שלושה שבועות בנמיביה
בתיה ועקיבא קורעים את נמיביה
| משך הטיול | 3 שבועות |
|---|---|
| עונה מומלצת | העונה המומלצת לטיול היא בין יוני לאוקטובר. כשספטמבר היא התקופה הטובה ביותר. זהו החורף הנמיבי אך העונה היבשה, ככה שמזג האוויר נעים ואין גשמים. אנחנו הגענו כחלק מטיול באפריקה. הגענו בתחילת ינואר, בקיץ הגשום. חששנו מאוד, אך גשם היה למו רק ביומיים האחרונים. ורוב הזמן היה מזג מצויין. |
תוכן עניינים
קצת מידע כללי
נמיביה היא מדינה מדברית השוכנת על האוקינוס האטלנטי. הנופים מרהיבים ביופיים, תצורות סלעים יפייפיות, דיונות ענקיות ובצבעים מדהימים, חופים מלאי אטרקציות, מגוון חיות מלהיב, בתוך בפארי עצמאי ובשטחים פראיים ועוד ועוד ועוד…
אחרי 3 שבועות אני יודע שאני ארצה לשוב.
בנמיביה חיים כ2 מיליון תושבים, והיא מתפרסת על שטח עצום, מה שהופך אותה למדינה השניה הכי פחות צפופה בעולם. הבירה היא ווינדהוק והיא ממוקמת די במרכז המדינה.
בעבר נמיביה נקראה דרום מערב אפריקה, והייתה חלק מדרום אפריקה, עד שקיבלה עצמאות ב1990. כך שהאוכלוסיה מאוד מגוונת. ישנם שבטים עתיקים ומרתקים. השפה המדוברת היא אפריקנס, שהיא שילוב של הולנדית ושפות מקומיות. אך כמעט בכל המקומות אנשים מדברים אנגלית טובה מאוד ( לעיתים לא מאוד ברורה).
המטבע המקומי הוא דולר נמיבי, ערכו הוא כחמישית השקל.
הטיול המומלץ בנמיביה הוא באמצעות רכב, ומומלץ מאוד 4x4.
בנמיביה אין תחבורה ציבורית מפותחת כל כך, ומערכת דרכים לא מאוד טובה. ישנם מספר דרכים סלולות, הרוב המוחלט הם דרכי אפר יחסית נוחות (ככה שאבק לא חסר).
מעבר לטיול באמצעות רכב ישנו טרק של 5-6 ימים בfish river kanyon, הקניון השני בגודלו בעולם. אך אליו צריך להזמין מקום לפחות שנה מראש.
הגעה:
ישנו שדה תעופה בינלאומי בווינדהוק, אך הוא די קטן. אני לא מכיר את דרכי ההגעה האוויריות. אנחנו הגענו במעבר גבול יבשתי מזמביה. הגענו לזמביה במיוחד כדי לעבור לנמיביה, מכיוון והנמיבים דורשים שתהליך ביצוע הויזה יהיה בשגרירות נמיביה במדינה סמוכה אליה, ממש לא ברור למה. הויזה עצמה עולה 70 דולר.
השכרת רכב:
ישנם לא מעט חברות השכרה, כולן מציעות מגוון רכבים, מפרייבט ועד רכבי 4x4 עם או בלי אוהל נפתח.
אנחנו השכרנו דרך savanna car hire, חברה ממולצת מאוד אמינה, ויחסית זולה לפי המחקר שעשיתי. אנחנו השכרנו טיוטה הילוקס עם שני אוהלים. החברה סיפקה את כל הציוד הנדרש לקמפינג ברמה גבוהה, והכי חשוב מקרר!
מבחינת הביטוח ברוב החברות הוא סטנדרטי, עם אופציות שונות לכיסוי דמי השתתפות, וביטוח צמיגים ושמשה. אנחנו בחרנו בנרחב ביותר המכסה את דמי ההשתתפות לגמרי וכולל ביטוח צמיגים ושמשה ( חובה, אמנם אנחנו סיימנו בלי אף פאנצ׳ר, אבל שמעתי ממספר לא מבוטל של אנשים על לא מעט פאנצ׳רים).
מאוד חשוב לשים לב על הגבלות נסיעה באזורים מסויימים ( כמובן תלוי בבחירת הרכב, עם לנד קרוזר כמעט ואין הגבלות), כלומר נסיעה באזורים מסויימים היא בסיכון אישי כך שלא מבוטחים באזורים אלה. הדלק מאוד זול, באזור ה3.5 שקל לליטר. יש לא מעט תחנות דלק בכל מקום, אך חשוב לשים לב למרחקים בתכנון תדלוקים ולוודא שיש תחנה בדרך.
לינה:
חוץ מווינדהוק, אנחנו ישנו אך ורק בקמפסייטים, כולם כוללים מקום להחנות ולישון, מקום למדורה שירותים ומקלחת. בחלקם יש כיור לשטיפת כלים, חיבור לחשמל ולפעמים אפילו בריכה ווייפי!
האפליקציה המומלצת לבחירת קמפסייט היא iOverlander אפליקציית מפות ודקירת נקודות של כל מה שצריך בטיול כזה, והכי חשוב ביקורות לפי תאריכים, כך שהיא מאוד רלוונטית. טווח המחירים נע מ20 שקל ללילה במקומות הזולים, ועד 100 שקל ללילה באתרים המבוקשים ביותר.
ניווט:
אנחנו ניווטו לרוב עם גוגל מפס שעבד מעולה. ברוב האזורים אין קליטה, כך שחייבים להוריד מראש את המפות הרלוונטיות. בנוסף נעזרנו בiOverlander, maps me, לטיפים ועזרה בבחירת מקומות לינה אטרקציות וכו. Tracks4Africa, והאפליקצית ניווט של הטלפון הלוויני עזרו בניווטים מורכבים יותר מבחינת השטח, והבנת רמת קושי של השבילים.
מומלץ מאוד להעזר במכשיר לוויני במידה ומתכננים נסיעות שטח מורכבות.
אוכל:
ברוב האזורים ישנם לא מעט סופרים גדולים וטובים, למעט חלקים ספציפים שעליהם אפרט בהמשך. ניתן לקנות שם כל האוכל הנדרש. אנחנו קנינו בpick and pay, שהיה הכי זול.
ניתן למצוא חטיף בשר מיובש בשקיות שנקרא בילטונג, בכל מקום.
יש מסעדות טובות, כשבשא הוא המזון החזק. ישנם אפילו מסעדות שמציעות בשר מחיות פראיות מקומיות, מאנטילופות שונות ועד זברה. בחופים יש דגים מעולים ולא מעט פירות ים.
המחירים לא זולים ביחס לאפריקה, אך יותר זולים מהארץ.
מאוד חשוב לשים לב ששומרים על הדברים ולא מסתובבים יותר מדי בלילה. הזהירו אותנו בדרכים לא מעט בכל מיני מקומות על גניבות ושדידות. נפרט על אירועים שקרו לנו בהמשך.
מסלול-
אנחנו עשינו מסלול מווינדהוק צפונה לכיוון אטושה, הספארי המפורסם. ולאחר מגן התחלנו לרדת דרומה לכיוון החופים והדיונות הגדולות, וחזרנו לווינדהוק.
ממש אפשר לעשות מסלול הפוך, אנחנו החלטנו שאנחנו מעדיפים להתחיל מאטושה והצפון הירוק יותר, ולסיים עם האזור היותר מדברי.
יום 1- מויינדהוק לotjwarongo
אספנו את הרכב בבוקר מהחברה, עשינו קניות ראשונות בווינדהוק, והתחלנו את הנסיעה צפונה לכיוון אטושה, הספארי המפורסם של נמיביה. זוהי נסיעה של 6 שעות והחלטנו לפצל אותה ליומיים.
עצרנו ללילה אחרי 4 שעות נסיעה בקמפ ליד העיירה otjwarongo. הוא נקרא gerus campsite, מקום חמוד מאוד שמיד בכניסה פגשנו בנות יענה. קיבל אותנו בחום הילד והראה לנו את המקום שלנו. קמפ נוח מאוד והמשפחה שמפעילה אותו חמודה מאוד. אפילו הזמינו אותנו אליהם הביתה, שמפוצץ בפוחלצים מקומים, בהחלט מראה מעניין.
יום 2- מotjwarongo לאטושה
קצנו בבוקר והמשכנו בדרכנו לכיוון אטושה, החלטנו לעצור בדרך לארוחת צהריים באגם גויאנס. אגם שמסופר עליו שהוא היה בור מים בעבר שקרס לתוך עצמו. אגם יפיפה מוקף במצוק, עם מים צלולים ומלאים בדגיגונים.
באזור עצמו ישנם בחלק מהמקומות בליהרציה, שזה תלעים שנמצאות במקורות מים עומדים, שנכנסות לגוף ועלולה להתפתח מחלה.
לאחר בדיקה ראינו שזה אזור יחסית בטוח ונכנסו למים. מקום מומלץ מאוד לפיקניק! ישנו אגם נוסף באותו סגנון באזור, עברנו לידו בדרך לתחנת דלק, והוא בהחלט פחות מרשים.
משם המשכנו לכיוון הכניסה לאטושה. נכנסנו לשמורה מהשער המזרחי, וישנו בnamtuni camp.
יום 3-6 ספארי אטושה
אטושה היא שמורת ספארי ענקית, המתפרסת על שטח של כ20 אלף קמר. רוב השמורה הוא אזורי סוואנה מגוונים, ובחלקה הצפוני ישנו מישור מלח גדול ויפה.
השמורה מפורסמת בעיקר בזכות אוכלסיית הקרנפים, לבנים ושחורים.
בנוסף בשמורה ישנה אולכסייה די גדולה של אריות ולביאות, צ׳יטות, נמרים, גירפות,זברות, גנו ועוד המון המון חיות מדהימות.
היתרון המשמעותי של אטושה הוא הנהיגה העצמאית. על מנת להסתובב בשמורה אין צורך במדריך, או אפילו ברכב 4x4. ככה שחווית החיפוש אחר החיות היא מלהיבה מאוד, אך לעיתים יכולה להיות גם מתסכלת, חשוב לזכור את זה בספארי.
בתוך השמורה ישנם בורות מים מפוזרים, חלקם טבעיים וחלקם מלאכותיים. ששם מגיעות החיות לשתות. מסתוביבים בין בורות המים ומחפשים שם את החיות.
לשמורה 3 קמפים מרכזיים ומומלצים. Namtuni המזרחי, halali המרכזי, okaukujeo המערבי. בכל אחד מאלה יש בריכת שחיה נחמדה שאפשר לבלות בה את שעות הצהריים החמות. מחוץ לכל אחד מאלה ישנו בור מים, וספסלים מסביב שמתצפתים על הבור מים.
אנשים נוהגים להגיע אליהם בזריחה/ שקיעה, כך גם אנחנו עשינו. אך בלילה האחרון הבנו שהזמן האידאלי הוא ממש בלילה להיות בבורות. בלילה ב hall צפינו במשך 4 שעות ב8 קרנפים שבאו והלכו, חלק לבנים חלק שחורים. שנים מהם אפילו רבו בינהם. באמצע הגיע גם להקת צבועים לשתות, ועל הדרך הציקה לקרנפים. בקיצור חגיגה!
סך הכל יצא לנו 3 וחצי ימים בשמורה, והרגשנו שהיה מספיק, אך עדיין יש עוד חלקים שלמים בפארק שלא מיצינו. אך לטיול של 3 שבועות זה נראלי די והותר כי לנמיביה יש עוד מלא מה להציע.
מבחינת ניווט בשמורה אפשר עם גוגל מפס, אבל מומלץ עוד כלי עזר מפורטים יותר שמסבירים גם יותר על החיות ועוזרות בזיהוי.
לאטושה ישנו חלק מערבי יותר נרחב שבו לא היינו שאפשר להגיע אליו אך ורק עם סיור מודרך.
מבחינת עלויות הכניסה לשמורה עולה ליום לאדם 20 שקל ועוד 10 שקל על הרכב. מחיר מצחיקים לעומת הספארים הגדולים של מזרח אפריקה. הקמפים יותר יקרים ועולים באזור ה70 שקל ללילה.
יום 6-8 גבול אנגולה והשבטים
אחרי שסיימנו את הספארי יצאנו מהשער הצפוני וישנו בקמפ שנקרא seven valley guest house בעיירה oshakati. הקמפ עלה 120 דולר נמיבי ללילה והיה מאוד נחמד. ביום השביעי קמנו והצטיידנו בקניות לימים הקרובים. ביציאה מהpick & pay בחור מקומי אמר לנו שצריך לשלם על חנייה (למרות שלא היה אף שלט) באחת המכונות של הכספומוטים ורצה להראות לנו איך עושים את זה. הבנו שזה נסיון לעוקץ ונסענו משם, חשוב להיות ערניים לזה!
התחלנו את הנסיעה לכיוון מפלי רוקאנה אך התאכזבנו מאוד כשהגענו כי לא היו מים בכלל במפלים בגלל סכר ששמו לפניהם. אכלנו ארוחת צהריים שם והמשכנו בנסיעה לאורך נהר kunene שמהווה את הגבול עם אנגולה. הדרך לאורך הנהר מדהימה, המון ירוק שמשתלב עם המדבר ונהר מדהים. אם יהיה לכם מזל תוכלו גם לראות תנינים בנהר. לאורך הדרך יש כפרים רבים של שבט ההימבה המקומי שלא תוכלו לפספס אותם בזכות המראה הייחודי שלהם. הילדים בדרך רצים לאוטו ומבקשים ממתקים. מומלץ מאוד לעצור לידם ולדבר איתם קצת. לאורך הדרך יש קמפים רבים, אנחנו ישנו בקמפ cornie שעלה 150 דולר ללילה והוא מאוד מומלץ. ביום שלאחר מכן המשכנו בנסיעה על הכביש על מפלי epupa. מפלים היה מרשימים ביותר ומאוד מומלץ להגיע אליהם. לידם יש הימבה שמוכרים מהמזכרות שלהם ויש חלקים בהם אפשר להיכנס למים. הדרך ממפלי רוקאנה לאפופה לוקחת בערך 4 שעות אבל שווה לקחת בה את הזמן כי היא מאוד יפה. הדרך עצמה יחסית נוחה, יש חלקים מעטים שדורשים 4 על 4. לאורך כל הדרך אין קליטה ואין תחנות דלק.
אחרי המפלים המשכנו לכיוון opuwo העיר הגדולה של ההימבה וההררו. בדרך ראינו עוד הרבה כפרים של ההימבה, עצרנו ליד אחד מהם ודיברנו עם בחור מהשבט שהציע לקחת אותנו לבית שלו. נסענו איתו לראות את המשפחה והבית שלו וזאת הייתה חוויה מעניינת ומומלצת מאוד. יש משפחות שיבקשו כסף על זה, הם לא ביקשו מאיתנו ונתנו להם בסוף שק קורנפלור. ניתן לבקר אצל השבטים גם דרך מדריכים מקומיים אנחנו העדפנו חוויה אותנטית ולא תיירותית. מם המשכנו לopuwo. עיירה שמרגישה כאילו כל יום בה זה פורים כאשר נכנסים לסופר מערבי ולידך הולכת מישהי חשופת חזה מההימבה ומישהי עם שמלה צבעונית וכובע רחב מההררו. שם ישנו בקמפ שנקרא Aameny rest camp שעלה גם 120 ללילה והיה מאוד נוח.
יום 8-11 סספונטין נחל הואניב ועמק פורוס
קמנו בבוקר ועשינו קניות באופואו, לקראת כמה ימים שאנחנו לא נפגוש סופרים. בצהרים התחלנו בנסיעה של שעתיים דרומה לכיוון סספונטין. סספונטין זו עיירה קטנה באזור הדרומי של שבטי ההימבה וההררו. מצפון לעיירה אזור גדול מאוד של נחלים מרשים ובינהם רכסים יפיפים, כשמההרים גולשות דיונות לכיוון העמקים.
זהו גם האזור שבו נמצאת אוכלוסיה גדולה של פילי מדבר. הם נעים באזור בין נחל לנחל, ומעבירים את רוב הזמן בנחלים תחת השיטים המצלות.
הגענו לסספונטין לתוך סופת חול. ואחרי בירורים בעייריה ישנו בfort sesfontien lodge. זהו מתחם של מבצר גרמני עתיק, שהיום ישנו לודג יפיפה במקום, עם בריכה בר ומסעדה. אנחנו עשינו קמפינג מחוץ ללודג, ב20 שקל ללילה לאדם.
בנוסף הם מארגנים סיורים לנחלי האזור, ואיתם התייעצנו לגבי הדרך שנעשה.
למחרת ירדנו לוואדי הואניב, נחל יפיפה, בחלקימ מחורץ ,בחלקים רחב ומרשים מאוד ועם תצורות סלעים מרהיבות. בתוך הנחל פגשנו פילי מדבר, גירפות, ראמים ואפילו בסוף אריה ולביאה, שהיה נראה שהפרענו להם קצת, במשחק מקדים.
משם עלינו מהנחל צפונה לכיוון עמק פורוס.
עמק פורוס זהו עמק שנוצר בעקבות מפגש של שתי נחלים גדולים. הוא מרשים בצבעים שלו, ועשינו את הלילה מתחת לגבעה קטנה בעמק, בבוש קמפ.
קמנו בבוקר לזריחה, והמשכנו לנסוע לכיוון הערוץ של ואדי הורסאיב, שגם הוא מרשים מאוד עם זרימה קלה של מים, אך לא ראינו חית בתוכו. עלינו לכיוון הכפר פורוס והתחלנו לחזור חזרה לכיוון סספונטין.
האזור של סספונטין (שנקרא kaokfeld בשפה המקומית) מציע המון דרכי 4x4 מאתגרות בתוך ערוצי נחל. אפשר להעביר באזור הזה 3-4 ימיםם בכיף.
הבעיה שזה אזור שאנחנו לא היינו מבוטחים בו (ובכל זאת לא וויתרנו) כך שלא רצינו לקחת סיכון גדול מדי והמשכנו הלאה.
בנוסף הנסיעה בתוך הנחלים היא בחול, ככה שצריך קצת מיומנות של נהיגת שטח.
חשוב מאוד להיות מצוידים באזור הזה בטלפון לוויני, שיהיה אפשר להקפיץ חילוץ במידת הצורך. אני ממליץ ליצור קשר עם מקומיים שיוכלו להגיע מהר יותר לעזרה, לעומת חברות ההשכרה.
ארוחת צהריים שלנו עשינו בongongo campsite. קמפ שבתוכו ישנו מפל ובריכה מתחתיו יפים וכיפים לרחצה. אך הקמפ די יקר בגלל המיקום שלו, וגם להכנס רק ליום עלה לנו 10 שקלים לאדם.
משם חזרנו לסספונטין לילה בפורט לנוח לקראת הנסיעה הארוכה לskeleton coast.
יום 12-13 סקלטון ביצ, וקייפ קרוס
מסספונטיין התחלנו נסיעה של 3 שעות לסקלטון ביצ׳. נכנסנו מהכניסה המזרחית ואמרנו בכניסה שאנחנו רק עוברים שם בדרך לקייפ קרוס וככה לא היינו צריכים לשלם. הסקלטון ביצ׳ הוא חוף ארוך ומאוד מאוד יפה שלאורכו אפשר לראות שרידים של סירות טרופות ושלדים של לוויתנים. אנחנו נכנסנו לשמורה ונסענו דרומה, זה חלק שבו יש פחות שלדים ולכן ראינו שם רק סירה אחת ושלד אחד. החוף יפה אבל בעינינו אם קצרים בזמן אפשר גם לוותר עליו. יצאנו מהיציאה הדרומית ונסענו לכיוון הקייפ קרוס. בדרך עצרנו ליד קמפ שנקרא saint Nowhere שלידו יש מישורי מלח גדולים שמאוד יפה לעצור לידם. המשכנו בנסיעה לקייפ קרוס וישנו בלילה בcape cross lodge and camping. קאמפ חמוד מאוד עם מקלחת מדהימה! בבוקר קמנו ונסענו נסיעה של כמה דקות למושבה של הכלבי ים. הכניסה לשמורה עלתה 150 דולר לבן אדם. בשמורה יש המון המון כלבי ים וריח מאוד מסריח. ממש מעניין להיות שם קצת ולהסתכל על הכלבי ים, קשה להישאר שם לאורך זמן בגלל הריח.
יום 13-14 white lady וספיצקופ
מהקייפ קרוס נסענו שעתיים לכיוון הרי ברנדרברג שהם ההרים הכי גבוהים בנמיביה. רואים כבר מאוד מרחוק את הרכס והוא מאוד מרשים. בין הרי הרכס ישנה השמורה של הwhite lady. שמורה עם ציורי קיר עתיקים בני 4000-6000 שנים. הכניסה לשמורה עולה 100 דולר לאדם. נכנסים עם מדריך ויש מסלול הליכה של שעתיים 5 קמ הלוך חזור. המדריך מסביר על הציורים ונהוג לתת לו טיפ בסוף. משם המשכנו עוד שעתיים נסיעה לשפיצקופ. שמורת טבע מדהימה ביופיה ואחד המקומות שהכי אהבנו! הכניסה לשמורה עולה 80 דולר. מכיוון שמומלץ לראות שם גם את השקיעה וגם את הזריחה אנחנו ישנו בקמפ שבתוך השמורה שעלה לנו 190 דולר ללילה לאדם ואז גם לא היינו צריכים לשלם דמי כניסה. אם ישנים בפנים מומלץ לישון בקמפים 2-5 שממוקמים במקומות הכי טובים. הקמפ לא מציע הרבה אבל השינה בין הבולדרים הענקיים והצורות המיוחדות של ההר הייתה שווה את זה והשקיעה הייתה מדהימה! בבוקר שלאחר מכן נסענו בין הרים בתוך השמורה וטיפסנו על חלקם. בתוך השמורה יש גם מסלולים מסודרים וטיפוס עם חבלים שבשבילו צריך מדריך. לא לוותר על שפיצקופ!
משם נסענו שעה וחצי לסוואקמפונד.
יום 14-18 סוואקמפונד!
סוואקמפונד עיר מהממת, תחושה אירופאית על הים. בקלות אפשר להעביר שם ובאיזור כמה ימים.ישנו שם בקמפ שנקרא sky deserts. המחיר המקורי הוא 170 דולר ללילה, אבל באלל שאמרנו לה שנישאר לכמה לילות היא עשתה לנו ב130. קאמפ מאוד מומלץ! בסואקמפונד יש טיילת מהממת, הרבה מסעדות מאוד שוות, שוק מזכרות, אקווריום קטן וחמוד, מקומות לעשות קצת קניות ובעיקר להסתובב ולהנות מהשקט של העיר. שימו לב שאם אתם מגיעים בשבת- ראשון שזה הסופש שלהם הרבה דברים סגורים. בזמן השהייה בסוואקמפונד יצאנו גם קצת מהעיר. באמצע הדרך לוואלביס ביי יש מרכז ספורט אתגרי שם עשינו נסיעה של טרקטורונים על השטח, מעבר לזה הם מציעים שם לא מעט אטרקציות. נסענו גם לוואלביס ביי, עיר גדולה יותר מסוואקמפונד שמצייעה קניון גדול עם כל מה שתרצו. מעבר לזה שם יושבים המושבה של הפלמינגו והרבה ברכות מלח ורודות, שווה נסיעה לשם. אנחנו מאוד אהבנו את סוואקמפונד וניצלנו אותה לקצת מנוחה מכל הנסיעות, ממליצים מאוד על כמה ימים באיזור.
מעבר לזה ליד סוואקמפונד יש מקום שנקרא סנדוויץ הרבור שנשמע מטורף עם דיונות שנשפכות לים. אנחנו ביררנו ונסיעה לשם עם מדריך עולה באיזור ה1800 דולר לאדם, לנו זה היה יקר אבל נשמע מטורף!
יום 18-19 סוסוסוולי והדיונות
יצאנו מסוואקמפונד 4 שעות נסיעה לסוסוסוולי והגענו לקמפ שבתוך השמורה. הכניסה עולה 150 דולר לאדם והקמפ עלה 490 דולר נמיבי ללילה. אם לא ישנים בתוך השמורה לא ניתן לראות את השקיעה והזריחה על הדיונות כי הם סוגרים את שערי השמורה. בערב הלכנו לראות את השקיעה מelm dune והיה מדהים. מומלץ מאוד וכמה דקות נסיעה מהקאמפ. בבוקר שלמחרת קמנו מאוד מוקדם כי יש 50 דקות נסיעה לכיוון הדד ואלי. בכניסה לדד ואלי יש שתי אפשרויות, או לחנות בחנייה בכניסה ולקחת שאטל ב180 דולר הלוך חזור לאדם, או לאמיצים שעם ארבע על ארבע ניתן להיכנס ממש עד הדד ואלי אבל הנסיעה מאוד מאוד חולית וקשה. לדד ואלי מומלץ להגיע בזריחה ולעלות לראות אותה מהביד דדי (הדיונה הכי גבוהה). העלייה מאוד קשה אז תתכוננו מראש. הנוף מהדיונה ומהעמק מטורף ושווה כל רגע וכל שקל. אל תוותרו על החוויה שם!
יום 19-21 חזרה לווינדהוק
יצאנו מסוסוסוולי לכיוון יקב gerus שם נהנינו מאוד מטעימות יין וצלחת גבינות ופירות. אחר כך ישנו בקאמפ ממש קרוב שנקרא tsauchab river camp ב150 דולר ללילה. מקום ממש נחמד עם בעלים שמאוד רוצה לעזור. יום למחרת רצינו לנסוע לzebra mountains ולעשות מסלול הליכה ששמענו עליו המלצות טובות אבל לצערנו ירד הרבה גשם ולא יכולנו. התחלנו את הנסיעה חזרה לווינדהוק דרך כביש d1275 שהיה יפיפה! בווינדהוק חזרנו לישון בtate villa. ולמחרת החזרנו את הרכב.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם