(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

איילנד פיק + אוורסט בייס קאמפ + שלושת הפאסים

סיפור דרך של שלושה שבועות בין נופים עוצרי נשימה בהימלאיה הנפאלית באיזור האוורסט, העפלה אל פסגה בגובה 6189 מטרים, שלושה פאסים מרגשים ועוד שלל נקודות תצפית הרבה מעל גובה פני הים.

תאריך הטיולOctober 2024
משך הטיול20 ימים
עונה מומלצתספטמבר - נובמבר/מרץ - מאי

הקדמה

את כל הטרק תכננו וצעדנו לבד, ניווטנו בעזרת mapy.cz, ממליץ מאוד! להוריד את כל המפות של נפאל אופליין. באמת לא צריך מדריך ושום דבר. הכי כיף בפער לבד, עצמאות מוחלטת.
מבחינת עזרה של סוכנות - סגרנו את הטיפוס והטיסה הלוך דרך סוכנות למטייל. ממליצים מאוד, הכי זולים מכל מי שבדקנו וחברה נהדרים.
מבחינת קצב הליכה, אנחנו יחסית בכושר והלכנו יותר מהר מרוב האנשים שראינו במהלך הטרק. לפחות עד הטיפוס, אחריו הורדנו קצב.
קחו זאת בחשבון בחישוב זמני ההליכה.
מבחינת זמני הטרק
יצאנו בנסיעת לילה בערב של ה6/10 וחזרנו עם הג'יפ בבוקר של ה26/10. כולל הערב והבוקר המדוברים זה 21 יום אבל נטו 18 ימי הליכה.
אפשר לעשות את זה הרבה יותר קצר, בלי הפסגה בכלל. אנחנו עשינו המון ימי הסתגלות ולקחנו באיזי.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מסלול

Lukla > Namche Bazaar (2 nights) > Pangboche > Dingboche > Chuukung (3 nights) > Island peak base camp > Chuukung > (First Pass: Kongma La)> Luboche > Gorakshep > Dzongla > (Second Pass: Cho La)> Gokyo (2 nights) > (Third Pass: Renjo La) > Thame > Phakding > Surke(to Kathmandu)

סה"כ עלויות

כל הטרק כולל הכל עלה +- 5000 ש"ח לכל אחד
איילנד פיק - 520 דולר
השכרת ציוד (נעליים, שקש, מעיל וכפפות) - 8000 רופי - 60 דולר
טיסה - 190 דולר
פרמיט - 6000 רופי - 45 דולר
נסיעה חזור - 6000 רופי - 45 דולר
הוצאות על מזון בטרק - 70000 רופי - 520 דולר
השכרת מכשיר לווייני - 300 שח - 100 לכל אחד

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

רשמ"צ

ציוד חובה:
2 מכנסי טיולים
חולצת טיולים ארוכה
חולצת דרייפיט קצרה
3 תחתונים
3 גרביים
נעלי טיולים
סנדלים
סט טרמי
מיקרו פליז
מעיל פוך
מעיל גשם
כפפות
צעיף/חמצוואר
כובע צמר
באף
כובע שמש
משקפי שמש
ליינר
מגבת מתנדפת
בקבוק לייפסטרואו/טבליות
מקלות טיולים
מברשת+משחש
עזרה ראשונה
קרם הגנה
4 נייר טואלט
דרכון
ארנק עם 100 אלף רופי
מטענים

מומלץ:
מכנס גשם
ספר
אוזניות
פקל קפה
רמקול
שמפו קטן
שום (תרופה לגובה)


צ'וקולוקים:
אגוזים
סניקרס
חמאת בוטנים
טחינה
טורטיות/לחם
עוגיות
חטיפים לבחירתכם
שוקולד פסגות/פאסים

ההגעה לטרק

יצאנו ב6/10 בשעה 21:30 בואן נסיעת לילה קופצנית של 10 שעות אל עבר Ramechapp, שם קיים השדה תעופה שממנו לוקחים טיסה לLukla - התחלת המסלול. זו האופציה היקרה יותר אך גם הבטוחה יותר והמהירה הרבה יותר.
אנחנו הגענו בזריחה לשדה התעופה ברמצ'אפ לטיסה שהייתה אמורה להיות בשעות הבוקר. בשל עיכובים מטורפים, דחיית כל הטיסות מאתמול והיותנו רק שלושתינו ללא מדריך או קבוצה מקומבנת אנחנו נדחנו לסוף הרשימה. אחרי טלטלות, עיכובים, קבלת כרטיס טיסה, העמסת הציוד שלנו למטוס וכו' בחמש אחר הצהריים ביטלו אותנו ואמרו שלא טסים היום. מקווה שלא יקרה לכם אבל במידה וכן יש שלל הוסטלים עם חדרים ב1000 רופי לשלושה אנשים ודאל באט(המנה המקבילה הנפאלית לטאלי ההודי עם הריפיל החופשי כמובן) ישנו לילה בהומסטיי חמוד ולמחרת בבוקר כמובן שדחו אותנו עוד. קצת אחרי שבע עלינו למטוס, המלצה חמה לשבת על החלון השמאלי, הנוף המושלג שמתגלה לפסגות ההימלאיה מדהים והטיסה סה״כ 20 דק'. אחרי הנחיתה בלוקלה יש שלל מאפיות ובתי קפה מרשימים. אנחנו המשכנו קצת לצעוד ונכנסנו לדאבה מקומית עם אוכל בחצי מחיר. הם בדיוק הכינו מומו בשר אז יצא שאכלנו ב8 בבוקר מרק מומו באפלו מדהים ומשם התחיל הטרק.

הטרק

יום ראשון - Lukla to Namche Bazar
סה״כ 18.5 קילומטר, ישנים בגובה של 3450 מטר

בשל האכזבה של אתמול וזה שהזמן והקצב לגמרי איפשרו את העניין חיברנו את היומיים הראשונים. יצא יום לא פשוט ומעט ארוך אך לגמרי אפשרי, אז לשיקולכם.
מתחילים בקניית שני פרמיטים שונים, 3000 רופי כל אחד מהפרמיטים (סה״כ 6000) והרשמה אצל עמדת משטרת התיירים. משם הליכה בין הרים ירוקים וממש בתוך יער כל היום בשביל נוח מאוד, עליות וירידות לסירוגין אבל לא משהו נורא. בשלב מסוים השביל הולך על הנהר ועובר בין המון כפרים חמודים, חוצים את הנהר על גשרים, עולים, יורדים אך רוב ההליכה יחסית מישורית עד להתחלת העלייה. הגענו לפקדינג תוך שעתיים מלוקלה ומשם עוד שעה וחצי למונג'ו, שאחריו יש ירידה קלה, מעבר בעמדת צ'ק פוינט לבדיקת הפרמיטים ואז מתחברים לנהר וההליכה מישורית עד התחלת העלייה, שמגיע בצורת הרבה מדרגות וחציית הנהר על גשר לצד השמאלי שלו. מהתחלת העלייה לקח לנו בערך שעתיים עם עצירה לעוד עמדת צ'ק פוינט בדרך - עמדה בעייתית. שהגענו היה תור ענק של כמה שעות וזה קורה הרבה, במזל פגשנו שם חברים שהכניסו אותנו איתם ודילגנו על שעתיים של תור אבל שווה לקחת את זה בחשבון בזמני היום, גם שם אנחנו התפצלנו בשביל להספיק לסגור חדר בנמצ'ה באור ולפני שאר התיירים. לאחר העלייה התא פשוטה הגענו אל נמצ'ה. כפר ענק עם מלא מקומות מגניבים, אנחנו ישנו בShangri la lodge שזרמו איתנו על ה"דיל הישראלי" המפורסם. לא משלמים על החדר ואוכלים בוקר וערב במסעדה שלהם, שהייתה באותו המחיר כמו כל מקום אחר או אפילו קצת יותר זולה, ככה שיצא מעולה. שקע חשמל בחדר, וויפיי והכל חופשי. בשביל מקלחת חמה צריך להוסיף 500-600 רופי בכל מקום.


יום שני - יום התאקלמות מסביב Namche Bazar
סה״כ 8 קילומטר, ישנים באותו גסט כמו אתמול

יום התאקלמות רגוע, ישנו טוב ובהחלטה לא נבונה יצאנו רק ב11 למסלול מעגלי שמטפס מנמצ'ה 400 מטר גובה. מגיע למלון Everest View, ממשיך לכפר Khumjung ומטייל בסביבתו, מטיילים בין נקודות יפות שאנחנו בקושי ראינו בשל עננות רצינית, אם היינו יוצאים בבוקר היה מעולה. ממליץ לקום מוקדם ולצאת כי הנוף אמור להיות שווה את זה.
הסתובבנו קצת בגובה, שהינו שם תקופה, אכלנו במסעדות ומאפיות שונות ושיחקנו כדורגל עם הילדים בבית ספר שגמר לנו לגמרי על האוויר. לאחר שטיפסנו קצת לפאס שמפריד בין הכפרים חזרנו חזרה מטה לנאמ'צה, הסתובבנו בכפר שהוא באמת מלא עניין, מסעדות שוות, חנויות טיולים ברמה מאוד גבוהה ואוכל מקומי נהדר. הכל באמת שווה ומזכיר אתר סקי אירופאי וכמובן גם יקר מלבד מקום אחד שנטו המקומיים אוכלים בו, לא ראיתי שם אדם לבן. האוכל מדהים וזול ממליץ להגיע. למקום קוראים - Sarmila restaurant.


יום שלישי - Namche Bazar to Pangboche
סה״כ 14 קילומטר, ישנים בגובה של 4000 מטר

היום מתחיל בעליה קטנה שפותחת את הצ'אקרות על הבוקר ואז הליכה יחסית מישורית. אחריה מגיעה ירידה עד הנהר ושם הכפר האחרון למנוחה כמו שצריך ואיזה צ'אי.
לנקודה הזו הגענו לאחר שעתיים הליכה לא מסובכות מידי.
חוצים את הגשר, אחריו יש צ'ק פוינט ומולו יש שירותים עם בידה! מוצר נדיר, היחידים שראיתי בכל הטרק.
הפסקה דרושה פה כי לאחר מכן מגיעה שעה וחצי של עלייה נטו לא פשוטה לטנגבוצ'ה. שהוא - כפר נהדר להפסקה ואפילו יש כאלו שיעבירו פה את הלילה. ברגע זה סיימתם 10 קילומטר ונשארו רק עוד 4. משם תוך שעה וחצי הליכה הגענו לפנגבוצ'ה. יש ירידה פשוטה לנהר, עם כפרים בדרך ומקומות גם כן לאכול צהריים. לאחר חציית הנהר מטפסים לפנגבוצ'ה. עליה סבבה לחלוטין. הגענו והתמקמנו בama dablam lodge. לא משלמים על החדר, הטענות חופשי, מקלחת חמה כמובן עולה כסף והאוכל מעולה וגם במחירים טובים. כמובן שהלכנו ישירות למאפיה ממול להוסטל להתרפק על כוס צ'אי רותחת ופאי תפוחים. ממליץ. הוא נותן גם להטעין חופשי, יש וויפיי ואווירה טובה.


יום רביעי - Pangboche to Dingboche
הוספנו העפלה Ama Dablam base camp
סה״כ 15 קילומטר, 9 קמ הלוך חזור + 6 קמ לדינגבוצ'ה ישנים בגובה של 4400 מטר

ב6 בבוקר יצאנו אל עבר האמא דבלאם בייס קאמפ, ברגע היציאה מהכפר עוברים גשר קטן ומיד אחריו שלט צהוב שמכוון אל עבר הבייסקאמפ. מתחילים בירידה קלה לנהר, חוצים אותו ואז יש עליה לא פשוטה של 700 מטר גובה עד שמגיעים, הנוף שווה כל רגע. לנו לקח שעה ארבעים וחמש דק סה״כ. הנופים מדהימים, הייתה ריאות נהדרת אז יצא לנו טוב. סחבנו נטו מים, פקל קפה ולחם עם חמאת בוטנים שאגב, מאוד ממליץ להביא חמאת בוטנים מקטמנדו ולקנות לחם במאפיות בדרכים. ספציפית בנמצ'ה יש הרבה.
שהינו תקופה בגובה בבייס קאמפ ומשם הירידה הייתה עניין של שעה עד שהגענו בחזרה להוסטל.
אחרי שאכלנו יצאנו לדינגבוצ'ה, הליכה פשוטה יחסית, מישורית אך במגמת עלייה והייתה עליה אחת בסוף. לנו לקח שעה וחצי. התמקמנו לקראת סוף הכפר בHotel Grand Himalayan. אותו הדיל, חדר חינם, וויפיי, חשמל והכל חופשי. אוכלים אצלם וגם נחמד לשבת שם והאוכל טעים. מציאה ביחס לכפר הזה שהכל פה כבר יותר יקר משמעותית. מיד לאחר מכן הלכנו כמובן להתרפק על פאי תפוחים והפעם גם שוקו חם בבית קפה שממול להוסטל. הכל עשוי מעץ, קלאסי אתר סקי ושקט מאוד בניגוד לכמה יותר רועשים במרכז הכפר.


יום חמישי - יום התאקלמות בDingboche
סה״כ 4 קילומטר, ישנים באותו גסט כמו אתמול

יום כיפור היום וחבר אחד צם, אז הוחלט על יום התאקלמות נוסף שבא לנו האמת טוב מאוד בגובה.
אחרי ארוחת הבוקר, שנינו הכופרים יצאנו לטפס לNangkartshang. טיפוס של 700 מטר לפסגה של 5100 מטר. סה״כ 2 קילומטר כיוון אבל מאוד תלול. היה לא פשוט אך מאוד יפה ומדויק עם הגבהים. ממליץ ממש. הנופים מדהימים, אנחנו יצאנו מאוחר כי ישנו טוב ועשר דק אחרי שהגענו לפסגה הכל התכסה בענן ולא ראו כלום. במזל הספקנו אבל אל תעשו את הטעות שלנו ותצאו מוקדם. לנו לקח פחות משעתיים מהחדר להגיע לפסגה כולל הפסקות. מהפסגה תוך שעה היינו למטה כבר בדאבה מקומית עם מרק נודלס רותח. עברנו עוד בשלל בתי קפה ונחנו בשארית היום.


יום שישי - Dingboche - Chukhung
סה״כ 4.5 קילומטר, ישנים ב4750 מטר

לאור המסלול הקצר עשינו בוקר רגוע ויצאנו מאוחר, הדרך במגמת עלייה, פשוטה למדי ובאמת הגענו תוך שעה ורבע לצ'וקונג. לאחר סקר קצר כל המקומות אותו דבר והתמקמנו בsunrise hotel בגלל שהסוכנות עובדת מולם אז כבר יצא לנו נוח. הדיל הקבוע, רק שלהטעין והוויפיי כבר עולה כסף. אפשר להתמקח על הנושא. הסתובבנו בכפר המאוד קטן, יש אפילו מאפיה עם שולחן סנוקר. עשינו פקל על הנהר ויום רגוע סה"כ.


יום שביעי - יום התאקלמות בChukhung
סה״כ 5.5 קילומטר, ישנים באותו גסט כמו אתמול

לקראת האיילנד פיק אנחנו מרבים בשינה בגובה ושמים דגש על התאקלמות כמו שצריך.
קמנו לבוקר קפוא, אחרי ארוחת בוקר יצאנו לטיפוס אל עבר Chukhung Ri.
800 מטר גובה על 2.75 קילומטר של עליה קשוחה למדי.
לקח לנו שעה ורבע עד לאוכף, שגם שם הנוף מדהים ומי שמסתפק בעלייה קטנה לנקודת תצפית שתהיה משמאלכם הנוף גם מדהים.
אבל. משם לקח לנו עשרים דק לפסגה בגובה 5560, עליה מגניבה על בולדרים שלא צריך מקלות וגם לעיתים מטפסים עם הידיים. ומשם היה בפער הנוף הכי יפה שראינו עד כה. כל הפסגות הגבוהות ביותר נשקפות לעיניכם. אגמים תכולים והרים לבנים לבנים. באמת נוף עוצר נשימה, בגדר חובה מבחינתי לקחת יום התאקלמות ולהעפיל לשם. מהפסגה לקח לנו שעת הליכה חזרה למטה עד להוסטל. בהמשך היום הלכנו לראות סרט בבית קפה היחידי בעיירה שיש בו גם מאפים מעטים וגם שולחנות סנוקר, ולאחר מכן פגשו את המדריכים שלנו לאיילנד פיק - קארמה שרפה וטאשי שרפה.
שיחת יישור קו ותכנון לוז הכרחית ומשם שאר היום מנוחה.


יום שמיני - יום הכנות לטיפוס בChukhung
ישנים באותו גסט כמו אתמול

בוקר רגוע, השכרנו את כל הציוד והתאפסנו עליו.
עשינו אימון של שעה עם המדריכים, עבודה עם החבלים, השאקלים והג'ומר. מטפסים ויורדים, מטפסים ויורדים. בדיקת מוכנות שאנחנו סגורים למחר.
אחריו מצאנו דאבה זולה חצי מחיר מהמסעדה במלון, מקום מעולה לארוחת צהריים - שלט אדום קטן של מומו פלייס/לאנצ' פלייס או משהו כזה.
את שאר היום העברנו במנוחה לקראת הטיפוס. תכלס, זה היום הראשון שלא צעדנו בו כלל מאז תחילת הטיול. זה גם חשוב פעם בכמה זמן.


יום תשיעי - Chukhung - Island peak base camp
סה"כ 7 קילומטר. ישנים באוהל בבייס קאמפ בגובה 5100.

אחרי ארוחת בוקר, השכרת הציוד הנותר כגון שקש מטורף, מעיל טוב לקור הנורא וכפפות רציניות.
ארזנו את כל הציוד הנדרש בתיקים שלנו, השארנו ציוד מיותר בתיק גדול במלון כי הרי מחר אנחנו חוזרים ויצאנו לבייס קאמפ - לקח לנו שעתיים וקצת כולל 3 הפסקות סיגריה יזומות על ידי קארמה שרפה המדריך הבוס.
הליכה לא קלה בגלל המשקל שהצטבר בתיק עם כל הנעליים לטיפוס, השקש, הביגוד, הציוד טיפוס וכו'
עלייה מתונה כל הדרך, במשך שבעה קילומטרים עד שמגיעים לבייס קאמפ, יש שניים. אנחנו ישנו בבייס קאמפ השני -כ100 מטר אחרי הראשון. קיבלנו שלושתינו אוהל משותף עם מזרונים נוחים שמתאים בגודל בול לשלושתם.
אכלנו ארוחת צהריים טובה, טיפסנו מעט להסתכל על האגם הצמוד המרהיב ביופיו עם קרחונים בתוכו והכל מושלג מסביב. אכלנו עוד ארוחת ערב מוקדמת וב18:00 נכנסנו לשקשים לנסות לישון מעט לפני הטיפוס. בפועל, לא ישנתי בכלל. היה חם מאוד בשקשים הנהדרים אבל הגובה, ההתרגשות או לא יודע מה הקשו על השינה.


יום עשירי - היום הגדול - העפלה לפסגת Island peak.
3 קילומטר לכיוון לפסגה + 7 קילומטר חזרה לצ'וקונג.
סה״כ 13 קילומטר. ישנים בחזרה ב4750.

קמנו ב00:00. קפה שחור וארוחת בוקר ובאחת יצאנו למסע. פנסי ראש, עטופים היטב עם מעילים מוגזמים ובמזל לא שמנו חולצה טרמית כי היה חם בעלייה.
שעתיים ורבע של עלייה תלולה עד הקרמפון פוינט.
בדרך עקפנו את כל האנשים והתברגנו ראשונים בשיירה אל עבר הפסגה.
הסתבכנו מעט בהתארגנות, עולים על רתמה, שמים קרמפונים וקסדה על הראש. אחד הקרמפונים שלי התפרק אבל לבסוף הכל הסתדר. אחרי חצי שעה שקפאנו שם יצאנו אל עבר הפסגה.
שעה ארבעים וחמש של הליכה בשלג רציני, טיפוס אלפיני, חלקים שביד אחת אתה מושך את עצמך כלפי מעלה עם הג'ומר (המכשיר שמאבטח אותך בעליות, רק עולה מעלה וננעל כלפי מטה) ויד שנייה באבנים או בקרח, טיפוס אתגרי ומעניין, מעבר בין קרחונים ואבנים מדרדרות, באמת חוויה רצינית.
כנגד לכל הציפיות שהטיפוס אורך לפחות 6 שעות, בחמש וחצי הגענו, באור ראשון, קצת לפני השמש, היה מחזה מדהים. שהינו חצי שעה בפסגה, התפעלנו מהנופים וההרים העצומים שמקיפים אותנו. הצטלמנו, התרגשנו והיינו מבסוטים עד הגג.
בשש יצאנו, הטיפוס השתנה לגלישה אלפינית, סנפלינג על שלג וקרחונים ובאמת הרפתקה נהדרת. תוך פחות משעה הגענו בחזרה לקרמפון פוינט. הורדנו את כל הציוד טיפוס, התחלנו בירידה שהייתה עבורנו נוראית, היינו אפוסי כוחות והיא הייתה משופעת מאוד. לקח לנו שעה ורבע עד לבייס קאמפ, קצת לפני 8:30 בבוקר. מבסוטים ומספקים עד הגג התרפקנו כל אחד על ליטר תה, ארוחת בוקר טובה וים עוגיות.
הלכנו לנוח שעה כי באמת לא יכולנו לזוז,
התעוררנו אכולי גבהים ואחרי קפה מאפס ירדנו בחזרה לצ'וקונג. 7 קילומטר שהיו נראים קשים מתמיד.
את שאר היום בצ'וקונג העברנו בהתאפסות.
מנוחה, אכילה ושינה מאוד מוקדמת.


יום 11 - Chukhung - Lobuche
פאס ראשון - קונגמה לה
סה"כ 10 קילומטר. ישנים בגובה 4950.

קמנו בבוקר עדיין שבורים שזה השפיע לגמרי על כל היום יצאנו בשבע וחצי אחרי ארוחת בוקר, לקח לנו 4.5 שעות עלייה עד לפאס. בהתחלה מתונה ואז מישורי לגמרי ואז מאוד משופע וכו' וכו' לסירוגין. הולכים הרבה בתוך השלג, עוברים ליד הפאס בין אגמים יפייפים והעלייה באמת קשה אך שווה את זה, הנוף מדהים.
הירידה מתחילה מאוד תלולה ולפי דעתי מייקרוספייקס בגדר חובה. ים שלג, קרח, שיפוע רציני ומה לא.
ירידה תלולה מטה עד שמגיעים לשפת ה"קרחון"
שם יש עלייה קטנה שנראת סתם תלולית פשוטה אבל במהלכה היא שוברת מנטלית. אחריה נכנסים למקטע של ספק קרחון ספק מכתש ספק בולדרים שהם פשוט אבנים ענקיות שהתדרדרו ויצרו דרך אתגרית ולא ברורה. שמסיימים לחצות את הקרחון עולים את התלולית הזו עוד פעם ויורדים ללבוצ'ה
לקח לנו סה״כ מהפאס שעתיים וחצי עד לכפר.
חצי מהזמן ירידה, חצי מהזמן ב"קרחון", שבדיעבד, מבינים שהוא באמת קרחון פסיכי ושם הוא רק אסופת אבנים ומים.
בלובוצ'ה התאחדנו עם חברים להמשך המסלול. הם סגרו לנו חדרים בHotel Mother Earth. יש את הדיל, הביא לנו אפילו להטעין בחינם. אין מקלחת חמה והאוכל יקר מאוד. הכל מתחיל מ1000 ומצפין חזק.
היה יום באמת קשוח, הראשון והאחרון בטרק שלקח לנו מעל 8 שעות הליכה. אולי בגלל העייפות המצטברת או אולי בגלל הקושי של היום. ממליץ לצאת מוקדם ולבוא אליו מלאי כוחות. אנחנו היינו צריכים לתאם בדיוק עם החברים שלא יחכו לנו, אם לא, יום מנוחה היה מועיל.


יום 12 - Lobuche - Gorakshep
כולל אוורסט בייס קאמפ
4.5 ק"מ מלובוצ'ה לגורקשפ. 7 ק"מ הלוך חזור לבייסקאמפ
סה"כ 11.5 קילומטר. ישנים בגובה 5180.

יצאנו בשבע וחצי, הליכה של שעתיים במגמת עלייה עם מס' עליות קטנות עד לגורקשפ. היינו בהלם מהדרך עמוסת המטיילים, הדרך הזו ספציפית באמת מפורקת באנשים. הגענו לגורקשפ והתמקמנו בSnowland highest inn. לאחר מיכוח מעט עיקש הצלחנו לסגור את הדיל. מבחינת האוכל והתנאים כמו בלובוצ'ה, יקר, מתויר וקפוא.
אחרי אוכל יצאנו לאוורסט בייס קאמפ. לקח לנו שעה ורבע לכל כיוון. הבייסקאמפ עצמו די חרטא ובעיקר תיירותי, אבל הדרך עצמה יפה, הרבה קרחונים ולראשונה היום ראינו באמת את האוורסט כמו שצריך. עד עכשיו חשבנו שהוא לא באמת קיים. סה״כ ממליץ על ההליכה, לא בגלל הבייסקאמפ אלא בגלל הדרך, לא קשה מידי ונחמדה.
חזרנו, היה הרבה אוכל, תה והלכנו לישון כמו שצריך.


יום 13 - Gorakshep - Dzonglha
כולל טיפוס בוקר לKala patthar
4 ק"מ הלוך חזור לקאלאפטאר, 11 ק"מ לדזונגלה.
סה"כ 15 קילומטר. ישנים בגובה 4830.

קמנו לבוקר מעונן אך היינו אופטימיים,
בחמש וחצי יצאנו אל עבר הקאלאפטאר.
העלייה הייתה נוראית, היה קר ברמות. חשבנו שאיבדנו את האצבעות שלנו בידיים. היינו פשוט בתוך ענן ולבסוף אחרי שעה הגענו לפסגה. כמובן שלא ראינו כלום והיה מאוד מאכזב, חיכינו כמה דק לראות אם משתפר וכשהבנו שלא יצאנו חזרה מטה ותוך חצי שעה כבר היינו בהוסטל.
אחרי שהתאוששנו, אכלנו, הפשרנו ונחנו יצאנו לדרך.
הדרך נוחה מאוד, בקצב איטי וקצת פוסט טראומתי מהבוקר, הליכה מישורית במגמת ירידה. לקח לנו קצת מעל שעה וחצי עד ללובוצ'ה, שם נחנו, עשינו פקל והתחרדנו בשמש שיצאה.
משם יצאנו מהשביל האיום מפוצץ המטיילים ועברנו למסלול של שלושת הפאסים. בדרך עוברים דרך אגם Chola thso, מרהיב ביופיו ובכללי דרך נהדרת. מישורית ברובה, בסופה יש עליה קטנה לכפר. לקח לנו שעתיים עד לדזונגלה.
התמקמנו בGreen Valley Lodge, הדיל הידוע, קיבלנו הטענה חינם ואפילו מקלחת חמה ב300, הראשונה בטיול, מקום תענוג. ממליץ.


יום 14 - Dzonglha - Gokyo
פאס שני - צ'ו לה
סה"כ 12.5 קילומטר. ישנים בגובה 4750.

יצאנו בשבע וחצי אחרי ארוחת בוקר, הליכה יחסית מישורית ואז יש עלייה משמעותית עד שמגיעים לקרחון. הנופים בדרך יפים מאוד. הקרחון הוא מקטע מושלג גדול שעולה עד לפאס. מייקרוספייקס מאוד הכרחיים פה. הפאס חמוד מאוד, הנוף יפה ואפילו יש עמדת הטענת טלפונים סולארית. מדזונגלה עד לפאס לקח לנו פחות משעתיים וחצי כולל הרבה עצירות והליכה רגועה.
מהפאס ירדנו מטה אל עבר דרגנג. ירידה רצינית של מעל 600 מטר גובה. בהתחלה משופעת, לאחר מכן קצת פחות, פתאום מגיעה עלייה ועולים למיני פאס שממנו זה דוך ירידה עם הנחל עד דרגנג.
תוך שעתיים מהפאס כבר ישבנו במסעדת השרפות המקומית או בשמה העברי - החתולייה המקומית והזמנו ארוחת צהריים בחצי מחיר מהמסעדות בגסטים (טריק שימושי). קינחנו במאפים במקום שמכבד את עצמו ואחרי האוכל והמנוחה יצאנו על עבר גוקיו. הליכה מישורית מעט ואז עולים ממש מעט אל עבר שפת הקרחון. שם מגלים אתר הרס מלא באבנים, חול ואין זכר לקרחון כמובן.
הליכה אתגרית ללא שביל ברור על גבי הקרחון וסיום בטיפוס אל עבר הגדה השניה שלו ומשם עשר דק לגוקיו.
כל הסיפור לקח לנו שעתיים מכפר לכפר.
בהגיענו לגוקיו לא היה אפשר לפספס את הריזורט המטורף בכפר, הנחנו כי הוא מעבר לתקציבנו אבל הייתי חייב לנסות. מפה לשם סגרנו את הדיל, הטענות ב300, מקלחת חמה ב600 ובאמת המקום ברמה מאוד גבוהה. הכי טוב שישנו בו עד כה בפער. אוכל מעולה, אותם המחירים בכל הכפר, המבורגר, פסטה בולונז ומה לא.
בקיצור ממליץ מאוד - Gokyo Resort.


יום 15 - יום "מנוחה" בGokyo
טיפוס לGokyo Ri
סה"כ 3.5 קילומטר. ישנים בריזורט עוד לילה.

יצאנו בתשע ורבע אחרי בוקר רגוע ליום בהיר.
לקח לנו קצת מעל שעה טיפוס לצ'וקונג רי, הנוף באמת מדהים. רואים בבהירות 4 פסגות של מעל 8000 והמון אגמים מלבד גוקיו שהוא מדהים כשלבדו. ממליץ.
משם לקח לנו ארבעים דק ירידה והמשך יום רגוע בגוקיו.


יום 16 - Gokyo - Thame
פאס שלישי - רנג'ו לה
סה"כ 20.5 קילומטר. ישנים בגובה 3800.

הבוקר התחיל בהליכה פשוטה ואז נהייתה עלייה רצינית כל הדרך עד לפאס, שבסופה היה הרבה שלג ודרך לא ברורה יותר מידי. לקח לנו סה״כ שעתיים וקצת לפאס. העלייה הייתה יותר קלה מהפאס הראשון אך יותר קשה מהשני, בניגוד לציפיות.
בהגיענו, נשקף נוף מדהים. היה בהיר מאוד, האוורסט נגלה במלוא הדרו ובאמת הנוף דומה מאוד לגוקיו רי.
לפתע התחיל לרדת עלינו שלג והתחלנו לרדת.
מהפאס לקח לנו פחות משעתיים ללנגדן שם אכלנו צהריים. 7 קילומטר הליכה על קילומטר גובה ירידה. אחרי ירידה תלולה מהפאס על ממש מדרגות אבן, הייתה הליכה ממש כיפית ופשוטה, ירידה מתונה נוחה, ברובה ירד עלינו שלג והיה באמת נהדר.
אחרי האוכל המשכנו בצעידה אל עבר תאמה. הליכה כיפית רגועה ומאוד פשוטה. 9 קילומטר של ירידה מתונה. אנחנו בדרך עצרנו, שתינט צ'אי ומרחנו את הזמן.
סה״כ נטו שעתיים הליכה
התמקמנו בEverest Summiter Lodge עם מלוא הדיל. הטענות וויפיי וכו'. כפר חמוד מאוד שנפגע קשות בשטפונות. חצי מההוסטל שלנו נמחק ונבנה מחדש. ההוסטל שייך למשפחתו של אפה שארפה המפורסם שטיפס אל האוורסט 21 פעמים ושבר שיא עולם בזמנו. משפחה חמודה מאוד עם סיפורים מרתקים. האוכל אומנם לא משהו. בחיים לא לקחת את ה"פאי תפוחים" האיום והנורא.


יום 17 - Thame - Phakding
סה"כ 19.5 קילומטר. ישנים בגובה 2700.

התחלנו את הבוקר בהליכה מרגשת חזרה לנמצ'ה.
קצת ירידות קצת עליות, תוך שעתיים וחצי הגענו.
העברנו שם כמה שעות טובות מלאות באוכל טעים.
משם יצאנו בצהריים המאוחרים והגענו די גמורים לפאקדינג אחרי שלוש שעות הליכה שבראשנו היו צריכות להיות יותר פשוטות ממה שהיו בפועל. עוד פעם המון מטיילים על השביל בניגוד לימים האחרונים מחוץ למסלול הנטו בייסקאמפ המתויר.
התמקמנו בTribeni Lodge, מקום חדש. סגרנו את הדיל, הכל כלול. וויפיי מעולה ושקעים בחדר. ממש ממליץ על המקום. צמוד למאפיה הנהדרת ולבר האירי.
הבעלים חמודים בטירוף ואכלנו שם את הארוחה הטובה ביותר בטיול - בפאלו סיזלר נפלא.


יום 18 - מPhakding עד לקטמנדו
9 קילומטר + 2 קילומטר + ארבעה ג'יפים ולילה בדרכים.

אחרי ארוחת בוקר שגם הייתה מוצלחת יצאנו ליום ההליכה האחרון. תוך שלוש שעות של הליכה יפה עם מעט עליות אבל בעיקר מישור וירידות הגענו לSurke.
עצרנו לאכול בידיעה שיש לנו עוד עליה למעלה עכשיו כי הבנו שאפשר לקחת ג'יפ רק מthamdanda. במקום שאכלנו הסתבר כי לפני יומיים פתחו את הדרך לאפשר לעלות למעלה עם ג'יפ. כל אחד מארבעתנו שם 500 רופי ועלינו על טנדר עם שני שוטרים וארבעה מקומיים, חצי שעה של נסיעה שהייתה נטו עלייה אז יצא לנו מעולה. הג'יפ הוריד אותנו בשיא הגובה, משם לא היה אפשר להמשיך לנסוע. עברנו ברגל דרכים מפורקות והלכנו + חיכינו במשך שעה לג'יפ הבא שיאסוף אותנו. זה היה קצת לפני Puiya. משם אספנו מלא אנשים על הטנדר עד לthamdanda שם הנהג עצר לאכול צהריים
מהרגע שנאספנו (12:30) עד שיצאנו (14:00) עברה שעה וחצי.יצאנו בנסיעה של שעתיים. אנחנו ארבעה הספסל האחורי. ארבעה נפאלים מקדימה ועוד 10 מאחורה. משהו נורא. נסיעה מאוד קופצנית וקשוחה, אבל פרופורציות. לנו היה נוח לעומת המסכנים מאחורה. אחרי שעתיים ירדנו, חצינו גשר, אכלנו מומו בפאלו מפוקפק אך משובח, עברנו לג'יפ אחר, נסענו עוד ארבע שעות כולל עצירה לצ'אי + סמוסות וב20:30 הגענו לSalleri. גם שם עצרנו לאכול ואחרי שעה יצאנו בג'יפ אחר לנסיעת לילה לקטמנדו.
עצרנו מס' פעמים בחנויות דרכים, עצרנו לשעה וחצי לישון כי הכביש היה חסום, עצרנו עוד פעם החסימה שלא נפתחה לכמעט שעה ובסופו של דבר ב7:30 אחרי 10 שעות ברוטו הגענו בשלום לקטמנדו. וואלה שווה את זה.
חסכון כספי ענק והדרך חווייתית. כיוון אחד בטיסה וכיוון אחד בנסיעה לטעמינו זה הדבר הנכון.

לסיכום

אל תקחו מדריך!
אל תקחו פורטר!
תארזו במנימליזם רק לפי הרשמצ או פחות, לא צריך יותר!
תתפנקו על שוקו חם ופאי תפוחים בלי לחשוב על המחיר כי גם הגוף וגם הנפש צריכים את זה!
תטוסו כיוון אחד ותסעו בג'יפ את הכיוון השני!
תביאו טלפון טוב או מצלמה כי יהיו רגעים ומקומות שלא תרצו לשכוח בחיים, אבל, תדעו גם להנות ולהעריך את הנופים עם העיניים כי אף תמונה לעולם לא תשתווה למה שעיניכם יראו!
לא הוספתי כלל תמונות בשביל לא לעשות ספוילרים ולהשאיר את הסיפור ענייני בלבד.
ספוילר - אלו הנופים היפים ביותר שתראו בחייכם.
אנחנו מאוד נהננו, הייתה חוויה מדהימה ומומלצת בטירוף, להגיע לטרק בהתמסרות מוחלטת והכנה מקדימה כמו שצריך וזאת תהיה חוויה שלא תשכח לעולם.
בהצלחה, תהנו!

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )