6 ימי טרק באי סטיוארט

רקע

האי סטיוארט מציע מגוון לא מאוד גדול של טרקים, כאשר בגדול מדובר על טרק מעגלי צפון מערבי או טרק מעגלי דרום מזרחי וגרייט ווק קצר ונוח למשתמש.
בכל הטרקים הללו מדובר בנוף פראי בעיקר של יערות וחופים כשגולת הכותרת היא החיות והציפורים שתוכלו לפגוש בטרק.
אנחנו בחרנו לעשות מסלול שונה מהשגרתי כדי להפוך טרק של 6 ימים ללא קשה במיוחד ע"י סוג של טיולי כוכב.

יום 1 - נחיתה רכה

קמנו בבוקר ולאחר קצת איסוף מידע וטלפון לdoc של האי החלטנו להגיע בטיסה למייסון ביי.
הדוק היו ממש לא רלוונטים ולא נתנו מידע קונקרטי כלל.
כך לאחר שעשינו קניות וארזנו את התיקים בנחת, המארח שלנו מחיבורים רון הקפיץ אותנו לשדה התעופה. שם לקחנו טיסה בעלות של 175 דולר לאדם ישירות למייסון ביי. אנחנו לא יודעים אם כל יום יש טיסות כאלו אך ביום שלנו היו 3 אנשים שהזמינו איסוף מהdoughtboy (כן גם שם אפשר לנחות) ולכן יכלנו לקחת טיסה רק שנינו במחיר הרגיל ולא נזקקנו לבן אדם שלישי שימלא את הטיסה. נציין שאם אתם 3 כנראה יותר משתלם להזמין טיסה במיוחד (לפי מה ששמענו כ475 דולר למטוס במינימום 3 אנשים).
הטיסה קצרה וארכה כחצי שעה בה הוא עשה לנו סיבוב מעל האי ולאחר שבדק היכן הוא יכול לנחות נחתנו על החוף ממש. חוויה מדהימה במזג אוויר מושלם ומשתלמת מאוד בהתחשב במחיר הפרי והמונית סירה.
משם הלכנו הליכה קצרה של כ15 דקות עם התיקים הכבדים ועמוסים באוכל עד הבקתה.
הבקתה היתה כמעט מלאה עם כ16 אנשים מתוך 20 מיטות.
מצאנו לנו זוג מזרונים עליהם פרסנו את השקשים ויצאנו לעבר החוף חזרה במטרה לראות חיות.
כשהתחלנו את דרכנו חזרה מהחוף לאחר שלא ראינו כלום החל טפטוף.
הכנו ארוחת ערב ואחריה יצאנו לקיווי ספוטינג. הפלא ופלא על היום הראשון מרחק 10 דקות הליכה מהבקתה ראינו קיווי!
בגלל שכבר היה חשוך לא ממש הצלחנו לצלם אך הסתפקנו בזה שהתמזל מזלנו לראות אחד ביום הראשון באי.
משם חזרנו לבקתה לישון.

