נפאל, איזור האוורסט - טרק 3 הפאסים בסוף העונה

כללי

יצאתי לטרק באמצע נובמבר עד תחילת דצמבר,מזג האוויר היה קר ביותר אבל אפשרי לטיול, אם כי כמעט ולא תפגשו ישראלים בעונה זו והמטיילים הם בעיקר אירופאים, אוסטרלים ומצפון אמריקה.
היתרון הגדול בטרק זה הוא היכולת לשנות את המסלול ע"פ בחירתכם ולכל אורכו, אולם מומלץ לעשות אותו בכיוון הרגיל שנגד כיוון השעון בגלל שכך כולם מטיילים וקל לפגוש חבר'ה לאורך הדרך, ובגלל שהרנג'ו לה פאס קשה מידי לטיפוס מהכיוון השני וההתאקלמות לגובה טובה פחות.
יצאתי לבד עם חשש קל שכבר במטוס התברר כחסר שחר, כיוון שפגשתי בו עוד 3 מטיילים שעמם המשכתי לאורך כל הדרך והצטרפו אלינו 2 נוספים ביומיים הראשונים.
החיסרון בטרק זה הוא יוקר הטיסות - 320$ והמחירים בגסט האוסים בגבהים, אם כי עדיין לא הוצאתי מעל 2500 רופי ליום שזה כ-25$.

הטיסה ללוקלה

אחת החוויות המפחידות שעברו - מסלול הנחיתה קצר ביותר ולוקלה נחשב לשדה התעופה המסוכן בעולם...
ביום הראשון היה עיכוב בטיסה של 5 שעות שהפך לביטול בגלל תנאי מזג האוויר שהיה ערפילי. אל תצפו שיגידו לכם משהו שם-פשוט הצקתי לבחור כל שעה וככה גילינו שהטיסה מבוטלת. הם חתמו לנו על הכרטיס טיסה שיש ביטול ואפילו לא החזירו אותנו לעיר. חזרתי לסוויסה והזמנתי טיסה למחרת שהפעם איחרה ב3 שעות ולבסוף המריאה ונחתה בשלום 10 מטרים לפני הצוק...

Lukla to Phakding

מתחילים ישר בהליכה ובירידה די ארוכה של כשעה מלוקלה. הדרך יפה וירוקה והולכים קרוב לנהר וחוצים אותו מידי פעם על גשרים גבוהים מאוד ובטוחים.
כיוון שהיה עיכוב גדול בטיסה לא הלכנו לmonjo ועצרנו בphakding לאחר כשעתיים וחצי של הליכה, היום הראשון היה די קל וההליכה נוחה. אין בעיה לעצור עד מונג'ו כיוון שבכל 10 דקות תפגשו גסט האוס אחר ואם אתם רוצים להאריך את היום הראשון כיוון שהגעתם מוקדם זה אפשרי בהחלט. כמוכן אין ערך בשלב הזה לישון דווקא בעיירה מסוימת כיוון שגם ככה הולכים לישון מוקדם ואין מה לעשות שם בערבים.

Phakding to Namche bazar

זה יום הליכה דומה מאוד ליום הראשון, לאורך הנהר והתחלה של עלייה לגובה שמקשה על הנשימה.
בשעות הצהריים מתחילים עלייה גדולה על השלוחה לנמצ'ה, שמצריכה עצירה או שניים, בשלב הזה כבר עוברים לבגדים ארוכים באמצע נובמבר כך שמוטב לשקול לטייל איתם מההתחלה.
בנמצ'ה ישנתי במלון עם מקלחת בידיעה שזו תהיה האחרונה בטרק... בעיירה עצמה יש די הרבה חנויות ומחירים סבירים להשלמות, מומלץ מאוד לקנות דברים בסופר הקטן שנמצא בסוף הרחוב למעלה בצד ימין שכן המחירים בו כתובים על המוצרים והם הזולים ביותר.

התאקלמות ב Namche

מקובל לעשות יום התאקלמות בנמצ'ה, מצאתי אותו חשוב מאוד לקבלת כאב הראש הראשון שהיה קל מאוד. בחרנו לעלות לטייל לאוורסט וויו הוטל ואחר כך לשני הכפרים מעל נמצ'ה, שם אכלנו צהריים.
לא הרבה מטיילים בוחרים לעשות את כל הסיבוב, אבל הוא מומלץ גם מבחינת התאקלמות לגובה וגם הדרך יפה ובונה כושר להמשך.
אין צורך לקחת יותר מבקבוק מים וג'קט מבחינת ציוד על מנת להקל קצת על היום.

Namche to Tengboche

ההליכה לא קשה במיוחד, כמובן תלוי בהרגשה של הגובה, הכפר קטן מאוד ויש בו מנזר מעניין, שמעביר שעה מאחר הצהריים. בחרנו להישאר בכפר זה כיוון שהוא גבוה וחלק מהקבוצה הרגישה ביום זה כאבי ראש קלים. מומלץ לדעתי לעשות יום קצר ולא להגזים כי הדרך והימים הבאים מעייפים מאוד.

Tengboche to Dingboche

יום עלייה לא ארוך של כחמש שעות הליכה, בו מגיעים לעיירה גדולה יחסית ומפסיקים לראות עצים ושיחים ומתחילים לראות נהרות קפואים ומזג האוויר נהיה ממש קר. מומלץ לבדוק בנוסף למחירים את החימום בחדר האוכל ולברר מתי מדליקים אותו. בילינו מספר שעות בחדר האוכל והכרנו שם את המטייל האחרון שהצטרף לקבוצה, מעתה טיילנו 6 אנשים כולם סולו ללא פורטר ומדריך, דבר מעולה להתמקחות על מחירים.

Dingboche to chukung

יום קצר של כשעתיים עלייה מתונה. כאן עוזבים את המסלול הראשי ורואים פחות מטיילים לאורך הדרך.
בחרנו לטייל לאחר השארת התיקים וארוחת בוקר מאוחרת לכיוון האגמים, השביל לא ברור בשלב זה וכדאי לקבל הכוונה בגסט האוס. לא הגענו עד לאגם כי בחרנו שביל לא נכון, כדי להימנע מהטעות כדאי להיצמד לנהר שהולך לכיוון האיילנד פיק.

Chukung ri

ביום זה עלינו לצ'וקונג רי, פסגה מדהימה שהטיפול אליה אורך כשלוש שעות. כשמגיעים לאוכף יש אפשרות לטפס לכיפה הנמוכה משמאל ולכיפה גבוהה מימין, שהיא בעצם הצ'וקונג רי. כדאי להביא מעיל כי נהיה קר מאוד בגובה הזה. ההליכה הייתה מדהימה והנופים והאוורסט מצד אחד ואמה דבלם מצד שני מדהימים.
היום גם מכין אותך ליום המחרת בו חוצים את הפאס הראשון שהוא הקשה ביותר לאורך הדרך...

Kongma la pass

בתקופה זו הימים קצרים ולכן חשוב לצאת מוקדם. הפאס קשה מאוד לטיפוס ויש בו הרבה כיפות סמויות שנראה כאילו כמעט הגעת ואז אתה מגלה שנשאר עוד הרבה...
חשוב לקבל הכוונה מהגסט האוס להתחלת המסלול כי ישנו קיצור דרך שמונע את הירידה והעלייה בהתחלה. פשוט לכו עם השביל עזים ולאחר חציית קרחון קטן (ערימות אבנים שדומות למחצבה) תתחילו את העלייה הגדולה לאורך השלוחה.
השביל מאוד לא ברור אחרי שמגיעים לשלג, תחפשו את טביעות הנעליים בשטח ותעלו על שלוחה לכיוון האגם הראשון, זהו אגם קטן שהיה קפוא לגמרי בעונה שבה טיילתי. משם רואים שביל של טביעות נעליים שהוא קצת יותר ברור והנופים הנגלים הם מדהימים. לאחר שתגיעו לאגם השני והגדול שהיה חצי קפוא (לא ספרתי כאן את בריכת היאקים שמסתובבים בסוף העלייה הראשונה של השלוחה הגדולה) תראו את הפאס והעלייה האחרונה, שהייתה כבר בשלב שבו היינו די מותשים.
תגיעו לפאס, בו תעשו עצירה לאכול משהו קטן (סנדוויצ'ים או ממתקים) תשתו מעט ותתחילו את הירידה המסוכנת ביותר שעברתי בחיים. חשוב לקחת את מקלות ההליכה רק בשביל הירידה הזאת, ואם יש קרמפונים, אפילו הפשוטים של גומי ורשת מתכת זה מקל מאוד. הייתי ממליץ לחפש קרמפונים כאלה בנמצ'ה לקנות ממטייל אחר ולמכור אותם שוב בנמצ'ה.
לאחר הפאס והירידה המסוכנת שלוקחת כשעה וחצי מגיעים לקרחון שהוא בעצם דרדרת אבנים עצומה שמתחתה יש קרחון ממש, קשה מאוד לזהות את הדרך בקרחון והמעבר שלו ממש מעייף כי תופרים גבעות לכל אורכו, אז תתאפסו על לובוצ'ה והגבעה שמאחוריה ותמשיכו לכיוון בביטחון.
Lobuche הוא כפר קטן ויקר מאוד, היקר ביותר שפגשתי וכל הגסט האוסים ברמה לא טובה, גם אלה שנראים טוב חיצונית. מומלץ לקחת חדר שצמוד למטבח או שקרוב לקרקע כי הם קצת פחות קרים, אנחנו התעוררנו בבוקר עם בקבוק מים קפוא שזה אומר לפחות מינוס 5 עד 10 לאורך כל הלילה... תבקשו בכל מקרה שמיכות נוספות. אי אפשר להפסיד במקרה הזה.

Lobuche to Gorak Shep

יום עלייה קצר יחסית של כשעתיים וחצי אך מעייף מאוד בגלל הפאס של היום הקודם והגובה.
יצאנו יחסית מאוחר ב9.
בגורק שפ המחירים יחסית גבוהים אך קצת פחות מלובוצ'ה. המקום הוא הבסיס לקאלה פטאר הגבעה ממנה מתצפתים על האוורסט ולבייס קמפ. באותו היום נחנו ויצאנו מוקדם ב14.20 לצפות בשקיעה על האוורסט בקאלה פטאר. מומלץ ביותר ומאוד לא מומלץ לעשות את זה בזריחה, קר מידי ברמה לא הגיונית ומהשקיעה יורדים מהר חזרה להתחמם בגסט האוס.

Ebc and the way to dzongla

ביום הזה הלכנו לבייס קמפ, שהתברר כשלט כי זו לא עונת הטיפוס. לדעתי זה ממש מיותר וממש סימון וי שמתברר שאף אחד לא מוותר עליו.
לאחר שאספנו את התיקים מגורק שפ המשכנו לדזונגלה, הדרך לשם היא שביל צר שפונה מהשביל הראשי על שלוחה תלולה מימין לנהר בדיוק אחרי בקעה שמתגלה מצד ימין, שימו לב לא לפספס כי אחרת תצטרכו לעלות המון מהשביל הבא שעולה לדזונגלה. הדרך מדהימה ומתחילים לראות נופים חדשים.
היום אינו ארוך במיוחד ולוקח כ7 שעות כולל האוורסט בייס קמפ, אך מומלץ לצאת מוקדם מספיק כי תרצו לאכול ולנוח חצי שעה עד שעה בגורק שפ.
דזונגלה הוא לא בדיוק כפר והוא בעצם רק מקום של 3-4 גסט האוסים. הנוף בדרך אליו מדהים וההליכה לא קשה בכלל, היא ירידה מגורק שפ מעבר בלובוצ'ה, ועלייה מתונה לאורך כל הדרך עד לכפר פרט לשלוחה קטנה שעולים לקראת הסוף.

Cho la pass

ביום זה חצינו את הפאס השני, שהתברר כל משמעותית מהפאס הקודם. ישנה עלייה די מתונה לאורך כל הדרך עד שמגיעים לקיר שעליו הפאס אותו מטפסים בזהירות בשלג. הדרך ברורה מאוד וכוללת הליכה ארוכה בשלג בגובה כ30 ס"מ,לאחר טיפוס על שלוחת אבנים.
הנוף מהפאס יפה מאוד ומתחילים לראות פסגות חדשות. אנחנו לאחר הירידה עצרנו ב-Dragnag, לדעתי מומלץ להמשיך עד גוקיו אבל היו מספר אנשים שלא הרגישו טוב באותו היום וקבוצה אחרת שהצטרפה אלינו ביקשה לעצור.
חציית הקרחון אחרי הפאס הראשון גרמה לכולם לפחד מהקרחון הבא, שהתברר כהרבה פחות קשה לחצייה ביום הבא.

Dragnag to gokio and gokio ri

בבוקר חצינו את הקרחון והלכנו לגוקיו, עיירה יפהפיה על גדת אגם. בדרך עלינו לתצפית שהייתה 50 מטר מהדרך הראשית ממש לפני גוקיו ומומלצת ביותר.
בגוקיו כיוון שהיינו 2 קבוצות וסה"כ 11 אנשים התמקחנו והשגנו מחירים טובים של אינטרנט והטענת טלפונים ומצלמות.
יצאנו לשקיעה על גוקיו רי, פסגה מדהימה שהנופים בה היו הטובים ביותר שראינו. מומלץ ביותר.
אני החלטתי להישאר יום נוסף עם חבר ולראות את האגמים ולא ללכת עדיין לפאס האחרון.

Gokyo lakes

ביום הבא נשארתי לנוח בגוקיו וללכת לאגמים.
האגם הרביעי (הצמוד לגוקיו הוא השלישי) התברר כלא מרשים במיוחד. החבר שהיה איתי חטף חיידק באותו היום ופינה את עצמו חזרה לכיוון נמצ'ה, בעוד אני פגשתי ישראלית ואיתה עשיתי את הפאס ליום המחרת.

Renjo la pass and the way to samade

החלטתי להקדים את הטיסה לקטמנדו מלוקלה באותו היום ולכן בחרתי ללכת ביומיים ללוקלה. הדבר אפשרי אבל מאוד לא מומלץ! היה קשה מאוד והליכה ארוכה אחרי הפאס.
יצאנו לפאס בשעה 7 אחרי ארוחת בוקר, והטיפוס היה מעייף ביותר, אולי בגלל הימים הקודמים, כיוון שקשה מאוד להתאושש בגבהים והיינו אחרי שבוע של טרק מעל 4800 מטר. החברה הישראלית התקשתה קצת בעלייה וסיימנו אותה רק ב12, שם עזבתי אותה עם חבר'ה אחרים שפגשנו בפאס, והמשכתי בירידה מהירה. רוב האנשים עוצרים בכפר Lungdhen ואחרים ממשיכים לthame. אני בחרתי להמשיך עד אחרי תמה לכפר samade והגעתי אליו בשקיעה, לא מצאתי גסט האוס פתוח אז דפקתי על דלתות וקיבלו אותי להום סטיי מדהים של אישה ובעלה וישבתי איתם לארוחות ערב ובוקר.
ההליכה הייתה ירידה מתונה מאוד לאורך כל הדרך אבל ארוכה מידי לעשות ביום אחד.

Samade to lukla

את הדרך ביום הבא התחלתי מוקדם ב6.30, כיוון שהייתי צריך לאשר את הגעתי לטיסה יום לפני עד השעה 16...
ההליכה לנמצ'ה הייתה נוחה וכמעט ללא עליות וירידות קשות, עצרתי בה כדי לאכול משהו במאפייה הגרמנית המצויינת לחצי שעה ומשם המשכתי ללוקלה בדרך המוכרת שארכה כמעט 6 שעות בגלל העייפות, במצב רגיל אפשר לעבור אותה בכ-5 שעות. הגעתי ללוקלה שאליה יש עלייה מתישה וארוכה ב15.45 רק כדי לגלות שהטיסות מבוטלות בגלל מזג אוויר כבר 5 ימים. פגשתי שם את החברים במלון הצמוד לשדה התעופה (שמאלה בשער האבנים בסוף הרחוב הראשי) , שהבעלים שלו קומבינטור רציני ויודע לארגן טיסות למי שהוטלה לו הטיסה, דיברתי עם סוויסה והוא סידר לי טיסה אחרת עוד לפני כן... הם באמת אחלה.
יום למחרת טסנו חזרה אחרי עיכובים של שלוש שעות לקטמנדו והלכתי לאכול סוף סוף אוכל נורמלי ולהפסיק עם הדאל באט והנודלס הצמחוני (אני שומר כשרות).
חוויה מדהימה.

טיפים

• מומלץ ביותר לצאת לטרק עם תיק קטן ככל הניתן. אני הייתי עם 9 ק"ג ואפשר להצטמצם עוד ל7. כל תיק נהיה מלא איכשהו אז מומלץ לקחת או לקנות תיק של 45-50 ליטר... זה עושה את כל ההבדל.
• תקנו מגבת קטנה בקטמנדו ב3 דולר ותגזרו אותה למטליות אף, האף הופך להיות ברז בגבהים ונייר טואלט מגיע למחירים של 2$ לגליל!
• תכתבו לסוויסה מייל כמה ימים לפני החזרה כדי לשנות את הטיסה או לאשר אות
• אין בעיה לאכול צמחוני לאורך כל הטרק, תמיד יש אורז וירקות, נודלס וירקות ודאל באט... מומלץ לא לאכול בשר מטעמי היגיינה, אין שם חשמל ובע"ח חוץ מיאק, ואתה תוהה איך מביאים את הבשר (פורטרים שהולכים 4 ימים בשמש....) ואיך מאחסנים אותו.