טרק הלנגטנג והאגמים הקפואים ב-10 ימי הליכה

דרור ואני יצאנו באוקטובר 2022 לטרק בעמק הלנגטנג בנפאל, ובסיומו המשכנו לאגמים הקפואים. שני טרקים בשני תאי שטח שונים, לכל אחד המאפיינים המיוחדים שלו, ובשניהם נופים עוצמתיים ועוצרי נשימה.

תאריך הטיול	October 2023
משך הטיול	שבוע
עונה מומלצת	ספטמבר - נובמבר, מרץ-אפריל

תוכן עניינים

יום "0" נסיעה מקטמנדו ל-Sybrubensi

בקטמנדו ישנו במלון שנקרא Oasis Hotel. מלון נחמד, פשוט אך מיושן, העובדים אדיבים מאוד והחדרים מרווחים. אכלנו במלון ארוחת בוקר סבירה ויצאנו לסוכנות "שלום" דרכם סגרנו ג'יפ שייקח אותנו לעיירה ממנה מתחיל טרק הלנגטנג - Sybrubensi.
אל הנסיעה הצטרפו עלינו עוד שלושה חבר'ה, וישבנו בצפיפות בג'יפ Pajero מיושן ומתפרק, דרור ותיקי הגב התנדבו להצטופף בבגאז' למשך כל הנסיעה, וכנראה ששם היה הכי מרווח ;)

תמיד תוהים כיצד נסיעה של כ-100 ק"מ קרקעי יכולה לקחת יותר מ-7 שעות. ממש 10 דקות מתחילת הנסיעה מבינים כיצד, כאשר מתחילים לצאת ממרכז קטמנדו ולנסוע על הכבישים העמוסים ומלאי הבורות.

לאורך הדרך יש מקטעי חסד של אספלט יחסית מהודק, אבל רוב הנסיעה היא קופצנית ואיטית, וברוחב של נתיב אחד ממוצע באיילון (וכן, הוא דו-סטרי).

לעומת זאת, החוויה האישית שלי היא שרוב הנסיעה הרגישה יחסית בטוחה, ולא הרגשתי סכנה לנפילה לתהום, אבל יכול להיות שזו תחושה אישית שלי בלבד.

כאשר הגענו לעיירה Dhunche עצרו בביקורת של צבא נפאל, שם קנינו Permit(בעלות של 3000 רופי) ונאלצנו לפרוק את כל הציוד מהתיקים שלנו, כיוון שהחיילים רוצים לראות שאין כלי צייד או רחפנים בחזקת המטיילים.

בשורה התחתונה הנסיעה חוויתית ומתחילים לראות נופים יפים, ובעיקר תרבות שונה ומיוחדת.

יום 1 - הליכה מSybrubensi לSherpagaun

טיפוס אנכי: 1,100 מטרים, זמן הליכה: 8 שעות.
היום הזה התחיל בדילמה.
יום ההליכה הראשון בלנגטנג הקלאסי הוא ללכת מSybrubensi ל-Lama Hotel, אבל כיוון שהימים האחרונים היו סוערים (חסרי המזל באנאפורנה נתקעו בחלק מהכפרים ללא חשמל וללא יכולת לחזור בלי מסוק), המדריכים המקומיים טענו שמסוכן ללכת לאורך הנחל עקב חשש למפולות סלעים, והמליצו לנו ללכת על 1/3 הגובה של השלוחה שמצפון.

על הנייר אפשר להגיע ל-Lama Hotel גם בדרך זו, אבל מהר מאוד הבנו שאנחנו לא בקצב סביר והמסלול מאתגר. מתחילים ללכת מסייברובנסי, חוצים גשר טיפוסי מעל נהר גועש, ומייד מתחילים בטיפוס תלול מאוד.

הטיפוס היה מלווה בצמחייה עבותה, והשביל לא ברור, כיוון שהוא לא ציר ההליכה המרכזי במקטע זה. במהלך הטיפוס עצרנו בבקתה מבודדת, שתינו תה, והתחלנו לחוות נופים ראשונים של גובה.

לאחר ההפסקה הטיפוס המשיך, וקצב ההתקדמות שלנו היה איטי. בהמשך הדרך הפכה ליותר מתונה.

החוויה היומית - בעצירה השנייה הוצאנו בקבוק וויסקי קטן ושתינו שוט לכבוד תחילת המסע(טעות מס' 1). באותו הזמן הגיעו שני פורטרים מקומיים והתיישבו לידנו. הצענו להם וויסקי(טעות מס' 2) והם כמובן שמחו. ממש באותו הרגע הגיע פורטר נוסף, זרק את הציוד מעליו והקיא את נשמתו. חברו עצר בעודו לוגם מהוויסקי, הגיש למקיא את הבקבוק, וציווה עליו לשתות. אנחנו ניסינו לעצור בעדם בטענה שזה לא הדבר החכם לעשות, והצענו להם מים (טעות מס' 3). הפורטר הבריא סיים לנו את המים, והפורטר המקיא סיים את הוויסקי. לכל הפורטרים שלום.

את היום החלטנו לסיים בכפר Sherpagaun כיוון שהשמש ירדה, היום למחרת יותר קליל ואפשר להאריך אותו, והיינו גמורים. הגענו לבקתה חביבה ומשפחתית, וזו הייתה חוויה אמיתית. באותו ערב גם גילינו קצת עלוקות שהצטרפו אלינו אי שם בבוקר כנראה... נתראה מחר!

יום 2 - הליכה מSherpagaun ל-Langtang

טיפוס אנכי: 980 מטרים, זמן הליכה: 8 שעות.

היום הזה אמור היה להתחיל בLama Hotel. כאמור אתמול החלטנו לסיים לפני כן, בSherpagaun, ולכן יש לנו יום יותר ארוך מהרגיל.

היום מתחיל בירידה סבירה של כשעתיים לLama Hotel.

החוויה היומית - לקראת סוף הירידה, הדרך מתחילה להתעקל. בסוף העיקול וכשהמשך השביל מתגלה בפנינו, מתגלה גם חזיר בר גדול. בתוך שבריר שנייה חזיר הבר מוציא נהמה בנפאלית, ומתחיל לרוץ אלינו בטירוף. אני הייתי במרחק של כ-5 מטרים ממנו באותו הרגע, ודרור מאחוריי. באינסטינקט של אינדיאנה ג'ונס דרור צועק עליי לעלות לגובה, ואני מנסה לטפס מהשביל לכיוון השלוחה ונתקע, ודרור מציל אותי כשהוא מרים את המקלות ושואג על החזיר. החזיר מסתובב, מאבד שיווי משקל ומתחיל להתגלגל במורד השלוחה עד שהוא נעלם בין השיחים!

לאחר כמה דקות נוספות של הליכה הגענו ל-Lama Hotel. בדיעבד, שמחים שלא ישנו שם כיוון שאין אינטרנט ואין קליטה, וגם המקום בדר"כ מתמלא לחלוטין יחסית מוקדם ולא לכולם נשאר מקום לינה.

המשך היום היה בטיפוס יחסית מתון וקליל, בדרך מיוערת ברובה ולצד הנחל. לקראת סוף היום התחיל לרדת עלינו מבול אבל הכל לוקח אחרי שתוקף אותך חזיר. במלון, התבקשנו ע"י המארחת להעביר משלוח של בצל אחד(אחד ויחיד) לאחותה, שמנהלת גסט האוס בKyanjin Gompa.

נתראה מחר!

יום 3 - הליכה מLangtang לKyanjin Gompa

טיפוס אנכי: 460 מטרים, זמן הליכה: 4 שעות.

יום הליכה יחסית קליל. מזל שקיבלנו רק בצל אחד.

במרחק כבר רואים את קצה העמק, וסביבו הרים גבוהים ומושלגים. לאורך הדרך לאט לאט הפסגות ששגם מצפון ומדרום לעמק נגלות, אלו פסגות שבימים הקודמים היו מוסתרות ע"י הפסגות הנמוכות והקרובות שאינן מושלגות.

הנופים משתנים, הצבעים משתנים, ואנחנו רואים הרבה יאקים, חיה מדהימה ויפה שנמצאת באזור הזה כמו פרות בישראל. לאחר פרק זמן יחסית קצר, כבר ממש אפשר לצפות על כפר הלנגטנג, כפר שברעידת האדמה שפקדה את האזור ב-2015 נמחה לחלוטין מעל פני האדמה והיום שוקם לחלוטין.

בדרכנו עצרנו בבקתת תה טיפוסית, וכבר בהחלט נהיה קר. לאחר מכן, לאורך כל הדרך צצו מקדים קטנים ומיוחדים.

את היום סיימנו יחסית מוקדם, אבל בגובה 3,800 מטר. ליום הבא היו בפנינו שתי אופציות. האחת - לטפס לפסגה Kyanjin Ri(4773 מ'), השנייה - לטפס לפסגה הגבוהה יותר ממנה ניתן לצפות בנוף של כ-360 מעלות Tserko Ri(4984 מ').

שתינו בערב שני משקאות מקומיים, האחד נקרא Raksi, או בתרגום לעברית "מים משוגעים" והוא נראה ממש כמו מים, אבל עם כמות אלכוהול דו ספרתית גבוהה ולא ידועה. והמשקה השני נקרא Local Beer והקשר בינו לבין בירה הוא רק בשם.

כעת, כשהראש פחות צלול אבל עם תחושת מסוגלות אין סופית, החלטנו להשכים קום ולטפס לפסגה הגבוהה Tserko Ri.

נתראה מחר ב04:00 בבוקר!

יום 4 - טיפוס מ-Kyanjin Gompa ל-Tserko Ri

טיפוס אנכי: 1,120 מטרים, זמן הליכה: 8 שעות.

השעה 04:00 לפנות בוקר. מתעוררים עייפים אחרי לילה שלווה בכאבי ראש, בגלל הגובה ובגלל ההחלטה השגויה לשתות משקאות אלכוהוליים מקומיים (ראו סוף יום 3)

מתארגנים בזריזות עם תיקי גב קטנים של 8 ליטר, בהם כ-3 ליטר מים, עוגיות וחטיפים לדרך. ע"פ שיחות עם המקומיים לפנינו טיפוס של כ-4 שעות לפחות.

יוצאים מהמלון בחושך מוחלט עם פנסי ראש, לאחר ב-20 דקות הליכה רגועה חוצים נחל, ומגיעים למרגלותיו של ההר ולתחילתו של הטיפוס. כבר מההתחלה מדובר על שיפוע משמעותי שטרם חווינו בטרק הזה, ואנחנו מבינים שלפנינו אתגר חוויתי (עוד לא ידענו עד כמה).

חשוב לציין שהרגשנו כאב ראש כבר בתחילת הטיפוס, וזה כמובן היה הסימן הראשון למחלת הגבהים שבהמשך החמירה. כדי לא לקרוע את עצמנו, החלטנו שנטפס רצוף 15 דקות, ו5 דקות מנוחה. ככל שהטיפוס התקדם זמני הטיפוס התקצרו וזמני המנוחה התארכו. בהתחלה, כאב הראש היה מורגש רק בהליכה, ולאחר כשעה של טיפוס כבר כאב הראש בלי הפסקה, תמיד.

מעייף להיזכר בזה אז בואו נדבר על הנוף. נוף מטורף, צבעוני, שהופך ליותר ויותר מושלג ככל שהטיפוס מתקדם. לאחר שעה של טיפוס מתחילים לראות קצת קרח וצמחים קפואים, ובשעה האחרונה כבר ממש הולכים בשלג עמוק. חוויה מעניינת הייתה כשפגשנו יאק עצום שעמד באמצע השביל שלנו, ועשה קולות של עוד רגע רץ לנגוח בנו. התיישבנו וחיכינו שיזוז, כיוון שזו חיה שיכולה להיות מסוכנת ועדיף לשמור מרחק.

לאורך כל המסלול מתנשא מעלינו הר Langtang Lirung, אי שם בגובה של 7,234 מטרים, כמעט 2500 מטר מעל הפסגה אלייה אנחנו מטפסים. גודלו וגובהו פשוט עוצרי נשימה, וממחישים מאוד את החוויה של טרק בנפאל כאשר סביבכם הפסגות הגבוהות בעולם.

בהמשך המסלול אני מתחיל להרגיש בחילה, ומבין שכדאי להתחיל לרדת. היינו ממש 20 דקות מהפסגה, לכן דרור המשיך למעלה ואני הסתובבתי לאחור(כמובן שהפסגה הייתה מכוסה עננים ודרור לא ראה כלום, אבל אח"כ הסתכלנו על תמונות בגוגל. יפה מאוד). במהלך הירידה למטה הבחילה החמירה והקאתי את נשמתי, וכאן אגיד שכמובן שהדרך בה טיפסנו הייתה לא אחראית, בשילוב של אלכוהול אמש(למרות שזו הייתה כוס בירה לכל אחד) והתעלמות מכאבי הראש שהרגשנו עוד בלילה שקדם לטיפוס. *לכן עליכם לעמוד בנהלים ולקחת מקדמי בטיחות, ולא להכניס את עצמכם לפינות מסוכנות*.

נתראה מחר!

יום 5 - הליכה מKyanjin Gompa ל-Bamboo

ירידה אנכית: 2,000 מטרים, זמן הליכה: 8 שעות.

אחרי היום הקשוח שהיה לנו אתמול, החלטנו שהיום נלך יותר מ-20 ק"מ בחזרה לכיוון הכפר Bamboo. הדרך כולה בירידה מתונה ולכן תכננו ללכת כזה מרחק גדול.

החיסרון העיקרי שחשבנו עליו בטרק הלנגטנג היה שהוא הלוך-חזור, אבל לאחר שעשינו את היום הזה, אפשר להגיד שזה באמת לא משנה. הדרך חזרה היא כמו דרך אחרת, הנופים נראים אחרת בכיוון חזור, וכשהנוף כל כך יפה אז גם אם עוברים במקום מוכר זו עדיין חוויה מדהימה.

הלכנו בקצב יחסית מהיר, והגענו אחה"צ לBamboo. זה הכפר הכי קטן שראינו בטרק, אבל הוא חוויתי באותה המידה.

נתראה מחר!

יום 6 - הליכה מ-Bamboo ל-Thulo Syabru

טיפוס אנכי: 300 מטרים, זמן הליכה: 4 שעות.

זה בעצם יום המעבר מטרק הלנגטנג לטרק האגמים הקפואים אותו אנחנו מתחילים מחר.
היום התחיל בעלייה יחסית תלולה, אבל לא משהו חריג מאוד. בסיום אותה עלייה, הנופים נגלים בפנינו כשונים מהנופים בטרק הלנגטנג, והציפייה להמשך ממשיכה לעלות.

לקראת אמצע היום עוברים גשר "מצוי" ומאוד ארוך, שמתנדנד כהוגן. חוויה מורטת עצבים אבל נחמדה.
אחרי הגשר מתחילים את הטיפוס לכפר עצמו, וממנו ניתן יהיה לראות במרחק את Sherpagaun הכפר הראשון בו ישנו בלנגטנג, ואפילו כמה הרים רחוקים בטיבט.

המלון בו העברנו את הלילה היה אחד המוצלחים עד כה ומאוד מומלץ! אפילו יצא לנו לעשות כביסה במכונה במלון הסמוך. במהלך ארגוני החדר מצאנו עכביש בגודל כף יד פרוסה, זה היה או הוא או אנחנו ואני מקווה שאתם לא תיתקלו בחבריו.

ניתן לתמונות לדבר היום, נתראה מחר!

יום 7 - הליכה מ-Thulo Syabru ל-Sing Gompa

טיפוס אנכי: 1,100 מטרים, זמן הליכה: 5 שעות.

קמים לבוקר יפהפיה עם נופים מרהיבים כבר מהמלון. היום לפנינו צפוי להתחיל בעלייה קשוחה, ולאחר מכן בהליכה יחסית מתונה ומיוערת בדרך לSing Gompa. אבל זה גם היה אחד הימים היפים והמעניינים עד כה.

הולכים מעט בתוך הכפר ולאחר מכן מתחילים בטיפוס תלול. דיי מהר נכנסים ליער מרשים וגבוה, ומגיעים לקרחת יער מדהימה עם נופים משוגעים לאחר טיפוס של כשעתיים. מארוחות הצהריים היפות שהיו לנו!

לאחר ההפסקה ממשיכים בעוד הליכה יחסית קלילה בתוך היער, והיער הופך ליער מהאגדות (לפי מה שדרור טוען, ולפי האגדות שהוא היה בהן), במרחק רואים הרים מושלגים, ואנחנו במתח לקראת הנוף שנראה כשנצא מהיער.

ממש לאחר היציאה מהיער אנחנו מגיעים לSing Gompa, כפר קטן אך יחסית מפותח במחינת וויפיי ותשתיות, ותופסים חדר במלון שיהיה החוויה הגדולה שלנו להיום.

המלון עצמו בנוי מחדר אוכל ובצדו השני מסדרון עץ ארוך שמוביל לחדרי השינה. חדרי השינה גם הם מעץ וכנראה נבנו ללא היתר סביר של מהנדס מוסמך, חורקים עקומים וקרים, אבל לא משהו שלא פגשנו.

ולסיפור היומי - באמצע הלילה אני מתעורר לרעש כנפיים חזק בחדר ודפיקות על הקירות. אני מוציא את הראש מהשמיכה ולהפתעתי רואה שלושה (כן, 3) עטלפים שחורים בתוך החדר בן ה-10 מטרים רבועים (שמיועד לשני מבוגרים ללא עטלפים), שעפים בטירוף מצד לצד ונכנסים בקירות בלי הפסקה.
אני תופס כרית כדי להגן על עצמי ונעמד, מגיע בזהירות לדלת כשהעטלפים עפים לצידי ופוגעים בי שוב ושוב ומצליח לפתוח את הדלת. שניים יוצאים ואחד נשאר.
הוא ואני.
החבר'ה שיצאו מנסים לחזור ואני מספיק לסגור את הדלת בזמן. פותח אותה שוב בזריזות והאחרון יוצא גם כן. אחד המטורפים שהיו לנו. דרור הספיק להתעורר לרגע ולהודות לי על ששמרתי עליו וחזר לישון. כמובן שבבוקר לא האמין למה שקרה.

נתראה מחר!

יום 8 - הליכה מ-Sing Gompa ל-Laurebina

טיפוס אנכי: 600 מטרים, זמן הליכה: 3 שעות.

כאן הנופים כבר ממש משתנים ממה שראינו עד כה.

כמעט כל הדרך רואים הרים מושלגים במרחק, ומהר מאוד מגיעים לגובה ללא עצים שמסתירים את הנוף.

האגמים הקפואים מקודשים לבודהיסטים, ואומרים כי הטבילה באגם של שיבה מטהרת את הטובלים מכל חטאיהם. בכל שנה באח החגים, עולים לרגל כ-20 אלף איש מDhunche ועד האגמים, ילדים וזקנים וטובלים באגם של שיבה (הגדול מביניהם, וזה שנקרא בעצם Gosaikund). אל תטעו.. הדרך עדיין מאתגרת ולא פשוטה בכלל בחלק מהטיפוסים.

באמצע הדרך עצרנו לשתות תה במקום יפה, שממנו יש נוף מרהיב להר Langtang Lirung, אותו הר בגובה 7,234 מטר שהתנשא מעלינו כשטיפסנו עם כאבי ראש לפסגתו הנמוכה של Tserko Ri (ראו יום 4) גם כאן מבינים עד כמה ההרים כאן עצומים ועוצמתיים.

מכאן ניתן לתמונות לספר..אגב... השקיעות שראיתי מLaurebina, מהשקיעות היפות שראיתי בחיי.

נתראה מחר!

יום 9 - טיפוס מ-Laurebina ל-Gosaikund "האגמים הקפואים"

טיפוס אנכי: 550 מטרים, זמן הליכה: 6 שעות (הלוך חזור נטו).

היום הגדול הגיע, מטפסים לאגמים הקפואים. החלטנו לעשות את זה יום שלם, כך שבערב נחזור לישון בLaurebina. אופציה נוספת היא להמשיך אחרי האגמים ומשם להתחבר לטרק Helambu שמגיע כמעט עד קטמדנו, אבל אנחנו היינו קצרים בימים ובכנות קיבלנו המלצה ממדריך מקומי שהנוף "לא משהו" אחרי האגמים ועדיף לחזור עד לDhunche.

גם היום לקחנו תיק קטן, בגדים להחלפה כי חייבים לטבול באגם של שיבה, והתחלנו לטפס. הטיפוס מאתגר אבל קליל עם תיק קטן וידיעה שהוא יחסית קצר.

בסיום הטיפוס מופיע האגם הראשון, והנוף, גם כאן, מדהים. צמחייה מיוחדת וצבעונית, מים מנצנצים, ואגמים לא קטנים בכלל.

עשינו הפסקת תה ארוכה באחת הבקתות לצד אגם Gosaikund, ולקחנו את הזמן בידיעה שחוזרים חזרה למלון ואין לחץ. מכאן המשכנו לטבילה באגם, שהיה קפוא מאוד! וכאן נגיד גם אזהרה - הטבילה לא מומלצת ובאחריותכם האישית בלבד. כניסה למים קפואים היא מסוכנת וצריכה להיעשות בזהירות יתרה. בגדול מיד אחרי הטבילה מתחילים לאבד תחושה בגפיים, שכן כל הדם חוזר למרכז המסה של הגוף לשמירה על חום. לכן טבלנו בזריזות ומייד יצאנו מהמים כדי לא להתסכן.

אחרי הטבילה המשכנו לLaurebina Pass, הנקודה הכי גבוהה בטרק הזה, וזה בהחלט מאוד מומלץ! ההליכה הייתה בטיפוס קליל, בשלג מדהים, וכמובן שגן הנופים... משוגעים. אנחנו הצלחנו לראות את האוורסט שנמצא במרחק של כ-100 ק"מ מהנקודה הגבוהה של הפאס.

לאחר הפאס הסתובבנו וחזרנו חזרה למלון בLaurebina וחזינו בשקיעה מדהימה בדרך למטה. יום מטורף ובהחלט שיא הטרק!

נתראה מחר!

יום 10 - הליכה מ-Laurebina ל-Dhunche

ירידה אנכית: 2,000 מטרים, זמן הליכה: 6-7 שעות.

יום מנהלתי יחסית, וכמובן שלא יפה כמו הימים שקדמו. ירידה קשוחה וארוכה אבל כיוון שזה היום האחרון אז הכל לוקח... מחר בקטמנדו.

עשינו לילה בDhunche ולמחרת לקחנו אוטובוס דלוקס לקטמנדו. הרבה יותר זול מג'יפ, ולדעתי גם נוח לא פחות. לדעת דרור פחות נוח, אבל לפני 10 ימים כשנסענו בג'יפ היה לו את כל הבגאז' לעצמו. וואו. זה אשכרה היה לפני 10 ימים.

נתראה בטרק הבא!