חודש וקצת באי הדרומי בניוזילנד

תכנון ראשוני

את הטיול בניוזילנד תכננו המון זמן מראש (חצי שנה מראש במדויק) בעיקר בגלל שהטרקים המוכרים והמסודרים Great walks מתמלאים במהירות ולנו, שלושה חברים היה יותר קשה למצוא 3 מקומות שמתפנים מעכשיו לעכשיו.
אז קיבלנו המון המלצות לניוזילנד והתחלנו לתכנן
מראש סגרנו את טרק הרוטברן והקפלס, קופלנד טרק, אספירינג האט, אנגלוס האט, אבל טסמן טרק.
כמובן שגם חצי שנה מראש המילפורד והקפלר היו תפוסים אבל גם לקפלר הגענו בסוף

טיסות-
הגענו מאוסטרליה ורצינו לסיים שם את הטיול בסידני ופשוט בדקנו לאיפה הטיסה הזולה ביותר ומצאנו את עצמנו סוגרים טיסה לקווינסטאון עם חברת virgin Australia מה שגם עזר לנו להחליט את המסלול שלנו באי הדרומי ולהישאר רק באי הדרומי

השכרת רכב-
סגרנו השכרת רכב הרבה זמן מראש בהמלצת המון אנשים מה שעזר לנו למצוא מחיר זול בטירוף 2000 דולר ניוזילנדי לכל ה40 ימים לרכב ג׳יפון (דומה לניסן ג׳וק), סגרנו את ההשכרה והביטוח דרך בוקינג, קיבלנו את הרכב מMoto/Ezi Car rental
פגשנו גם זוג שסגר רכב מJucy במחיר יותר זול מזה + שזה רכב שאפשר לישון בו.

המסלול-
לאחר התייעצות בפייסבוק ועם אנשים שטיילנו בניוזילנד בעבר החלטנו ש40 ימים יספיקו לנו רק לאי הדרומי ולנצל אותו בצורה הכי טובה שיש אפילו עם טיפה ימי מנוחה
והתחלנו מקווינסטאון - דרומה (מילפורד, רוטברן) - מאונט קוק וטקאפו - וואנקה - חוף מערבי - צפון האי הדרומי - החוף המזרחי - קווינסטאון שזה כל המסלול בקצרה שארחיב עליו כאן:

קווינסטאון ודרומה

יום 1 - אני חושב שקווינסטאון זה השדה תעופה הכי יפה שנחתתי בו בחיים, הרים מטורפים ומושלגים בקצה, אגם מדהים וענק
הגענו בשעות הערב לקווינסטאון עשינו צק אין בהוסטל שלנו וגילנו בדרך הקשה שבניוזילנד אי אפשר למצוא אוכל נורמלי אחרי שמונה בערב וסיימנו את הערב עם מקדולנס ובירה באחד הברים
ישנו ב Black sheep backpackers ממליץ מאוד! (הוא טיפה יקר אבל יש חניה חינם)

יום 2 - אטרקציות בקווינסטאון
את היום השני החלטנו לנצל באטרקציות שיש לקווינסטאון להציע
עלינו בגונדולה לגבעה של קווינסטאון (שבארץ זה חד משמעית נקרא הר)
למעלה ובמחיר מבצע עם הגונדולה יש את הקארטינג lodge שזה בעצם מסלול קארטינג על ההר ועם השיפוע שלו,
עשינו 6 סיבובים של זה ונהנו מכל רגע
הלכנו לאחר מכן להמבורגר בfregburger המוכר, שידוע כהמבורגר הטוב בניוזילנד, לדעתי מגזימים ממש כי בניוזילנד אכלנו לפחות עוד 2 טובים יותר, אבל הוא אחלה ויש תמורה טובה למחיר אבל לעומת זאת יש תמיד תור
מאוחר יותר הלכנו לשחק Disc Golf שאפשר להשכיר בIsite פרייזבי שמתאים לזה - אנחנו לקחנו משהו שהיה בחינם בהוסטל וזה קצת הקשה אבל נהנו מהמשחק הזה מאוד
ובערב הלכנו לשתות בירה בLocker room

יום 3 -
עשינו יום סידורים של קניות לקראת הטרקים, בעיקר נעזרנו בהנחה שרותם מהקבוצה ״ניוזילנד למטיילים״ מציע לכל ההישראלים ברשת MacPac אבל מצאנו גם ציוד טוב בMountain Warehouse וקטמנדו
בערב עשינו VR אסקייפ רום, שמכל אלה שעשינו בטיול הוא היה הכי גרוע וגם נתקע המון פעמים

יום 4 -
עשינו ראפטינג בshotover rafting חוויה מטורפת שממליץ לכל אחד שלא חווה ראפטינג אמיתי בנהר עם מדריך
כן החוויה קצת יקרה (200$) אבל היא שווה את זה, בהתחשב בזה שיש 2 מדריכים בכל סירה ועוד המון הדרכות וציוד

יום 5-8 - Caples and Routeburn Track

אז סגרנו את הטרק הזה חצי שנה מראש וכמובן סגרנו פרטים אחרונים בימים בקוונסטאון
הCaples הוא מסלול פחות מוכר, הרוב מחברים את הGreenstone עם הרוטברן כי הוא יותר קל אבל אנחנו הסתכלנו על גבהים בארץ וחשבנו שיהיה בסדר
השארנו את הרכב בGlenorchy וסגרנו הסעה הלוך משם לGreenstone car park שמשם מתחילים או מסיימים את הקפלס והגריןסטון
את ההסעות סגרנו עם חברת infotrack שהייתה ממש נוחה עם ממשק באינטרנט וזמינות די חזקה

היום הראשון בטרק Greenstone Car Park to Upper Caples Hut
אדבר על הבקתה בסוף,
המסלול הוא 16 ק״מ די קלילים ואחלה יום להתחיל איתו את תקופת הטרקים בניוזילנד, להתרגל לתיק ולציוד
הלכנו בעמק ליד נהר הקפלס שכל הזמן יש הרים מושלגים מולנו, שטח פתוח וענק וחלק לא קטן מהמסלול ביער אבל גם נחמד וקליל
מתחילים להנות מהנופים שיש לאזור הזה להציע
המסלול לא קשה לניווט, אבל כן מומלץ להעזר בmaps me ולהוריד את המפה מראש
ההגעה לבקתה קצת קשה כי אין סימון מסודר אז כן בזמן הזה שווה להסתכל במפה אבל בגדול אחרי 16 קילומטרים מגיעים לשלט Track עם חצים לשתי הצדדים, וברגע שעומדים מולו מסתובבים 180 מעלות ותראו שביל שנכנס לתוך היער, זה השביל שמגיע לבקתה
אפשר גם להעזר בריינג׳ר שנמצא בבקתה Lower caples שהוא יודע להסביר איך להגיע לבקתה הזאת

הבקתה היא בקתה שכבר לא שייכת לDoc אז התשלום אליה הוא דרך חנות בשם Small plant ועולה 25 דולר ללילה והולכת לתרומה לעמותה וצריך להשאיר פיקדון למפתח (שצריך לקחת מראש) 50$
הבקתה מאובזרת בטירוף, גז, מים, אפילו ארון עם הרבה אוכל ומשחקים שמטיילים השאירו
אין צורך להזמין הרבה זמן מראש אבל אם זה מתחבר לכם עם הרוטברן כדי כן להזמין כדי שלא יהיה בעיות

היום השני בטרק Upper Caples Hut to lack mecknzie campsite + key summit 23km
את היום הזה התחלנו בידיעה שיש לנו כ23 קילומטרים, 3 עליות די רציניות אבל הרבה נופים מטורפים
כמובן שהעליה הראשונה לא איחרה להגיע ועל הבוקר עלינו כ3-4 קילומטרים בעליה די קשה לכיוון החיבור לטרק הRouteburn התעייפנו עד שהגענו לlake howden hut שאין שם בכלל בקתה אבל יש כמה ספסלים לנוח.
ידענו מראש שנזרוק שם את התיקים ונעלה לkey summit בלי תיקים - רעיון שהתברר כמוצלח מאוד ובקיי סמיט נפתחו לנו נופים מטורפים של המון הרים מושלגים בטירוף של הפיורדלנד, באמת נקודה שלא הייתי מפספס (גם אם רק כטיול יום)
חזרנו מהקייסמיט בהיי ומרוצים והמשכנו את המסלול לכיוון הקמפסייט
הייתה עוד עליה שלא היתה כלכך קשה אבל בגלל שזה היה סוף היום והרבה ציוד על הגב זה עייף אותנו מאוד, מה שגם היו מלא שינויים בדרך בגלל מפולות מה שיצר מסלולים שצריך לטפס בתוך היער או ירידות די קיצוניות
שהוסיפו לעייפות
כמה אנשים זרקנו לנו משהו על להשתכשך באגם במקנזי כשאנחנו מגיעים, צחקנו על זה אבל ממש רצינו את הרגע הזה
הגענו סוף כל סוף אחרי הכל לבקתה במקנזיי ואמרנו לעצמנו, חייב לישון בבקתה, אנחנו צריכים לילה טוב
שאלהו את הריינגר אם יש מקום בבקתה הלילה לשלושתנו וקיבלנו תשובה חיובית ושדרגנו מהקמפסייט לבקתה במקום (ממליץ פשוט להזמין בקתה ולהימנע מזה😂)
נכנסו לאגם הקפוא ביותר שהיינו בו בחיים
ממש לטבילה ויציאה באותו הרגע
והלכנו לישון שבורים מהיום הזה אבל בבקתה

היום השלישי - Lake meknzie to Routeburn Falls Hut 11km
ללא ספק המקטע הכי יפה שיש ברוטברן
בתחילת היום עולים לגובה האלפיני של הרוטברן
ואז הנופים של הרי הפיורלנד, נהר ההוליפורד, והחוף של מרטינס ביי מבצבץ בקצה הכל בנקודה אחת, פשוט מטורף ובשבילי זה הרוטברן
היום עצמו די קליל, כשהגענו לנקודת הגובה הגבוהה ברוטברן Harris Seddle עצרנו לצהריים והחלטנו לנסות לעלות לפסגה של הconical mountain, אבל הוא היה עמוס בקרח ושלגים במסלול ועשינו אחורה פנה מאוד מהר כי לא היינו מוכנים נפשית ופיזית לטיפוס בשלג
המשכנו לבקתה שהדרך אליה הייתה פשוט מטורפת
ונכנסו כמובן גם פה למפלים, רק שהפעם הם פחות קרים ואפילו מרגיעים את הרגליים והשרירים מכל הימי ההליכה

יום הרביעי Routeburn Falls Hut to Routeburn Shelter 9km
יום קליל ביותר שכולו בירידה
לקחנו את היום באיזי מאוד, התחלנו אותו בעשר וסיימנו אותו תוך שעתיים
אבל לצערנו ההסעה שלנו הייתה ב14:15 אז היינו צריכים לחכות הרבה זמן עם הזבובי חול ובלי קליטה
לקראת סוף היום יש נקודה בנחל שאפשר להשתכשך, אנחנו לא עצרנו אבל ראינו משפחות ולא מעט אנשים ששוחים
ההסעה הגיעה אחרי שעתיים המתנה והקדמה שלנו
לקחנו את האוטו מגלנורכי וטסנו לפרגבורגר להפיג את הרעב הטרקי
בלילה הזה נסענו כבר לTe aneu וישנו שם בte anau lakeview Kiwi Holiday Park

יום 9 -
היום הזה התחיל כשלמחרת ידענו שיהיה לנו עוד טרק של ארבעה ימים - בהתחלה תכננו את ההולי פורד שהוא לא באמת אפשרי ב4 ימים אלא אם כן אתה משלם 300$ למסוק או משלם 200$ לסירה ועושה עוד יום
אז חשבנו בהמלצת חבר ללכת לריס-דארט שגם מאוד ממולץ ובהתייעצות מהירה עם הדוק הבנו שהוא עדין לא פתוח לעונה, כי יש איזה גשר שלא בנו מעל נהר שממש לא באלנו לחצות (לפי הדוק).
אז הבנו שצריך לתכנן אחרת את הימים הקרובים והחלטנו לקחת אותם ביותר איזי
באותו יום נסענו לאזור המילפורד סאונד שבדרך עצרנו בכמה נקודות מדהימות על הכביש
עשינו את הקרוז עם Mitre Peak שסגרנו דרך Bookme
שהיה ממש מוצלח
ובגלל שחשבנו לעשות את הריסדארט לפני, סגרנו לילה בקוונסטאון (5 שעות נסיעה מהקרוז שהסתיים ב6 בערב)
אז היינו צריכים לעשות נסיעה מיותרת לקווינסטאון
ישנו ב -Southern Laughter Backpackers

יום 10 -
בגלל הנסיעה הארוכה שהיה לנו חזור לטה אנו - ששם תכננו לעשות את הימים הקרובים
החלטנו לעשות רק את הLake Marian Track שהיה מוצלח בטירוף, נהנו מכל רגע
ובאמת שווה כל דקת הליכה
ישנו בTe Anau Central Backpackers

יום 11-
קיבלנו המלצה מהדוק ביום 9 לעשות את הטרק לפסגת הר הלוקסמור שהוא נחשב היום היפה בקפלר
מדובר ביום של 32 קילומטרים שאפשר לקצר עם סירה ל25 קילומטרים
החלטנו ללכת על זה עם תיקי יום
הזמנו סירה ב8:30 בהלוך
ו16:30 בחזור
זאת אומרת 8 שעות לכל הטרק הצלחנו לעשות את זה + הפסקות ב7 שעות
וזה היה אחד הטרקים המוצלחים שנהנו מהם מאוד, למרות ההעליה הארוכה
אבל ההליכה היא די קלילה אם הולכים בקצב טוב וקצת בכושר
הפסגה והנופים בדרך שם שווים הכל
ישנו בTe Anau Central Backpackers

יום 12 -
יום עם טיול פחות מוכר ולא ברור למה, נסענו בבוקר לclifden caves - מערות מטורפות בדרום האי הדרומי שהולכים בתוכם, פשוט ככה פתוח לכולם, צריך רק בגדים מתאימים שאפשר להרטיב ופנסי ראש
לא מדריך ולא תשלום, פתוח לכל מי שרוצה, אחת החוויות המצחיקות שעשינו והכיפיות
ישנו לאחר מכן אצל Warwick and Tina דרך HIT

מאונט קוק, טקאפו וואנקה

יום 13 -
יום נסיעה לאזור מאונט קוק נסענו מclifden לTwizel
בדרך עשינו עצירה קצרה בClay cliffs שהיה ממש נחמד והמשכנו לטוויזל
עיירה די קטנה שיש בה סופר וכמה מסעדות, אבל מקומות לינה די בזול וקרוב למאונט קוק, אחלה מקום לצאת ממנו לטיולי יום בהר קוק
בעיירה עצמה אין יותר מדי
ישנו ב Lake Ruataniwha holiday parkשהיה די נחמד אבל קיבלנו חדר מאוד צפוף

יום 14 -
סגרנו טיסת מסוק ומטוס שלג ונחיתה שממש רצינו לעשות הגענו לשדה תעופה אמרו לנו שזה מוזר שלא ביטלו לנו את ההזמנה כי מזג האוויר לא מאפשר
וגילנו שסגרנו לתאריך פשוט חודש אחרי והתבאסנו
אבל סגרנו משהו אחר ליום למחרת
הלכנו לנשנש משהו בעיירה של מאונט קוק ועשינו את הHooker Valley Track טרק ממש קל שמתאים גם למשפחות ולמבוגרים, כן הליכה די ארוכה 5 קילומטרים לכיוון
אבל מסלול מאוד קליל בלי הרבה שיפועים
ואז מגיעים לאגם מדהים עם קרחונים בתוכו ומסביב בהרים
מדי פעם רעשים מטורפים של מפולות וממול הר קוק המטורף והלבן
אחד הטרקים היותר מומלצים לדעתי
עברנו בחזור בחוות הדג סלמון שאפשר להאכיל שם את הדגים ולקנות סלמון ניוזילנדי שגדל בבריכות

ישנו בLake Ruataniwha holiday park

יום 15 -
קמנו בבוקר מקווים לטיסת מסוק, הגענו לשדה התעופה ושוב התבטלה הטיסה שלנו והחלטנו שלא נעשה את זה יותר
ארזנו את התיקים מהר ונסענו להתחיל את הטרק לMuller Hut שאותו תכננו לעשות חד יומי הלוך חזור
מדובר ב2000 מדרגות ואז עוד עליה די קיצונית למעלה לגובה 1800
ולא היינו כלכך חכמים אז לא שאלנו את הדוק לפני והיה מגובה 1650 היה שלג בגובה 20-30 סנטימטר שידענו על זה מראש, אבל גם היינו בערפל די כבד לאורך כך המסלול
אז החלטנו אחרי קילומטר בשלג לעצור ולחזור למטה ולא להגיע לבקתה כי גם ככה הנוף לא ישתנה
את החזור בשלג עשינו בהתגלשות בשלג (לא לנסות בבית, ובטח שלא כשיש ערפל שלא רואים את סוף המסלול)
אני כמובן הייתי שפן הנסיונות וירדתי ראשון אבל גם יצאתי הכי פחות פצוע, שני חברי חטפו מכות מאבנים
אבל בעיקר היה מצחיק בטירוף
ישנו בLake Ruataniwha holiday park

יום 16 -
נסענו לאזור לייק טקאפו ליום שכולו מנוחה
הלכנו למעיינות החמים בטקאפו ופשוט העברנו שם 5 שעות בלי לעשות כלום ורק לשבת בבריכות
טקפאו מטורפת ומומלץ לפחות לילה, כי האגם הזה שווה את זה
בעיירה אין הרבה מה לעשות, אבל ממש יפה שם
ישנו ב Lakes edge lodge שהוא הוסטל ממש נחמד.

יום 17 -
נסענו לכיוון וואנקה ששם תכננו להעביר 4 ימים
באותו יום נסענו לעשות את הRob Roy + Aspiring Hut
הרוב רוי הוא טרק של 10 קילומטרים הלוך חזור
שבסופו מגיעים לקרחון מדהים וענקי (בתקווה שמזג האוויר מאפשר לראות אותו)
הטרק הוא עליה ואז ירידה בחזור והוא טרק ממש שווה ובין אלה שהם חובה
כשהגענו לגשר חזרה המשכנו לכיוון בקתת אספירינג כדי לחוות את עמק המתוקיתוקי שהוא מדהים בטירוף
אבל בערך בחצי התעייפנו שיצא שעשינו בסוף 19 קילומטרים ביום שתכננו אותו די קליל וחזרנו לאוטו, מה גם שנהייה כבר די מאוחר.
בערב יצאנו עם כמה ישראלים, שאחד מהם פגשנו בטה אנו שבוע לפני כן.
ישנו בוואנקה בלילה הזה בbackpacker Bothy שהיה סביר .


יום 18 -
בהתחלה התכנון היה לעשות את הIstmust peak אבל באותו יום (21.11) הוא היה סגור, וגילנו שהוא נסגר ב20.11
איזה חוסר מזל 😂
עשינו במקומו את הDiamond lake + Rocky Mountain שהיה די קליל וממש נחמד, חשוב לדעת כי אנחנו הפסקנו להביא מים לטרקים בגלל שאפשר למלא בנהרות שבצד, בטרק הזה אין מאיפה למלא בבקבוק אז שווה כן להביא מים ולא להסתמך על ישראלים שפגשתם במקרה בשביל חחחח.
נסענו לאחר מכן לBlue pools שזה נקודה של מים מאוד שקופים וכחולים, ואנחנו כמובן ראינו את המילה בריכה אז באנו להיכנס (לא אדבר על זה שהמים היו בערך -30 מעלות והיה גשם ורוחות בחוץ) אבל תמיד כיף לטבול במים הנקיים בטירוף של ניוזילנד.
ישנו בלילה הזה בזולה לדוג׳ (zula lodge)שהוא הוסטל של משיחים שנותנים לינה לישראלים ל3 לילות ב10$ לילה רק לכיסוי עלויות ומקבלים חדר נוח ואת הפסיליטיס שצריך אנשים ממש נחמדים ואווירת ישראלים ממש טובה.


יום 19 -
החלטנו שצריך לעשות בוואנקה יום אטרקציות
שכללו את הpuzzling world שהוא מומלץ גם למבוגרים (בעיקר המבוך)
עשינו אותו 6 ישראלים וזה היה צחוקים ותחרות טובה
וללכת לcinema pardiso קולנוע מגניב בטירוף שיושבים בספות ואפשר להזמין מראש ארוחת צהריים ועוגיות חמות בהפסקה
ישנו בזולה

יום 20 -
החלטנו בהמלצת חברים והרבה תכנון נפשי לעשות את הRoys Peak בזריחה - להיות בפסגה בזריחה
יצאנו ב3 לפנות בוקר שב4:30 כבר יצאו אורות ראשונים
היו איתנו עוד המון אנשים ונראה שזה די מוכר לעשות את הטרק הזה בזריחה
הוא טרק של 16 קילומטרים הלוך חזור, עליה די ארוכה ומייגעת
אבל כשאתה מגיע לפסגה (חלק מוותרים ומגיעים עד הנקודות תצפית שהיא מדהימה בטירוף)
הנופים שנפתחים של כל העיר המסביב והצבעים של הזריחה, אין מילים לתאר את ההרגשה שהייתה ברגע הזה ובעיקר לא היה יותר מדי הרגשה כי בזריחה המעלות ירדו מתחת לאפס וקפאו לנו האצבעות וכל חלקי הגוף, לא היינו ממש מוכנים לקור כזה כי המזג אוויר למטה היה די טוב,
אבל הקור הזה גרם לכל הטל בהר ובפסגות מסביב לקפוא מה שיצר לוואנקה בוקר לבן ומדהים במיוחד
ואנחנו רק זכינו לראות את הנוף הזה
בקיצור מומלץ מאוד
חזרנו כמובן לישון אחרי הלילה הלבן הזה
ובערב עשינו ערב סושי כל ההישראלים בזולה.

החוף המערבי

יום 21-
אז כמובן שקשה לנו עם ימי מנוחה בלי הליכות, אז סגרנו הכל ככה שיהיה לנו הליכה של יותר מ10 קילומטרים כל יום חחחח.
אז מוואנקה נסענו ישירות לCopland טרק של יום הלוך ויום חזור לבקתת welcome flat hut שלידה יש מעיינות חמים טבעיים ושווים בטירוף.
הטרק עצמו הוא לא קשה, 16 קילומטרים די מישוריים אבל כן יש קטעים של הליכה על סלעים ובהתחלה צריך לחצות נחל שאי אפשר לצאת מזה יבש
אז ממליץ להתחיל את הטרק בשורש ואז אחרי הנחל ושים נעלים ולהתחיל את היום
ביום גשום כנראה יהיו עוד הרבה נחלים בדרך שלא ישאירו אתכם יבשים.
אבל בסוף היום מגיעים לבקתה, מעיינות חמים - שמומלץ להיכנס אליהם רק לפני השקיעה כי אחרת נלחמים בזבובי חול, למזלנו היה מבול באותו היום אז לא היה זבובי חול, אבל גם לא היו לנו בגדים יבשים.
והחזור הוא באותה הדרך

יום 22 -
סיימנו את הקופלנד והגענו לרכב,
נסענו לתצפית לראות את Fox Glacier שהיה מטורף והיתה ראות ממש טובה אליו
ולאחר מכן עשינו הליכה קצרה ב Lake Matheson שאמור ליצור השתקפות מטורפת אבל היה לנו יום עם קצת רוחות אז לא חווינו את ההשתקפות אבל עדין האזור ממש יפה.
ונסענו להוסטל שלנו בfranz Josef שם ישנו בGlow worm accommodation שזה הוסטל שמציע בערב מרק בחינם, הסעה בלימוזנה לבר היחיד בפרנץ גוסף ובבוקר ארוחת בוקר קלילה, ויש גם גקוזי בהוסטל, בקיצור כל מה שהיינו צריכים אחרי הטרק.

יום 23 -
נסענו לHokitika Gorge שזה הנחל הכי תכלת ומרשים שתראו כנראה בחיים, הצבעים בתמונה לא מסבירים כמה זה תכלת ויפה, עצירה קצרה אבל ממש מומלץ למי שעובר בחוף המערבי
בלילה ישנו אצל Bob and Sheila בGreymouth דרך HIT, זוג ממש מדהים, ממליץ ממש עליהם

יום 24 -
התכנון המקורי היה לעשות בבוקר את Avalanche Peak בArthurs Pass, אבל כשהגענו בבוקר לשם גילנו שיש 24 סנטימטרים של שלגים שירדו לילה קודם לכן והראות לא משהו (המאחורה של הראש כמו הזכיר את הטרק של הMuller hut) אז החלטנו לדחות את הטרק הזה ולבוא מהצד השני כשנהיה בחוף המזרחי
חזרנו לחוף המערבי ועשינו שם כמה נקודות
‏Motukiekie Beach Walk שיש סלעים נחמדים ליד החוף
‏Pancake Rocks Lookout שממש הזכיר לנו נקודות באוסטרליה
‏Truman track הליכה קצרה בתוך היער ואז נפתח חוף יפה
ונסענו לראות אריות ים בSeal Colony Tauranga Bay ליד ווסטפורט, שבאמת יש שם המון אריות ים,
משם המשכנו לכיוון Nelson lakes, ישנו בעיירה קרובה בשם Murchison בהוסטל The lazy cow שנתן לנו להרגיש באמת כמו בבית, עם חדרים די נוחים ואווירה משפחתית.

צפון האי הדרומי

יום 25-26 Angelus Hut Track
שאלנו את הדוק בבוקר אם אפשר לעשות את הטרק הזה, אמרו בגדול שכן ומזג האוויר מאפשר.
לקחנו את המסלול של הRidge שעולים מהר למעלה ואז את רובו הולכים בגובה אלפיני - תתכוננו להרבה רוחות.
אחרי עליה רצחנית של 1000 מטרים ב2 קילומטרים
גילנו שיש שלג לאורך המסלול אבל הלכנו עד הסוף (בכל זאת יש לנו מקום בבקתה).
וזה הפך את הטרק הזה אולי לקשה יותר אבל ליפה הרבה יותר.
היה לנו שלג טרי ולא קרח שזה היה די בסדר
ההליכה בטרק די קשה כי זה המון הליכה על סלעים וצוקים שלפעמים קצת נראים מסוכנים, פשוט צריך לעשות את הטרק בזהירות ולא לרוץ אותו במהירות והכל יהיה בסדר.
ואז אחרי 10 קילומטרים אתה מגיע לנקודה שבה אתה רואה את הבקתה,
בין שני אגמים שהכל מסביב מכוסה שלג יש בקתה קטנה וכנראה המקום היפה ביותר שישנו בו בחיים
למרות שהיינו צריכים לרדת בשלג לאגם כדי להביא מים כי לא היה בבקתה
עדין החוויה הייתה מטורפת
בבוקר גילינו שהשלג הפך לקרח, אז לא לקחנו סיכונים מיותרים והלכנו חזרה דרך הsparegrass שהמסלול ישר יורד לגובה נמוך ואז ממשיך בתוך היער לצידו של ההר.
זה הוסיף עוד קילומטר אבל הוריד את רמת הסיכון ל0,
כן יש לא מעט נחלים שצריך לעבור אבל המסלול עצמו די קליל.
ביום השני כשסיימנו נסענו לישון בTakaka
בYHA golden Bay שאני ממליץ עליו מאוד, פגשנו שם עוד ישראלים ויצאנו איתם לבירה בThe Roots (שזה הבר השכונתי שלנו בבאר שבע אז זה היה מאוד נחמד)

יום 27 -
זהו יום שהוקדש כולו לצפון מערב של האי הדרומי
נסענו בבוקר לWharariki Beach שמוכר מאוד כי אחד משומרי המסך המוכרים של מיקרוסופט צולמו שם
ואני בתור חנון מחשבים ממש התלהבתי, ראינו גם במערה שממנה מצלמים את התמונות אריה ים שלא היה אכפת לו מבני אדם.
משם נסענו ל2 מעיינות שקופים ונחמדים בטירוף (הליכות קצרות מאוד) Te Waikoropupu Springs וThe Riuwaka Resurgence שהשני מבינהם הוא השני השקוף בעולם לפי הניוזילנדים (הראשון הוא הBlue lake בנלסון לייקס שיש אליו הרבה טרקים)
נסענו משם לישון בMārahau בThe Barn Cabins & Camp
לקראת הAbel Tasman Track

יום 28-29 Abel Tasman Great Walk
היום הראשון מבMārahau ל Bark Bay Hut
יום של 18 קילומטרים קלילים מאוד ודי מישוריים (סיימנו את הכל ב4 שעות)
שבדרך יש את המעבר בTorrent Bay שצריך להתחשב בזמני השפל לפני שיוצאים לדרך חלון השפל שלנו היה מ11:00-13:30 ככה שזה היה בול בצהריים ונוח במיוחד אז לא היינו צריכים לקום ממש מוקדם או לצאת מאוד מאוחר בשביל להספיק לשפל
הגענו מוקדם יחסית לבקתה ואפילו הייתה מספיק שמש שתגרום לנו להיכנס לים

היום השני מBark Bay Hut לTōtaranui
Beach
יום של 20 קילומטרים שהיו אמורים להיות די קלים אבל בגלל השטפונות וההצפות שפקדו את האזור הזה המסלול מאוד השתנה ויצר המון עליות תלולות וירידות תלולות במקום מסלול מישורי מאוד וקליל
לא ידענו את זה מראש אז מאוד הופתענו מהשינוי מסלול
אבל זה לדעתנו היה החלק היותר יפה של האבל טסמן מהבקתה עד Awaroa
עשינו את כל היום ב5 שעות והגענו לwater taxi ב לTōtaranui (התחנה האחרונה של הווטר טקסי) שהחזירה אותנו לרכב במרהאו
את הלילה של היום השני עשינו בנלסון בYHA שהוא גם די מומלץ (בכללי כל הYHA הם באיכות ואיבזור מעולים)

יום 30-32 - מנוחההה
נסענו לDavid and Nicky מחיבורים שגרים ליד הFrench Pass שזה ברצועות חוף שבצפון האי הדרומי
ויש להם פשוט בית נופש, חוף פרטי, גקוזי, קייאקים ובקתה פרטית למטיילים ישראלים והם פשוט זוג מדהים שכל מה שהם רוצים זה לעשות כיף לישראלים
יצאנן לדוג פעמיים עם דיויד שזאת הייתה החווית דייג הראשונה של כולנו והכנתי להם ארוחה מהדגים שהבאנו מהים.
בקיצור ריזורט חלומי בכמעט חינם (השארנו 10$ לילה לכל אחד לכיסוי עלויות) וכל זה רק כי אנחנו ישראלים ויהודים.
ממליץ לכולם לעבור שם לפחות ל3 ימים (אם מזג האוויר שמשי וטוב)

יום 33 -
נפרדנו מדיויד וניקי לשלום ונסענו לאזור Blenheim
די מיהרנו כי רצינו להספיק לעיר ולעשות את הסיור יקבים באופניים
הגענו לבלנהים בצהריים המאחורים, עשינו צק אין מהיר בJack's Backpackers (שעולה רק 25$ ללילה)
רצנו מהר לקחת אופניים כדי להספיק לטעימות ביקבים שהרוב נסגר ב16:00
לאחר 10 דקות של נסיעה באופניים לתומר היה פנצר מבאס באופניים ונאלצנו לחזור ולא היה מספיק זמן לעשות שוב פעם את הנסיעה הזאת
אז ויתרנו על החלק הזה, אבל ממש שווה להקדיש לזה יום ועדיף לא לנהוג ברכב שיכורים כי באזור יש המון משטרות שעושות בדיקות ינשוף.

יום 34 -
תכננו לעשות את Queen Charlotte Track אבל חד יומי, המקטע הארוך של הקווין שארלוט שהוא גם נחשב היפה ביותר
התכנון הראשוני היה לשים את האוטו בTorea Bay לקחת water taxi ל Bay Of Many Coves ולהתחיל משם ולחזור לרכב
יצאנו מוקדם בבוקר וגילינו שהכביש שמקביל לטרק סגור ואי אפשר להגיע לשם עם האוטו
נסענו מהר לפיקטון שמשם יוצאות המוניות ותפסנו מונית לתחילת המסלול ונאלצנו לשלם למונית נוספת (בסכום של 110$ הלוך חזור כל אחד) בדיעבד לא היינו עושים את הטרק במחיר הזה אבל כבר היינו שם
גילנו שאי אפשר לעשות את הטרק מBay Of Many Coves למרות שיש שם שביל מסומן, כי זה שטח פרטי של ריזורט אז החברה של הווטר טקסי ביקשה בשבילנו את האישור לעבור שם.
ואז כשהגענו לשם הבנו למה עדיף לא להמציא מסלולים
*השורות הבאות הם לא הגזמה*
עלינו עליה בזווית שלא ראינו כל הטרקים הקודמים (אנחנו מעריכים 25-30 מעלות של דרך) הרגלים שלנו שרפו בטירוף כמו שהם בחיים לא שרפו ובאמת נרדמו לנו הרגליים,
אבל אז הגענו לטרק עצמו והוא היה טיול בפרק ברמה שאפשר לעשות אותו עם עגלה.
ככה שאת כל ה16 קילומטרים סיימנו ב3 שעות, ששעה מתוכם הייתה העליה הנוראית.
הטרק באמת די יפה, אבל כן ראינו את הנופים האלה בדרך לניקי ודיויד, וגם העלות של המוניות לא באמת היה שווה את זה ליום אחד.
הגענו חזרה לרכב, נסענו לעוד לילה בבלנהיים בJack's Backpackers 25$ לא נשאר?

החוף המזרחי

יום 35 -
יום שהוקדש לנסיעה לקאיקורה שהעיקרון היה כן לנסות את אחת האטרקציות שהעיר מציאה (דולפינים בעיקר כי לוותנים ראינו באוסטרליה)
אבל מזג האוויר לא היה מעודד
בדרך עצרנו בOhau Point Lookout שיש שם מליונים של כלבי ים די פעילים
קאיקורה עצמה לא הייתה עיירה כלכך מרגשת אבל גם בעיקר כי לא עשינו את האטרקציות של העיר
ישנו ב Alpine-Pacific Holiday Park שהיה ממש נחמד ואפילו היה גקוזי

יום 36 -
בבוקר בגלל בלתם נסענו לקרייסצארצ וזרקנו את הרכב של איתמר (ההישראלי שפגשנו בטה אנו בתחיל הטיול) שטייל איתנו ונסענו משם לHanmer Springs Hot Pools - סגרנו כרטיסים דרך בוקמי
מעיינות חמים מטורפים עם המון בריכות ומגלשות שלא מביישות פארק מים.
העברנו שם כמה שעות אבל אפשר לגמרי להיות שם יום שלם.
משם נסענו לעשות צק אין בקרייסצארצ בUrbanz accommodation שהוא הוסטל נחמד אבל יש יותר זולים ממנו קרובים לעיר
עשינו את סעודת שישי אצל דור ומרים בבית חבד עם עוד המון ישראלי

יום 36 -
בבוקר קמנו לראות את המונדיאל באווירה ארגנטינאית באחד הברים המקומים ב8 בבוקר
לצערנו המשחק הדרדר להארכה ופנדלים ככה שסיימנו רק ב11:30
משם נסענו להשלים את החלק החסר הAvalanche Peak והטרק האחרון לטיול הזה
טרק של 7 קילומטרים הלוך וחזור דרך הscoot track שזאת הדרך המומלצת לפי הדוק
היה לנו שמש מטורפת רוב הדרך ובלי שלג על המסלול
לקראת הפסגה התחילו לרדת טיפות וקיבלנו קשת בענן ענקית מאחורינו הכי גדולה שראינו בחיים
והגענו לפסגה והייתה שמחה ענקית כי זה היה הטרק האחרון שלי ושל תומר וגם היה נוף מטורף ופתוח לכל אזור הArthurs pass (איתמר ויאיר שטיילנו איתנו לא הבינו את השמחה)
ובאותו הרגע שדרכנו בפסגה (למרות שידענו שאם תהייה הארכה במשחק בבוקר נפגוש את זה)
מבול של ברד כואב
אז פשוט רצנו למטה עד שזה הפסיק וחזרנו לקצת רגיל.
סיימנו את הכל תוך 3 וחצי שעות.
נסענו חזרה לקרייסצארצ וישנו אצל Mike And Catherine דרך HIT שנותנים לך בקתה פרטית בבית שלהם
וקטרין חמודה בטירוף ומבינה המון בישראל ובכללי במה שקורה בישראל שזה היה ממש נחמד לצערנו הגענו מאוחר ועזבנו מוקדם אבל בהחלט היינו נשארים לעוד כמה לילות אם היינו יודעים מראש.

יום 37 -
התחלנו נסיעה דרומה לכיוון כללי של קווינסטאון.
שאלתי באוטו את שלו ותומר מה הם עוד לא הספיקו לעשות בניוזילנד,
תומר אמר שהוא לא הספיק ללטף כבשה (ראינו מלא והם תמיד ברחו)
אז חיפשנו חווה, או מיני גן חיות כדי לראות כבשים
ומחיפוש בגוגל הגענו לWarwickz Farm
מקום פרטי וקטן עם המון חיות - אלפקות, חמורים, כבשים, חזירים, ארנבים, מלא ציפורים מכל העולם והמון סיפורים.
שם פגשנו את בעל החווה ששאלנו אותו אם יש סיור והוא היה ממש מופתע כי בדרך כלל מזמינים מראש אצלו.
והוא אמר יאלה בואו 15$ לראש ואני אעשה לכם סיור
אז האכלנו וליטפנו אלפקות וכבשים כמו שתומר רצה אבל יצא לנו לשמוע על המון סיפורים והמון חיות מגניבות שיש אצלו בחווה כמו ציפורים מדרום אמריקה או ארנב שנחשב לנדיר מאוד.
ונוסיף את זה שהוא היה בישראל בשנות ה80 והתנדב בקיבוץ.
אחרי החוויה המאוד מפתיעה שקיבלנו המשכנו לכיוון Timaru שהיא עיירה קטנה בלי יותר מדי אבל כן יש שם אפשרות לצפות בפינגווים כחולים קטניםבמזח בחינם.
אז יצאנו אחרי השקיעה לראות את החיה החמודה הזאת וישנו בTop10 בטימרו.

יום 38 -
המשיך בעוד נסיעות דרומה הפעם לכיוון Dunedin
שם קיבלנו המלצה מאיתמר לעשות את הסיור והטעימות במבשלה של Speight's Brewery
היה סיור די משעמם בעיקר כי האוצר מילים של עולם בישול הבירה הוא לא משהו שאנחנו מכירים ובטח שלא באנגלית.
אבל אז הגיעו הטעימות וגילנו בירות נפלאות של המבשלה הזאת ולצערנו זה קרה יומיים לפני שלא נראה לעולם את הבירות האלה
אבל זה בהחלט שווה את ה28 דולר ששילמנו דרך בוקמי.
ישנו בManor House Backpackers - TBG שהוא הוסטל זול בטירוף (18$ ללילה בחדר של 6) הוא הוסטל קצת מוזר (בעיקר האוכלסייה שנמצאת בו) אבל המחיר די מפצה על זה.

יום 39 -
נסיעה לקווינסטאון בעיקר להתארגנויות לפני הטיסה חזרה הביתה
ישנו בReavers Lodge שזה הכי זול ונוח שמצאנו, החדר היה חדר לשלוש עם מקלחת פרטית (שלא היה לנו כל ניוזילנד) אז זה היה די נחמד ״להתפנק״
בלילה יצאנו ל1876 שהוא בר די זול ונחמד בקווינסטאון שלא הכרנו בימים שהיינו קודם.

יום 40 - יום טיסהה

טיפים

• כמו שרשמתי בתכנון, סגרנו המון דברים מראש מה שהפך את הטיול בניוזילנד לחתונה קתולית עם המסלול שבנינו, כן הייתה לנו גמישות קלה בחלק מהזמן אבל לרוב היינו די מקובעים, החוסר בגמישות מוזיל את העלויות בטירוף ומאפשר לסגור את הרוב מראש וגם את הטרקים והבקתות העמוסות בעונה אבל אם אתם מטיילים לבד אפשר להיות יותר גמישים לפחות עם הטרקים כי אפשר כמעט תמיד למצוא ביטולים בבקתות כמה ימים לפני. גמישות זה נוח אבל מייקר קצת את הטיול.
• מחירים כללים ליטר דלק בממוצע בזמן שאנחנו היינו 2.5 דולר לליטר 91 הדיזל יותר זול מהבנזין! ככה שאם יש התלבטות בקניית רכב שווה לקנות דיזל. ארוחת צהריים במסעדה סבירה - 15-25 דולר רק למנה ללא שתיה בירה - 9-14 לפיינט מהחבית (כמעט חצי) הוסטלים לרוב בין 30-45 דולר לאדם בחדר של 4
• אפלקציות שעזרו All trails כל השבילים בניוזילנד כולל מפות גבהים Maps.me לא הכי מדויק אבל מאפשר להוריד את המפות אופלניין ולעשות ניווט בטרקים Gaspy - בדיקת מחירי דלק יש גם מפה Google maps כמובן לניווט
• טיפים של אלופים כמו שקראתם, בקושי דיברתי על מזג האוויר ובקושי היה נראה שביטלנו משהו בגללו - חוץ מהאבלנצ פיק שדחינו מזג האוויר יכול להיות מדהים אבל גם יכול להיות גשום למשך חודש. צריך לדעת להתמודד עם זה (כמובן בלי לסכן את עצמכם) לקנות מעיל גשם איכותי וציוד נגד מים ולצאת לטייל גם בגשם - לפחות במסלולים שהעננים לא יהרסו לכם את הנוף. זה מה שהיה טוב אצלנו שלא נתנו לגשם להרוס לנו את הימים או להשבית אותנו לגמרי. מה גם שאפשר לדעת בערך לאותו שבוע מה יהיה מזג האוויר אז למשל לוואנקה תכננו שהיום הגרוע ביותר יהיה היום של האטרקציות בתוך העיר ולא הטרקים וזה יצא לנו טוב. לעומת זאת - תמיד להתייעץ עם הDOC לגבי מזג אוויר במיוחד במסלולים שעוברים את הגובה האלפיני, כי זה יכול להיות מסכן חיים אם אין את הציוד המתאים להתמודד עם שלג או קרח במסלול.
• גם אם לא תפסתם או הזמנתם בזמן את הגרייטווקס יש המון דרכים לעשות חד יומי, או לעשות טרקים מדהימים לא פחות שהם לא גרייטווקס.
• HIT וChiborim זה חלק מדהים בטיול, אבל ממליץ לקרוא לפני מה זה משיחים ויהודים משיחים כדי להבין למה מגיע לנו כל הטוב הזה ולמה הם שואלים אותנו מי זה המשיח.
• הבשר בקר בניוזילנד ממש טוב, אז כן שווה לקנות ולבשל אותו לעומת זאת הכבש בניוזילנד ממש גרוע כי את הכבש האיכותי מייצאים החוצה לעולם ככה שנשאר רק הכבש באיכות נמוכה.
• כל המסלולים שרשמתי לדעתי הם מסלולי חובה - חוץ מהקווין שארלוט לא הייתי מוותר על שום קילומטר שעשינו בטיול הזה ואולי הייתי מוסיף קצת אם היה יותר זמן.

קישורים חיצוניים

• כל הנקודות בגוגל מאפס