Avalanche Peak ל- Crow hut

מידע כללי

הטיפוס ל- Avalanche Peak הוא מסלול היום הפופולרי ביותר בפארק ולרוב עולים ויורדים בו משני שבילים קרובים שמגיעים למרכז המבקרים. כשהגענו לפארק חיפשנו אפשרות למסלול של יותר מיום אחד, וקבלנו את ההמלצה להאריך את הטיול ליומיים, כאשר מהפסגה יורדים אל העמק שבצד השני, שם עובר נחל ה- Crow וישנים שם בבקתה. ביום השני יורדים עם הנחל לחיבור עם נהר Waimakariri ומשם חוזרים לכביש.
ההמשך מהפסגה לכיוון העמק הוא שביל רשמי ומופיע במפות וסיפורי הדרך של ה- DOC, אך הוא נחשב יותר מאתגר ולכן הוא אינו מסומן בסימון שבילים. לדברי הפקחים זה נועד כדי למנוע ממטיילים להתבלבל ולחשוב שמדובר באחת הירידות חזרה לעמק הראשי ולמרכז המבקרים. הסימוןמורכב מרוג'ומים, חיצים מאבנים וסימון אחד לתחילת הירידה לעמק, כאשר החלק הבעייתי ביותר הוא תחילת הירידה מהפסגה. לכן, חשוב לעבור ולקבל מידע על המסלול הזה ב- DOC של הפארק ומומלץ לעשות אותו אך ורק במז"א טוב, כאשר יש ראות טובה וניתן לראות את העמק בצד השני, כי הרכס עליו הולכים אחרי הפסגה הוא מצוקי וצר, וניסיון לרדת מהמקום הלא נכון מגיע לצוקים ומסוכן.

יום ראשון - ממרכז המבקרים דרך Avalance Peak ל- Crow hut

החלק הראשון של המסלול הוא טיול היום הפופולרי ל- Avalanche Peak. אל הפסגה יש שני שבילים מסומנים היטב, ששניהם תלולים מאד, שבטיול היום בד"כ עולים באחד ויורדים באחר, ויש עליהם המון מידע. אנחנו עלינו ב- Scotts Track, שהוא מעט פחות משופע ויש ממנו נופים יפים יותר. הכניסה אליו היא מהקצה הצפוני של העיירה הקטנה בה נמצא מרכז המבקרים. הטיפוס לפסגה לקח לנו כ- 4.5 שעות.
מהפסגה ניתן לראות בבירור את הרכס שאליו יורדים כדי לרדת לעמק בצד השני, אך לפני כן יש לרדת ממנה לכיוון מערב ולהתחבר לאוכף שממנו ממשיכים לרכס. כדי להגיע לשם יש להתקדם מהפסגה לכיוון דרום-מזרח - זה מבלבל כי זהו בדיוק הכיוון ההפוך לכיוון שבו נמצא הרכס, אך הירידה ישר לכיוון הרכס מצוקית מאד. הכיוון הנכון הוא הכיוון עם השיפוע הכי נמוך, וניתן לראות מעט רוג'ומים. לאחר שמתקדמים כ- 100 מ' השביל מתחיל להתעקל בירידה לכיוון מערב, עובר מתחת לפסגה ומתחבר לאוכף שנמצא ממערב לה. את הירידה הזו יש לעשות בזהירות כי השיפוע גדל והאדמה יחסית חלקה. הסימון לא היה מאד טוב, אבל ראינו בבירור שביל שאנשים הלכו בו - צריך לקחת בחשבון שאחרי מז"א סוער זה לא יהיה כל כך ברור.

כדי להתחבר אל הרכס שנמצא מצפון-מערב מתחילים לרדת לכיוון צפון מהאוכף, ואחרי כעשרים מ' של ירידה חותכים שמאלה ועוקבים אחרי השביל המסומן ברוג'ומים שהולך על צלע הפסגה שממערב ל- Avalanche Peak לכיוון הרכס. ברגע שמגיעים אל הרכס צריך להתקדם עליו צפונה עד שמגיעים אל הירידה הנכונה אל העמק. הירידה הנכונה נמצאת באוכף השלישי שעל הרכס. השביל מסומן ברוג'ומים, וכמו כן בכל האוכפים שבהם לא יורדים יש חצים מאבנים שמראים בבירור שצריך להמשיך על הרכס. הסיבה לכך היא שמהאוכפים האלה כבר רואים את הבקתה, אך הירידה אינה רציפה ויש בה צוקים, וכיוון שהשיפוע חד כל טעות היא מסוכנת מאד. השומר ב- DOC הסביר את זה בצורה הכי טובה - אם יורדים במקום הלא נכון - מתים.
ההליכה על הרכס יפה מאד ולא קשה. יש בה נופים יפים של העמקים משני הצדדים, של ה- Avalanche Peak, ושל פסגות מסביב שעדיין היו מושלגות.

נקודת הירידה הנכונה מסומנת בבירור על ידי 2 מוטות עם סימון כתום. מעבר להן רואים בבירור שמתחילה עלייה חדה יותר לכיוון הפסגות. משם מתחילה ירידה במדרון אבנים (scree slope) עד לעמק. בנקודה הזו לא רואים את הבקתה אך רואים בבירור את כל הירידה עד לנחל. הירידה היא יחסית תלולה, וסה"כ יורדים בה 500 מ'. אין ממש שביל, ופשוט צריך להתקדם בדרדרת. למי שיש בעיות קרסוליים כדאי לעשות את זה בזהירות ולקחת את הזמן.

ברגע שמגיעים לנחל כבר ניתן לראות את הבקתה ויש רוג'ומים שמסמנים את הדרך. כשאנחנו היינו הזרימה בנחל הייתה חלשה ולא הייתה בעייה לחצות אותו, אך אם הזרימה חזקה יותר עדיף לעשות את החצייה כמה שיותר קרוב לנקודת החיבור לנחל. הבקתה נמצאת כעשרים דקות הליכה במורד הנחל איפה שמתחיל הבוש.
בקתת Crow hut היא בקתת Standard, שנמצאת בפאס הבקתות. יש בה מקום ל- 10 אנשים ואח, וממלאים בה מים מהנחל (טובים לשתייה, לא טיהרנו). חשוב לשים לב שהנחל נמצא במפלס נמוך יותר, אז אם יוצאים בחושך ללכת מהמסלול הנכון שנמצא מעט במורד הנחל, כדי לא ליפול כמה מטרים. הפקח הזהיר אותנו שבמז"א יפה יש סיכוי שהבקתה תתמלא מהר, אך בפועל אנחנו היינו היחידים שהמשיכו לכיוון הזה מהפסגה, והיינו לבד בבקתה.
לקח לנו כ- 4.5 שעות נוספות מהפסגה לבקתה, ו- 9.5 בסה"כ. צריך לקחת בחשבון שהעלייה לפסגה עם ציוד של יומיים מעט יותר איטית, כמו גם מציאת השביל הנכון בדרך מהפסגה אל הרכס. זמן הירידה במדרון האבנים הוא מאד אישי - יש מי שיכולים לרדת בחצי שעה ויש כאלה שצריכים מעל שעתיים.

יום שני - מ- Crow hut לכביש הראשי

היום השני קצר יותר, והזמן תלוי בעיקר בגובה הנחלים שאותם צריך לחצות. הוא גם הרבה יותר קל, למעט חציות המים. מהבקתה מתחילים לרדת לאורך הגדה בשביל מסומן היטב דרך הבוש. לאחר קצת פחות משעה הליכה מגיעים לנקודת החצייה של הנחל. כשאנחנו היינו המפלס היה יחסית נמוך והזרימה חלשה ולא הייתה בעיה לחצות. המים מאד קרים.
אחרי החצייה נכנסים לעמק של נהר Waimakariri, שהוא מאד רחב. בהתחלה מתרחקים קצת מהמים והולכים בבוש או בדשא גבוה עם סימון טוב, אך אחרי כמה זמן מגיעים לנהר וצריך לחצות אותו וללכת לאורכו בחלק יבש. כשאנחנו היינו המפלס היה נמוך ולכן החצייה קצרה והתקדמנו די מהר, אך יכול להיות שבמפלס יותר גבוה החצייה ארוכה יותר. מהרגע שמתחילים ללכת בנהר אין יותר סימון ופשוט צריך להתקדם במורד הזרם, ולהשאר קרוב לגדה שממנה מגיעים (הצפונית). בסיפור הדרך של ה- DOC מופיע שלא חייבים לחצות, אך אנחנו לא מצאנו דרך ללכת ללא חצייה כי הבוש צפוף מאד וממש על גדת הנהר. בהמשך המסלול שהלכנו חוצים פלגים קטנים שמתחברים אל הנהר עד שמגיעים לנקודת חצייה נוספת, קרוב לחניון הקמפינג Klondyke שנמצא על הכביש הראשי. משם תפסנו טרמפ בחזרה אל אזור מרכז המבקרים.
בסה"כ לקח לנו כ- 4.5 שעות בהליכה יחסית איטית, כולל כל החציות. על הכביש יש הרבה תנועה ואין בעיה לתפוס טרמפים.

טיפים

• אסור לרדת לעמק אם לא בטוחים שנמצאים בנקודה הנכונה. באוכפים שלפני הנקודה הנכונה הירידה מתחילה באותה צורה ואז מגיעים לחלק מצוקי. המפתח הוא לראות את כל הדרך עד לנחל.
• חשוב להיות מעודכנים במז"א ולא להמשיך אחרי הפסגה בראות לא טובה.
• הרבה פעמים יש ערפילי בוקר על העמק שמתפזרים לפני הצהריים. לנו המליצו ב- DOC להחליט כשחוצים את קו הבוש בעלייה לפסגה - אם עדיין מעונן לא כדאי להמשיך אלא אם לא אכפת להגיע עד לפסגה עם תיקים גדולים רק כדי לרדת בחזרה באותו הכיוון.
• לא חייבים לעלות ב- Scotts track, אבל הוא יותר מומלץ כשעולים עם תיקים כבדים יותר.
• בבקתת Crow אין ברז וצריך למלא מים מהנהר. הבקתה נמצאת כ- 5 מ' מעל מפלס הנהר וכשיוצאים בחושך חייבים לקחת פנס כדי למצוא את הדרך הנכונה - אחרת נופלים.
• כדאי להתעדכן מה מצב הזרימה בנהר כדי להבין מה יהיו החציות. אין גשרים.
• כשיוצאים מהעמק של נחל ה- Crow, יש אפשרות לחצות את נהר ה- Waimakariri עד לגדה השניה (יש שם בקתה נוספת - Anti Crow hut), שם מתחברים לשבילים אחרים שמגיעים מתוך הפארק ולהמשיך על הצד הזה עד הכביש. זה המסלול המומלץ על ידי ה- DOC במקרה שהמפלס בנהר ה- Waimakariri גבוה.
• ב- Avalanche Peak יש בד"כ Kea. צריך לשים לב לציוד שם כי הן מחפשות אוכל ויכולות גם להרוס תיקים.

קישורים חיצוניים

• תיאור המסלול באתר ה- DOC