טיפוס לפסגת Mount Owen

רקע

זהו מסלול יחסית לא מטוייל המעפיל לפסגת Mt. Owen שהינו ההר הגבוה בשמורת Kahurangi. יצאנו אליו לקראת סוף הטיול במדינה, וגם לאחר טרקים רבים הוא הצליח להפתיע לטובה כמסלול שונה, יפה וכיפי.
ניתן לעשות אותו בדרך המקובלת ולישון בבקתה באמצע (וכך גם לחלק את הטיפוס). הבקתות בניו זילנד אמנם נעימות ויש להן את הקסם שלהן, אך לטעמנו אין תחליף לשינה באוהל בנק׳ הכי יפה במסלול, רצוי במקום טוב כמו פסגה גבוהה ובשעות הכי יפות של השקיעה/זריחה. כך שאם מזג האוויר מאיר לכם פנים ועוד קצת משקל לא מבאס, זוהי אופציה מעולה!

הגעה

ב-Tapawera, שנמצאת בדרך מהחוף המערבי לאזור נלסון, עוזבים את הכביש הראשי ונוסעים בדרך עפר ארוכה עד לחניון Courthouse Car Park. (בסיפור דרך של אור אליאסון תמצאו תיאור מפורט ומוצלח של הדרך).
החניון הוא גם קמפ-סייט של ה-DOC.

יום א׳ - מ-Courthouse Car Park אל Mt. Owen summit

יום הליכה של כ-7 שעות. מרחק- 13 ק״מ סה״כ טיפוס- 1700 מ׳
מהחניון (גובה 330 מ׳) אל Granity Pass Hut (גובה 1220 מ׳):
כ-3 וחצי שעות בקצב מהיר. יצאנו בצהריים והתחלנו בטיפוס הארוך לפסגה. בתחילת המסלול ניתן לבחור מבין שני שבילים שמטפסים את 500 המטרים הראשונים. השביל הימני מתחיל לאורך ה-Blue Creek, עוזב אותו לאחר כמה דקות, עולה בתלילות על דופן ההר בתוך היער.השביל השמאלי מטפס על השלוחה והינו חשוף יותר. זה לא באמת משנה באיזה שביל בוחרים, אך ביום חם במיוחד/ גשום עדיף לבחור בשביל הימני.
בחרנו בשביל הימני ולאחר כשעה וחצי הגענו לנק׳ בה השבילים מתחברים. המשכנו בעלייה עד ליציאה מהיער (כ-1200 מ׳ גובה). מפה מתחילה ירידה ,שבהמשך נעשית תלולה, עד שחוזרים ל-Blue Creek (גובה כ-1000 מ׳). השביל ממשיך במעלה הנחל עד ההגעה לבקתת Granity Pass. עד לבקתה יש רק נק׳ אחת למלא מים לקראת הסוף, כך שיש לסחוב מספיק מים לעלייה.
מ- Granity Pass Hut אל הפסגה (1875 מ׳)
כשעתים וחצי הליכה בקצב בינוני. עצרנו בבקתה לארוחת צהריים ומילוי מים. הבקתה חדשה, נעימה ובמיקום יפה- אך המקום בו נישן הלילה יהיה יפה יותר! מהבקתה אין סימון של משולשים כתומים, אך יש שביל רוג׳ומים שדי קל לעקוב אחריו. בחצי הראשון של העלייה ההליכה היא בשביל נוח ויפה עד שמגיעים לקבוצת ״אגמונים״ קטנים (tarns). זוהי נק מילוי המים היחידה. אלו מים צלולים ויפים, אך מומלץ לטהר אותם. מפה מתחיל הקטע המעניין של טיפוס בין צורות הסלע היפות. זהו קטע יפה ומאוד מיוחד. תוואי השביל לא קשה אך צריך להזהר לא למעוד וליפול לסדקים העמוקים. אנחנו פגשנו פה בחור ניו זילנדי נחמד עם רגל אחת ופרוטזה שהיה בדרכו למטה וזה היה בהחלט מעורר השתאות. לא מומלץ לצאת במזג אוויר לא טוב שעלול להקשות על הניווט והקיפוץ בין הסלעים ולהפוך את הנוף מהפסגה ללא קיים... הגענו ב-19:15 לפסגה, ממש ברגע האחרון לצפות במופע המדהים של השקיעה. הפסגה שטוחה ויש מקום יחסית נוח להקים אוהל. זהו מקום אידאלי לסיים בו יום של טיפוס ארוך ומספק מוקפים נוף מכל עבר. מאושרים מהמראה, ממזג האוויר הנוח (כמעט בלי רוח!) ומארוחת הערב הטעימה, הלכנו לישון עייפים ועם שרירים כואבים.

יום ב׳ -הירידה חזרה

יום הליכה של כ-6 שעות.
קמנו לעוד יום בהיר ויפה והתחלנו לרדת באיטיות. היה כיף לחוות את הנופים בשנית, הפעם פחות מתנשפים. לשמחתנו, הירידה בשביל הנוח הכאיבה לברכיים הרבה פחות מהמצופה.

טיפים

• יש לסחוב מספיק מים- נק׳ מילוי המים הכמעט יחידה היא בבקתה. בחניון ממנו יוצאים אין ברז רק מים מהנהר.
• תחזית מזג האוויר המתייחסת לשמורה באתר metservice, בו משתמש ה-DOC, נמצאת תחת Rural-Nelson ותחת התחזית הכללית להרים.