תאריך הטיול | April 2025 |
---|---|
משך הטיול | 4 ימים |
עונה מומלצת | אפריל- מאי ספומבר- נובמבר |
חוויה מטורפת, לגמרי קשוחה אבל מאוד מספקת.
אני טיפסתי באפריל 25 את איילנד פיק (6189) ולובוצ׳ה איסט (6119).
ניסיתי לשמור ממוקד בטיפוס עצמו.
1. לסגור עם משלחת אירופאית (לא אגע בזה, אופציה הכי יקרה והכי נוחה)
2. לסגור עם מדריך מקומי מראש -מעט פחות ״נוח״ מעט יותר זול. (~3400$ לכל הטרק כולל לינה, אוכל, מדריך לטרק, שרפה לטיפוס (מדריך טיפוס), ועוד ועוד)
3. לסגור בעזרת סוכנות בקטמנדו (500$-650$ ~)
4. לסגור תוך כדי הטרק (לא בטוח לגביי מחיר, כנראה מעט פחות מהסוכנות)
בגדול זה מסודר מהנוח לפחות, כן אגיד שהכל לגמרי לגמרי אפשרי.
מבחינתי בגלל שזו טיפוס למתחילים יש חשיבות בהגעה בנוחות לטיפוס, אבל כמובן יש הרבה גמישות ולא חייב ללכת על אופציה יקרה.
אני בהתחלה רציתי ללכת עם מדריך מקומי שהמליצו לי (עבורי הסיבה הייתה שלכל בעיה יהיה מישהו בצד שלי, דובר אנגלית, שידע לדבר עם האנשים ולפתור את הבלת״מ) אבל לבסוף הוא לא יכל והלכתי דרך סוכנות. בדיעבד חסך כאלף דולר ועבד בסה״כ טוב מאוד.
הציוד ההכרחי לטיפוס בפסגות האלו- הכל ניתן להשכרה בכפרים האחרונים לפניי הטיפוס (במקרה שלי לובוצ׳ה וצ׳וקונג).
מפרט את מה שמעל לציוד טרקים בסיסי
ביגוד:
- מעיל - צריך מעיל פוך טוב, לא כל מה שנקנה בתאמל יספיק לדעתי, אבל מעט קשה לדעת. אפשר להתייעץ עם השרפה ובמידת הצורך להשכיר שם, אני לא רציתי לקנות מעיל עבה מדיי אז טיפסתי עם אחד שמתאים גם לטרקים והיה מעולה (ואפילו חם), זו גישה שמתאימה למי שלא בטוח שהוא נכנס לתחום בכל הכוח.
- כפפות ליינר, וכפפות חמות מעל
- גרביים חמות
- ממליץ על מכנס יותר עבה (מעט) מהמכנסיים הסופר דקים המנדפים, לא חובה.
- פנס ראש
בטיחות וטיפוס:
קרמפונים (לא מה שלפעמים מתבלבלים עם מיקרו ספייקס שקונים ב20 שקל בקטמנדו)
רתמה
אמצעי לעלייה וירידה (אסביר בהמשך)
קסדה
נעליים אלפיניות (big boot)
באופן אישי לבשתי:
עד ל״קרמפון פויינט״ - נעלי טיולים (נעלי טיפוס בתיק), גרביים 1 , כפפות שתיהן, מכנס וחולצה תרמית , מיקרו פליז, מעיל פוך, מעיל גורטקס, חם צוואר, כובע גרב.
אחריי הקרמפון פוינט - עוד זוג גרביים ושמתי את הנעליים האלפיניות (ושאר הציור - רתמה, קרמפונים וכו׳..)
הבייס קמפ בשני המקרים סיפק אוהל ומזרון, שק שינה צריך היה להביא, אפשר להשכיר וזה עולה 2000-2500 רופי לאחר מיקוחים והשוואות. תבחרו אחד חם, עם מה שאני השכרתי ישנתי מעולה.
איילנד פיק:
הכפר היחיד שאפשר להגיע ממנו זה צ׳וקונג. לצ׳וקונג אפשר להגיע או מהמסלול הרגיל מהכפר דינגבוצה, או דרך הפס ה״ראשון״ (kongma la). מה שאומר שאם עושים את המסלול עם כיוון השעון ,כלומר מגיעים לגוקיו תחילה ואז לאיזור האוורסט בייס קמפ ואז לצ׳וקונג אז ההתאקלמות תהיה מקסימלית.
אפשר גם לעשות את המסלול נגד כיוון השעון ולהגיע לצ׳וקונג בתחילת הטרק באופן יחסי, ואז רצוי לשלב פסגה שנקראת צ׳וקונג רי (5500) להתאקלמות.
בלי להגיע לפחות פעם אחת ל5500 לא הייתי מנסה לטפס.
מי שלא עושה את הפסים, או לא בטוח מה הוא רוצה יכול לעשות את המסלול הרגיל לאוורסט, ואז בחזור או לעשות את הפס ״הראשון״ kongma la מכיוון לובוצ׳ה לצ׳וקונג, או לחזור עד לדינגבוצ׳ה ולעלות לצ׳וקונג.
השיקולים בלבחור אם לעשות עם כיוון השעון או נגד לא מאוד משנים (לפחות לא ששמעתי).
לובוצ׳ה פיק:
לבייס קמפ של לובוצ׳ה אפשר להגיע מכמה כפרים - לובוצ׳ה (Lobuche), ת׳וקלה (Thukla), ודזונגלה (Zonglha).
אם עושים את המסלול עם הפסים בכיוון הרגיל אז ניתן לעשות מיד אחרי הפס הראשון, או בדרך חזרה מהאוורסט בייס קמפ, בשני המקרים יוצאים מלובוצ׳ה אחריי התאקלמות מספקת, עוד אופציה היא לצאת מדזונגלה שזה לאחר שני הפסים למי שעושה את הטרק עם כיוון השעון (כלומר גוקיו קודם)
1. תתאקלמו לגובה כמה שאפשר - מינימום 5500 פעם אחת, מומלץ יותר
2. לקחת יום מנוחה מלא לפניי הטיפוס - היום שבו הולכים לבייס קמפ הוא יום קצר, אבל לא ישנים טוב (יפורט) ובגדול ראיתי קבוצה של חבר׳ה שנאלצו לוותר בטיפוס עצמו כי בתוכנית שלהם היה יום הליכה ארוך עד לבייס קמפ מה שהותיר אותם ללא אנרגיה לטיפוס. לכן כדאי לדעתי לקחת יום שלא עושים כלום, וישנים טוב.
3. לבדוק טוב את הציוד שמשכירים. למדוד את הנעליים עם שתי זוגות גרביים (אם מתכננים לטפס עם שתיים) ,לבדוק שמדובר במותגים מוכרים, הציוד שאני קיבלתי היה כולו של מותגים איכותיים (בלאק דיימונד, לה ספורטיבה) והושכר אצל לופסנג בצ׳וקונג. ממליץ עליו לגמרי.
4. לוודא שעושים שיעור עם המדריך על כל הציוד - ובעיקר תרגול עליה וירידה עם הג׳ומר (אמצעי לעליה) והדיסנדר (אמצעי חיכוך לירידה מההר)
מגיעים לבייס קמפ ( או היי קמפ במקרה של לובוצ׳ה , לפחות אצלי - חשוב לברר עם הסוכנות ולא להתבלבל) בשעות הבוקר צהריים , אוכלים ארוחת ערב והולכים לישון מוקדם, באיזור 19:00.
קמים ב00:00 , ארוחת בוקר קלה ויוצאים עם פנסי ראש.
תחילת העליה היא ממש כמו כל עליה שתחוו בטרק, מעט סלעים אבל שום דבר לא מרגש.
מגיעים ל״קרמפון פוינט״ - מנקודה זו שמים את כל הציוד, אפשר להשאיר מאחור מה שלא צריך (לא אמור להיות הרבה, אולי מקלות ונעליים רגילות), ראיתי מטפסים רבים שהשאירו את כל התיק (מתאפשר בקבוצה שמישהו אחד סוחב את מה שחייבים).
משמה מטפסים עד לפסגה בעזרת הג׳ומר, יש זוויות וזו עבודה לא קלה (במיוחד כי אין אוויר).
מגיעים לפסגה וחוגגים
לאחר מכן יורדים הכל עם אמצעי החיכוך בסוג של סנפלינג למטה חזרה לקרמפון פוינט. שם מחזירים חלק מהציוד לתיק ויורדים בירידה רגילה.
הטיפוס נעשה רובו ככולו בחושך, והירידה אמורה להתבצע באור.
משך הזמן משתנה מאוד מאדם לאדם.
בגדול החמירו את תקנות הבטיחות והשדה בלוקלה נסגר הרבה פעמים בגלל מזג אוויר, אלו כל הדרכים ששמעתי עליהן בזמן שנתקענו יום :
1. לקחת במקור ג׳יפ מקטמנדו - לרוב ידחסו יותר אנשים ממה שאמור, הנסיעה לוקחת בין 15 ל22 שעות במזג אוויר טוב, אופציה הרבה יותר זולה.
2. לקחת ואן לראמצאפ ומשם טיסה, עולה כ180 דולר, הדרך הפופולרית ביותר. (יכולים להתקע בראמצאפ ועל זה אפרט)
אם השדה בלוקלה סגור יש 4 אופציות:
1. טיסה לפאפלו (מנחת אחר בין ראמצאפ ללוקלה) ומשם ג׳יפ של עוד 5-8 שעות.
2. מסוק ללוקלה - יעלה 500 דולר לאדם.
3. ג׳יפ מראמצאפ - בין 10 ל 16 שעות
4. לחכות ולקוות
אם מחכים לרוב נכנסים ראשונים ביום למחרת כי כל האירופאים והאמריקאים בדכ באים בלוחות זמנים קצרים ואסור להם לפספס יום, ולכן רובם לוקחים מסוק..
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם