טרקים באי הדרומי של ניו זילנד - אוסף עצות, הסברים ורשמים מטיול של שלושה חודשים
מדריך שיעשה לכם קצת סדר רגע לפני שמתחילים את הטיול בניו זילנד. מה כדאי לעשות, מה יש לראות וכמה התענוג הזה צפוי לעלות
| משך הטיול | 3 חודשים |
|---|---|
| עונה מומלצת | נובמבר - מאי |
תוכן עניינים
הקדמה
אז מה יש לניו זילנד להציע?
גולת הכותרת פה היא הטבע. אחוז גדול משטח ניו זילנד הוא שמורות טבע ויש פה אינסוף מסלולים.
אם אתם אוהבים לטייל, זה ללא ספק אחד המקומות הכי טובים בשביל זה.
יש גם, כמובן, הרבה חופים מיוחדים עם חיות מגניבות (אבל רב הזמן קר ולא כיף לרבוץ במים).
בנוסף, מי שמחפש קצת אנדרלין או חוויה מיוחדת יכול לבחור בין מגווןן אטרקציות וכמעט בכל מקום אפשר לטוס/לצנוח/לקפוץ בנג׳י/לטפס/לחתור בקיאק/לשוט… הכל עניין של כסף.
לא תמצאו פה תרבות מיוחדת, היסטוריה מרתקת או אוכל מעניין. מהבחינה הזו הכל מערבי, נקי ותכלס משעמם. בשבילנו השקט האינסופי והסדר היה לפעמים יותר מדי… זה כבר עניין של טעם.
כמובן שיש הרבה דרכים לטייל ולהנות מהמדינה היפייפיה הזו, אנחנו כותבים פה על הדרך שלנו, על ניו זילנד כפי שאנחנו חווינו אותה.
טיילנו בזוג, בתקציב תרמילאי ממוצע, כחלק מטיול ארוך במזרח. הקדשנו את עיקר זמננו וכוחנו לטרקים.
את החלק של להכיר תרבות וטעמים חדשים השארנו למזרח המופלא, ופה התמקדנו בטבע.
תקציב ועלויות - כמה עולה טיול בניו זילנד?
ניו זילנד נחשבת ליעד יחסית יקר לטיול תרמילאי. לפני הטיול הבנו שהתרמילאי הממוצע מוציא בסביבות 1700-2000$ אמריקאי לחודש לאדם וכך התכוננו.
בפועל, לשמחתנו, הוצאנו הרבה פחות: כ-1000$ לחודש לאדם, ולא הרגשנו שאנחנו מתאמצים כדי לחסוך.
סגנון הטיול- טיילנו בזוג במשך שלושה חודשים עם רכב. בערך חצי מהזמן היינו בטרקים (ברובם לינה זולה או בחינם). בין הטרקים ישנו באוהל, באתרי קמפינג (Holiday Parks לרוב) עם מקלחות, מטבח וכדומה או בבקפקרים (בהם ישנו באוהל או ברכב ושילמנו על שימוש בתשתיות). עלות ממוצעת ללילה בסביבות 15-20 דולר נ״ז לאדם. בכמה לילות ישנו גם בחניוני DOC שהם זולים משמעותית.
כמעט לא אכלנו בחוץ (רק קפה טוב לפעמים, גלידות ופינוקים) ותמיד קנינו בסופרמרקטים ובישלנו בעצמנו. לא חסכנו על אוכל טוב וקנינו יחסית הרבה ירקות ופירות (יחסית יקר).
פירוט ההוצאות (ממוצע לחודש, בדולר נ״ז לאדם):
1.אוכל- ההוצאה העיקרית: 300$
2. לינה- 250$
3. דלק- 150$
4. רכב (הפרש קנייה ומכירה+ ביטוח+ עלויות אחזקה נוספות)- 220$
5. אינטרנט (סים מקומי עם אינטרנט)- 20$
6. אחר (אטרקציות, מפות וכו׳)- 120$
בהקשר הזה נתייחס להמלצה לפתוח חשבון בנק אם מטיילים פה תקפה ארוכה- לדעתנו זה מיותר, ולמרות שפתחנו חשבון לא השתמשנו בו כלל.
תהליך הפתיחה עצמו לקח לנו חצי שעה בערך בקיווי בנק, וללא הרבה בירוקרטיה. העניין שדורש יותר התעסקות הוא העברת כסף מהחשבון בארץ לחשבון הניו זילנדי.ֿ
זה נוח ויחסית מאוד בטוח להסתובב עם מזומן, ופשוט משכנו סכומי כסף גדולים בכל פעם כדי לא לשלם הרבה עמלות. גם עם כרטיס בעייתי כמו אמריקן אקספרס מצאנו בקלות כספומטים.
כשמעבירים סכום כסף מהחשבון לארץ משלמים עמלה גבוהה, והחסרון העיקרי הוא אם נשארים עם סכום כסף גדול בסוף הטיול ואז צריך לשלם שוב עמלה גבוהה (קרה לחברים שלנו).
לסיכום, מומלץ פשוט לוותר על ההתעסקות המיותרת ולהסתובב עם מזומן.
קניית רכב - האם כדאי לקנות רכב בניו זילנד, ואיזה?
האם בכלל כדאי לטייל עם רכב צמוד?
לפני שנתחיל עם הסברים מתישים על רכבים, רשיונות, גדלים ומחירים חשוב להזכיר שאפשר לטייל בניו זילנד בטרמפים. זה סגנון טיול נפוץ ויש לו כמה יתרונות משמעותיים על פני החזקת רכב. היתרונות הברורים הם כמובן הוזלת העלויות וכן הפגישה עם אנשים שהרבה פעמים מוסיפה צבע לטיול. יתרון משמעותי בניו זילנד נובע מהאופי של רבים מהמסלולים שמתחילים ומתסיימים בנקודות רחוקות מאוד (לעיתים עד כדי 4 שעות נסיעה!). כך, הרכב הופך לעיתים למגבלה (הקפצות ארוכות, חניה עם חשש לפריצות וכו..).
לרוב, טיול בטרמפים מתאים למי שמטייל לבד ולא לחוץ בזמן.
האם כדאי לשכור או לקנות רכב?
בגדול, השכרת רכב עולה בסביבות 1200$ לחודש (רכב קטן). אם מטיילים פחות מחודשיים זה פתרון טוב שחוסך הרבה כאב ראש. תזכרו שעלות התיקונים הלא צפויים של רכב שכור היא 0 ואילו זו של רכב שקניתם לא ידועה.
קניית רכב - איזה סוג רכב לקנות?
הרבה מטיילים בניו זילנד שוכרים או קונים קמפר-וואנים גדולים עמוסי פינוקים - שירותים, מיטות, מטבח וכו… זו תרבות שלמה כאן ומתאימה למי שאוהב להעביר את הטיול שלו בתוך רכב (אנחנו לא הבנו מה הכיף הגדול).
בפני תרמילאים ההתלבטות היא לרוב בין שני סוגי רכבים - מיני וואנים ורכבי סטיישן.
המיני וואנים כאן לרוב מוסבים לרכבים עם מיטה מאחור ואפשר למצוא כאלה במחירים של 3000-4500$ (בתחילת העונה). פגשנו הרבה מטיילים שקנו רכב כזה ולדעתנו זו טעות!
אופציה הרבה יותר טובה היא רכב סטיישן ואלו הסיבות:
* הם עולים פחות - 2000$-3000
* צורכים לרוב פחות דלק באופן משמעותי
* יותר נוח לנסוע בהם ולארגן את הציוד (כשאין מיטה מאחור)
* קל יותר למכור אותם כי גם מקומיים עשויים לקנות
* יש יותר סיכוי למצוא רכבים שלא עברו 30 ידיים של מטיילים ונראים כמו חורבה
היתרון הגדול בוואנים הוא שאפשר לישון בהם אבל גם ברבים מהסטיישנים אפשר לסדר מיטה מאחור. לדוגמה, אנחנו קנינו Nissan Primera שניתן היה לקפל בה את המושבים ולישון. אמנם זה פחות מפנק ממזרון בוואן אבל בהחלט מספק. בכל מקרה, אוהל זה תמיד הכי כיף, כך שאם יש אוהל עמיד לגשם, למיטה ברכב יש פחות משמעות. דרך אגב, אנחנו ירשנו אוהל קמפינג שנקנה פה ב-60$ והוא עשה עבודה מצוינת.
אז איך קונים ומוכרים רכבים?
חשוב להבין שיש בשוק המכוניות הזולות תנודתיות מטורפת כאן. המחירים בתחילת עונת הטיולים בערך כפולים מאלה שבסוף העונה. אם אתם מסיימים את הטיול במרץ-אפריל צפו להפסד משמעותי על הרכב.
לגבי קניה, יש המון דרכים לחפש רכבים וביניהן - שוק מטיילים, מגרשי מכוניות, מודעות באכסניות וכו… אנחנו החלטנו לצמצם את החיפושים לאינטרנט בלבד והאתרים המומלצים הם - www.gumtree.co.nz ו- www.trademe.co.nz. אולי תפספסו כמה אופציות אבל קשה להאמין שיש מי שלא מפרסם גם באינטרנט במקביל, ואם כן אז הגיע הזמן להתקדם אל המאה ה-21.
במכירה כדאי להסתמך על אתרי האינטרנט שכתבנו למעלה כאשר הפרסום ב- gumtree הוא בחינם ואילו trademe גובים סכומים גבוהים של 30-60$, אבל יש להם הרבה יותר גולשים והמודעה שלנו נצפתה שם בערך פי 10. מ- trademe גם הגיע הקונה של הרכב שלנו.
אנחנו קנינו רכב ב- 2100$ ומכרנו אותו ב- 1100$. מרגע הפרסום ועד שבוצעה העברת הבעלות לקח לנו יומיים. היה לנו הרבה מזל, אבל משום שקנינו מראש בזול היינו מוכנים למכור גם בזול. יש לא מעט מטיילים שבוחרים להקדיש שבוע ויותר לענין. לפעמים זה מאפשר לגרד עוד כמה מאות דולרים בעסקה טובה יותר אבל תעשו את החשבון שלכם אם זה שווה לכם את הבילוי המפוקפק (והיקר) של שבוע בקרייסצ׳רצ׳ או אוקלנד במקום להיות בהרים.
קחו בחשבון שמאוד נפוץ ״להיתקע״ עם הרכב ולא להספיק למכור. זה קורה אם מתעקשים על מחירים גבוהים מדי או שנופלים על חוסר מזל רגעי של כמה ימים. הפתרון הכי סביר למצב הוא ללכת לסוחר מכוניות לו משלמים כמה מאות דולרים על המקום והוא ימכור את הרכב עבורכם בעונה. זה פתרון טוב גם למי שלא רוצה להתעסק בכלל עם מכירה, ולטייל עד הרגע האחרון.
מזג אוויר - איך נמנעים מלטייל בגשם?
כידוע מזג האוויר בניו זילנד מאוד הפכפך וגם בקיץ יורד הרבה מאוד גשם. מן הסתם, למזג אוויר השפעה גדולה על הטיול ועל יציאה ותכנון של טרקים.
במהלך הטיול שמנו לב שמרבית הניו זילנדים פשוט מתעלמים מהגשם כשהם מטיילים. אבל אנחנו סרבנו להתרגל לרעיון של לטייל רטובים ובלי נוף! מה הטעם?
אז מה עושים? חוץ מלקוות למזל, מומלץ לבדוק ולהשתמש בתחזית. למרות מה שרבים אמרו לנו, נוכחנו לדעת שהתחזית פה מדויקת מאוד, פשוט צריך להתעמק בה.
השתמשנו המון באתר metservice, וכמעט תמיד התחזית שלהם קלעה בול.
