אוורסט בייסקמפ- 3 פסים

היום הראשון- קטמנדו-לוקלה(2840)-מונג'ו(2835)

היא טיסה שעולה 260 דולר (הלוך חזור) ובשקט הנפשי של קרובי המשפחה שלכם, מכיוון שהיא מגיעה לאחד מעשרת נמלי התעופה המסוכנים בעולם...
אנחנו בחרנו בחוויית האקסטרים, ותוך 35 דקות משדה התעופה בקטמנדו נחתנו בקושי על קצה של צוק בשעה 6:30 בבוקר. תוך חצי שעה כבר היינו בדרכנו למונג'ו.
היום בראשון רצוף עליות וירידות קטנות, וגשרים תלויים ארוכים ומרשימים המחברים בין כפרים. הנוף עדיין לא מרהיב במיוחד אבל כאן תתקלו לראשונה באורח החיים של המקומיים באיזור ההימלאיה. מכיוון שאין כבישים, מכוניות או אופנועים, כל מעבר מכפר לכפר נעשה רגלית. נשמע מקסים נכון? עכשיו נסו לדמיין איך מעבירים עצים להסקה, לבנים לבנייה, אוכל מים ועוד מוצרים בסיסיים. נכון, סוחבים על הגב.הפורטרים המקומיים מסוגלים לסחוב משאות שנראים לרובנו בלתי ניתנים להרמה למשך כמה שעות הליכה בעליות משוגעות. אם תרצו תוכלו לשכור את שירותיו של פורטר שישא את התיק שלכם כל הדרך תמורת בערך 900 רופי ליום. רובנו החלטנו לעשות את הדרך עם התיקים, ואחת הבנות החליטה לשכור פורטר.

בסוף היום הקצר יחסית מגיעים לעיירה מונג'ו שהיא כמעט האחרונה לפני העלייה המרשימה לנמצ'ה, וישנים שם לטובת הסתגלות איטית לגבהים ולחוסר החמצן המצפה בהמשך.
בגסטהאוסים לכל אורך הטרק נהוג לאכול ארוחת ערב וארוחת בוקר במקום, על זה הם מרוויחים הרבה יותר מאשר על הלינה. ברוב המקרים תוכלו להתמקח ולקבל לינה חינם בתמורה לשתי ארוחות במקום.

יום 2- ממונג'ו לנמצ'ה(3440)

היום השני הוא קצר אך מעייף.. הוא מתחיל במעבר בשתי נקודות ביקורת בהם עושים את כרטיס הטימס (20 דולר) והפרמיט לפארק הלאומי (3000 רופי). משם מתחילים בעלייה תלולה ומתישה של שעתיים לנמצ'ה, כשבאמצעה הנקודה הראשונה הטרק ממנה ניתן לראות את האוורסט. לא מאד מרשים אבל עדיין- אוורסט.
כשמגיעים לנמצ'ה מגלים עיירה גדולה יחסית שניתן למצוא בה הכל, מפאבים ועד חנויות ספרים.
המלצה- לחתום את הטיפוס הארוך בקפוצ'ינו אמיתי ומאפה במאפייה הגרמנית, או בכל מאפייה אחרת באיזור..

יום 3- התאקלמות בנמצ'ה

על מנת להסתגל לאוויר הדליל ולהקטין את הסיכון למחלת גבהים- נשארים עוד יום בנמצ'ה.סיפורי מחלת גבהים יגיעו בהמשך, אבל באמת אל תשחקו עם זה כי פגשנו הרבה אנשים שזה ביאס להם את הטיול, ואפילו אחת מאיתנו נאלצה לחזור באמצע.אם יש לכם מזל נפלתם על יום השוק המקומי, ואם לא אתם יכולים לעלות למוזיאון ולראות פסל שהגיע לשם מים המלח (מהמקום הנמוך בעולם עד למקום שנמצא 5 ימי הליכה ממרגלות ההר הגבוה בעולם... לא היה להם כוח ללכת עד לשם)או סתם להתפנן במאפייה כל היום ולהתענג על המנוחה כל עוד אפשר. זה מה שאנחנו עשינו...

יום 4- נמצ'ה לטנגבוצ'ה(3860)

שוב- יום לא ארוך מדי, בכלליות על מנת להימנע ממחלת גבהים מומלץ שלא לעלות יותר מ500 מטר ביום. ניתן לעלות עד 1000 מ. כל עוד יורדים חזרה וישנים בהפרש של 500.הליכה מישורית בתחילת היום, ירידה חדה לנחל ועליה שתעשה לכם פלאשבקים מהיום השני עד לטנגבוצ'ה.



הכפר לא גדול, ויש בו כמה גסטהאוסים ומנזר מרשים. כל יום ב3 יש תפילה והמנזר נפתח לציבור.טיפ- קומו לזריחה. נוף לא רע בכלל.

יום 5- מטנגבוצ'ה לדינגבוצ'ה (4410)

שוב יום קצר יחסית, ככה זה בדרך למעלה. הליכה לא קשה מדי והנוף מתחיל להיפתח.שימו לב לקראת הסוף לקחת את הנתיב המזרחי, זהו הפיצול בין העמק של צ'וקונג ושל האוורסט בייסקמפ.

יום 6- דינגבוצ'ה לצ'וקונג(4730)

ההליכה לצ'וקונג קצרה ואורכת בערך שעתיים. אחרי שתגיעו תוכלו לשים את התיק ולהמשיך לכיוון האגם שלמרגלות איילנד פיק- פסגה של 6000 מ' שיש רבים שמטפסים (עם ציוד ומדריך וכו').
בדרכנו חזרה מהאגם, פגשנו בחורה אירופאית שניסתה להסביר לנו באנגלית קלוקלת שבמורד השביל יש אדם שצריך עזרה. רצנו לכיוון ופגשנו בשרפה- פורטר מקומי, שישב בצד הדרך והשתעל דם ונוזל צהוב כלשהו. אדם, רופא אמריקאי שטייל איתנו, אמר שיש לבחור המון נוזלים בריאות ואם לא ירד מיידית למקום עם יותר אוויר הוא בסכנת מוות. הוא ומתן סחבו את הבחור לכפר ואני רצתי להזעיק עזרה ולמצוא דרך להוריד את הבחור למטה.כמובן שבכדי לקחת אותו על סוס למטה (הליכה של שעתיים) המקומיים רצו מאיתנו 200 דולר, כי הבינו שלא נסרב והחליטו לנצל את ההזדמנות. בסופו של דבר לא נזקקנו לזה, מכיוון שכשהגיע לכפר כבר היה במצב המאפשר הליכה ושני חברים שלו ליוו אותו למטה.זה לא מנע מבעל הסוס לבקש כסף על זה שהתכונן לצאת ושם את האוכף על הסוס...
מוסר השכל- לא לשחק עם גבהים. אפילו למקומיים זה קורה.מוסר השכל 2- תאוות בצע מגיעה לכל מקום בעולם.. אפילו לכאן.

יום 7- צ'וקונג רי(5550)

קמנו לפנות בוקר לטפס על הפסגה הנקראת צ'וקונג רי- 5550 מטר, טיפוס מאתגר של 3 שעות בלי חמצן שבסופו נוף ששווה כל צעד.נסו להתאפס על תחילת המסלול יום לפני באור כי קשה מאד למצוא אותה בחושך. מרגע שמצאתם את ההתחלה ההמשך ברור הרבה יותר.
המשך היום כלל התאוששות מנוחה והתאקלמות בגסטהאוס בצ'וקונג.ואת כאב הראש הראשון שלי בטרק, שהביא ללקיחת כדורי גובה והפיכתו לכאב הראש האחרון שלי בטרק.
אם חשבתם לעשות באותו יום גם את הפס כי זה יום קצר ומתחילים בזריחה- תחשבו שוב. לא אפשרי. הפס הוא יום ארוך ומתיש וצ'וקונג רי הוא יום מתיש ומתיש.

יום 8- צ'וקונג ללובוצ'ה(4910)- קונג מאלה פס(5535)

מומלץ לצאת ממש עם הזריחה כי מדובר ביום ארוך שיכול לקחת גם 10 שעות בקצב איטי.קשה קצת למצוא את תחילת השביל אז השתדלו ללכת דרום מערבה באותו קו גובה על השלוחה הדרומית של הרכס, ואחרי כשעה של הליכה יפתח מצפון מערב עמק קטן והשביל יהיה יותר ברור.משם מתחיל טיפוס הדרגתי עם נופים משוגעים בדרך- אגמים קפואים, מפלי קרח והרים מרשימים מאחור.אחרי טיפוס ארוך ומתון מגיעים לעלייה אחרונה תלולה מאד בדרדרת של סלעים.הפס- נוף מדהים לשני הכיוונים.אחרי פק"ל קפה וסניקרס, מתחילים לרדת. אמנם רואים את לובוצ'ה אבל היא רחוקה מאד...מתחילים בירידה ארוכה על דרדרת אבנים, אחרי כן ירידה תלולה מעט יותר, ועוד ירידה.לסיום- עליה של 50 מטר וחצייה של קרחון ברוחב קילומטר, כשההרגשה דומה יותר לחציית מחצבת אבנים.
כשהגעתם לבסוף ללובוצ'ה- תתפנקו בספרינג רול בשרפה לודג'- הוא טעים בצורה לא הגיונית.

יום 9- לובוצ'ה לגורקשפ(5140) + אוורסט בייסקמפ! (5364)

ההליכה מלובוצ'ה לגורקשפ לוקחת כשעתיים. מומלץ לצאת מוקדם כי אחרי שמגיעים לגורקשפ משאירים את התיקים וממשיכים לאוורסט בייסקמפ.אחרי הליכה לא קשה של עוד שעתיים מגיעים, במקרה שלנו בסופת שלגים כי יצאנו מאוחר.המקום נחמד ובאפריל מאי מפוצץ משלחות ואוהלים, והשמועה אומרת שעמוק בפנים יש גם מאפייה. אני מאמין שמדובר בשמועה זדונית ושקרית אבל ללא ספק חשבנו עליה רבות בזמן שסופת שלגים הקפיאה אותנו.היתרון בסופה הוא שכל הנוף המרהיב נצבע לבן.
חזרנו לגורקשפ והפשרנו למול האח המוסקת בגללי יק מיובשים. בוער לא רע החרא הזה.

יום 10- קאלה פטאר(5550), גורקשפ- דזונגלה(4830)

את היום התחלנו (שוב) בטיפוס לפסגה לראות את הזריחה. הטיפוס לקאלה פטאר (5550) אורך כשעה וחצי, מתיש, מקפיא (במיוחד עם עשרים ס"מ שלג ובלי נעליים מתאימות) אבל בדרך כלל שווה את זה.לא במקרה שלנו- ענן מעצבן החליט להתיישב על האוורסט ולהרוס כל תמונה טובה. כמובן שכשהחלטנו לרדת כדי לבדוק אם אצבעות הרגליים שלנו יחזרו לתפקד הענן פינה את מקומו.כנראה שצריך קצת מזל.

היום ממשיך בירידה חזרה ללובוצ'ה. בדרך ניתן לעצור במרכז מחקר איטלקי שנקרא "פירמידה" המציג צילומים חיים מהאוורסט ומחקרים שונים. מלובוצ'ה אחרי ארוחת צהריים של ספרינג רול משוגע המשכנו לדזונגלה. הדרך מבלבלת- שימו לב שאתם לוקחים את הפיצול מערבה לשביל קטן ששומר על קו גובה במקום לתפור עוד כמה מאות מטרים מיותרים. ואל תצפו לראות את הכפר צ'ולה המופיע המפה- הוא לא באמת כפר אלא כמה שאריות של בתים עתיקים. בדזונגלה שלושה גסטהאוסים חביבים ונוף לא רע.

יום 11- דזונגלה לגוקיו(4790)- צ'ולה פס (5420)

שוב- יום ארוך, לצאת מוקדם.תחילת ההליכה מתונה מאד, הליכה של כשעה במעלה נחל, עד שמגיעים לקיר סלע וממנו מטפסים טיפוס תלול למדי על סלעים למשך כחצי שעה. נסו לעקוב אחרי הסימונים הירוקים על חלק מהסלעים.כשמגיעים למעלה מתחילה הליכה על קרחון מכוסה שלג. ההליכה מישורית ולא קשה אבל אל תנסו לסטות מהשביל (המזוהה על ידי עקבות של מי שהלך לפניך...) מחשש לסדקים עמוקים ומסוכנים בקרח.מהפס הנוף נחמד, פחות מרשים מהפסים האחרים.הירידה מתחילה בדרדרת אבנים תלולה בלי נתיב ברור- פשוט תגיעו למטה בזהירות. שימו לב שרבות מהאבנים מכוסות קרח. מעבר לזה- אם אתם מדרדרים בטעות אבן תצעקו- פגשנו ישראלית שפונתה במסוק אחרי שאבן מידרדרת פגעה לה בראש.מאמצע הירידה תוכלו לזהות שביל על שלוחה שנראית כאילו היא הצד השני של הואדי, ובראשו דגלים. חברו לשביל הזה ומלמעלה תתחיל הירידה המתונה יותר לאורך נחל. כשתגיעו לבסוף לעיירה שלמטה מצפה לכם הליכה של שעתיים נוספות על גבי קרחון/מחצבה זהה לזה של לובוצ'ה, איזה כיף.בסוף, כשמגיעים לגוקיו, הנוף המדהים שם שווה הכל. וה"וולקאם ג'וס"- מיץ מנגו חם ומפנק שיגישו לכם בחינם ב"נמאסטה לודג'".

יום 12- מנוחה בגוקיו/גוקיו רי (5483)

אחרי מספר ימים ארוכים ומתישים הגיע הזמן ליום רגוע. אפשרי ללכת ביום הזה 3 שעות לאגמים האחרים צפונית לגוקיו שאמורים להיות מדהימים, או לראות את הזריחה מגוקיו רי (בסגנון צ'וקונג וקאלה פטאר). אנחנו העדפנו לתת לגוף להירגע, לאכול הרבה ולהינות מהאווירה הפסטורלית של גוקיו. (היינו עצלנים).
אחד התירוצים שלנו היה שהנוף מגוקיו רי אמור להיות דומה מאד לרנג'ולה פס.

יום 13- מגוקיו ללומדה(4370)- רנג'ולה פס (5360)

היום מתחיל בהליכה מקבילה לאגם, ואחרי חצי שעה מתחילים לטפס. הטיפוס תלול והנוף מאחור משגע. כולל התצפית הכי טובה שהיתה לנו על האוורסט.כשמגיעים למעלה- מתגלה המשך העלייה. הנתיב לא תמיד ברור אבל אחרי טיפוס של כשעתיים מגיעים לפס ונהנים מכל רגע. נוף מטורף לשני הכיוונים. הירידה מתגלה כנחמדה הרבה יותר מהקודמות- מדרגות נוחות וברורות. לאחר מכן מתחילה ירידה מתונה בנחל. באיזשהו שלב נעלם השביל הברור- פשוט ממשיכים על הגבעות באותו כיוון כללי של הואדי עד שמגיעים לשפך.משם יורדים בערוץ הדרומי יותר ומגיעים לעיירה.

יום 14- מלומדה לנמצ'ה

יום של ירידה מתונה לאורך נחל שלקחה לנו כשש וחצי שעות. עוברים מכפר לכפר, נופים חמודים אבל לא משתווים למה שכבר ראינו...

יום 15- מנמצ'ה ללוקלה

ירידה תלולה בהתחלה ואז הרבה עליות וירידות, כמו היום הראשון.מסתיים בעלייה של 300 מ'.
בהגיענו ללוקלה (באחת על מנת לאשר את הטיסה של מחר), חשכו עינינו כשגילינו שהטיסות בוטלו 3 ימים ברצף וכמות האנשים התקועים שם מרשימה.למזלנו יום לאחר מכן היו טיסות ולנו היתה עדיפות כי זהו התאריך המקורי שלנו...

טיפים

• צאו מוקדם כל יום- הראות מעולה בבוקר והעננים מגיעים בצהריים
• מלא נייר טואלט- בגבהים זה יקר מאד והקיבה נעשית רגישה יותר...
• קחו איתכם כדורי גובה. גם אם אתם חושבים שלא תזדקקו להם.
• כפפות חמות וטובות יצילו אתכם
• ביגוד חם באופן כללי יציל אתכם
• חטיפי שוקולד, כי מה יותר מפנק מסניקרס אחרי טיפוס של 4 שעות?