יום 2 - הליכה מmason bay לdoughtboy hut

נתחיל בכך שנאמר שזה הוא היום הקשה ביותר בסיבוב הדרום מזרחי (הבנו מכמה מטיילים שונים שפגשנו).
לאחר לילה גשום במיוחד יצאנו ב08:05 בבוקר לעבר הdoughtboy bay hut כשאנחנו משאירים את האוכל והביגוד שלא נזדקק לו בשקיות סגורות בmason bay hut.
תחילה הלכנו כשעתיים מהבקתה על החוף במישור במזג אוויר חמים ובהיר.
לאחר כשעתיים המסלול פונה אל תוך הבוש - בנקודה זו יש חץ גדול עם שלט ממש בניצב לחוף למרות שהשביל פונה שמאלה ומד לאחר מכן ימינה. אנחנו בהתחלה טעינו בגלל החץ ולאחר 10 דקות הליכה בסבך קשוח חזרנו לאחור וגילינו שהשביל פונה ימינה.
המקטע הזה מסומן בעמודים ובהמשך בחתיכות איזולירבאנד אדומות על העצים והוא סבוך מאוד עד כדי כך שקשה למצוא את השביל ממש. ככל הנראה השביל שונה בשנים האחרונות והוא שונה מהתיאורים של סיפור הדרך של איל ויפעת במקטע הזה. ניכר שמקטע זה אינו מתוחזק כלל.
המקטע הזה לקח לנו כ40 דקות ולאחריו מגיעים לשלוחת דיונות ולאחריה חוזרים להליכה ביער אך הפעם בשביל הרבה יותר נוח.
השביל עולה ויורד לסירוגין עד לחצית נחל קטן על גבי אבנים ממנו מתחילה עליה. העליה היא של כמה ק"מ ומטפסת לגובה 400 מטר. בגלל הלילה הגשום שהיה - המסלול היה מאוד בוצי וגרם להליכה להיות איטית מאוד וכך מצאנו עצמנו מגיעים לפסגה רק ב15:45 שם עצרנו למנוחה וארוחת צהריים. אחרי העצירה בתצפית יפה על המייסון ביי וארוחת הצהריים, ב16:30 המשכנו בשביל על הרכס עם הרבה ביצות וחלקים בוציים שצריך לעבור או להקיף. אנחנו לרוב הקפנו את הנקודות הללו מה שמאריך את המסלול.
משם מתחילה ירידה של שעה בבוץ יחסית עמוק ששוב ניתן להקיף כפי שאנחנו עשינו.
לאחר כשעה השביל מתמתן ונהיה נוח כמעט בלי בוץ עד שמגיעים לנחל רחב אותו חוצים על גבי אבנים ויש חבל הקשור בין שתי הגדות שניתן להיעזר בו. מהנקודה הזו יש הליכה קצרצרה עד החוף ולאחר כרבע שעה מחציית הנחל הגענו לבסוף עייפים ומותשים לבקתה ב18:30. חשוב לציין שהשילוט אומר שההליכה לוקחת כ7 שעות אך כשהמסלול בוצי כמו שלנו היה הוא מאריך את הזמנים ולנו לקח בפועל 10 וחצי שעות.
הבקתה היתה ריקה ומרחק 2 דקות מחוף פרטי ויפיפה. בבקתה יש מקום ל8 אנשים עם אח קטנטנה, דחפק להכנת אוכל וכיור בחוץ עם מיכל מים.
בדיעבד הצטערנו שלא לקחנו יותר אוכל על מנת לעשות שם יום מנוחה.
לאחר שהנחנו את הציוד בבקתה יצאנו לטיול קצר על החוף לראות שקיעה מדהימה.
הדלקנו אש באח והכנו ארוחת ערב ואחריה הלכנו לישון במטרה לקום מוקדם ליום הארוך שצפוי לנו למחרת.

יום 3 - חזרה לmason bay דרך הgutt bay

קמנו ב5 בבוקר ליום בהיר לגמרי בלי עננים כלל.
התחלנו את ההליכה קצת אחרי 06:30 בבוקר. הלכנו כ20 דקות חזרה לנחל ולאחר שחצינו אותו על גבי האבנים החלה עליה חדה מאוד לכ5 דקות. משם היא התמתנה מעט ולקח לנו כשעתיים וחצי מתחילת היום עד שהגענו חזרה לפסגה. הפעם המסלול היה הרבה פחות בוצי כנראה הודות ליום וללילה היבשים שהיו. בפסגה עצרנו להפסקת סנדוויצים ולהנות שוב מהנוף.
משם התחלנו את הירידה ב10:00 בבוקר שוב למקטע בוצי (כל המקטעים הקרובים לפסגה הם עם פחות עצים ולכן עם יותר חשיפה לגשם מה שגורם להם להיות בוציים).
לאחר כ20 דקות ירידה היא מתמתנת ונהית הרבה פחות בוצית.
ב13:00 בצהריים הגענו שוב למקטע של הדיונות לפני הסבך ושם החלטנו לחתוך ישירות לחוף על הדיונות - החלטה מצויינת שכן לקח לנו 20 דקות להגיע לחוף וקיצרנו את הדרך לgutt bay. החוף אליו ירדנו הוביל אותנו ישירות למקטע של הלוויתנים המתים - כחודש לפני באופן לא מוסבר עלו כ150 לוויתני פיילוט על החוף ומתו - תופעה מוכרת ומעניינת בפני עצמה. לאחר המראה המזעזע והריח הלא פחות מזעזע המשכנו על רצועת חוף מדהימה לעבר הgutt bay. בדרך עצרנו לארוחת צהריים והשארנו את התיקים הגדולים בסבך קרוב לחוף. המשכנו כחצי שעה עד לקצה המייסון ביי שם ישנו מעבר צר המוביל לחוף נוסף ויפיפה עם נוף מרהיב שם ישבנו להפסקה קצרה ונשנושים.
משם חזרנו על החוף, בדרכנו אספנו את התיקים הגדולים ובשעה 15:30 הגענו לנקודה על החוף בה השביל עולה לdoughtboy hut. משם עד לmasonbay hut לקח לנו שעתיים ורבע בקצב איטי מאוד בגלל שהחלה לכאוב לי הרגל. הלכנו על החוף כשבדרך נתקלנו בleopard seal יוצא להנאתו מהמים ומשתזף על החול.
כך הגענו לבקתה ב17:45 והפעם היא היתה פחות מלאה, אך עדיין היו כ10 אנשים בבקתה.
לאחר ארוחת הערב יצאנו שוב לקיווי ספוטינג אך הפעם ללא הצלחה.. עייפים ומותשים מיום ההליכה הארוך הלכנו לישון.
אציין שללא העצירה בgutt bay הינו עושים את המסלול בכשעה וחצי פחות מהיום הקודם כנראה בגלל שהיה פחות בוץ.

מהmason bay לfresh water hut

לאחר שקמנו מאוחר (בלי שעון מעורר) התפנקנו בארוחת בוקר ורק אז ארזנו את התיקים ויצאנו לדרך.
יצאנו בשעה 11:30 למסלול שהוא די קליל ועל פי השילוט לוקח 3-4 שעות, שוב במזג אוויר מושלם בהיר עם מעט רוחות שלא הפריעו. המקטע הזה חוצה את הwetlands שהם נוף מיוחד בניו זילנד וכולל המון ביצות.
מכיוון שעדיין כאבה לי הרגל עשינו הרבה הפסקות למנוחה בדרך ולכן לנו לקח מעט יותר זמן מהשילוט.
לאחר ההפסקה שעשינו ב13:30 בצהריים המשכנו ללכת כשלפתע ראיתי תזוזה לצד הרגל שלי קרוב לשביל! -קיווי! ראינו קיווי הולך להנאתו לצד השביל וחופר למציאת תועלים. הוא לא פחד מאיתנו כלל וכך עמדנו לידו כרבע שעה בעודנו מצלמים אותו ממש קרוב אלינו כל הזמן. לא נראה שהפרענו לו כלל ולאחר שהוא התחיל להתרחק בעודו ממשיך לחפש תולעים אנו המשכנו בדרכנו. ההליכה היא מישורית לגמריי עם הרבה גשרי עץ העוברים מעל ביצות ולאחר לפחות 3 ימי שמש גם לא היה כמעט בוץ במסלול למעט כמה נקודות בהן הצלחנו לעקוף את השביל מאחד הצדדים ולא ללכת בבוץ. אנחנו אהבנו את המקטע הזה, הוא היה ייחודי בנופיו שכן הוא כלל הרבה גשרי עץ מעל ביצות עם עשב גבוה.
לבסוף הגענו לנהר הפרש ווטר, עברנו על פני הדק ממנו לוקחים מונית סירה, חצינו גשר כבלים והגענו לבקתת הפרש ווטר ב16:00.
להפתעתנו הבקתה לא היתה ריקה והיו בה עוד 5 אנשים חוץ מאיתנו. הבקתה נחמדה מאוד ויש בה 16 מיטות. אין כל כך נוף מסביב שכן היא בלב יער פרט לנהר.
לאחר כמה שיחות עם האנשים וארוחת ערב (שלהם היתה זו ארוחת חג הקריסמס) הלכנו לישון.

טיול יום לrocky mountain

לאחר ששוב קמנו מאוחר ובלי שעון מעורר, אכלנו ארוחת בוקר והכנו ארוחת צהריים אותה ארזנו בקופסא. מזג האוויר היה בהיר ונפלא עם קצת רוחות ולכן לקחנו איתנו תיק קטן עם סופטשלים, בקבוק מים אחד ארוחת צהריים וציוד הצילום ועלינו לפסגה.
תחילה השביל עובר במסלול המוביל לnorth arm hut. לאחר כ300 מטר ישנו פיצול עם שלט המכווין לעבר הrocky mountain. משם בעצם מתחילה עליה של כ500 מטר. המסלול לא היה בוצי כלל אך הוא בהחלט יכול להיות, לכן כדאי לצאת לאחר מעט ימי שמש אם ניתן. העליה לא קשה במיוחד וארכה לנו כשעה ו45 דקות. בפסגה ניתן לראות מצד אחד את המייסון ביי ומהצד השני את נהר הפרש ווטר שנשפך לים. לאחר ארוחת צהריים בפסגה צילומים ומנוחה קלה ירדנו חזרה לבקתה באותו השביל. הירידה היתה יותר מהירה מהעליה וכך לאחר 4 שעות כולל הפסקה בפסגה הגענו חזרה לבקתה.
בלילה הזה היינו רק 3 אנשים בבקתה ולאחר ארוחת ערב הלכנו לישון מוקדם במטרה אולי לתפוס מונית סירה בבוקר.

יום מנוחה ומונית סירה לoban

קמנו מוקדם בבוקר בשעת הגאות למקרה שתהיה מונית סירה. כשהבנו שאין כזו יצרנו קשר עם המשפחה דרך המכשיר הלוויני של חברת רסקיו 1 וביקשנו מהם להזמין לנו מונית סירה לגאות של הערב - הנה לכם שימוש נוסף לטלפון לווייני פרט לחילוץ שהציל אותנו מיום הליכה ארוך במיוחד או המתנה של יום שלם.
היינו לבד בבקתה ופשוט העברנו את הזמן בבישולים משחקי קלפים ושנ"צ ולקראת הצהריים המאוחרים הבקתה החלה להתמלא באנשים שהזמינו מונית סירה. בדיעבד מזל שביקשנו מהמשפחה להזמין לנו סירה כי כל אלו שהגיעו היו מלאות שאנשים שהזמינו מראש. אלינו הצטרפו עוד 4 אנשים שלא הזמינו מקום מראש והמחיר היה 60 דולר לאדם. יצאנו להפלגה ב16:45 והיא לקחה כ40 דקות עד לאובן.
ירדנו ברציף ומשם המשכנו הליכה של כ15 דקות למרכז העיר (half moon bay) בניסיון למצוא גסטהאוס בתקופה העמוסה של הקריסמס. כל הbackpackers היו מלאים וכך מצאנו עצמנו משלמים 105 דולר לחדר עם מקלחות ושירותים משותפים במלון south sea hotel.
במלון ישנה מסעדה ופאב ואנחנו סיימנו את הטרק בארוחה מפנקת במסעדה של המלון.

מחירים

מעבורת לכיוון אחד מבלאפ - 85 דולר.
מעבורת הלוך חזור מבלאפ לאובן - 148 דולר (כרטיס גמיש).
* החניה בבלאפ עולה 20 דולר ליום, אם תחנו בחניה ללא תשלום קחו בחשבון שיש סיכוי גבוה לגניבת רכבים שם לפי מה ששמענו.
שאטל מאיבנקרגיל לבלאפ או הפוך - 27 דולר לאדם לכיוון.
מונית סירה מאובן לפרש ווטר האט או הפוך - 60 דולר.
טיסה לאובן מאיבנקרגיל - 130 דולר.
טיסה הלוך חזור אובן-איבנקרגיל - 230 דולר.
טיסה למייסון ביי מאיבנקרגיל - 175 דולר.
טיסה למייסון ביי מאיבנקרגיל וטיסה חזרה מאובן לאיבנקרגיל - 295 דולר.

המלצות

1.המייסון ביי היא הנקודה "הכי שווה" בטרק (משותפת למסלול הצפוני והמסלול הדרומי) ואסור לפספס אותה!
2.יום ההליכה לdoughtboy hut הוא לא פשוט במיוחד לאחר ימים גשומים הגורמים לבוץ. לכן כדאי לשקול לעשות בו יום מנוחה או לוותר עליו. החוף יפיפה וניתן לדוג בו ולראות מגוון חיות ואנחנו הצטערנו שלא נשארנו בו ליום מנוחה.
3. המסלול שבין הפרש ווטר האט לnorth arm hut (בקתה שהיא חלק מהגרייט ווק) - הוא לא פשוט כלל ולא כולל כל כך נוף.
4. שימו לב להשוואה בין מחיר טיסה לבין מעבורת ומונית סירה - מדובר על הפרש של 30 דולר ותקבלו חווית טיסה מדהימה (רוב הסיכויים פרטית שכן המטוס קטן) ונחיתה על חוף.
5.לדעתנו מה שהופך את המסלולים ליפים במיוחד הם החיות שפוגשים בדרך - מה שהופך את הבחירת המסלולים לקצת פחות חשובה ואולי יותר חשובה הבחירה שתגדיל סיכויים לפגוש חיות. יש נופים יפים אך הם לא מתחרים בשאר ניו זילנד - הטבע הפראי והחיות הם העיקר כאן.

לאחר שכל זה נאמר המלצותינו למי שבא לכאן לטרק:
שווה להשקיע באיזור בטרק ארוך (5 ימים ומעלה) ולפי הכושר והיכולת לבחור מסלול שסוחבים בו יותר או פחות. מבחינתינו האפשרות המיטבית מבחינת זמן ומשקל היא המסלול שעשינו בתוספת יום מנוחה בdoughtboy - חוף שקט ומבודד עם סיכוי טוב לחיות כמו פינגווינים, קיווי וכלבי ים. אם רוצים להאריך את הטרק עוד יותר אפשר להוסיף טיולי יום מהמייסון ביי לבקתת hellfire (אפשר הלוך חזור לחוף שלפני הבקתה) ומהפרש ווטר האט לfreds camp hut (לוקח 5 שעות לבקתה, קצת בוצי והנוף היפה הוא רק לקראת הבקתה - אך מלא בקיווי לפי הבנתינו).
בדרכים הללו דוקרים את הנקודות המעניינות עם פחות משקל ביותר מקום למקרים ותגובות בשינוי מזג אוויר בלתי צפויים האופייניים לאי.
את הגרייט ווק ניתן לעשות בטיולים יומיים כפי שאנחנו עשינו ועליהם מפורט בסיפור הכללי שלנו על האי.

טיפים

• מומלץ לקנות גייטרס עמידים למים להליכה בבוץ. אנחנו קנינו גייטרס קצרים בחנות דייג וצייד שהם אטומים למים והם עבדו מצויין. (70 דולר לזוג). אפשר בלי אבל קצת גשם והנעל תתמלא בבוץ.
• בקתת המייסון ביי היא העמוסה ביותר - שווה להימנע מסופי שבוע וחגים שם. זה מקום עליה לרגל למקומיים בעיקר כאלה שבאים עם כל המשפחה והרבה אוכל בטיסה. אם בכל זאת תגיעו בזמן עומס שווה להביא מזרון שטח ושקש ולישון במטבח או אפילו אוהל.
• כל הבקתות חוץ מהגרייט ווק נכללים בבק קאנטרי האט פאס ואם אין לכם, אז הם עולים 5 דולר ללילה.
• בקתות הגרייט ווק עמוסות באופן מפתיע הרבה זמן מראש - העלות היא 22 דולר ללילה בבקתה או 6 דולר לאוהל.
• לקרוא את סיפורי הדרך הקיימים באי