היא מאוד נוחה ומפורטת, ולרב השמורות טבע יש תחזית ספציפית, עם טבלה שמראה תחזית רוחות, עננים וגשמים לפי שעות במס׳ מקומות בשמורה (בדר״כ בבקתות הפופלאריות).
אם יש אזור שאין פירוט ספציפי לגביו- תעיפו מבט גם במפה של תחזית הגשם, זה לא מסובך לקרוא אותה.
התחזית מתעדכנת כמה פעמים ביום ובדרך כלל מדויקת עד 3 ימים קדימה. בבקתות הגדולות, בהן יש ריינג׳ר מקבלים עדכוני תחזית ממנו. אפילו יש בקתות בהן יש קשר רדיו ואפשר ליצור קשר עם משרד ה-DOC ולהתעדכן. זה חשוב בעיקר אם עושים מסלולים נידחים/ לא מסומנים/ חשופים וכו׳.
הסיבה לשמה התכנסו - איך לבחור טרקים?
כל האמת על ה- Great Walks
מישהו חייב להגיד את זה בצורה מפורשת. Great Walks הם ממש לא הטרקים הכי יפים, אלא פשוט טרקים ברמת קושי קלה שמתאימים כמעט לכל אחד ויש להם הרבה חסרונות.
רוצים את זה בהרחבה? אז ככה - DOC עשו עבודה מצוינת בבחירת מסלולים מסוימים, התאמה שלהם לכל סוגי המטיילים ע״י חלוקת ימים נוחה, בניית שבילים רחבים, תחזוק תאי שירותים כל מספר ק״מ, הצבת שילוט ברור וסימון שאי אפשר לטעות בו והמצאת אטרקציות מונפצות לחלוטין ביניהן אתרים היסטוריים מדומיינים, ״טיולי טבע״ וכו׳. כמעט את אותה השקעה בטיול עצמו דאגו בניו זילנד להשקיע גם בפרסום ושיווק חכם של המסלולים הללו ויצר להם את המוניטין. זה מצוין למי שאוהב ארגון מופתי, סדר, ותכנון קפדני קדימה אבל אסון למי שנהנה מטבע פראי ומפתיע.
כדי לצאת לאחד ה- Great Walks יש להירשם מראש. בגלל כמות ימי הגשם בניו זילנד, יוצא שאנשים נרשמים מספר שבועות או חודשים קדימה, משלמים סכומים גדולים (עד 54$ ללילה בבקתות היקרות יותר) ובסוף עושים מסלול שלם רטובים בתוך ענן. מעבר לכך, החסרון העיקרי בשבילנו היה ההרגשה של טיול מאורגן ומלאכותי מידי ועמוס מטיילים. ושוב, אלו ממש לא המסלולים היפים יותר!
שורה תחתונה, ה-GW עושים עבודה מעולה בלהנגיש מסלולים לקהל יעד רחב וזהו.
נתקלנו בהרבה מטיילים שכל הטיול שלהם סבב סביב ההזמנות של המסלולים וכתוצאה מכך בזבזו המון אנרגיה וזמן (שבטיול שווה יותר מכסף…) ואנחנו באים להגיד שזה חד משמעית לא שוה את זה.
אם אתם מעדיפים לראות שקיעה יפה במקום לשבת בבקתה עמוסת אנשים ולצפות בהופעת הסטנדאפ היומית שהריינג׳רים בבקתות נוהגים לעשות - תקראו בעיון את הפסקאות הבאות. אם לא, תפנו לאתר של הדוק בהקדם ושריינו לעצמכם חוויה של פעם בחיים ב- ״טרקים הכי יפים בעולם״.
בחירת מסלולים
ניו זילנד מפוצצת במסלולים, עד שקשה לתפוס את ההיקף של זה. יש המון שמורות והן מרושתות בשבילים ובבקתות ללינה.
יש מסלולים בכל רמות הקושי ובאורכים משתנים והרבה פעמים גם צריך או ניתן לשלב את ההליכה עם שייט/ חתירה בקיאק/ טיסה במסוק וכו׳.
גם במקומות בהן אין מסלול רשמי מסומן מקובל ומותר לטייל, כך שהאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות.
אז איך מוצאים את כל המסלולים?
1. DOC: הגוף שאחראי בניו זילנד על השמורות ותשתיות הטיול. יש מידע רשמי אודות כמעט כל בקתה וכל שביל (רמת קושי, זמני הליכה וכו׳) שהם מספקים וכולו זמין באתר האינטרנט שלהם.
בנוסף הם מפעילים מרכזי מבקרים אליהם ניתן להגיע ולקבל ייעוץ ומידע מעודכן על מצב המסלולים וכן שירותים שונים כמו מפות, הזמנת בקתות ועוד.
בגדול הם לרב נחמדים ומנסים לעזור, אבל בדרך כלל הנציגים לא עשו את רב המסלולים. צריך לדעת איך להשתמש במה שהם מציעים נכון- מהניסיון שלנו אם מגיעים ומנסים לברר על אופציות למסלולים בשמורה הם תמיד יכווינו אתכם לגרייט וולקס או למסלול הכי פופולארי. יחד עם זאת, אם מגיעים מוכנים ומבררים אודות מסלול/אזור מסויים לרב הם ידעו לעזור ולספק מידע חיוני.
2. אינטרנט. דרך מעולה, והיתרון בניו זילנד הוא שכל המידע, גם שכותבים המקומיים, הוא באנגלית אז שווה לנצל את זה. אתרים לדוגמה- tramper.co.nz, peakreports.co.nz
בעברית כמובן שבאתר הזה תמצאו המון מידע.
3. ספרים: יש כמה ספרים עם תיאורי מסלולים מאוד מפורטים ומועילים, לרב ניתן לעיין בהם במרכזי הדוק. אנחנו נעזרנו הרבה ב-Moir’s guide book לפיורדלנד ולמאונט אספיירינג.
4. מפות טופגרפיות. כמובן שתמיד אפשר פשוט לפתוח מפה. באתר www.topomap.co.nz תמצאו את כל המפות הטופוגרפיות של ניו זילנד בחינם וזה ממש נוח. לא פעם גם צילמנו את המסך של המחשב במקום לקנות מפה.
רגע של סקוטית עתיקה - מילון מונחים מקוצר
אוסף פירושים, חלקם חיונים להבנת תיאורי מסלולים באנגלית והשאר לידע כללי
gully - וואדי
bluff - מצוק
saddle / col / pass- מעבר הרים, אוכף
tussok - קשה להסביר אבל בגדול הכוונה לעשב גבוה
crain - רוג׳ום
burn - נחל
alpine area - אזורים שנמצאים מעל קו העצים. בגדול זה אומר נוף יפה ובלי סנדפלייז
gaiters - חותלות טיולים שהניו זילנדים הולכים איתן תמיד. הן מיועדות להליכה בבוץ או בשלג.
holiday park - רשת של אתרי קמפינג מוסדרים. מגרשים עם מקום ללינה באוהל/ רכב/ קמפרוואן עם מקלחות, שירותים, מטבח, סלון וכו׳. הרמה משתנה ממקום למקום. ממוצע מחירים 15$-20$ לאדם.
tramping - מילה מעצבנת שהניו זילנדים משתמשים בה כדי להגיד טיול/ טרק. הם מחלקים את המסלולים לרמות כאשר מונח זה מכוון לרמת קושי הגבוהה. אז מזל טוב, פה אתם טרמפרס!
kiwi - הציפור הלאומית וכינוי לתושב ניו זילנד אמיתי. וגם פרי ירוק וטעים, שלאכזבתנו לא נפוץ או זול פה במיוחד (למרות שזה מקור שמו)
DOC - Department of Conservation, אחראיים על סימון שבילים, הקמת בקתות, מנהלים מרכזי מבקרים, נלחמים במינים פולשים… אתם תיעזרו בהם הרבה
backcountry huts - אלפי בקתות שמפוזרות בשמורות הטבע. נועדו לשימוש המטיילים ועולות בין 5$ ל- 15$ ללילה בעונה. מחוץ לעונה הן בחינם.
no freedom camping - בכל מקום יפה תתקלו בשלט עם האיסור הזה. זה חוק יחסית חדש שמגביל את הלינה ברחבי המדינה לאזורים מוסדרים, כדי להלחם במטיילים שמשאירים זבל/ את צרכיהם מאחור.
ההגבלות משתנות ממחוז למחוז אבל בגדול אם אין שלט שאפשר אז כנראה שאסור. תקף גם לגבי לינה בתוך הרכב בתוך העיר. אם תופסים אתכם ישנים במקום אסור אתם עלולים לקבל קנס של 200$. הניו זילנדים מתעסקים בנושא הרבה (זה מה שקורה שאין בעיות קשות כנראה) ובכל פעם שהצצנו בעיתון מקומי נתקלנו בכתבה שעוסקת באכיפת החוק. במקרים רבים מעודדים את התושבים להלשין על תיירים שעוברים על החוק.
self contained camper - הכוונה לקמפר וואנים שיש בהם שירותים. תמצאו שלטים שמאפשרים לינה בחינם לסוג הזה של הרכבים.
הטיול שלנו - מסלול מומלץ לשלושה חודשים באי הדרומי
תיאור המסלול שלנו בהערכות זמנים לא מדויקות. היינו ספונטנים ובכל פעם התקדמנו לפי מה שהתחשק ולפי מזג האוויר.
ההמלצה שלנו היא לא להתעקש על מסלול מעגלי מושלם, בלי חזרות. המרחקים לא גדולים וחשוב להיות גמישים לפי מזג האוויר.
1. קרייסטצ׳רצ׳ (שלושה ימים)
התארגנות, קניית רכב. השהייה בעיר יקרה ולא מעניינת אז מומלץ להתארגן מהר ולצאת לטייל.
2. קטלינס והחוף המזרחי (שבוע)
הגענו לשבוע גשום אז החלטנו לרדת לאורך החוף לטיול שאפשר לעשות בגשם. חופים יפים ובעיקר מפגש עם פינגווינים, אלבטרוסים, כלבי ים, אריות ים ודולפינים!
3. פיורדלנד (שבוע וחצי)
הגעה לטה אנאו, טרק הקפלר, טרק הגרין-לייק. משיקולי מזג אוויר המשכנו צפונה בכוונה לחזור.
4. שמורת אספיירינג (שבוע)
קווינסטאון, טיול הבן למונד, טרק המטוקיטוקי-ריס, וואנקה.
5. פיורדלנד (3 ימים)
טה אנאו ושייט במילפורד.
6. סטיוארט איילנד (שבועיים)
בילוי על האי, טרק של שבוע ולקינוח צלילה עם כרישים לבנים.
7. שמורת אספיירינג (שבוע וחצי)
קווינסטאון וטרק חמשת הפאסים.
8. מאונט קוק (4 ימים)
טרק חוצה בול פאס.
9. וואנקה (3 ימים)
מנוחה על האגם ואוכל טוב
10. החוף המערבי (4 ימים)
טרק הקופלנד
11. שמורת ארתורס פאס (4 ימים)
טרק בן 3 ימים בשמורה.
12. גולדן ביי, מאוטוקה (שבוע)
בילוי על החוף, טיולי יום קצרים.
13. שמורת קאורנגי (3 ימים)
טיפוס על שתי פסגות - הר ארתור, הר אוון.
14. שמורת נלסון לייקס (5 ימים)
טרק של שלושה ימים אל פסגת אנג׳לוס.
15. חזרה לקרייסצ׳רצ׳ דרך קאיקורה (5 ימים)
יומיים בילוי בקאיקורה המיוחדת. נסיעה לקרייסצ׳רצ׳ ומכירת הרכב.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם