תאריך הטיול | February 2019 |
---|---|
משך הטיול | 5 ימים |
עונה מומלצת | הקיץ הניו זילנדי- בכמה ימים שמשיים. ואדיות הריס והדארט רגישים יחסית לירידת גשמים ומוצפים בקלות, אז כדאי לצאת בתחזית בהירה כמה שאפשר. |
המסלול הוא מסלול מסומן היטב ומוכר מאד, שהיציאה אליו היא מהעיירה Gelnorchy, הנמצאת מרחק שעה נסיעה מQueenstown.
מגמת השביל היא לעלות בעמק נהר הRees ולרדת בעמק הDart. המסלול אפשרי בשני הכיוונים, ואורך 4 ימים, כאשר מומלץ להוסיף באמצע שלו טיול יום (הלוך חזור) לCascade Saddle המרשים- נקודת פרשת המים בין הדארט לעמק המטוקיטוקי.
הבקתות לאורך המסלול ברמה מאד גבוהה, ובגדולה שבהן, בקתת דארט יש ריינג'ר קבוע. הן כולן כלולות בפאס ואין אפשרות להזמין אליהן מקום מראש.
מלבד מקומות נקודתיים השביל נוח מאד להליכה. עיקר האתגר הוא הטיול היומי לCascade Saddle ומקטעי ההליכה בbush שעלולים להיות שורשיים ולפיכך קצת יותר קשים להליכה.
שני הנהרות (הריס והדארט) מוצפים בקלות בימי גשם. הריס נוטה להיות ביצתי ובדארט זרמי צד שזורמים לנהר הגדול עלולים להיות לא עבירים.
כדאי מאד לשים לב לתחזית, ולארוז אוכל ליום נוסף ליתר בטחון.
מקסימום נתקעים עוד יום באחד המקומות היפים בפלנטה.
נקודת ההתחלה של המסלול בכיוון הRees היא בחניון קטן בשם Muddy Creek, מרחק חצי שעה נסיעה מGlenorchy, רובה על דרך עפר (אפשרית לרכב פרטי). הדרך חוצה כמה נחלים קטנים, אז כדאי לעשות אותה ביום בהיר ככל האפשר.
נקודת הסיום בעמק הDart היא בחניון Chinamans, מרחק 30 ק"מ מחניון Muddy Creek.
מחניון Chinamans די קל לתפוס טרמפ חזרה לGlenorchy- הרבה תיירים מגיעים אליו ברכב כדי להעיף מבט בDart.
לחניון Muddy Creek אפשר לקחת shuttle שאם תרצו גם תאסוף אתכם בצד השני, תמורת תשלום כמובן. לנו היו שני רכבים, ולכן השארנו אחד בGlenorchy ונהגנו בשני לתחילת המסלול. בחזור תפסנו טרמפ די בקלות מChinamans לעיירה וחזרנו לאסוף את האחד שהשארנו בMuddy Creek.
בפועל זה השתלם מאד, כי הדרך לChinamans קשה יותר לרכבים נמוכים.
היום הראשון עולה בעמק הRees השטוח והיפיפה. לנו שיחק המזל וזכינו ליום בהיר עם מז"א נפלא.
השעה הראשונה של ההליכה נוחה מאד, המסלול רץ על מישור וגבעות נמוכות בשביל מהודק. הוא ברובו שטוח, ומטפס מדי פעם לשולי הגדה המזרחית. אפשר להנות מההליכה הקלילה ומנוף יפיפה של העמק המכוסה עשב צהוב, נהר הrees התכול, וההרים המושלגים שברקע.
בדרך יש כמה נחלים קטנים שאי אפשר לחצות בלי להרטב ולכן כדאי לקחת סנדלים, או להתכונן להרטיב את הנעליים.
אחרי קילומטרים ספורים המישור הופך לביצה אחת גדולה. גם בימים שמשיים הוא מוצף מים, ואין ברירה אלא להרטיב את הנעליים או הסנדלים. אחרי כשעתיים של דשדוש בבוץ מגיעים לגשר תלוי מעל נחל רחב וצלול. השביל יוצא מהביצה וממשיך גבוה לצד גדר של שטח פרטי (אבל עדיין יש בו קטעים ביצתיים). לאחר כשעה וחצי הוא נכנס לBush.
אחרי הליכה קצרה מגיעים לגשר עץ יפה ליד מפל קטן בתוך היער. מכאן ההליכה ממשיכה במגמת עליה מתונה בתוך הbush, בשביל נוח ולא סבוך. הסבך מסביב נפתח לסירוגין לקרחות עשביות.
אחרי בערך שעתיים וחצי של הליכה, מגיעים לגשר קטן מעל הנהר שמעברו השני נמצאת הבקתה.
סה"כ זמן הליכה- בין 6-7 שעות
הבקתה ברמה גבוהה, עם שני מבנים- אחד מרכזי עם דרגשי שינה, מטבח ותנור עצים ואחד ללינה בלבד.
מדובר ביום קצר סה"כ, שעיקרו מעבר מעמק הRees אל הDart דרך האוכף הקטן (Rees saddle).
קמנו ליום גשום בידיעה שהגשם אמור להסתיים סביב 12:00, ולכן חיכינו בבקתה עד הצהריים כדי לתת לו הזדמנות להיחלש.
יצאנו ב13:00 והמשכנו לעלות בעמק. ההליכה בשביל היא בעליה מתונה, בתוואי יחסית סלעי. הגשם חזר לרדת מה שהאט אותנו קצת. אחרי כשעתיים וחצי מגיעים לתחילת העליה לאוכף הRees הקטן. העליה תלולה אבל קצרה, ולוקחת בין חצי שעה ל45 דק'. זכינו להפתעה כשבחצי הדרך למעלה הגשם הפך לשלג , דבר שהוסיף לחוויה (למרות שלא ראינו הרבה מהנוף).
אחרי האוכף השביל יורד לצד יובל גדול של נחל הDart בשם Snowy Creek, הידוע בזרימה החזקה שלו. מיהרנו לרדת בגלל השלג שהחל להערם מסביב. הירידה לקחה לנו כשעה וחצי עד לגשר מתכת שמוצב מעל הנחל. גשר זה מוקם בתחילת עונת הטיולים בניו זילנד ע"י הDOC ומוסר בחורף. בלעדיו הנחל לא עביר.
אחרי הגשר הירידה ממשיכה עוד כחצי שעה עד לשולחן פיקניק קטן (ממנו יוצא השביל לcascade Saddle) וקצת אחריו מגיעים לגשר תלוי שמעבר לו נמצאת הבקתה.
סה"כ לקח לנו קצת יותר מ5 שעות.
הDart Hut היא בקתה ענקית, משופצת ומדהימה. יש בה ריינג'ר קבוע, ו32 מיטות. בשיא העונה גם המספר העצום הזה לא מחייב שתמצאו מקום על דרגש- לבקתה מגיעים מטיילים משלושה כיוונים (הריס, הדארט והמטוקיטוקי) מה שהופך אותה ליחסית עמוסה. כדאי להקדים ולתפוס מקום כמה שיותר מהר.
אנחנו נשארנו בבקתה שני לילות, כדי לעשות טיול יום לCascade Saddle למחרת.
ביום השלישי קמנו מוקדם לקראת יום ארוך במיוחד. לטעמי זהו היום היפה ביותר בטיול, ויש את הפריווילגיה ללכת אותו עם תיק קטן ומעט משקל.
מדובר ביום הליכה במעלה עמק הדארט עד לתחילתו באוכף הCascade Saddle. ההרפתקנים ימשיכו עד לתצפית הPylon המרשימה.
הליכה לCascade Saddle וחזרה לבקתה תיקח לכם סה"כ כ7-8 שעות
הליכה עד לPylon ובחזרה לקחה לנו כ11 שעות סה"כ, כולל עצירות מצטברות של שעה בערך.
יוצאים מהבקתה וחוצים את הגשר ממנו הגענו אתמול. מגיעים חזרה לקמפסייט הקטן עם שולחן הפיקניק ממנו מתחיל המסלול. ההליכה מתחילה בעליה קצרה בבוש, של כ20 דקות. אחריה יוצאים ממנו לשטח פתוח עם עשבים וסלעים. מכאן הולכים כל היום בגדה הTrue right של הנהר.
ההליכה די נוחה והשביל מסומן טוב. עוברים בדרך שתי חציות נחלים, אנחנו טיילנו ביום בהיר אז חצינו על סלעים מבלי להירטב.
אחרי שעתיים מגיעים לקרחון דארט היפיפיה. השביל מתחיל בעליה קצת לפני שמגיעים לקרחון עצמו, אבל אם יש לכם זמן אפשר ללכת לאורך הנחל שיוצא ממנו ממש עד אליו.
העליה יחסית תלולה אבל השביל נוח מאד. עולים כשעה עד שמגיעים לפלטו קטן ממנו יש תצפית מדהימה על קרחון דארט. ממשיכים לעלות עוד חצי שעה עד לקו פרשת המים ויורדים טיפה שמאלה עם השביל עד לאוכף עצמו. מרוויחים נוף מרשים מאד של עמק המטוקיטוקי והפסגות מסביבו, ומפל יפיפה מימין.
מי שיבחר להסתובב ולחזור מכאן חזרה לבקתה יסדר לעצמו יום מלא ודי נינוח, של כ8 שעות.
אנחנו החלטנו בהמלצת חברים ומטיילים להמשיך לפסגת הPylon, טיפוס והליכה של עוד כשעה וחצי מהאוכף.
חוזרים חזרה לשביל הראשי בקו פרשת המים וממשיכים מזרחה עם הסימונים. אחרי כשעה מגיעים לנחל קטן שצריך לחצות. מצידו השני יש אתר קמפינג קטן עם תא שירותים בודד. משם השביל עולה בתלילות כחצי שעה עד לפסגת הPylon.
הנוף מאד מרשים ופותח זווית לרכסים שאי אפשר לראות מהCascade saddle, עם זאת הדעות חלוקות- יש מי שיאמר שהCascade יותר יפה, ושאפשר לוותר על ההליכה עד לPylon, ויש מי שיאמר שזאת תצפית שאי אפשר לפספס.
חוזרים את כל הדרך לבקתה (לנו זה לקח כ4 וחצי שעות).
בימים בהירים יש סיכוי להמסת שלגים שתגביר את זרימת הנחלים, ויתכן שיהיה צורך להרטיב את הרגליים.
ס"הכ יום מדהים של כ10 שעות הליכה, פלוס עוד שעה וחצי של עצירות במצטבר.
יום קל יחסית בו יורדים בעמק הדארט הרחב.
היום מתחיל בירידה מתונה בתוך הBush השביל מסומן בסימונים ורודים וכחולים (אבל לא כתומים), אבל הוא ברור ונוח.
אחרי כשעה וחצי היער מתחלף במישורי עשב גדולים שמבותרים בנחלי צד קטנים וצלולים. הסימונים הכתומים חוזרים על מקלות גבוהים.
איזור זה של העמק מאופיין בגבעות קטנות עם חלק עליון שטוח שנקראות מורנות- הן תוצאה של סחף ועפר שיצרו קרחונים. המורנות המרובות יוצרות מגמת שביל שטוחה בכללי, אבל עם הרבה עליות וירידות קטנות בין מורנה למורנה, ובחציית הנחלים של זרמי הצד.
הנחלים הקטנים הללו מאד מושפעים מגשם ומוצפים בקלות. בימים גשומים מטיילים מדווחים שחלק מהם בלתי עבירים- אז כדאי להסגר על המז"א לפני המקטע הזה.
אחרי כשעתים
מגיעים למישור גדול ויפה שנקרא Cattle Flat. לפי המלצת הריינג'ר מומלץ להשאר שם כמה שאפשר לפני שהשביל יורד קרוב יותר לגדת הנהר ומתמלא בסנדפלייז.
אחרי כשעתיים נוספות של bush ומישורי עשב לסירוגין, מגיעים לבקתה.
הDaleys hut ברמה קצת נמוכה יותר מהשתיים האחרות, ויש בה ה-מ-ו-ן סנדפלייז, אבל היא עדיין בסדר גמור.
בימים עמוסים כדאי להקדים לבקתהכדי לתפוס מקום- יש בה 20 מיטות.
היום כולו לקח לנו כ6-7 שעות (בקצב איטי פלוס שנ"צ).
ביום האחרון כדאי לצאת מוקדם כדי להספיק לתפוס טרמפ מסוף המסלול חזרה לGlenorchy. ממטיילים שפגשנו הבנו שיש שאטל שאפשר להזמין מראש שאוסף אותך בנקודת הסיום ב14:00.
למרות האשליה מדובר ביום לא כל כך פשוט הליכתית ושלוקח את הזמן שלו, אז כדאי לצאת מוקדם יחסית.
היום מתחיל בהליכה בתוך בוש יחסית נוח, במגמת ירידה כללית. הנהר די רחוק אבל אפשר לראות אותו מדי פעם מתפתל בעמק בין העצים, בצבע טורקיז משגע. אחרי כשעתיים מתחילת המסלול מגיעים למדרון מסומן בשלטי אזהרה, ועולים בעליה חדה וקצרה במדרגות מתכת המקובעות בהר. אחרי כמה דקות מגיעים לתצפית יפיפיה על הנהר מראש המצוק על אגם שיוצרים מי הנהר.
יורדים חזרה לתוך הbush וההשביל חוצה נחל קטן- מכאן ההליכה נעשית שורשית ופחות קלה למשך שעה וחצי בערך. עולים ויורדים בתוך היער, לפעמים צריך להיעזר קצת במקלות הליכה או ידיים כדי לטפס חלקים שורשיים ובוציים במיוחד. אמנם מקטע מעצבן אבל לא קשוח מדי.
אחרי המקטע המעצבן מגיעים לגשר עץ, ואחריו הטופוגרפיה נעשית שטוחה ונוחה עד סוף המסלול.
ממשיכים עוד כשעתיים לפחות עד לסיום.
20 דק לפני החניון, ראינו בריכת טורקיז מדהימה מציצה אלינו בין שני בולדרים גדולים.צריך טיפה להתאמץ כדי להגיע אליה ולטפס בין שני הבולדרים. לא הצלחנו להאפק וקפצנו למים שהיו קפואים. הנהר יצר בריכות קטנות ויפיפיות, ומסביב גדות העמק מתרוממים להרים גבוהים מכוסים יער ירוק ככה- לגמרי אחד המקומות הכי יפים שהייתי בהםף ופינאלה נהדר לטרק.
ממשיכים בשביל עוד 20 דקות, עוברים עוד גשר קטן ואחריו יוצאים שוב למשטח עשב שבסופו החניון.
בחניון יש סככה קטנה, ושירותים, אבל אין מים לשתיה ואין קליטה- בעיקר יש המון המון סנדפלייז.
לחניון מגיעים הרבה תיירים לטיול יום קצר, ולכן די קל למצוא טרמפ חזרה לGlenorchy. אם אין אף אחד ואתם תקועים, שווה לנסות ללכת לParadise- כפר קטן במרחק שעתיים הליכה בערך.
אנחו מצאנו טרמפ בקלות עם זוג ניו זילנדי חמוד ששם אותנו חזרה בקמפסייט שבמרכז העיירה, שיש בו את מה שחלמנו עליו כבר שלושה ימים- מקלחת חמה ב2 דולר ל8 דקות :).
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם