משך הטיול | 5 ימים |
---|---|
עונה מומלצת | נובמבר-מרץ |
Kahurangi National Park הוא הפארק הלאומי השני בגודלו בניו זילנד. זהו איזור מדהים בעל נופים מטורפים עם גאלוגיה ייחודית. למרות קרבת השמורה לגולדן ביי ולעיר נלסון, רב התיירים עדיין לא גילו את האיזור הזה, והוא שקט וריק מציוויליזציה.
הדוגלס ריינג' הוא רכס הרים גבוה ומחודד עם נופים פנורמיים על כל האיזור, ועובר בכמה מהנקודות הכי יפות בכל הפארק. הטרק חוצה את הרכס דרך נופיו המשוגעים, והוא אחד מהיפים ביותר שיש בניו זילנד.
במהלך הטרק עוברים ליד כמה אגמים יפים מאד שתוכלו להכנס לשחות בהם.
אני הלכתי את כל הטרק ב-4 ימים, אבל בדיעבד הייתי מקדיש לו 5 ימים כמו שהdoc ממליץ.
זהו מסלול קשוח מאד והוא כולל חלקים לא מסומנים. הוא מצריך יכולת ניווט בסיסית, כולל בתוכו הרבה עליות וירידות ויש בו יום אחד ארוך שעובר כולו בסבך צפוף ללא שביל פרוץ.
לצורך הטרק השכרתי במיוחד מכשיר איתור לוויני.
את הטרק מומלץ ללכת מצפון לדרום מפני שככה הוא קל יותר לניווט. נקודת ההתחלה היא בכפר החקלאי Bainham שנמצא 20 דקות נסיעה מCollingwood, ונקודת הסיום היא בCobb River Campsite, שנמא 40 דקות נסיעה מUpper Takaka.
לאורך הטרק יש 4 בקתות מצפון לדרום:
Boulder Lake Hut- בקתת standard
Adelaide Tarn Hut- בקתת basic
Lonely Lake Hut- בקתת basic
Fenella Hut- בקתת serviced
אפשר לישון באוהל לאורך המסלול, אבל ברב הנקודות אתם תהיו חשופים או לרוח חזקה, או לכמות מוגזמת של סנדפלייז (מדבר מניסיון), ואין סיבה שלא תשנו בבקתות.
יש 2 דרכים ללכת את המקטע בין Adelaide Tarn Hut ל-Lonely Lake Hut:
- המסלול הגבוה: הדרך הזאת יותר קצרה ויפה אבל נחשבת אתגרית במיוחד ומסוכנת, בייחוד עם ציוד כבד על הגב. היא כוללת הליכת אקסטרים בתוואי הליכה קשה ומצוקי.
- המסלול הנמוך: זאת הדרך המומלצת, שהיא כביכול עוקפת את המסלול הגבוה דרך עמק הAnatoki. המסלול כאן אמנם אינו מסוכן, אבל הוא קשה מאד מבחינה פיזית ומנטלית והוא כולל הליכה איטית בבוש סבוך וצפוף.
ל-Bainham הגעתי בעזרת טרמפ מזוג אמריקאי פנסיונרי שעבר לגור בכפר, הם לקחו אותי ישר לנקודת ההתחלה של המסלול לבולדר לייק.
היום הראשון עובר כולו דרך מסלול מסומן עד לבקתה, אך הוא ארוך ומעייף וכולל הרבה טיפוס. בחלק הראשון שלו הדרך קלה להליכה והוא עובר דרך צמחייה נמוכה במגמת עלייה קלה, ולאט לאט בהדרגה הדרך הופכת להליכה ביער בשיפוע תלול יותר. יש כמה קטעים בעלייה בהם צריך להעזר קצת בידיים והשורשים, אך הדרך מסומנת ונוחה להליכה ברובה.
לקראת סוף היום, עולים מעל ה-Bushline ונחשפים לנוף מדהים לכיוון Golden Bay וההרים מסביב, מכאן יש מקטע טיפוס קשה ותלול שחשוף לרוחות חזקות. מדי פעם הייתי צריך לעצור ולחכות שהרוח תחלש כדי שאוכל להמשיך ללכת. בסוף העלייה מגיעים למעבר הרים שחוצה שלוחה גדולה, ואחריו מתגלה נוף פסיכי, אחד היפים שיצא לי לראות בחיים. האגם Boulder Lake מתגלה וכל ההרים מסביב פשוט מטורפים. המסלול יורד לאגם וממשיך לאורכו עד לבקתה שנמצאת בצדו השני.
בסוף היום נכנסתי לטבילה קצרה וקרירה באגם.
הבקתה לא הייתה ריקה והיו בה עוד כמה מטיילים, אך אף אחד מהם לא המשיך בטרק יחד איתי.
זה היה עבורי היום הקשה בטרק. מכאן אין מסלול מסומן ויש צורך בניווט.
המסלול ממשיך מהבקתה לכיוון דרום מערב, לעלייה בעמק שמוביל אותנו לGreen Saddle. ההליכה בעמק קשה מאד ואין אף שביל הליכה נוח, הייתי צריך ללכת דרך שיחים פחות או יותר בגובה שלי, ולפלס דרכם נתיב הליכה. אם אתם רוצים לעבור את החלק הזה מהר יותר, אפשר לעשות מה שנקרא river walking, להרטיב את הרגליים ולעלות דרך הנחל כדי להמנע מהליכה איטית דרך הצמחייה. לאחר כשעה יצאתי מהאיזור הסבוך של העמק, זיהיתי את השלוחה שעולה לכיוון הGreen Saddle והתחלתי ללכת לכיוונה. מפה ישנם רוג'ומים שמסמנים את הדרך דרכה צריך לעלות למעלה לאוכף, הרוג'ומים ברורים ונמצאים במרחק של 50-100 מטר אחד מהשני ואפשר להסתמך עליהם במהלך ההליכה.
מהרגע שהגענו לGreen Saddle, אנחנו נמצאים על רשמית על הdouglas range ואנחנו נמצאים בלב ליבו של הטרק. גם כאן הרוג'ומים ממשיכים לסמן לנו את הדרך שברובה פשוט הולכת על קו הרכס אך מדי פעם יורדת ממנו כדי לעקוף קטעים לא עבירים.
זהו קטע הליכה יפייפה שעובר דרך סלעים אלכסוניים וחדים עם נוף פנורמי נהדר.
באיזשהו שלב המסלול יורד מהרכס לכיוון האגם שלידו נמצאת Adelaide Tarn Hut. זותי בקתה בסיסית ביותר עם 4 מקומות.
אני הגעתי לבקתה אחרי כ-5 שעות הליכה, נשאר לי הרבה זמן ולכן החלטתי להמשיך ולישון באוהל בהמשך הדרך. בדיעבד הייתי נשאר לישון בבקתה.
מהבקתה עולים חזרה לרכס המרכזי ומשם יש שתי אפשרויות- להמשיך ללכת במסלול העליון דרך הרכס, בחלק המסוכן שלו.
אך אני בחרתי ללכת דרך המסלול התחתון שיורד לAnatoki Valley.
הקטע הזה היה עבורי הרשה ביותר בטרק. הירידה לעמק תלולה במיוחד ועוברת דרך יער סבוך מאד, וצריך להעזר בהרבה מאד סבלנות כדי לרדת לאט ולחצות את הסבך. הייתי צריך לעזר כל הזמן בידיים כדי לפלס לעצמי דרך ולהשען על העצים בזמן הירידה. דווקא בחלק בחלק הזה הרוג'ומים נעלמו והייתי צריך להמציא בעצמי את נתיב ההליכה שלי.
הקיווים קוראים לקטעי הליכה כאלו bush-fishing מכיוון שהתחושה היא כאילו Aשאתם שוחים בתוך הבוש. הדרך הכי טובה לעבור קטעים כאלו היא לאט ובעדינות, בלי להלחם בצמחייה באגרסיביות. אם תלכו לאט ובעדינות הצמחים יפלסו לכם דרך מעצמם מבלי שתוציאו את כל האנרגיה שלכם.
באיזשהו שלב הירידה נהייתה פחות תלולה וגם היער פחות סבוך, אך עדיין לא היה שביל מסודר. אחרי הרבה זמן מצאתי ליד הנחל מקום נוח לפתוח בו אוהל.
זה היה יום ארוך מאד והחלק של היער לקח לי יותר מ-5 שעות להליכה של 4 קילומטר! לאורך כל היום לא ראיתי אף בן אדם נוסף מלבדי.
הערב לא היה מהנה במיוחד בגלל כמות הסנדפלייז המטורפת שהיו שם, וזאת אחת הסיבות העיקריות שהתחרטי על זה שלא נשארתי בבקתה בצהריים.
התעוררתי מוקדם בבוקר במטרה לדלג על הקתה הבאה ולהגיע עד לבקתה האחרונה לפני סיום הטרק.
את מרבית הקטע הסבוך ביער כבר עברתי, אך עדיין נותרה לי בו עלייה אחת קשה ותלולה של 700 מטר עד היציאה ממנו. כדי למצוא את השלוחה ממנה צריך לעלות מהנחל חזרה לקו רכס הייתי חייב להעזר בתוכנת ניווט שתגיד לי איפה אני נמצא על הנחל, כי בעצמי לא יכולתי לדעת. העלייה הייתה קשוחה במיוחד, היער אמנם היה סבוך פחות מבירידה, והיה לי קל יותר למצוא נתיב הליכה, אך השיפוע היה תלול מאד ועדיין הייתי צריך מדי פעם לפלס לי נתיב בין העצים והענפים. נעזרתי הרבה בעצים עם הידיים כדי למשוך את עצמי למעלה. לאחר כשעתיים וחצי של טיפוס, עברתי את הבושליין, והגעתי לאחת השלוחות שמחזירות אותי לרכס הדוגלס. הרגע בו הגעתי למעלה, והסתכלתי אחורה אל העמק לראות את כל הדרך שעשיתי בתוך היער היה אחד המספקים בחיי. משם נותרה לי עלייה קלה על השלוחה חזרה לרכס הdouglas, ושם פגשתי שוב את חבריי הרוג'ומים, שהכיוונו אותי חזרה למטה לצד השני של הרכס לעבר Lonely Lake Hut. אל הבקתה הגעתי אחרי 4 שעות הליכה מהבוקר. גם הבקתה הזאת היא בקתת basic עם 3 מקומות, נראית מגניבה בטירוף. הייתי שמח להשאר שם ללילה אבל עדיין היה מוקדם ורציתי להגיע לבקתה הבאה.
מפה ועד לבקתה הבאה זה השיא של הטרק, והקטע היפה ביותר. הרוג'ומים כיוונו אותי חזרה לקו רכס, ולאורך רב הדרך עד לבקתה הבאה המסלול הולך עליו כשמדי פעם יורדים ממנו כדי לעקוף קטעים לא עבירים.
הרכס פתוח לגמרי, ויש נוף מדהים 360 מעלות לכל לכל אורכו, ההרים מסביב מטורפים, אפשר לראות את הים מכמה כיוונים ראשונים, ולכיוון דרום מתגלות הפסגות הראושונות של הSouthern Alps. הרגשתי כאילו אני הולך על השמיים.
השביל פה היה יחסית ברור ונוח אך כלל ירידות ועליות בלי הפסקה.
בשעה 6 בערב, אחרי 11 שעות הליכה, הגעתי לFenella Hut, שם שוב ראיתי לראשונה מטיילים נוספים. במרחק 500 מטר לבקתה, יש אגמון קטן ומדהים עם מים חמימים ונעימים. מקום מושלם לרחצה אחרי יום ארוך וקשה.
היום האחרון של הטרק היה פשוט וקליל ביותר. מהבקתה המסלול חוזר להיות מסומן, והוא מישורי יחסית עם מגמת ירידה קלה. ההליכה היא דרך הcobb valley היפה, ולמרות שהוא פחות מרשים מהימים הקודמים, הוא מוסיף גיוון נחמד, והיה לי כיף ללכת שוב על מסלול קל ונוח.
לקח לי 4 שעות להגיע למגרש חנייה. יש באיזור הרבה מסלולים, וכל יום יש מטיילים נוספים שמגיעים ויוצאים ובסוף תפסתי טרמפ חזרה עם עוד זוג מטיילם מקומי (אבא ובת) שהיינו יחד בבקתה באותו לילה.
אם אתם רוצים להמנע מהקטע האמצעי, והקשוח ביותר של הטרק, או שאתם מגיעים עם רכב ואתם לא רוצים לחזור בטרמפים חזרה לנקודת התחלה, בהחלט אפשר ללכת הלוך חזור את היומיים הראשונים או האחרונים של הטרק ולחוות את העוצמות האדירות של הטבע באיזור. מטיילים רבים מגיעים לBoulder Lake בתור מסלול הלוך-חוזר דו יומי, ואפשר ללכת הלוך חזור לבקתה הבאה ביום אחד.
הקצה השני של הטרק בCobb Valley הוא איזור עשיר במסלולים. ומי שרוצה יכול גם ללכת הלוך חזור לLoneley Lake Hut, שזה החלק הכי יפה בטרק.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם