תאריך הטיול | December 2022 |
---|---|
משך הטיול | 4 ימים |
עונה מומלצת | דצמבר-מרץ |
חשוב לציין שמדובר בטרק מאתגר מאוד שבחלקו לא מסומן בכלל, ודורש יכולות ניווט טובות וניסיון. גם החלק על השביל לעיתים לא מתוחזק בכלל ודורש מעקפים בשל שברי עצים. את הרעיון לטרק לקחנו מסיפור דרך שעלה כאן לפני כמה שנים ובעזרת ספר שנקרא Moir( שזהו ספר עם המון המלצות לטרקים מקומיים שיורדים מהשבילים) דייקנו את נתיב ההליכה.
בסיפור הדרך אתאר במפורט את נתיב ההליכה וגם טיפים ואזהרות, אך חשוב לי לציין שאין להסתמך על מה שנכתב כאן, יש להבין את מצב התחזוקה בטרק עם ה Doc וכמובן להצטייד במפה ולהיות בעלי כושר ניווט גבוה.
בכל אופן יצורף בסיפור דרך את נתיב ההליכה המומלץ על פי דעתנו לאחר ההליכה.
יש להצטייד במפה טופוגרפית של 1:50000 של האיזור, בנוסף מומלץ להוריד את האפליקציה של NZ topo על מנת להבין את נקודות הציון המתוארות בניווט.
מרחק- 7.8 קילומטר
סהכ עלייה- 217
סהכ ירידה- 228
נקודות למילוי מים- בערוץ שנשפך לאגם(יתואר במפורט)
שעת יציאה-12:30
שעת הגעה- 16:00
את היום התחלנו בחציית הנהר מהמזח במנפורי, ניתן לחצות את הנהר בעזרת סירה על ידי בחור זקן מאוד בשם מייק, חמוד לאללה תמורת 20 דולר לאדם.
משם מתחילים את המסלול בתוך הבוש. הוא בהחלט מסומן ומתוחזק נהדר ביום הזה של ההליכה. אז לאחר הליכה קלילה מגיעים לאגם והבקתה נמצאת מעל האגם כמה מטרים אחרי השילוט. מבחינת מים הערוץ מים שיש לפני הירידה לאגם היה בצבע לא הכי נקי ואנחנו העדפנו לא לשתות ממנו. ובהליכה נוספת של 10 דק על שפת האגם לכיוון צפון מערב אפשר לראות ערוץ אחר עם מים במצב הרבה יותר טוב. כמובן שטיהרנו בלי קשר לאורך כל הטרק על ידי פילטר.
מרחק-7 קילומטר
סהכ עלייה- 993
סהכ ירידה- 209
מילוי מים- בחציית הנחל בסוף הסימון ובאוכף 1017 שישנו בו.
שעת יציאה 7:45
שעת הגעה 13:30
יצאנו לדרך ב 7:45 בהליכה שהפתיעה אותנו מפני שלא הייתה דומה בכלל לרמת התחזוקה של השביל ביום הקודם מה שגורם לקצב הליכה איטי יותר מהמתוכנן. על השביל היו המון שברי עצים עם סימון עליהם והמון פעמים נדרשו מעקפים עם ירידה וחזרה לשביל. לכן ממליץ בחום לבדוק תמיד עם ה Doc מה מצב השבילים בטרקים שתטיילו בהם. רק בשעה 11:05 סיימנו את המקטע המסומן של היום והגענו לנחל. לאחר חצייה הגענו לשלב הלא מסומן בטרק והתחלנו בעלייה בסבך לכיוון נ.ג 915. בדיוק פגשנו קבוצת תיירים שהופתענו לראות שירדו מהכיוון השני שירדו באותה הדרך. מכאן המסלול תלול וסבוך מאוד. בעצתם של התיירים עלינו קצת עד שהסבך מתמתן ומשם הלכנו בערך כ 500 מטר מערבה עד שעוברים את הערוץ ומתחילים לטפס על השלוחה לכיוון נ.ג 915. משם אפשר לטפס בערוץ לכיוון האוכף 1018 הגענו לשם בשעה 13:30 ואחרי שגילינו שיש מים בערוץ החלטנו שללא ספק עדיף לישון באוכף.
מרחק- 7.7 קילומטר
סהכ עלייה- 812
סהכ ירידה- 1130
נקודות למילוי מים- אוכף 1018, האגם, והערוץ בכניסה לבוש.
שעת יציאה 8:30
שעת הגעה 20:00
את היום התחלנו ב 8:30 התחלנו בטיפוס מערבה לנ.ג 1125 ומשם המשכנו במדרון מזרחי על הרכס עד שטיפסנו לאוכף 1274. משם הלכנו על קו הרכס עד לפסגה של טיטורה! אליה הגענו בשעה 12:30.היה יום מאוד מעונן אך במטרים האחרונים כפי שניתן לראות בתמונות עלינו ממש מעל העננים וזו הייתה חוויה מיוחדת. הנוף של האגם הקטן נחשף בפנינו גם. וmoir מציין בספר שלו שביום טוב ניתן לראות מהפסגה אפילו את האי סטויארט! עצרנו לארוחת צהריים וגלעד ירד גם כמובן לטבול באגם וב 14:30 המשכנו הליכה על קו הרכס. מכאן ההליכה על קו הרכס עצמו לא מתאפשרת מפני שיש מעין נפילות של הבולדרים ולכן בכל פעם צריך לבחור את המדרון הנכון להליכה. אז עקפנו את הפסגה טיטורה בהתחלה מהצד המזרחי וכמה שיותר קרוב לקו הרכס ולאחר מכן בירידה לאוכף הקרוב החלפנו לצד המערבי. באוכף האחרון לפני נ.ג 1581 נצמדו לצד המזרחי שוב וטיפסנו חזרה לקו הרכס בנ.ג 1581. משם צריך לתפוס את השלוחה הדרום מערבית כל הדרך לירידה לבוש. ממש בכניסה לבוש הגיעה הטעות שלנו ומכאן מגיעה המלצה על מנת להמנע. עם הכניסה נצמדנו לערוץ מדרום והתחלנו לרדת בו מהגדה הצפונית שלו. העסק התחיל טוב ובמהרה הפך תלול מדיי עם מפלים. בנקודה הזו הצלחנו לבצע מעקף וללכת בשלוחה שמצפון. ההליכה סבוכה אך מתונה בהרבה. יורדים עם השלוחה כל הדרך ולאחר חצייה של הנחל מגיעים בדיוק לבקתה. מדובר בבקתה הזויה ממש בנויה מפח ויש בה רק שתי מיטות.
מרחק- 13.6 קמ
סהכ עלייה- 308
סהכ ירידה- 775
נקודות למילוי מים- כל היום
שעת יציאה 8:00
שעת הגעה 15:00
את הבוקר התחלנו בהליכה קצת מבאסת חשבנו שעכשיו יהיה תוואי נוח עם שביל מסומן אבל עוד לא. לפני הכניסה להליכה בבוש הולכים לאורך הנחל קצת בביצה ויש לעקוב אחרי בזנטים שמהווים את הסימון בחלק הזה עד שנכנסים לבוש שם הסימון עם החיצים הכתומים חוזר והשביל היה יחסית טיפה יותר מתוחזק. עדיין ההליכה היא בקצב יותר איטי יש הרבה חציות נחלים, ללא גשרים. לקראת הסוף השביל הופך נוח בצורה משמעותית ומאפשר הליכה בקצב רגיל. הגענו לבורלנד לודג בשעה 15:00 והלכנו לאיזור עם הבקתות החומות שמנוהל על ידי זוג מקומיים חמוד לגמרי. המקום מציע בקתה עם מקלחות שירותים ומטבח ב 35 ללילה.
למחרת הלכנו על הכביש עד לחיבור עם ה high way ותפסנו טרמפים דיי בקלות חזרה ל Te anau.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם