8 ימים בפארק Nelson lakes

מידע כללי

פארק Nelson Lakes הוא פארק מאד גדול ששער הכניסה אליו הוא הכפר St. Arnaud, כשעה נסיעה מהעיר נלסון. המסלול הפופולרי בפארק הוא טיפוס לבקתת Angelus, שבד"כ נעשה ביומיים. אנחנו חיפשנו להרחיב את הטיול, ושילבנו את החלק הזה עם מסלול מעגלי של 6 ימים שעובר בנהרות Travers ו- Sabine, כולל פס בינהם ותוספת של עלייה לאזור ה- Blue Lake. יש באתר כמה סיפורי יותר ישנים שמתארים מסלול דומה לזה.
המסלול מאד יפה ומגוון, ואנחנו החלטנו לחלק אותו יחסית הרבה ולעשות ימים קצרים יחסית, גם כדי להוריד עומס וגם כדי להנות מטיולים באזור הבקתות. חלק מהימים אפשר לחבר בלי להגיע להליכות ארוכות מדי. את האינפורמציה על המסלול קבלנו ב- DOC בעיירה St. Arnaud, אך בדיעבד הסתבר שזו הייתה אינפורמציה די חלקית, ומדובר במשרד ה- DOC הכי פחות מקצועי שעברנו בו.
כל הבקתות בפארק נמצאות בפס ה- backcountry, למעט בקתת Angelus שאליה צריך להזמין מקומות מראש (30 דולר לאדם). כל הבקתות בסיבוב שאנחנו עשינו הן בדרגת serviced ועולות 15 דולר ולכן מומלץ למי שיוצא לעשות את הפס. יש בפארק עוד כמה בקתות מרוחקות יותר בדרגת standard ו- basic, אבל הן לא חלק מהמסלול המעגלי. הבקתות הן גדולות יחסית, רובן מעל ל- 20 מיטות, אך בעונה הן יכולות להתמלא כי המסלול פופולרי, ובנוסף בחלקו עובר שביל חוצה ניו-זילנד ( TA. עובר ב- Blue Lakes, West Sabine וכל נהר ה- Travers עד ל- St. Arnaud), מה שמגדיל עוד יותר את כמות המטיילים. בעונה גם יש ריינג'רים שעוברים בין הבקתות באופן די קבוע, בודקים את הפסים/כרטיסים ונותנים עדכונים על מזג האוויר, אך הם ברובם מתנדבים ואין להם הרבה אינפורמציה על המסלול.
בניגוד לפארקים אחרים שהיינו בהם בניו-זילנד, פעילות ההדברה של מכרסמים לא נרחבת וראינו מלכודות רק באזורים הסמוכים ל- St. Arnaud. זה התבטא בכמות יחסית גדולה של עכברים, גם במסלול וגם בבקתות - כדאי להזהר, לאחסן אוכל בהתאם ולתלות את התיקים בלילה. בכל מקרה לא להשאיר אוכל פתוח מחוץ או בתוך התיק, ולא להשאיר תיק פתוח מחוץ לבקתה אם לא נמצאים ממש לידו. באחת הבקתות שהיינו עכבר כרסם את דרכו לאוכל של זוג אמריקאים שהיה בשקית אטומה - מה שטוב נגד דובים לא מספיק לעכברים ועדיף קופסאות אטומות.
מז"א באזור יציב יחסית, בהשוואה לחלקים דרומיים יותר באי הדרומי, ולנו היו 6 ימים וחצי ללא גשם - כדאי להתעדכן בתחזית לפני שיוצאים ולתכנן בהתאם, וכיוון שאת בקתת Angelus צריך להזמין מראש, צריך לבדוק מתי זה מתאפשר אם רוצים לשלב אותה (למרות שיש אופציות אלטרנטיביות, אם לא רוצים לישון בה).
כיוון שהמסלול מאד ארוך מומלץ לקחת אליו מכשיר איתור כשלהו, אף על פי שברובו רואים מטיילים בכמות יחסית גדולה. זה בעיקר חשוב אם יוצאים בעונה פחות עמוסה, או אם רוצים ללכת לבקתות יותר מרוחקות. לכל אזור נלסון, שמעבר לפארק הזה כולל גם את הפארקים Kahurangi ו- Abel Tasman, יש ארגון גג אחד שמתפעל את מערך החילוץ ומשכיר את המכשירים - אפשר למצוא מידע באתר שלהם על המקומות בהם ניתן לשכור, וצריך להחזיר לאותו מקום שממנו שכרת.
בניגוד לפארקים אחרים, כאן אין אפשרות לעשות את ההשכרה במשרדי ה- DOC, או בכלל בעיירה St. Arnaud. המקום הקרוב הוא חנות Hunting and Fishing בעיר Richmond, שנמצאת קצת פחות משעה נסיעה, ליד נלסון. ב- DOC הטעו אותנו בהתחלה שיש מקום בכפר שניתן לשכור בו, אך זה היה לא מעודכן.

יום 1 - מ- St. Arnaud לבקתת Lakehead

יום קצר של 3 שעות (לקח לנו בפועל קצת פחות, עם תיקים מאד כבדים), בו הולכים מהחניון שבמרכז הכפר לאורך שפת אגם Rotoiti עד לבקתה שנמצאת בראש האגם. ההליכה היא הליכה קלה ומישורית. אנחנו התחלנו את היום די מאוחר כי התארגנו על ציוד ונסענו לשכור את מכשיר האיתור, אחרי שב- DOC בלבלו אותנו ונסענו לחפש במקום הלא נכון...
כמו כן, משפת האגם יש אפשרות לקחת Water taxi לקצה האגם, כרבע שעה הליכה מהבקתה. בעונה יש כמה הפלגות קבועות במחיר של 35 דולר לאדם, כשהאחרונה יוצאת בשעה 15:00. יש גם הפלגות מיוחדות שאפשר להזמין במחיר מינימום של 115 דולר, או 35 דולר לאדם ליותר מ- 3 אנשים שאפשר לתאם לכל שעה. ב- DOC לא מסרו לנו את המידע הזה, וכנראה שבדיעבד היינו לוקחים את הסירה ומתחילים מהיום השני, אך עקב הסיבובים הגענו אחרי שהם כבר סגרו והלכנו ברגל. בנוסף, אם יוצאים מוקדם בבוקר אפשר להספיק בקלות לחבר את היום השני שאורך פחות מ- 5 שעות ולהגיע עד בקתת John Tait.
בקתת Lakehead נמצאת כרבע שעה הליכה מהאגם במעלה נהר ה- Travers, בגדה המזרחית שלו, ויש בה 28 מיטות ומים ממיכל איסוף ומהנהר (טובים לשתייה). בגדה השנייה של הנהר נמצאת בקתה נוספת, Coldwater, שהיא בדרגת standard עם 12 מקומות. ניתן להגיע אליה במסלול אלטרנטיבי על הגדה השניה של האגם שמתחיל קצת מחוץ ל- St. Arnaud ולוקח כשעתיים וחצי. בין הבקתות יש שביל ישיר של כ- 45 דקות, אך הוא ללא גשר ומצריך חצייה של הנהר. כדי להגיע ללא חצייה יש להמשיך כשעה וחצי במעלה הנהר.

יום 2 - בקתת Lakehead לבקתת John Tait

יום של כ- 4-5 שעות במעלה הנהר, דרך הבוש. השביל מסומן באופן מאד ברור ואחרי כשעה וחצי של הליכה מגיעים לגשר בו חוצים לגדה המערבית של הנהר. מכאן יש פיצול חזרה צפונה לכיוון בקתת Lakehead או המשך דרומה לבקתת John Tait. אם חוזרים לבקתת Lakehead, עוברים בדרך פיצול שמוביל לבקתת Angelus - מי שמתחיל בעליה אליה יתחבר לשביל ה- Travers-Sabine בנקודה הזו.
מהגשר השביל ממשיך על הגדה, עובר בדרך פיצול נוסף לבקתת Hopeless, בקתת standard שנמצאת על הרכס עד לבקתת John Tait. סה"כ העלייה ביום הזה היא כ- 200 מ'. בבקתה יש 27 מיטות ומים מהנהר וממיכל - אנחנו העדפנו לשתות מהנהר. הבקתה מורכבת מחלל אחד והייתה לא מאד נעימה, בהשוואה לבקתות אחרות בפארק.

יום 3 - בקתת John Tait לבקתת Upper Travers

יום קצר של כ- 3 שעות במגמת עלייה, סה"כ כ- 500 מ'. היום ממשיך באותה מהגמה של היום הקודם, עם עלייה לאורך שפת הנהר. לאחר כחצי שעה עוברים פיצול לבקתת Cupola, שנמצאת על הרכס בעליה די חדה.
לאחר כשעה נוספת חוצים בגשר מעל לנהר ומתחילים בעלייה יותר חדה לכיוון בקתת Upper Travers שנמצאת קצת מעל קו הבוש. ההליכה מאד יפה, בשביל ברור עם הרבה מקומות שבהם אפשר לראות את הנוף דרך העצים, ולעצור במקומות בדרך לאורך הנהר. אחד המקומות הוא מפל יפה שנמצא כעשר דקות הליהכ מהשביל הראשי - הפיצול מסומן בצורה מאד ברורה, ואפשר להשאיר את התיקים על השביל, אבל צריך להזהר מהעכברים.
הגענו אחרי קצת יותר מ- 3 שעות, וכיוון שהחלטנו לא להמשיך לבקתה הבאה ניצלנו את הזמן לטיול באזור הבקתה - היא נמצאת באזור מישורי מתחת לפס שאליו ממשיכים ביום הבא, וניתן לעלות ממנה לכמה נקודות אחרות ברכס מסביב ולהנות מהנוף.
הבקתה עצמה מאד יפה, עם 24 מיטות וחלוקה לחדרי שינה וחלל משותף, ולדעתנו הייתה הבקתה הכי טובה בסיבוב בפארק. יש בה מים טובים שמגיעים בצינור ישר מהנהר. בגלל המיקום שלה היא מאד פופולרית בקרב מי שעושים את שביל חוצה ניו-זילנד, ונוטה להתמלא מהר - זו הבקתה היחידה שהייתה מלאה בכל הימים שעשינו, למעט Angelus, ומי שהגיעו אחרונים היו צריכים לישון באוהלים או על הרצפה בחלל המשותף - סיבה נוספת להגיע יחסית מוקדם.
זו הבקתה הראשונה שבה פגשנו בריינג'רית, שעדכנה אותנו שמז"א צפוי להשאר יפה, ובגלל המיקום שלה בד"כ יש בה ריינג'ר כמעט תמיד. יתרון מאד גדול של הבקתה הוא שבגלל גובה אין בה sandflies, אך יש בה עכברים.

יום 4 - בקתת Upper Travers דרך Travers Saddle לבקתת West Sabine

יום ארוך וקשה יחסית, שכלל עליה ל- Travers Saddle, כ- 500 מ' מעל הבקתה, ואז ירידה של כ- 1000 מ' לנהר ה- Sabine שבצד השני בשיפוע מאד חד. החלק הראשון של היום, עד החזרה לבוש מאד חשוף, אז במז"א יפה כדאי להתחיל מוקדם לפני השעות החמות, לקחת קרם הגנה, ויכולות להיות בו רוחות חזקות יחסית.
מתחילים בהמשך עליה מהבקתה, דרך צמחיה אלפינית נמוכה. 200 המטרים הראשונים של העלייה יחסית פשוטים. הסימון ברור מאד, ויש נקודה שבה צריך לחצות פלג מים, אך החצייה די פשוטה. לאחר מכן השיפוע נהיה יותר תלול, והדרך יותר מבולדרת למשך כ- 200 מ' נוספים של עליה עד לרכס. מהרכס יש נופים יפה של כל העמק שבו נמצאת הבקתה ונהר ה- Travers.
100 המטרים האחרונים של העלייה הם השיפוע מתון יותר, על הרכס, ויש בהם נופים יפים מאד של כל הפסגות מסביב, ועמקי הנהרות שמשני הצדדים, ואפילו ראינו שאריות של שלג. סה"כ העלייה לפס לקחה קצת פחות משעה וחצי. אפשר מהפס לעלות קצת לכיוון אחת הפסגות שמסביב.
מהפס מתחילה ירידה תלולה לכיוון הזרוע המזרחית של נהר ה- Sabine. בחלק שמעל לקו הבוש צריך ללכת בזהירות כדי לא להחליק, ויש הרבה אזורים מבולדרים. קו הבוש נמצא אחרי כ- 300 מ' של ירידה, ומשם ממשיכים בשיפוע מאד חד גם בתוך הבוש. השביל מסומן בצורה מאד ברורה. השביל ממשיך באותו השיפוע עד יחסית קרוב לשפת הנהר, שם הוא מתמתן והולכים לאורך גדת הנהר. אזור החיבור הוא מקום טוב לעצירה ומנוחה. הנהר שבהתחלה נמצא ממש בצמוד לשביל מתחיל להתחתר בקניון ואחרי כעשרים דקות הליכה מגיעים לגשר שחוצה יחסית גבוה מעליו. בשלב הזה השביל מתרחק קצת מהנהר, וממשיכים בהליכה במקביל לנהר אך מעליו על השיפוע של הרכס, מה שעושה את השביל לקצת פחות נוח. אחרי כשעה נוספת השביל יורד אל הנהר ומגיעים אל החיבור עם הזרוע המערבית של נהר ה- Sabine, שם נמצאת הבקתה.
בקתת West Sabine נמצאת בגדה המזרחית של הנהר, יש בה 30 מיטות וגם היא בדומה לחלק מהבקתות הקודמות בנויה מחלל אחד, ולכן התחושה בה לא מאד נעימה. אף על פי שגם היא חלק מהמסלול חוצה ניו-זילנד היא לא מקום פופולרי לעצירה עליו ולכן בד"כ לא מלאה. יש בה מים טובים מהנהר שזורם ליד וגם אזור נוח לרחצה, אך המים קרים ויש הרבה sandflies. בבקתה פגשנו ריינג'ר נוסף שהגיע באותו היום מבקתת Sabine, הוא בדק את הפסים/כרטיסים.

יום 5 - בקתת West Sabine לבקתת Blue Lake וסיבוב באזור

היום היפה ביותר בטיול.
הטיול לאזור ה- Blue Lake הוא טיול צד של כ- 3.5-4 שעות שיוצא מהמסלול המעגלי. אף על פי שניתן לעשות אותו ביום אחד של הלוך וחזור, הומלץ לנו לעשות לילה בבקתת Blue Lake כי האזור מאד יפה, ואז ניתן לנצל את רוב היום להסתובב באזור האגם, ולהמשיך לאגם Constant שנמצא מעליו. זה אמנם עשה את המסלול של היום למחרת לארוך יותר, אבל זה בהחלט היה משתלם.
היום מתחיל בחציית הנהר ליד בקתת West Sabine והתקדמות לאורך הגדה שלו בעלייה יחסית מתונה. השביל בקטע הזה ניזוק בסערה חזקה שהייתה בדצמבר 2019, כחודשיים וחצי לפני שאנחנו טיילנו, ואף על פי שרובו תוקן הוא היה שביל הרבה פחות טוב משאר השבילים שהלכנו בהם עד אז בפארק, ובניו-זילנד בכלל. הסימון בו היה ברובו מספיק טוב ולא הייתה בעייה להבין לאן הולכים, אבל היו אחרים שפגשנו שכן התלוננו שהם קצת הלכו לאיבוד. מבחינתנו הדבר התבטא בעיקר בכמה אזורי מפולת שבהם השביל עשה מעקף דרך אזורים מאד מבולדרים, שהאטו את ההתקדמות.
ההתקדמות בנחל היא בתוך הבוש, שלאט לאט נפתח והיו נופים מאד יפים של הרכסים משני הצדדים, ולאחר כשעתיים וקצת שבהם עולים כמעט 200 מ', מגיעים לפיצול בנחל. ממשיכים מכאן בענף המזרחי מה שהצריך חצייה זהירה של הענף המערבי, שלא זרם מאד חזק אז לא היה צריך להכנס למים אלא רק לדלג מעל הבולדרים, ומכאן התחילה עלייה בשיפוע יותר חד, של קצת מעל 300 מ'. ההליכה היא ממש במקביל נהר, שבגלל השיפוע זורם יותר חזק ועם המון מפלים, מה שהיה מרשים מאד, ולקראת הסוף מתרחקים ממנו ומגיעים לאזור מישורי שנמצא מחוץ לבוש, שם נמצא האגם והבקתה שבסמוך לו.
ה- blue Lake הוא אגם קטן שנחשב אחד האגמים הצלולים בעולם וזה אכן בולט - בעיקר אם ממשיכים לעלות אחריו ומסתכלים עליו מלמעלה. כשאין רוח גם יש השתקפויות מאד יפות של ההרים מסביב. אחרי סיבוב קצר סביב האגם המשכנו בעליה נוספת של 200 מ', דרך בוש לא כל כך צפוף, עם נופים יפים של האגם המתרחק, עד לרמה נוספת שם נמצא אגם Constant - אגם זה הוא הרבה יותר גדול, והרבה פחות צלול, ולפי מה שרשום בבקתה הוא המקור למים של ה- Blue Lake - מי האגם מסתננים דרך הגבעה שעליה עלינו, ואז נובעים קצת מעל ה- Blue Lake ומזינים אותו במים הרבה יותר צלולים. הדרך לאגם Constant נמצאת בהמשך השביל שממשיך לפס Waiau ומשם לאזור ה- Lewis Pass (זה הכיוון ששביל חוצה ניו-זילנד ממשיך בו) ואפשר להתקדם גם אחרי האגם אם רוצים. מהרמה יש נופים יפים של הרכסים מסביב, ויש המון נקודות תצפית ומנוחה יפות. לפי שילוט במקום גם Constant אסור להתרחץ, אם כי ב- DOC זה לא נאמר והריינג'ר המתנדב שהגיע לבקתה באותו היום לא ידע את זה... בכל מקרה לא התרחצנו, אבל אפשר לרדת עד שפת האגם במדרון דרדרת של כ- 100 מ'. משם חזרנו לבקתה.
בקתת Blue Lake היא בקתת serviced קטנה ביחס לאחרות בפארק - 16 מיטות, אך היא מאד נעימה ואין בה sandflies בגלל הגובה. יש בה מים ממיכל איסוף וגם אפשר לאסוף מהנהר במרחק הליכה קצר - הולכים חזרה לאגם Blue Lake, חוצים את שדה הבולדרים שנמצא היכן שהוא נשפך לנהר ה- Sabine, ויורדים קצת במורד הנחל - שם יש בריכה יפה לרחיצה (מים קפואים) ונוח למלא מים בנקודות בהם הנהר זורם.
ב- Blue Lake אסור להתרחץ, וגם לא לקחת ממנו מים לשתיה או לשטוף כלים - הוא גם נחשב קדוש למאורים, וגם בגלל שיש בו מגוון ביולוגי ייחודי - יש על זה שלטי מידע בבקתה.
בערב פגשנו בבקתה את הריינג'ר שהמשיך מבקתת West Sabine, וקבלנו ממנו עדכון מז"א שהגיע בבוקר, על כך שמז"א עומד להשתנות לרעה בעוד יומיים - היום בו תכננו לעלות לבקתת Angelus. הבקתה הייתה כמעט מלאה, כי אף על פי שהיא לא חלק מהמסלול המעגלי ולא כולם מגיעים לישון, היא קטנה יותר ורוב מי שועשים את שביל חוצה ניו-זילנד מעדיפים לישון בה.

יום 6- Blue Lake לבקתת Sabine

יום ארוך של ירידה במורד הנהר, עד לאגם Rotoroa ובקתת Sabine.
החלק הראשון של היום היה חזרה על הדרך של היום הקודם, עד בקתת West Sabine. כיוון שהדרך הייתה בירידה זה לקח לנו פחות זמן ואחרי כ- 3.5 שעות היינו בגשר שליד הבקתה. אנחנו עצרנו לצהריים בבקתה. ההמשך לבקתת Sabine הוא באותו הצד כך שלא צריכים לחצות את הגשר, ודי דומה לחלק הקודם של ההליכה, עם ירידה הדרגתית במקביל לנחל, רק באורך כפול ולוקח כ- 5 שעות. גם החלק הזה נפגע קשה בסערה שהייתה בתחילת הקיץ ועבר תיקונים, ומצב השביל היה די דומה למצב שראינו יום קודם, עם הרבה מעקפים סביב אזורי מפולת ועצים שקרסו, בולדרים מדי פעם, והתקדמות איטית ביחס לקצב שרשום בשלטים. אחרי כ- 4 שעות בירידה מגיעים לקרחת בבוש שם עוזבים את הנחל שעושה ברך די גדולה, ועולים על גבעה ממנה יורדים בחזרה אל הנחל ואחרי קצת פחות משעה נוספת מגיעים לגשר ופיצול, שממשיך למסלולים באזור מערבי יותר של הפארק. חוצים את הגשר ומתחילים ללכת שוב עם הנחל, שנשפך לאגם Rotoroa, והולכים קרוב לגדת האגם עד בקתת Sabine. סה"כ כ- 5.5 שעות הליכה מבקתת West Sabine ו- 9 בסה"כ ליום, שהיה הכי ארוך בזמן וקילומטרים. אפשר לקצר על ידי עוד לילה בבקתת West Sabine, אך זה עושה יום מאד קצר ובניגוד ל- Blue Lake, האזור של הבקתה הרבה פחות מעניין והיא פחות נעימה לשהייה, או על ידי הליכה הלוך-חזור ל- Blue Lake, אך אז יש הרבה פחות זמן להנות מהאגם. בנוסף מי שבכושר יותר טוב כנראה יעשה את זה בשעה פחות - אנחנו לקחנו את הזמן.
אזור בקתת Sabine הוא הרבה יותר נגיש, כי יש שירות water taxi אליה מצדו השני של האגם, וזה מתבטא בכך שבניגוד לשאר הפארק היה קצת מלוכלך, כנראה כי האוכלוסיה בנוסף למטיילים כוללת גם אנשים שמגיעים לצוד או סתם לפיקניקים ושומרים פחות. הבקתה עצמה יחיסת חדשה ויפה, עם 32 מיטות והפרדה בין חדרי השינה לאזור המרכזי, אך מעבר ללכלוך, שכנראה נובע משימוש במתקנים על ידי אנשים שעוברים ופחות מתחשבים, יש המון sandflies וצרעות ואין בה אספקת מים טובה - המים באגם לא טובים מאד לשתייה, והפלגים שלידה לא זרמו מספיק חזק כדי שניתן יהיה למלא. היו מים במיכל איסוף מי הגשם אבל הטעם שלהם לא היה טוב והעדפנו לטהר אותם. היתרון בבקתה הוא שמי האגם חמימים ונעים להתרחץ, אך ה- sandlies מאד מציקים. כיוון שהבקתה גדולה ולא נמצאת על שביל חוצה ניו-זילנד היא הייתה פחות מחצי מלאה בערב.
מי שרוצה לסיים את המסלול בנקודה זו יכול לקחת water taxi על האגם ומשם צריך מונית, כי אין הרבה תנועה בצד השני וקשה לסמוך על טרמפים משם ממה שהבנו. אפשר להזמין את הסירה מרדיו שנמצא בבקתה, ואם מזמינים מספיק מראש הם מתאמים את המונית. בעבר היה שביל שהלך לאורך האגם אך הוא נסגר. אפשר גם להמשיך ממנה בהליכה לחניון Mt. Robert שסמוך ל- St. Arnaud (נקודת הסיוום המתוכננת שלנו) דרך בקתת Speargrass, יום של כ- 8 שעות, שמהווה אלטרנטיבה אם אין הזמנה לבקתת Angelus או שמז"א לא מאפשר עליה.
בבקתה לא היה ריינג'ר, אך הייתה לנו קליטה והתעדכנו במז"א, ולשמחתנו ראינו שאמנם עדיין צפוי גשם למחרת, אך רק לקראת הערב ובכמות יותר פחותה, וגם היום שלאחריו צפוי להיות מעט טוב יותר, ולכן החלטנו להמשיך בתכנית ולעלות לבקתת Angelus למחרת.

יום 7 - בקתת Sabine לבקתת Angelus דרך הר Cedric

יום קצר יחסית בקילומטרים אך קשה ועם עלייה מאד גדולה ובשיפוע חד - נחשב לשביל הקשה ביותר העולה לבקתת Angelus. מתחילים בגובה של כ- 500 מ' ומטפסים 1300 מ', מתוכם כ- 1000 מ' בשיפוע חד, ואז עוד כ- 300 מ' בהדרגה על הרכס. מגובה 1800 מ' על הרכס יורדים חזרה לבקתת Angelus שנמצאת בגובה של כ- 1600 מ'.
השביל מתחיל מיד מאחורי בקתת Sabine, בשיפוע חד מאד. עולים דרך הבוש בקו כמעט ישיר, בשביל שמסומן היטב, אך רמת התחזוקה שלו יחסית נמוכה. האזור הזה של היער נראה יחסית חולה, היו בו הרבה מאד עצים שחורים וכאלה שקרסו, מה שמצריך מעקפים שחלקם ישנים ומסומנים אך חלקם חדשים ולא מסומנים. רואים הרבה קינים של צרעות ויש זמזום תמידי באוזן מה שהוסיף לאווירה המעט קודרת בקטע. אחרי כ- 3.5 שעות של טיפוס הגענו לקצה הבוש, בגובה של כ- 1200 מ', ושם הטיפוס המשיך בשיפוע מעט יותר מתון עד להר Cedirc בגובה של כ- 1500 מ', כשעה נוספת.
בהתאם לתחזית מז"א במהלך היום היה מעונן עם עננות נמוכה, אך ללא גשם ורוח ועד לנקודה זו זה לא יצר בעיה כלשהי, והיו נופים מאד יפים של האגם, של העמק של נהר ה- Sabine ואף יותר רחוק. בנקודה זו השביל ממשיך לעלות בהדרגה ברכס ולאט לאט נכנסנו לתוך העננים והראות ירדה. הרכס מבולדר מאד וההתקדמות עליו היא איטית ומסומנת בעמודים אדומים. ככל שעלינו עוד בגובה הראות ירדה ולקראת שיא הגובה קשה היה להבחין בעמודים הבאים, אך הייתה לנו אפליקצית ניווט שסייעה לנו למצוא את הכיוון הנכון.
משיא הגובה מתחילה ירידה איטית ומבולדרת לאזור אגם ובקתת Angelus, אך בגלל הערפל הכבד לא יכולנו לראות אותם. בנקודה זו גם הסימון נהיה פחות טוב והמרחקים בין העמודים גדלו, כך שהסתמכנו אך ורק על האפליקציה, שהובילה אותנו בסוף לשפת האגם, סמוך לפיצול שבילים המוביל לבקתת Hopeless - שביל אלפיני שעובר ברכס ומסומן רק ברוג'ומים. ככל שירדנו לכיוון האגם יצאנו מהענן והראות נהייתה יותר סבירה, והגענו לבקתה די מהר. סה"כ לקח כשעתיים וחצי מהר Cedric לבקתה, וככל הנראה היה לוקח חצי מהזמן בראות טובה.
הבקתה הייתה מלאה ויש בה תמיד ריינג'ר שבודק את ההזמנות, והאווירה בה מאד נעימה. מדי פעם העננים קצת עלו ויצאנו להסתובב, אבל לא היה כמעט נוף ולקראת הערב גם התחיל הגשם, כמו שהבטיחה התחזית.

יום 8 - בקתת Angelus לחניון Mt. Robert דרך בקתת Speargrass

התכנון המקורי של היום היה ללכת על רכס Roberts, שהוא המסלול עם הכי הרבה נוף. היום התחיל מעונן וגשום, אך עדכון התחזית בבוקר דבר על שיפור צפוי לקראת הצהריים ומז"א מעונן חלקית.
כיוון שבכל מקרה הייתה צפוייה הליכה של כ- 7 שעות חיכינו עד לשעה 10:00 ויצאנו בזמן הפוגה בגשם. החלק הראשון הוא עליה של כחצי שעה עד לרכס, שם יש פיצול בין השביל שעובר על הרכס, לשביל שיורד ממנו ועובר מתחתיו, אך כבר בעלייה מהבקתה הגיע ענן גדול שכסה את הכל בערפל כבד והחל להוריד גשם. חיכינו כרבע שעה לראות אם יעבור, אך הוא נשאר וכלקח מיום קודם בו איבדנו את דרכנו בערפל החלטנו לוותר על ההליכה על הרכס ולרדת למטה, בשביל שעובר דרך בקתת Speargrass. אחרי כשעה נוספת של ירידה בגשם במקביל לנחל, שכללה מספר חציות שלו, מז"א התבהר והעננים עברו, מה שגרם לקצת חרטות לגבי ההחלטה הזו, אך הדרך למעלה הייתה חלקה וסה"כ הזמן היה ארוך מדי, וגם לא יכולנו לדעת מה המצב העננות על הרכס (בדיעבד פגשנו מטיילים שאמרו שהגשם הפסיק, אך העננים נשארו לרוב היום והרבה נוף לא היה...).
אחרי כשעה נוספת הגענו לקו הבוש וסה"כ הדרך לבקתה לקחה כשעתיים וחצי, בה עושים את רוב הירידה. מנקודה זו השביל המשיך בתוך הבוש עוד כ- 3 שעות בלי הרבה נוף אך במז"א טוב ובשביל ברור ונוח להליכה, במגמת ירידה. הגענו לחניון ומשם תפסנו טרמפ ל- St. Arnaud, שם השארנו את הרכב ביום הראשון.

טיפים

• אפשר לעשות את הטרק בהרבה פחות ימים, והדבר נכון בעיקר להליכה לאורך נהר ה- Travers, שניתן גם לעשות ביום אחד מ- St. Arnaud לבקתת Upper Travers, בהליכה או עם water taxi בהתחלה. צריך לקחת בחשבון שבקתת Upper Travers נוטה להתמלא, כך שאם מגיעים מאוחר לא בטוח שיהיו מיטות פנויות
• את ההליכה ל- Blue Lake אפשר לעשות כיום הלוך-חזור מבקתת West Sabine, ואז הולכים עם ציוד ליום וחוזרים אליה ללילה נוסף. זה אפשרי, אבל האזור של ה- Blue Lake מאד יפה, ומומלץ מאד גם להשמשיך לאגם העליון מה שמאריך מאד אם עושים הלוך-חזור. בנוסף בקתת Blue Lake הרבה יותר נעימה וכיפית מה- West Sabine, ואין בה sandflies
• מי שלא עולים ל- Angelus מבקתת Sabine יכולים להמשיך עד לחניון ליד St. Arnaud, דרך בקתת Speargrass. אופציה נוספת היא לקחת water taxi מבקתת Sabine לצד השני של האגם, אך אין לשם תחבורה סדירה ומשם צריך להמשיך במונית. אין שירות סדיר, אבל יש בבקתה רדיו איתו אפשר לתאם את הכל - water taxi עולה כ- 170 דולר ומונית עוד 50 דולר לעד 4 אנשים
• בדצמבר 2019 הייתה סערה מאד גדולה בפארק, שהובילה למפולות וגרמה נזק גדול לשביל בקטע של נהר ה- Sabine, בין בקתות Sabine ל- Blue Lake. מרבית השביל תוקן אך המצב שלו עדיין הרבה פחות טוב בהשוואה לחלק שעובר בנהר ה- Travers, וצריך לקחת את זה בחשבון בתכנוני הזמנים. כל אזור מפולת כזה מתאפיין במעקף שעובר דרך אזור יחסית מבולדר שמסומן ברוג'ומים, ויש לא מעט עצים שקרסו
• בבקתת Sabine יש קליטה (verizon ו- 2degree). זה מאפשר להתעדכן במז"א אם מתכננים להמשיך בטיפוס לכיוון בקתת Angelus
• המים לכל אורך הטרק טובים לשתייה, ומאד זמינים מהנהרות - אנחנו לא טיהרנו. המקומות היחידים שבעייתיים הם בקתת Sabine שנמצאת על האגם ואין לידה מים זורמים והעליות לפסים ולכיוון בקתת Angelus
• ה- Blue Lake הוא קדוש למאורים ואסור להתרחץ בו. יש שילוט ברור ואומרים את זה גם ב- DOC. יש בשטח שילוט דומה לגבי אגם Constant שהוא הרבה יותר גדול ופחות נגיש מהשביל, אך לגביו לא אמרו כלום ב- DOC. אם רוצים למלא מים באזור בקתת Blue Lake, אפשר לרדת קצת בנהר מכיוון האגם
• לדעתנו אם מז"א יפה עדיף להתחיל מהטיפוס לבקתת Angelus, כי זה האזור הכי בעייתי מבחינת כיסוי עננים וגם זה נותן גמישות לגבי המשך הימים אח"כ, כי אין לילה שחייבים להגיע בו אל הבקתה. במקרה הזה כדאי ללכת בשביל שעולה מחניון Mt. Robert דרך הרכס, ומשם להתחבר ביום למחרת לנהר Travers בשביל שיורד לכיוון בקתות Coldwater ו- John Tait. עוד יתרון הוא שבמקרה הזה נקודת ההתחלה והסיום זהות ולא צריך הקפצה לרכב
• יש כל מיני דיווחים על פריצות לרכבים באזור St. Arnaud, בעיקר בחניון Mt. Robert היכן שמסיימים את המסלול אבל גם בכפר עצמו. ב- DOC המליצו לנו לחנות בתוך הכפר ולא על שפת האגם, אבל כיוון שלא מצאנו מקום חנינו בשפת האגם ליד תחנת ה- water taxi והקמפינג של ה- DOC ולא הייתה שום בעייה - אחרי 8 ימים חזרנו לאוטו בריא ושלם. לא שמענו גם אף סיפור על מישהו שנפרץ לו הרכב באזור
• אם רוצים מכשיר איתור לווייני, כדאי לעבור מראש במקום שבו אוספים כדי לחסוך זמני נסיעה. ב- DOC עדכנו שהם עובדים על זה שיהיה מקום ב- St. Arnaud אבל נכון לקיץ 2020 אין - החנות בכפר שרשומה באתר וב- DOC הפסיקה להשכיר. המחיר הוא 30 דולר לשבוע, ועוד 3 דולר לכל יום נוסף
• בקתות Upper Travers ו- Blue Lake פופולריות לעצירה ללילה אצל מי שעושים את שביל חוצה ניו-זילנד, לכן הן נוטות להתמלא מהר. בשאר פחות בעייתי
• כיוון שכמעט כל הבקתות הן בדרגת serviced, מאד מומלץ לעשות את הפס של הבקתות אם מתכוונים לצאת למסלול השלם

קישורים חיצוניים

• מסלול Travers-Sabine באתר ה- DOC
• חוברת המסלול
• תיאור השבילים השונים לבקתת Angelus
• מפת השבילים באזור בקתת Angelus
• אתר הקרן שמשכירה את מכשירי האיתור. כדאי לוודא בטלפון עם המקומות כי האתר לא תמיד מתעדכן