מומלץ להמשיך לקרוא באפליקציה!
תאריך הטיול | נובמבר 2013 |
---|---|
משך הטיול | 22 ימים |
עונה מומלצת | מרץ-מאי, אוקטובר-דצמבר |
טרק האוורסט הינו אחד הטרקים היפים שאפשר לעשות בנפאל ובכלל! הוא גבוה מאוד, קר יחסית, מתוייר (כמו מסלולים אחרים בנפאל = תנאים מפנקים), מעט יקר יותר מטרקים אחרים אבל חד משמעית שווה לעשות אותו!
המסלול הראשי אל האוורסט בייס קמפ לוקח בערך 10 ימים. ההליכה בו לא קשה והימים יחסית קצרים. למסלול הבסיסי אפשר להוסיף הליכה בפאסים וטיולי יום נוספים. כך מצאנו את עצמנו מבלים בשמורה המטורפת הזאת למעלה מ- 20 ימים.
הגעה -
רוב המטיילים מתחילים את הטרק בטיסה ללקולה. הטיסה עולה כ- 150$ לכל כיוון. ניתן גם להגיע ללוקלה במספר טרקים נוספים, היוצאים מכפרים אליהם יש גישה לאוטובוס. המוכר מביניהם הוא הטרק מג׳ירי ללוקלה, שאומרים שהוא מאוד יפה.
את הטיסה הזמנו מסוויסה, אין בעיה לשנות את תאריך הטיסה חזרה והשינויים בחינם.
כסף -
בזמן שטיילנו 100 רופי = דולר אחד = 3.6 שקלים.
כדאי להצטייד מראש במספיק כסף לכל הטרק. המחירים בטרק משתנים בהתאם לגובה ולנו כזוג כל יום עלה בין 20 לבין 35 דולר ליום.
מפות -
ניתן לקנות בכל מקום במחיר של סביב 300 רופי. אנחנו קנינו את המפה של Nepa Maps 1:50,000 שהייתה טובה (גבהים לא מאוד מדויקים עם סטיה של עד 100 מטר)
תקשורת ואינטרנט -
ברוב המקומות יש קליטה של סלולרי מקומי. יש יחסית הרבה כפרים עם WIFI וב- Gorakshep גם קליטת אינטרנט של רשת Ncell.
חשמל -
כמעט בכל מקום ניתן להטעין טלפון ומצלמה. הטענה עולה 100-400 רופי לשעה.
פרמיט -
אין צורך להתארגן על פרמיט מראש. את הכל עושים בדרך בעמדות המשטרה והם עולים סה״כ 5000 רופי לאדם.
ציוד -
כמו בשאר הטרקים בנפאל, גם כאן חשוב להביא כדורי טיהור מים.
מומלץ להצטייד מראש בנייר טואלט וקצת צ׳ופרים כי הם עולים הרבה בטרק עצמו.
חשוב להביא בגדים חמים ושק שינה - הטמפרטורות בלילה צונחות מתחת לאפס גם בתוך החדרים.
קרמפונים -
אחרי הרבה אזהרות והמלצות קנינו קרמפונים בנמצ׳ה. אפשר להשכיר כאלה מקצועיים במחיר של בערך 200 רופי ליום, אפשר לקנות יד שניה במחיר של סביב 2500 רופי ואפשר לקנות סוג פשוט ב- 2000 רופי לזוג. קנינו את הפשוטים (עם הגומי למעלה) שהיו נוחים, קלים ועשו את העבודה. כנראה שבקטמנדו אפשר למצוא אותם יותר בזול. הקרמפונים חשובים בעיקר בפאסים (בשביל הראשי אין בהם שום צורך). כל הפאסים אפשרים בתנאים שלנו היו גם בלי קרמפונים אבל משמעותית יותר בטוח לעשות אותם עם.
נחתנו בשעה 11:00 בשדה המשוגע של לוקלה (2850 מ׳) על שם הילרי וטנזינג אחרי טיסה יפה מאוד. התיישבנו לארוחת מומו וצ׳פאטי במחיר מופקע ויצאנו לדרך. ביציאה מלוקלה יש עמדת בדיקת פרמיטים אותם עשינו רק למחרת, בינתיים ניתן להראות דרכון. לאחר כשעתיים הליכה הגענו לפקדינג (2600 מ׳), שם ישנו ב- Green Vilage GH שהיה חביב ביותר. החדר היה בחינם, האוכל היה טעים ובערב הקרינו את הסרט אוורסט.
יום הליכה של כחמש שעות שמסתיים בעליה של 750 מטרים לנמצ׳ה בזאר (3480 מ׳). בדרך נמצאת נקודת ביקורת בה רוכשים TIMS (המחיר ללא מדריך הוא 2000 רופי לאדם), ואחריה נקודת ביקורת בה רוכשים פרמיט (נמצאת בכפר מונג׳ו, 3000 רופי לאדם).
נמצ׳ה היא כפר גדול ומרכזי בו גסטהאוסים מסעדות וחנויות רבות. חלק מהגסטהאוסים יחסית מפוארים והמחירים בהתאם. אנחנו ישנו ב- Namche Bazar GH שנמצא בחלק העליון של הכפר עם לינה בחינם ואוכל מצוין.
כדי להסתגל לגובה, מקובל לבלות כאן יום מנוחה. יש בסביבה טיולי יום יפים שאפשר לעשות ביניהם עליה לאוורסט הוטל (נחשב ״המלון הגבוה בעולם״) ולכפר Khumjung 3800m. כמו כן, שמענו שיש גם מוזיאון באיזור ובו אבן מים המלח לצד אבן מפסגת האוורסט.
אנחנו בחרנו לנוח בנמצ׳ה ולחבר חלק מהמסלול הזה למחר. אם אתם מוצאים זמן מומלץ לצפות בסרט Sherpas שמוקרן בכל יום בבית קפה מערבי ויקר בשם 8848.
בבוקר בו עזבנו את הגסטהאוס וסגרנו את החשבון המשפחה החביבה טעתה ביותר מ- 1000 רופי (20% מהמחיר הכללי) כשלכל פריט מחיר גבוה מהתפריט. אולי חלק מהטעויות היו תמימות אבל בכל מקרה שווה לבדוק.
השביל העולה לקומג׳ונג יוצא ממש מפתח הגסטהאוס ואיתו התחלנו בטיפוס למלון, שלקח כשעה וחצי. הנוף מרהיב וה- Ama Dablam הוא הכוכב הגדול. משם ירדנו בשביל לקומג׳ונג ובהמשך לכפר Sansa שם נפגשים עם השביל הראשי. שימו לב לא להתבלבל בפיצול אחרת תמצאו עצמכם בכפר Mong.
מכאן ירדנו עוד כשעה עד לכפר פונגי טנגה (3350 מ׳), כפר ובו שלושה לוג׳ים ממש ליד הגשר המוביל לעליה לכיוון Tengbuche 3860m. אין סיבה לעצור בפונגי טנגה (אלא אם כן מרגישים לא טוב, כמו שאנחנו הרגשנו). הגסטהאוסים ממש לא משהו, והמשפחה שמנהלת את שלושתם (!) הייתה מאוד לא נחמדה.
בבוקר התחלנו בטיפוס לטינגבוצ׳ה הלוקח קצת פחות משעתיים. בכפר היפה נמצא המנזר הכי חשוב באיזור וכמה גסטהאוסים. ממה שהתרשמנו המחירים כאן לא זולים (400-600 רופי לחדר) אבל יתכן שהם היו גבוהים בגלל פסטיבל מקומי.
עצרנו ב- Trekkers Lodge שנמצא מאחורי המנזר לצהריים המגיש מומו מעולה, ומתצפת על העמק ממנו באנו.
משם המשכנו עוד כשעה וחצי עד הכפר פנגבוצ׳ה (4000 מ׳) - כפר חמוד המוקף פסגות. קצת לפני הכפר פגשנו בקבוצת עיזי הרים (Himalayan Thar) שגרה באיזור, ואפילו ראינו קרב בין שני זכרים שנכנסו אחד בשני בכל הכל והתגלגלו עשרות מטרים במדרון.
בפנגבוצ׳ה ישנו ב- Everest View Lodge שהיה אחלה, יחד עם קבוצת מטפסים פולניים שחגגה עם השרפות שליוו אותם את החזרה מטיפוס מוצלח על ה- Ama Dablam.
יום הליכה של כשעתיים וחצי עד לדינבוצ׳ה (4350 מ׳). זהו כפר עם מבחר גסטהואסים גדול ואפילו השמועות מספרות פה על מאפיה ו-WIFI.
ההליכה לכפר צ׳וקונג (4750 מ׳) לוקחת כשעתיים. יש המבקרים במקום כטיול יום, אך בעינינו מומלץ מאוד להישאר לישון בכפר עם הנוף המקסים. אנחנו ישנו בגסטהאוס המוצלח Chhukung Resort הנמצא ממש בכניסה (100 רופי ללינה, 500 רופי לדאלבאט, 500 רופי למקלחת, רק 8 מומו כ- 500 רופי אבל גדולים וטעימים :)).
רבים מהמטיילים שמגיעים לכאן מגיעים כדי לטפס את האיילנד פיק בייס קמפ (6189 מ׳) שהיא אחת הפסגות הפופולאריות בנפאל למטפסים מתחילים - אפשר להרשם למשלחת בקטמנדו בעלות של כ- 700$. טיול יום נחמד שיוצא מהכפר הוא לבייס קמפ של ההר ולוקח כ- 6 שעות הלוך וחזור.
השביל יוצא דרומית לכפר, חוצים נחל ומתחילים טיפוס בין קרחונים. ההליכה יפה מאוד, אנחנו לא הגענו עד הבייס קמפ אלא חתכנו מעט לפני לנקודת תצפית על האגמים הקפואים בסביבה.
הצ׳וקונג רי היא פסגה הנמצאת ממש מעל הכפר צ׳וקונג ומשקיפה על כל הסביבה מגובה של 5555 מ׳. הטיפוס מומלץ מאוד להתאקלמות והנוף אדיר.
יצאנו בשעה 09:00 צפונה מהכפר, חצינו נחל קפוא והתחלנו בטיפוס. השביל ברור לגמרי ותלול מאוד. לאחר כשעתיים של טיפוס הגענו לאוכף שמתחת לפסגה ממנו נשקף נוף נהדר על הפסגות מסביב (גובה 5360 מ׳). מהאוכף ניתן לפנות שמאלה דרומה לתצפית יפה בגובה 5400 מ׳ או להמשיך ימינה צפונה לכיוון הפסגה. ה- 150 מטרים האחרונים של הטיפוס יותר מאתגרים - השביל מאוד תלול ועובר דרך סוג של דרדרת, כדאי ללכת לאט ובזהירות. הגענו לפסגה בשעה 13:40. הירידה אורכת חצי מהזמן בערך.
ניתן להגיע מצ׳וקונג ללבוצ׳ה (4910 מ׳) בשתי דרכים. הראשונה היא לחזור לכפר דינגבוצ׳ה ומשם להמשיך על השביל הראשי, והשניה היא לעבור דרך הקונגמה לה (5535 מ׳). ההליכה דרך הפאס קשה מאוד אך יפה מאוד ואורכת בסביבות 10 שעות (עם תיקים כבדים ומעט עצירות). לפני היציאה לדרך חשוב לברר מה מצב השלג בפאס - אם ירד שלג לאחרונה הדרך בלתי אפשרית. מומלץ לצאת עם מספיר מים כי אחרי שעה הליכה תמצאו רק שלג ואגמים. גם מבחינת אוכל כדאי להגיע מוכנים כי אין שום דבר בדרך. אנחנו הזמנו בגסטהאוס צ׳פאטי גבינה ארוז וזה היה אדיר.
המסלול אפשרי ללא קרמפונים אך משמעותית יותר נוח ובטוח איתם, ואנחנו מאוד שמחנו שהיו לנו.
יצאנו לדרך בשעה 07:30, תחילת המסלול לא מסומנת במפה והדרך יוצאת ממש מהכפר צ׳וקונג (בקשנו הכוונה בגסטהאוס). בהתחלה השביל ברור, עולה בשיפוע נוח וההליכה קלה. לאחר כשעה וחצי הליכה הגענו לעליה תלולה ומושלגת שארכה כשעה וחצי עד לגובה 5300 מ׳. ממשיכים לעלות בשביל מולג שעובר בין מספר אגמים יפים עד להגעה לפאס ממנו נשקף נוף משוגע, שווה כל צעד! סה״כ העליה לקחה חמש שעות, את לבוצ׳ה אפשר לראות כבר מהפאס אבל הדרך עוד ארוכה. החצי הראשון של הירידה מאוד תלול וחלקלק (קרח), לנו לקח יחסית הרבה זמן לעבור אותו ואחרי כשעתיים התחלנו בחציית הקרחון - ללא ספק חוויה קשוחה. יש שביל אבל הוא משתנה כל הזמן, קשה לעקוב אחריו וצריך לעבור בין בולדרים לא יציבים, קרח שלג ואבנים מתדרדרות.
הגענו עייפים ומרוצים שאנחנו בחיים ללבוצ׳ה לקראת השעה 17:00 כפר יחסית יקר בו פוגשים שוב במטיילים הרבים שבשביל הראשי.
ההליכה לגורקשפ (5150 מ׳) לוקחת כשעתיים. יש בגרוקשפ מספר גסטהאוסים נחמדים. אנחנו ישנו בראשון כשמגיעים מלמטה שהצטיין ברטבים מערביים מצוינים (טבסקו, קטשופ היינטס, חרדל, דבש אמיתי ועוד..). אחרי הפסקת צהריים התחלנו בטיפוס לקאלה פטאר, תכננו לצפות שם בשקיעה ולרדת בחושך. לצערנו עלינו מוקדם מדי, בפועל העליה לקחה רק קצת יותר משעה ונשאר לנו כמעט שעתיים לחכות לשקיעה. בכל מקרה אם מצטיידים בפנס ובגדים חמים זו חוויה מגניבה (ועדיפה בהרבה על זריחה).
ההליכה לבייס קמפ לוקחת כשעה וחצי. השביל ברור ועובר על הסוללה, עד שמגיעים לחציית הקרחון הקלילה. בבייס קמפ עצמו תמצאו בעיקר דגלים ומטיילים מצטלמים. אין כאן נוף שעוד לא ראיתם, את האוורסט לא רואים בכלל אבל הקרחון מרשים ומגניב לראות את המפל דרכו מתחילים את הטיפוס לפסגה.
החזרה מגורקשפ ללובצ׳ה לוקחת כשעה וחצי. מלובוצ׳ה יורדים בשביל הראשי ולאחר כחצי שעה לוקחים את השביל הימני בפיצול. משם השביל מטפס מעט וממשיך פחות או יותר באותו קו גובה כשעתיים הליכה עד הכפר דזונגלה (4830 מ׳). הנוף בדרך יפייפה.
שמענו הרבה שמועות על הפאס הזה מאז התחלנו את הטרק ביניהן שהשביל חסום בגלל שלג ושיפנית נהרגה שם עם הפורטר שלה. המפה עצמה מזהירה מאיזורים מקורחים, סכנת קרווסים בקרחון ומשביל חלק ומסוכן. בתאכלס, כשאנחנו היינו שם התנאים היו בסדר גמור, השביל היה ברור והדרך קלה יותר מזו של הפאס הראשון - הקונגמה לה. סה״כ הדרך לקחה כ- 6 שעות. רוב המטיילים האחרים בגסטהאוסים שטיילו עם מדריכים תכננו לצאת מוקדם לפני הזריחה. הסיבה לטעמם היא שהשביל נהיה מסוכן יותר ככל שיוצאים מאוחר בגלל הפשרת שלגים והתדרדרות אבנים. אנחנו יצאנו לדרך בשעה 08:00 והיה בסדר גמור (בטוח פחות קר).
תחילת ההליכה קלילה עם טיפוס איטי על שביל ברור. אחרי כשעה מתחיל הטיפוס הרציני והדרך תלולה. בגובה 5200 מטרים הכל נהיה מושלג והדרך חלקה אבל מאוד נוחה עם קרמפונים. שימו לב ללכת רק בשביל כי הירידה ממנו, אפילו כמה מטרים, באמת מסוכנת. הנוף בדרך לפאס מטורף עם קרחון עצום שמלווה את השביל לכל אורך הדרך. הגענו לפאס אחרי 3 שעות, אכלנו חטיף תמרים אורגני משובח מהארץ, הצטלמנו וצילמנו והתחלנו לרדת.
הירידה מושלגת אבל נוחה ולקחה לנו בערך שעה. בסוף הירידה השביל תופר בערך 150 מטרים ומתחילה הירידה הסופית מגובה 5150 מ׳ לגובה 4700 מ׳.
הגענו לכפר דרגנג (4700 מ׳) בשעה 14:00. בכפר תמצאו מספר גסטהאוסים (לא רק שניים כמו שכתוב בלונלי).
הדרך לגוקיו קצרה וכוללת חציית קרחון. סה״כ ההליכה אורכת כשעתיים על שביל ברור. השביל לא עובר בתוואי שהופיע במפה שלנו אלא יוצא צפונה בערך ק״מ ומשם חותך את הקרחון באלכסון. בסופו תמצאו תצפית משגעת על האגם השלישי של גוקיו ועל הכפר. לגוקיו הגענו בשעה 11:00 בבוקר ובחרנו לישון בגסטהאוס ה- Lake Side Lodge הנמצא על גדות האגם. המשפחה מאוד נחמדה, לבן יש גלריית ציור, והוא יודע לספר על הספר שכתב אודות כל הלודג׳ים בקומבו (שמורת האוורסט כפי שהמקומיים קוראים לאיזור). לגסט הבא הסמוך עם נוף יותר יפה ותפריט מעט זול יותר אבל בחרנו את הלייק סייד כי ניתן היה לשלם שם באשראי.
מה שהיה אמור להיות יום שכולל מנוחה עד הצהריים ואז טיפוס לגוקיו רי (5400 מ׳) הפך ליום מחלה. בכל מקרה רואים את הדגלים של הפסגה מהכפר. הטיפוס אמור להמשך בין שעה לשעתיים, והנוף כך שמענו, ממש יפה וכולל תצפית על האוורסט שנונת פייט לקאלה פטאר.
סביב גוקיו ישנה מערכת אגמים הממוספרים מ- 1 ועד 6, כאשר האגם של גוקיו הוא השלישי (לדעתנו הכי מרשים ויפה). אפשר לצאת לטיול יום על האגמים הרביעי והחמישי הנמצאים מצפון לכפר. ההגעה לאגם השישי אורכת הרבה זמן ולא ראלי ללכת את אליו ביום אחד. ההליכה לא קשה ולא עולים הרבה בגובה (סה״כ 200 מטר) אך יש נקודות שהשביל מעט מבלבל וכשאנחנו היינו רובו היה מכוסה קרח ושלג. עדין ההליכה אפשרית ומהנה (אפשר להביא את הקרמפונים בשביל הכיף, לא חובה). אפשר גם ללכת רק עד האגם הרביעי (45 דק׳) ולחזור. אנחנו המשכנו ממנו לנקודת התצפית שמעל האגם החמישי (עוד שעתיים הליכה). ההליכה יפה והתצפית על האוורסט והפסגות סביבו מדהים. סה״כ היום לקח לנו 6 שעות וכדאי לבקש ארוחת צהריים ארוזה מהגסטהאוס.
הפאס השלישי והאחרון בטרק. השמועות אמרו שהטיפוס הכי קל והנוף הכי יפה. בפועל, אולי בגלל שהיינו עדין קצת חולים, הטיפוס לקח קצת יותר מארבע שעות והיה דומה ברמת הקושי לצ׳ולה פאס. בנוגע לנוף - בהחלט מראות מרשימים כל הדרך, בעיקר בפאס עצמו.
מתחילים בהליכה לצד האגם, כמו לתחילת הטיפוס לגוקיו רי אבל לא עולים הרבה בגובה אלא ממשיכים עד שנפרדים מהאגם ומתחילים בטיפוס.
לאחר טיפוס של כ- 450 מטרים מגיעים לאיזור מושלג לגמרי וחוצים אותו (השביל ברור מאוד) עד לעליה תלולה סופית שאחרי מתגלים דגלי הפאס. משני הצדדים אגמים יפים ופסגות מטורפות (כולל האוורסט והמקאלו).
הירידה מהפאס פחות תלולה מהשניים האחרים אבל גם כאן שימוש בקרמפונים מפנק. יורדים 150 מטרים עד לאגם הראשון ומשם ממשיכים בירידה מתונה עד לקצה האגם השני (4970 מ׳). לבסוף מגיעה הירידה התלולה לעמק עד הכפר. סה״כ הירידה לוקחת כשעתיים וחצי עד שלוש. בכפר חמישה גסטהאוסים (בתחילת דצמבר רק שלושה היו פתוחים). ישנו ב- Rangu Pass Support Lodge שהיה נחמד והצוות בהחלט עשה מאמץ שנרגיש בנוח ונהנה. לפי דבריהם הבעלים של הלודג׳ הוא מי שדאג לפני מספר שנים שהממשלה תפתח את הפאס למטיילים (ומכאן השם). העליה לפאס בכיוון ההפוך משמעותית יותר קשה וארוכה ועולים בה יותר מ- 1000 מטר.
התחלנו את היום מאוחר יחסית ויצאנו לירידה מתונה עד הכפר Thame 3800m. הדרך לקחה שעתיים בהליכה מהירה. תכננו להישאר לישון בכפר אך בפועל מצאנו מקום דיי שומם והחלטנו להמשיך עד לנמצ׳ה המפנקת. מ- Thame יוצאת הדרך לפאס שהיה המעבר הראשי לטיבט ודרכו באופן מסורתי התקיים המסחר עימה. אחרי שעוברים את הכפר יש ירידה עד גשר וממנו עליה קצרה לכפר Samde 3610m (מומו מצוין). צריך לשים לב לא להתבלבל ולחצות את הגשר לגדה הלא נכונה. מסמדה הליכה נוספת של כשלוש שעות עד נמצ׳ה. בדרך תוכלו לפגוש בציפורי Danphe יפייפיות (הציפור הלאומית)
החלטנו להעביר יום שלם בנמצ׳ה לפני החזרה ללוקלה. ישנו במלון Sherpa Village. הלינה הייתה בחינם (סוף עונה), האוכל ממש מצוין וה- Dinning Room נעים וחמים.
זהו יום הליכה לא קשה בן 4 שעות בערך. תחילת הדרך (אותה כבר עשינו ביום השני בכיוון ההפוך) בירידה תלולה של 500 מטרים עד הנחל. משם ממשיכים בירידה מתונה עם מעט תפירות עד לפקדינג. ישנו בגסטהאוס Shangrila שבמרכז הכפר (לינה בחינם, דאל באט ב- 400 רופי), ובערב ראינו סרטים ממבחר סרטי ה-DVD שהיו להם על האוורסט.
הדרך לוקחת בערך שעתיים וחצי וכוללת טיפוס של סה״כ 300 מטר. המסלול קליל ונעים ויש בלי סוף מקומות נחמדים לארוחת צהריים. ללוקלה הגענו בערך בשעה 12:00 ועצרנו במלון Sunrise. החדרים מפקנים אבל ארוחת צהרים של דאלבאט יקר עם ריפיל של אורז בלבד העכירה את האווירה.
אחה״צ הלכנו לעשות Re Confirm של המקום בטיסה. את המשרדים של חברות התעופה תמצאו במרכז לוקלה ולא בשדה עצמו. המשרד של Tara Air נפתח בשעה 15:00 והעניין לקח בדיוק שתי דקות.
הגענו לשדה שעה לפני זמן ההמראה. העלו אותנו על המטוס כמו שעולים על אוטובוס - אין מקומות שמורים או משהו... הגענו חזרה לקטמנדו אחרי חצי שעה של טיסה משגעת ותוך 20 דקות מצאנו את עצמנו שוב בבלאגן של ה- Thamel.
תגובות
וואווווווו!!!! מדהים!!!!!!!! :)
האם ידוע לכם על המסלול בכיוון ההפוך?
חנה -
אין שום בעיה לעשות את המסלול בכיוון ההפוך. את הפאסים אפשר לחצות בשני הכיוונים, אבל צריך לקחת בחשבון שהזמנים עשויים להשתנות מעט. בפאס האחרון שעשינו למשל, הרנג׳ו פאס, הליכה בכיוון ההפוך מחייבת עליה ביום אחד של מעל 1000 מטרים אנכי והיא ארוכה משמעותית מהעליה מכיוון גוקיו.
במסלול הראשי לבייס קמפ עצמו אין משמעות להליכה הפוך כי עושים הלוך וחזור בכל מקרה.
איל. תודה על המידע. היה חשוב לדעת שלא כדאי לעשות יום הסתגלות ב Thamo כי זה לא מספיק מעניין.
לגבי כיוון המסלול, בכיוון שאתה מדווח עליו מתקבל רושם של סיום יפה למסלול בעוד שדיווח אחר מתאר את המסלול מלומדה לנמצ'ה כמשעמם. האם אין בזה נפילה לסיום המסלול?.
אם זו לא טרדה רבה מידי אשמח לשמוע הבהרה לגבי ביגוד. אני מקבלת דיווחים סותרים לגבי הביגוד. יש אומרים שבהליכה חם ורק בלילה קר ויש מציינים שכל הזמן קר. מעבר לעצה להתלבש בשיטת הבצל, מבחינת מזג האוויר בתקופה זו, באיזה ביגוד יש להצטייד להליכה ביום ומה צריך ללילה.
מהדיווחים השונים באתר עולה שלפעמים מתעכבים בגלל תנאי מזג אוויר וסיבות אחרות. האם יש דרך לשנות מועד טיסה מהדרך בלי הריצה להגיע למשרדי חברת הטיסה מוקדם ככל האפשר?
לגבי הסיום - אין הבדל משמעותי בין שתי הדרכים והנוף נהדר בשתיהן.
ביגוד זה עניין דיי אישי. אני הלכתי עם חולצה ארוכה דקה, אף פעם לא עם פליז. בעצירות לרוב התלבשתי חם יותר כי הגוף מתקרר מהר. בחלקים הגבוהים של המסלול (פאסים, פסגות) ובלילה פליז לא מספיק ומומלץ להביא יותר מזה (מעיל רוח, סופט של, מעיל פוך, כפפות וכו...).
בעניין הטיסה - אנחנו הזמנו דרך סוויסה, וכדי לשנות אפשר פשוט להתקשר אליהם לבקש (יש קליטה בכמה נקודות לסים מקומי). מניח שאין בעיה לשנות טלפונית גם מול חברת התעופה. בכל מקרה, צריך להגיע יום לפני הטיסה בצהריים ללוקלה כדי לאשר הגעה.
אפשרי לעשות את הטרק בלי פורטר? סה"כ אני רואה שרובו ככולו מתבסס על בקתות....
ממליצים לקחת חומר כלשהו לטיהור מים?
נ.ב
רק להבהרה זה הטרק של שלושת הפאסים המדובר או אוורסט בייס קמפ זה פשוט חלק ממנו?
נראה מדהים! שאלה קצת off-topic... באיזה מצלמה השתמשת? התמונות באיכות מעולה
מקס -
סליחה על התגובה המאוחרת! מומלץ מאוד לקחת טיהור מים כדי להימנע מקניית בקבוקים כל הזמן. שתיית מים מהנהר ללא טיהור לא מומלצת ברוב המקומות.
לגמרי אפשרי לעשות את הטרק בלי פורטר, ואין צורך לסחוב הרבה ציוד כי באמת ישנים בבקתות. בחלקים הקשים (הפאסים בעיקר) מדריך/פורטר יכול להיות מועיל, בשאר המסלול מיותר לחלוטין.
טרק האוורסט הוא חלק קטן מהמסלול שעשינו.
ל- ״אני״ -
תודה! צילמתי עם D800 ועדשות 24-120, 300, 16-35
לגבי פורטר, זה עניין של כמה רוצים לסחוב, כושר גופני וכמה מוכנים להתאמץ כשיש אלטרנטיבה כיפית ולא יקרה. בדיעבד יכולנו לקחת הרבה פחות דברים ממה שבדרך כלל צריכים. בין כה וכה לא תמיד אפשר להתקלח. מצד שני לא הייתי מוכנה לוותר על ספר מה שאנשים מעטים שפגשנו בדרך עשו כדי לסחוב פחות או על ציוד חם. היה גם כיף לאכול לפעמים שקדים , אגוזים ופרות יבשים מהארץ אחרי שבועות של אוכל מונוטוני שחוזר על עצמו לאורך כל המסלול.
לי אישית היה מאד קר , הרבה יותר מאשר לאישי. במיוחד אחרי סופת השלגים, לפני המעבר הראשון. הטמפרטורה צנחה והיה קר לכולם במיוחד בלילה בחדרים שאינם מוסקים אף פעם. במקומות הגבוהים, במיוחד אחרי סופת השלג לבשתי הרבה שכבות. חולצה טרמית, מיני פליז, פליז ומעיל פוך שקניתי בנמצ'ה וכובע נפאלי חם. בלילה ישנתי בכיף בשק שינה של -2 מעלות. וזה מוסיף למשקל. לפני כן קיבלנו עצות סותרות אם לקחת שק שינה או לא. לשמחתי לקחתי. שמעתי מאנשים שקפאו מקור בחדרים כי לא לקחו שקי שינה. פגשנו פעם אחת 2 ישראלים שלא היה להם חדר בגלל ריבוי מטילים באותו לילה והם נאלצו לישון בחוץ באוהל. לא הייתי רוצה להתחלף איתם. אני מניחה שזה תלוי מאד במזג האוויר של אותו זמן ואת זה לא ניתן לדעת מראש. בשורה התחתונה תלוי מה מעדיפים, לא לותר על ציוד חם או מפנק ולסחוב לבד או עם פורטר או שיהיה הכי קל גם במחיר של נוחות. יותר ציוד כמובן משפיע מאד על המשקל ומכאן האם כדאי או רוצים לקחת פורטר . מי שאין לו גרוש על הנשמה אולי אין לו בררה אבל מי שיכול אז התפיסה שלנו הייתה של באנו ליהנות ואז למה לסחוב אם אפשר לקחת פורטר במחירים זולים להפליא. זה המקום היחיד בהיסטוריה של הטרקים שעשינו שיכולנו בכלל ליהנות מהלוקסוס הזה.
בדיעבד הצטערתי שלא לקחנו קמפונים כי בדיעבד היינו יכולים ליהנות מהם. הוזכר פה באחד מסיפורי המסע אבל בקטמנדו הורידו אותנו מזה. הצטערתי כי יומיים אחרי סופת השלג, השלג נמס ביום וקפה בלילה והפך לקרח מחליק. אישי חשב שזה מיותר ורק היה מוסיף למשקל.
האם אפשר לצאת לטרק באמצע ספטמבר?
תודה:)
זה אפשרי, אבל בדרך כלל מזג האויר באוקטובר-נובמבר עדיף משמעותית. בכל מקרה שווה לבדוק לפני יציאה מה מצב הפאסים מבחינת שלג ומה מזג האויר הצפוי.
האם כבר ניתן ובטוח לעשות את הטרק עכשיו, כחצי שנה לאחר האסון?
באיזה חודש עשיתם את המסלול?
אהלן, כשקראנו עכשיו הופתענו לגלות שבאמת לא ציינו את הזמן שהיינו בו, אז נתקן עכשיו. התחלנו בזמן שנחשב ממש מחוץ לעונה - אמצע נובמבר וחזרה לקטמנדו בתחילת דצמבר - אבל היה לנו מזג אוויר מטורף, ברמה שכמעט ולא ראינו עננים בכל ימי הטרק, וגם היו יחסית ממש מעט מטיילים. היה מאוד קר, אבל במשך היום עצמו שמשי ויפה. כמובן שזה גם עניין של מזל וצריך להיות מוכנים להכל(:
היי, אשמח אם תעזרו לי- אני מתלבטת האם להצטרף לחבר שנמצא בנפאל לטרק . מה שבעיקר גורם לי להתלבט זה עניין הקור ( מדובר באמצע נובמבר) ורמת הקושי של הטרק . אני מפחדת שלא אעמוד בזה , אין לי נסיון בטרקים כאלה ארוכים ובתנאים כאלה ( גובה , וקור) . אשמח אם תכתבו לי את דעתכם :)
תלוי מה רוצים לעשות. בכל מקרה כל הטרקים הנפלאים דורשים כושר טוב אבל אפשר להתגבר על כך אם יש מספיק זמן ומוכנות לחלק את המסלול לפרקים יותר קטנים. מאפשר לשפר את הכושר בהדרגה. אם יש פורטר זה גם מקל על המשקל וגם מאפשר לקחת יותר ציוד נגד קור. מאד חשוב גם לבעלי כושר ראשוני גבוה לקחת זמן להסתגל לגבהים.
אחלה מאמר! תודה לכותבים.
לגבי קרמפונים וכו': נכון לאמצע אוקטובר 2016, לא היה קרח כלל בקונגמלה וברנצ'ולה. מעבר קרחון רק בצו'לה. הקרמפונים היו מפנקים אבל לחלוטין היה אפשר להסתדר בלעדיהם.
תודה על הסיפור המפורט. התמונות נהדרות! עושה רושם שהלכתם ימים קצרים בדרך כלל. הייתה לזה סיבה או סתם נהניתם לנוח בדרך?
היי גלעד,
היו ימים קצרים והיו ימים ארוכים (שלושת הימים בהם חצינו פאסים למשל). חלק מהימים היו קצרים כי לא הייתה סיבה למהר, ואחרים כי השתדלנו לא להרוויח יותר מכמה מאות מטרים כל יום (התאקלמות לגובה).
אחלה. תודה על התגובה המהירה.
בהחלט עושה חשק.
איזה גודל תיק מומלץ חור עצמו? האם יש מקום להשאיר את התיק הגדול לפני שמתחילים את הטרק ?
היי נעה,
אין בעיה להשאיר תיק בקטמנדו או בלוקלה. פשוט תבקשי באחת הסוכוניות או המלונות. לגבי גודל התיק - תלוי מה לוקחים. אם לא תצאי עם אוהל וציוד בישול תוכלי כנראה להסתפק בתרמיל קטן-בינוני (40-60 ליטר נניח).
על איזה גודל תיק מומלץ לטרק? והאם יש מקום להשאיר את המוצילה הגדולה ?
אם עושים את הכיוון הפוך ממה שעשיתם- האם העלייה/ירידה לשני הפאסים האחרים יותר קשה או יותר קלה או שאין שינוי?
עשיתי את הטראק בחודש אפריל 2018.את שלושת הפאסים נגד כוון השעון.לקחנו פורטר מאוד נחמד.שסחב לנו כ 18 ק"ג.הפורטר בעל ידע נרחב .מדבר אנגלית .ממליץ .שילמנו דרך הסוכנות 20 דולר ליום.ניתן לתאם איתו(פרטי),כנראה במחיר יותר זול.Sagujit@yahoo.com.או בטלפון 9842801941
אהבתי. תודה על התיעוד המפורט... כל הכבוד.
היי. האם חודש אפריל, תחילת מאי, מתאים לטרק באוורסט בייס קמפ. ושאלה נוספת: איפה ניתן להשכיר את שירותיו של פורטר ? המון תודה
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם