרך היער על צלע ההר ואז ירידה מתונה עד ג׳ונבסי. הדרך יחסית קלה ולא ארוכה, הגעתי לג׳ונבסי כבר בצהריים אבל כשעה וחצי הליכה מהכפר יש מנזר בודהיסטי מאוד גדול שנקרא Thubten choiling. לדעתי שווה למצוא לודג׳ בכפר, להניח את התיק ולעלות למנזר, ניתן ממש להסתובב בפנים, לפגוש את הנזירים ולהיכנס לחדרי התפילה והמקדשים שלהם, למי שמעוניין אפשר אפילו להישאר לישון שם ממה שהבנתי.
ביציאה מג׳ונבסי מתחילים ללכת דרך היער, המסלול מתפצל בשלב מסוים למסלול שמוביל לג׳ירי והמסלול לפיקי פיק. עקבתי אחרי השלטים לפיקי פיק ולמעשה ירדתי מהטרק המרכזי שמוביל לג׳ירי. לאחר הפיצול מתחילה עלייה תלולה דרך היער. העלייה הייתה מאתגרת אבל בסוף התגלה נוף ממש יפה של הרים מושלגים והפיקי פיק ניצב מולי. לאחר הטיפוס ירדתי לכיוון פיקי פיק ולהפתעתי היו כמה לודג׳ים בצד המזרחי של ההר, שם עצרתי לצהריים. בגלל שהיה קצת מעונן והראות לא הייתה ממש טובה החלטתי ללכת מסביב לפסגה ולשמור אותה למחרת בבוקר. אחרי ארוחת הצהריים המשכתי כשעתיים של עליות וירידות מסביב לצד הצפוני של ההר עד לפיקי בייס קאמפ, יש שם כמה לודג׳ים די בסיסיים וכולם היו כמעט מלאים ויחסית צפופים.
קמתי מוקדם בבוקר ועליתי לפסגה, לקח לי פחות משעה לעלות וכחצי שעה לרדת. מדובר בפסגה בגובה 4065 מ' שמשקיפה על כל הרכס מסביב, הנוף היה מדהים והיה ניתן לראות רכסים שהתפרשו ממזרח למערב של כמה מההרים הכי גבוהים בעולם. שווה לקום מוקדם ולעלות לפסגה כי הראות הכי טובה היא בזריחה ומאוחר יותר לרוב נהיה מעונן וקשה לראות חלק מההרים אבל הייתה רוח חזקה מאוד והיה ממש קר אז היה קשה להישאר למעלה ליותר מכמה דקות. חזרתי ללודג׳ לאכול ארוחת בוקר ולקחת את התיק והתחלתי לרדת, ירדתי דרך השלוחה הצפון מערבית של ההר ואחרי כפר ששמו לא מופיע במפה התחילה ירידה תלולה וארוכה דרך היער. אחרי כשעתיים של ירידה ביער עברתי דרך עוד כפר שגם את שמו לא קלטתי ומצאתי בו מקום לעצור לארוחת צהריים. המשכתי בירידה עוד כשעה וחצי עד שהגעתי לנהר. ליד הנהר היו כמה לודג׳ים אבל הייתה שם גם תחנת כח גדולה ולמרות שהירידה הארוכה עייפה אותי החלטתי להמשיך ולעלות לBhandar עד לחלק שהדרך מתחברת חזרה עם המסלול של Jiri-Lukla. זה היה יום מאוד ארוך ומתיש וגם היום היחיד שבו כמעט ולא נתקלתי בעוד מטיילים בדרך, לכן אני חושב שאולי עדיף ללכת דרך הכפר Goli ומשם להמשיך לBhandar.
אחרי באנדר הדרך ממשיכה בעלייה די תלולה עד לכפר דוראלי ואחריו ירידה מתונה וקלילה דרך היער. החלק הזה בשביל היה יפה במיוחד והרבה מהעצים פרחו, הירידה נעשתה תלולה יותר ויותר עד שמגיעים לשיבאליה. הכפר נמצא צמוד לנהר והוא קצת יותר גדול מרוב הכפרים בדרך, יש בו חנויות עם פירות וחטיפים ואפילו גלידה! החלטתי לסיים את היום מוקדם כאן ולנוח ליד הנהר למרות שג׳ירי לא מאוד רחוקה ואפשר להמשיך עד אליה באותו יום.
יום ההליכה האחרון. ביציאה משיבאליה חוצים את הנהר ומתחילים בעלייה, העלייה לא תלולה או ארוכה במיוחד אבל חלק ממנה על שביל ג׳יפים והיא מאוד חשופה לשמש. אחריה ירידה של כשעתיים עד לג׳ירי ופה למעשה נגמר הטרק. ג׳ירי גם כפר יחסית גדול ויותר מפותח ורועש, אחרי כמעט חודש שלא ראיתי בו כביש סלול אמיתי היה קצת קשה לחזור לרעש של המכוניות והעיר. לקחתי חדר בKohinor hotel, היה קצת יקר אבל מאוד נח ומפנק אחרי טרק ארוך והרבה זמן בהרים.
לפי מה שבעל ההוסטל הסביר לי יש אוטובוסים לקטמנדו ב6, 7 ו 10 בבוקר. הוא היה מאוד נחמד ובא איתי לתחנת אוטובוס ב5 וחצי בבוקר לעזור לי לקנות כרטיס ולמצוא את האוטובוס. לא היו הרבה אוטובוסים וכאוס כמו בתחנות אוטובוס בקטמנדו והכרטיס עלה בערך 800 רופי. האוטובוס של 6 יצא ב5:45 כבר אז מאוד מומלץ להגיע מוקדם לתחנה בשביל לא לפספס. זה היה אוטובוס של מקומיים, יחסית קטן ומאוד צפוף במשך רוב הנסיעה, אך למזלי היה לי כיסא משלי ליד החלון. הנסיעה ארכה כ9 שעות עם הרבה עצירות להעלות עוד נוסעים אבל רק הפסקה אחת בארוחת צהריים. קצת לפני 1600 הגעתי לקטמנדו, וכך בעצם נגמר הטיול.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם