MASSIVE TRAIL נורווגיה

כללי

נורווגיה למטיילים:
בפתח דברינו חשוב לומר שהתפעלנו מתשתית הטיול שקיימת שם. נורווגיה בעצם מרושתת באינספור שבילים ומסלולים, כאשר כמעט בכל כל יום מגיעים לבקתה שאפשר לישון בה. בנוסף קיימים אתרים ואפליקציות עם מידע מפורט ביותר על כל מסלול, כולל מפות ומידע על כל הבקתות. השבילים שהלכנו בהם מסומנים ברמה גבוהה (למעט נקודות מסויימות), הסימון בכל המסלולים הוא T בצבע אדום, ובפיצולים יש שלטי עץ בולטים המורים לכיוון הבקתות הקרובות.
בנוסף לפחות אחת לכמה ימים מגיעים לעיירה שקיימת בה תחבורה ציבורית, כך שאפשר באמצע טיול לחתוך/להצטרף.
חשוב לציין כי מותר לישון באוהל בכל מקום בנורווגיה (אם אתם ליד בקתה צריך להתרחק כמה מאות מטרים), מה שיכול להפוך את הטיול לזול מאוד.
לסיכום, תשתית נוחה מאוד לכל סוג טיול שתבחרו- טיול עם רכב ומסלולי יום, מסלולים לכמה ימים או טרק ארוך. אנחנו בחרנו בטרק עם מסלול ספציפי, אך לאורך הדרך פגשנו המון אנשים שפשוט בנו לעצמם את המסלול.

DNT:
ה-DNT הוא כמו החברה להגנת הטבע או רשות הטבע והגנים של נורווגיה.
ניתן ומומלץ לעשות חברות בDNT. מחיר החברות משתנה בין ילדים (3-18), צעירים (18-26) ומבוגרים. לצירים המחיר 330 קרונות. החברות מעניקה לך הנחות משמעותיות במחירי הלינה בבקתות, ונותנת לך מפתח לבקתות הלא מאויישות (הסבר בהמשך).
את החברות ניתן לעשות באינטרנט או בסניפי DNT, אך בכל מקרה צריך להגיע פיזית לחנות בכדי לקבל מפתח.
החברה מפעילה 3 סוגי בקתות בהן אפשר להתארח בסוף כל יום:
בקתה מאויישת- בבקתה זו קיים צוות המפעיל אותה והיא מתפקדת ממש כמו מלון עם אפשרות לארוחות בוקר וערב, חדר ייבוש לבגדים ברוב המקרים, שירותים ומקלתחות. מחיר לינה בבקתה מאויישת לחבר צעיר הוא 120 קרונות (40 שח),
בקתה בשירות עצמי- בקתות אלו נעולות במנעול ובדרך כלל נמצאות באזורים יחסית מנותקים. הרבה פעמים לא היה בהם חשמל ומים זורמים. עם זאת, בקתות אלו נמצאות תמיד ליד אגם קרוב, כך שאפשר להביא בדליים מהאגם הקרוב. בנוסף, בבקתות אלה יש מעין חדר מזווה, שבו יש אוכל יבש או משומר מכל הסוגים- מאורז ופסטה, דרך קוואקר, עוגיות, קרקרים, פירות יבשים, טונה ועוד הרבה. כלומר, הן מצויידות היטב באוכל שניתן להכין ולקחת לטיול, או פשוט לבשל בבקתה. המחיר לחבר צעיר הוא 150 קרונות, והאוכל יקר יחסית. את התשלום ניתן לבצע באפליקציה, בגדול סומכים על המטיילים.
בקתה "ריקה"- לא יצא לנו להיות בכזו, אבל בגדול זה בקתה ללא אנשי צוות וללא אוכל להכנה, וככל הנראה גם היא נעולה

מזג אוויר-
העונה הטובה לטייל בנורווגיה הן יולי-אוגוסט. עם זאת חשוב לומר שמזג האוויר הפכפך ביותר. בטיול היו לנו ימים שמשיים מעטים, ובשאר ירד גשם כל יום, לפעמים במשך יום שלם ושעולים לגובה של 1500 מ' אפשר גם להיתקל גם בשלג שיורד, לכן חשוב לבוא מצויידים היטב, ועיקר לדעת את זה ולא להתבאס כי הרבה מהימים אפרוריים. רק כדי להבהיר, בשבוע הראשון של הטיול הטמפ' הממוצעות היו סביב 10 מעלות ובפחות, ובימים הגרועים הגיע גם ל-4 מעלות בשעה החמה ביותר ביום.

הקדמה

נחתנו באוסלו ביום חמישי אחה"צ, ותכננו לצאת באותו יום כבר באוטובוס לילה לתחילת המסלול, לאחר מעבר בחנות של ה-DNT, כדי לאסוף שם מפתח מאסטר לכל הבקתות הלא מאויישות למיניהן ולקנות גז. בפועל, כשנחתנו גילינו שהתיק של מתן לא הגיע לנורווגיה (בדיוק במשבר המזוודות הגדול שהיה בעולם), ולא נמצא. משם היינו צריכים לקבל החלטה- ולבסוף החלטנו לישון באוסלו את הלילה, להצטייד למחרת ולהמתין לתיק בתקווה שיגיע. התיק לא הגיע ביום למחרת, ומשם התפצלנו- תומר יצא לטרק כיוון שבתכנון הוא בא רק לשבוע ולא לכל הזמן המתוכנן (שבועיים וחצי). מתן חיכה בנינתיים באוסלו לתיק בתקווה שיגיע, מה שקרה לאחר 4 ימי המתנה. חשוב לציין שבדיעבד, הלינה באוסלו הייתה כדאית בכל מקרה, היינו פחות לחוצים בזמן להצטייד לקראת היציאה, והסניף של ה-DNT שבו אפשר להצטייד בצורה הטובה ביותר, נסגר מוקדם יותר מהשני עליו בנינו. מכאן, ממליצים שאת ההצטיידות וקבלת המפתחות שלכם תעשו בסניף שנמצא יחסית במרכז העיר, לא רחוק מתחנת הרכבת והתחנה המרכזית, ולא הסניף שבנמל.

יום 1: אוסלו- לבקתת Sota Sæter

ת: היום הראשון היה יום ההגעה לתחילת הטרק. הוא התחיל בתחנת הרכבת של אוסלו, משם לקחתי רכבת ללילהאמר. משם לקחנו אוטובוס שמגיע עד העיירה Dønfoss. האוטובוס לוקח כמעט 5 שעות (עלה רק 10 קרונות נורווגיות (3 שקלים) בגלל שהיה דיל לחודש יולי). המרחק מהעיירה לבקתה הוא כ-27 ק"מ של הליכה פשוטה, לכן אם מגיעים בבוקר זה אפשרי לקחת את זה כיום טיול אם כי זה יום די משעמם. אפשרות נוספת שעומדת לרשותכם היא "מוניתובוס"- אוטובוס שמגיע לשם רק בהזמנה מיוחד, לא יודע לומר כמה עולה.
התחבורה הציבורית בנורווגיה לא זולה בכלל, בערך כמו בישראל. יש המון אתרים בהם אפשר להיעזר כדי להשתמש בתחבורה ולקבל מושג מחירים ומסלולים.
אני בחרתי באופציה האחרונה של טרמפים. מסתבר שזה פחות נהוג בנורווגיה, אבל בכל יש אנשים טובים שהביאו אותי עד לבתקה הראשונה.
כשהגעתי לבקתה גיליתי שמתקיים שם פסטיבל גאווה- ובמזל נשארה מיטה אחת פנויה.

יום 2: Sota Sæter - Nørstedalseter (24 ק"מ, 9.5 שעות הליכה רצופה ללא עצירות)

ת: הטרק מתחיל בשניים מהימים היותר קשים בטיול.
היום הראשון מתחיל בטיפוס די תלול של כ 800 מ' גובה. כבכר מהרגע הראשון התחיל לטפטף גשם קל. ככל שעולים נהיה קר יותר, בחלקים מסויימים (לכל אורך המסלול) יש קטעים ארוכים בהם הולכים בשלג. לרוב ניתן לראות את הסימונים (T בצבע אדום) אך כשיש ערפל כבד זה רגעים שזה בלתי אפשרי. במקרה הזה הסתמכתי על עקבות שראיתי בשלג.
לאחר הפס מתחילים בירידה לא פשוטה לכיוון אגם. ירידה של סלעים ובולדרים די מחליקים, מה שהופכים את המסלול למאתגר ביותר. גם ההליכה ליד האגם מאתגר, אם כי פחות קשה מהירידה.
כשמגיעים לסוף האגם הדרך הופכת לדרך קלה להליכה של כמה ק"מ עד ההגעה לבקתה.

יום 3: Nørstedalseter - Sognefjellshytta (25 ק"מ כ-10 שעות)

ת: לטעמי היום היפה במסלול!!
הבוקר היה אפרורי. היום מתחיל במגמת עלייה ארוכה אך מתונה, ככל שעלינו והיום התקדם השמיים התבהרו ונגלה הנוף המהפנט. בסוף 8 ק"מ של עלייה הגענו לנקות תצפית מרהיבה! משם ירדנו באינספור שלוגיות, קטנות או גדולות. בשלב הזה, כמו כמה נקודות נוספות בטיול היה חלק עם סימון ממש לא טוב, לכן השימוש באפליקציה פה נוח ביותר!! משם עוד עליה לרכס וממנו ירידה לבתקתת Sognefjellshytta. יש לציין כי זו בקתה פרטית ולכן המחיר שלה בהתאם (200 שח ללילה בחדר פרטי עם ארוחת בוקר)

יום 4: Sognefjellshytta- Skogadalsbøen (14 ק"מ)

ת: היום הזה הוא לא חלק מהמסלול המקורי, כלומר קיצור דרך שביצענו בשל אילוצי זמן. במסלול המקורי לוקח להגיע ל Skogadalsbøen יומיים, כאשר ביום הראשון יש הליכה על קרחון עם מדריך ולינה בסוף הקרחון, והיום השני מהבקתה שאחרי הקרחון ל Skogadalsbøen. בצער אני אומר שהיינו צריכים לקצר.
היום הזה מהימים הקצרים והקלים. מזג האוויר היה יפה והיום כולו בירידה, למעט שני הקליומטרים האחרונים. מתחילים בהליכה על אותו קו גובה, ושלב מסויים מתחילים לרדת לכיוון עמק עצום שגם בו הולכים כמה ק"מ עד לעלייה קצרה לכיוון הבקתה. כאן לראשונה במסלול נתקלתי ב'צמחיה רצינית יותר עם עצים ושיחים.

יום 5: Skogadalsbøen - Fondsbu (24 ק"מ, כ10 שעות הליכה), ו-Fondsbu-Høgbrotet (11 ק"מ, 5 שעות הליכה)

ת: היום התחיל בעלייה די תלולה ביער שבסופה הגעתי לנחל רחב ידיים. ההליכה בנחל ברובה לא פשוטה עם סלעים ובולדרים מחליקים, סופו של הנחל בעלייה תלולה עד לפס. משם ירידה לאגם שגם ההליכה לצידו לא קלה. בשלב זה התחיל גשם שליווה אותי עד סוף היום. בסוף האגם עולים לרכס נוסף, עוברים בין אגמים ושלוגיות ובסוף היום יורדים למטה אל הכפר.


במקביל, בסוף אותו יום סוף סוף נפגשנו, לאחר שהתיק של מתן נמצא לבסוף.

מ: הלוך חזור Fondsbu-Høgbrotet
אז באותו היום סוף-סוף התחלתי לטייל. לאחר שהתיק הגיע אליי הצלחתי במזל ליצור קשר עם תומר וקבענו שניפגש באותו ערב ב-Fondsbu, דבר שהסתדר טוב מבחינת הזמנים והיכולת שלי להגיע לשם בתחב"צ. אז התקדמתי לכיוון הבקתה ובאותו בוקר לקחתי "מוניתובוס" למקום. מתוך הבנה שאני יכול להגיע למקום רק בשעות הצהריים, תכננתי לעשות מסלול שמצאתי באפליקצייה של ה-UT.NO, שאורכו כ-11 ק"מ, ומטרתו טיפוס על פסגת ה-Høgbrotet, בגובה של 1630 מ'.
אז יצאתי מהבקתה, והתחלתי לטפס, בשביל המסומן ב-T. בתחילה הדרך עוברת במעין עיירת קיץ (אם אפשר לקרוא למה שיש להם שם קיץ) שנמצאת למרגלות האגם הסמוך לבקתת Fondsbu. לאחר כעשרים דקות-חצי שעה של הליכה, עוזבים את העיירה והולכים סמוך לנחל שאותו מזין מפל גדול ועצמתי, הזורם מהפסגות. ההליכה בשלב הזה בוצית למדי, ואפילו הקרשים המונחים באיזור שאמורים לעזור לא לטבוע ב"ביצות", לא לגמרי עושים את העבודה. לאחר כמה זמן, מגיעים לגשר. בנקודה זו, ע"פ סיפור הדרך, ירדתי מהשביל המסומן ועברתי לטפס צפון מזרחה במקום צפון מערבה. בשלב זה, הדרך הנוחה ביותר להמשיך להגיע לפסגה היא בעקבות הרוג'ומים ועמודי העץ שנמצאים באיזור, ולא בצמוד לנחל!!! גיליתי זאת רק לאחר שטיפסתי כבר, טעות שעלתה לי בהליכה קשה הרבה יותר. לאחר שסיימתי את שלב הטיפוס המסיבי, הגעתי לאיזור שכבר היה מושלג. שם פגשתי בצמד חברים שעובדים באחת הבקתות של ה-DNT, בחור סלובקי ובחורה נורווגית, איתם המשכתי לטייל עד סוף היום. משם ההליכה לפסגת ההר המדובר כבר הייתה קלה הרבה יותר, אך מסומנת בצורה לא ברורה, ודרשה הליכה בשלג. לבסוף כשהגענו לפסגה, פגשנו בנוף מהמם (שנגלה כמובן לאורך כל הדרך, אך היה בשיאו בפסגה), ובתיבת Hall of Fame, שבה חוברת שאפשר להוסיף את שמך לרשימה. לאחר זמן מה למנוחה קפואה בפסגה, ירדנו בדרך ה"טובה" אך עדיין התלולה מאוד בחזרה לבקתה, שם פגשתי את תומר סוף-סוף בסוף היום.

ישנו בלילה הנ"ל בבקתת Fondsbu, בקתה נוחה מאוד בשירות מלא. מתפקדת ממש כמו בית מלון.

יום 6: Fondsbu-Slettningsbu, (22.5 ק"מ, 10 שעות)

אז סוף סוף, התחלנו לטייל ביחד. יצאנו בבוקר מהבקתה לכיוון דרום מערב, אל עבר אגם Tyin. באגם זה מסתבר שיש דגים מיוחדים שאפשר לדוג אותם רק בחודשי הקיץ, והם עוברים תהליך שימור מיוחד לאורך הסתיו והחורף, ובסופו נמכרים במחיר גבוה. ההליכה בתחילה הייתה נוחה עם מזג אוויר נעים יחסית (8-9 מעלות) ושמשי, ועצרנו לארוחת בוקר על גדות האגם. המשך ההליכה, בצידו המערבי של האגם, הולכת ומסתבכת- תוואי הליכה מתרחק מגדות האגם, עולים בגובה, והדרך בוצית ולא נוחה. בנוסף, הסימון לא ברור בחלק מהדרך. בשלב זה התחיל לרדת עלינו גשם לפרקים. לאחר כמה ק"מ הדרך מתחילה לחזור לאגם. רגע לפני הפגישה חזרה עם גדות האגם, עצרנו לארוחת צהריים בספסל שהוצב במקום שמשקיף על נוף יפהפה של כל המרחב. פגשנו בנקודה זו זוג נורווגי שעשה גם הוא את הטרק, עם שני הכלבים שלהם (!!!!!). את הזוג המשכנו לפגוש כל יום כמעט עד סוף הטרק.
לאחר המנוחה, הלכנו בצמוד לאגם, בדרך שחלקה הייתה בוצית בטירוף, וחלקה סלעית מאוד. הקטע הזה היה קשה מאוד, ובטח לא הוסיף כשהתחיל לרדת עלינו גשם חזק לאורך רוב ההליכה. היו שם קרשים שהונחו על האדמה כדי למנוע מלשקוע בבוץ, אך גם הם לא לגמרי עזרו כי השלוליות והבוץ היו עמוקים מדי.
לאחר כמה ק"מ, סיימנו את ההליכה לצד האגם, והתחלנו את הטיפוס לכיוון הבקתה שלנו. בשלב זה מזג האוויר התחיל להתקרר משמעותית, והעלייה הייתה לא נעימה. לבסוף, גם לאחר פספוס של סימון שביל, הגענו לבקתה הלא מאויישת, Slettningsbu. כאמור, בבקתה זו היה גז ומחסן אוכל ועצים לחימום, אך ללא תשתית חשמל או מים זורמים.
היום הזה היה קשה, גם בשל תוואי הליכה לא קל ולא תמיד מסומן טוב (היום הכי פחות מסומן לאורך כל הטרק), וגם בשל מזג האוויר הקשה. היינו סחוטים מעייפות בסוף היום.

יום 7: Slettningsbu-Sulebu (16.5 ק"מ, 6.5 שעות)

לאחר היום הקודם הקשה, נזקקנו למנוחה ארוכה. מה גם שמזג האוויר היה קר מאוד בבוקר, אז הרשנו לעצמנו לצאת בשעה יחסית מאוחרת לאחר ארוחת בוקר בבקתה. הסימונים ביציאה מהבקתה לא הכי ברורים, והתקשינו למצוא בהתחלה את המסלול הנכון בשל כך, וגם בשל הערפל היחסי ששרר. לאחר שעלינו על הדרך הנכונה, הדרך הפכה לנוחה יחסית, בטח בהשוואה ליום הקודם. פגשנו עוד פעם באגמים, ובמשטחים מכוסי שלג. לאחר כ-9 ק"מ, התחלנו לרדת בגובה, ואז גם נגלה לעינינו נוף ירוק יותר, והאדמה הייתה מכוסה צמחייה כבר. המשכנו לרדת בגובה בצורה משמעותית בגובה (עד להגעה לגובה של כ-1,00 מ' מפ"י) במורד נחל עד שהגענו לכביש, אותו חצינו, ולאחריו עצרנו לארוחת צהריים ליד זרימה של נחל. משם טיפסנו בגובה במעלה יער, שהיווה נוף מרענן לעומת הנוף שחווינו עד כה. המשך ההליכה הייתה במגמת עלייה, בחזרה לנוף שחזר לצבעים המוכרים. הגענו לבקתת Sulebu. בקתה די דומה לזו שישנו בה ביום הקודם, מלבד זאת שהייתה מעט גדולה יותר, ושהיו בה חיבורי חשמל שמקבלים כח מלוחות סולאריים. בבקתה פגשנו בחור איטלקי נחמד איתו נהנינו לדבר ולשתף חוויות, וזה העביר לנו את הערב בצורה נעימה

יום 8: Sulebu-Skarvheim (19 ק"מ, 8 שעות)

יום יחסית קליל מבחינת ההליכה. הצלחנו לתפור אותו יחסית מהר, על אף שהבוקר התחיל עם מנת שלג לא מבוטלת שירדה עלינו במשך שעתיים. בהמשך היום הנוף חזר להיות מעט ירוק יותר, ובהפסקת הצהריים שלנו הצלחנו אף לחזות בלהקה עצומה של איילי-צפון בורחת מאיתנו לאחר ששמה לב לנוכחותנו. בסוף היום ירדנו מעט בגובה, עד מפגש עם כביש 52, שם הגענו לבקתה שנמצאת ממש על הכביש. יש לשים לב שישנן 2 בקתות קרובות אחת לשנייה, כשהמערבית יותר היא פרטית. אנחנו שמנו הלכנו לכיוון הבקתה של ה-DNT. בבקתה זו הייתה גם בקתה עצמאית, אבל בה כבר יש חשמל ומים חמים למקלחת, בעקבות קרבתה לכביש. בנוסף יש גם קליטה! היה תענוג להתקלח במים חמים לאחר כמה ימים שלא. לאחר מנוחה וארוחת ערב, נפרדנו, משום שתומר היה צריך לחזור ארצה (היה מתוכנן מראש). לאחר מכן, פגשתי בחורה הולנדית נחמדה שליוותה אותי במפגשים בבקתות בתחילת וספי יום ב-4

יום 9: מ-Skarvheim ל- Bjordalsbu (13 ק"מ, כ-5 שעות)

מ: כאמור, היום הזה הוא היום שבו נפרדנו, ואני (מתן) המשכתי לבד. למזלי, מזג האוויר היה טוב יחסית ביום הזה, כ-9 מעלות בשיא. כל היום קורה במגמת עלייה, והיא רצינית- עולים כ-550 מ' בגובה!. למרות זאת, היום לא קשה כמו שנדמה- את הכ-3 ק"מ הראשונים שלו עושים על ציר כבוש, ולמרות העלייה התלולה, ההליכה נוחה יחסית. בין לבין ניתן לפגוש בעדר של כבשים שנמצא במקום. לאחר מכן, ההליכה מפסיקה להיות על ציר נוח, וחוזרת להיות סלעית כמו בימים הקודמים. עם זאת, לאחר זמן קצר, העלייה נעשית פחות ופחות תלולה. ככל שמתקדמים ועולים בגובה פוגשים יותר אגמים, ובעיקר יותר סלעים, והירוק שרואים מכל עבר בתחילת ההליכה, נעלם והופך לאפור הסלעי והלבן השלגי. ביום הזה הלכתי מהר וללא עצירה, בגלל המרחק הקצר שהיה לי לעבור. לכן ההליכה הייתה מהירה, ואת היום סיימתי קצת לפני 14:00, כשהגעתי לבקתת Bjordalsbu, גם היא בקתת שירות עצמי. במתחם יש שתי בקתות מגורים, ובקתת שירותים. הבקתה נוחה ומרווחת למדי, עם פאנלים סולריים, ככה שיש חשמל ושקעי טעינה. הבקתה הנ"ל היא גם בקתת השירות עצמי הגבוהה ביותר בנורווגיה.

יום 10: Bjordalsbu - Iungsdalshytta (16 ק"מ, 6.5 שעות)

מ: כבר ביום שלפני, התוודעתי למזג האוויר הקשה (ע"פ התחזיות) והמסלול הקשה שלפני (ע"י אב ובת נורווגים שפגשתי בבקתה שעשו את המסלול בכיוון הפוך). אז באמת, קמתי ליום ההליכה הקר ביותר שפגשתי- יצאתי להליכה ביום הזה בטמפ' של 2 מעלות (והכי הרבה שפגשתי היה 4 מעלות), עם רוחות עזות וקשות, וערפל כבד שהקשה עליי לזהות את הסימונים קדימה. בנוסף, ההליכה במהלך היום הייתה מסולעת מאוד ולא פשוטה בכלל, בטח כשהיה מדובר בעלייה משמעותית בגובה (עד לכ-1630 מ'). לאחר כמה שעות, התחלתי לרדת בגובה, שם גם הרוחות נחלשו מעט. בסוף היום ההליכה נעשתה קלה משמעוותית, במגמת ירידה והרבה פחות סלעית. לבסוף זכיתי לנוף מהמם שצופה על האגם שלמרגלותיו בקתת Iungsdalshytta. הבקתה היא בקתה בשירות מלא של ה-DNT, אבל אף על פי-כן, חובה להזמין בה לפחות ארוחה אחת מעבר לתשלום הרגיל הנמוך על השהייה בה- ולדברי מנהלת המקום, זאת משום שהעברת האספקה לשם בעייתית ויקרה- קורית רק ע"י ספינות. המגורים במקום היו הרבה פחות מזמינים, צפופים מאוד, ולא היה אפשר לחמם את החדר. בחרתי בכל זאת לישון שם בשל מזג האוויר הקר והגשמים שהיו באותו יום.

יום 11: Iungsdalshytta - Geiterygghytta (29 ק"מ, 10.5 שעות)

מ: לאחר היום הקשוח מבחינת תוואי ומזג אוויר, יצאתי לדרך ליום הארוך ביותר במסלול מבחינת קילומטראז'. מי שרוצה לחלק את היום, ולהקטין את המרחק, יש בקתה באמצע הדרך ששמה Kongshelleren. אני עצרתי בה לארוחת צהריים ומנוחה. יצאתי לדרך מוקדם בבוקר כדי להספיק לגמוע את המרחק הארוך, ובבוקר פגש אותי נוף יחסית ירוק, טבול באגמים. משם התחלתי לעלות מעט בגובה, ואז הנוף חזר להיות סלעי. כאמור, באמצע היום עצרתי למנוחה וארוחת צהריים בבקתה ב-Kongshelleren, שנמצאת ממש באמצע הדרך. משם המשכתי בהליכה בדרך שמגמתה ירידה מתונה עד לבקתת Geiterygghytta. על אף שההליכה לא קשה במיוחד, היא גם לא קלה מבחינת התוואי. סיימתי את היום תשוש בשל המרחק הרב. במתחם יש אפשרות לשירות בתשלום גבוה יותר, אך יש גם מעונות ללא שירות בהם אני ישנתי, מקלחות עם מים חמים וחשמל. בנוסף יש פינות ישיבה ובישול נחמדות על גדות האגם הקרוב.

יום 12: Geiterygghytta - Finse (18 ק"מ, 7 שעות)

מ: אחרי היום הקודם שהיה מתיש, לקחתי לעצמי את הזמן לנוח ויצאתי בשעה מאוחרת לאחר ארוחת בוקר. ההליכה מתחילה בעלייה יחסית תלולה, ועלייה משמעותית בגובה עד לכ-1600 מ'. עם הגובה כמובן ההליכה נהיית יותר סלעית, ובעיקר גם הרבה יותר על שלג. במהלך היום הזה ביליתי זמן רב בהליכה איטית יחסית על שלג. בשיא הגובה של הטיול פגשתי קבוצות תיירים רבות, וגם את הישראלים היחידים שפגשתי כל הטיול. לאחר מכן מתחילה ירידה לכיוון העיירה Finse, השוכנת למרגלות אגם, ובה גם תחנת רכבת למעוניינים לחתוך. הגעתי לעיירה, ומשם המשכתי במסלול כדי למצוא מקום טוב להקים בו אוהל, לאור מזג האוויר המצויין שהיה (19 מעלות בשיא היום, שהרגישו הרבה יותר). לאחר כ-2 ק"מ, מצאתי מקום נוח יחסית ליד מקור מים ושם הקמתי את האוהל. זה היה הלילה הראשון והיחיד (לצערי) שבו ישנתי באוהל, וזאת משום שלרוב בגלל ענייני מזג האוויר החלטתי לישון בבקתות. אמנם מזג האוויר היה טוב יחסית, אבל בגלל ההתחממות והגובה היחסית נמוך (כ-1250 מ'), נתקלתי בבעיית ברחשים ויתושים חמורה. הצטיידתי מראש באל-תוש אבל כמה שלא מרחתי זה לא לגמרי עזר- בשנייה שיצאתי מהאוהל עטו עליי בכל רגע נתון כמויות לא נורמליות של ברחשים. מסקנה של בדיעבד- תקנו רשת נגד ברחשים שמתלבשת על הכובע, שווה את זה לגמרי. אני הייתי צריך בכל רגע שאני מחוץ לאוהל להיות בתנועה כדי שלא יכנסו לי לפנים, גם בצחצוח שיניים, וגם כשבישלתי. מה שכן, זכיתי לגמרי בערב עם נוף מהמם עם מזג אוויר נעים (יחסית) לישון בו, למרות שהרוחות שהכו באוהל בעוצמה קצת הפריעו לשנתי. אבל זו הייתה לגמרי חוויה חיובית!

יום 13: Finse - Krækkja (22 ק"מ, 7.5 שעות)

מ: בזכות השינה באוהל קיצרתי את ההליכה ביום הזה ב-2 ק"מ. ההליכה מתחילה בעלייה בגובה, כמובן חזרה לשלג, ובחציו השני של היום בירידה. ביום הזה גם נכנסתי רשמית לשמורת טבע חדשה, Hardangervidda שמה, שהיא מאופיינת בנוף יותר ירוק ופחות תלול. זכיתי ליום עם מזג אוויר נוח יחסית אך עם כמויות גדולות של ברחשים, ובסופו ירד גשם לא צפוי רגע לפני שהגעתי לבקתה. מקום שהוא בשירות, אבל גם שם מעונות ללא שירות במחיר נמוך, עם חימום וחשמל.

יום 14: Krækkja - Stigstuv (20 ק"מ, 6 שעות)

מ: יום יפהפה! זכיתי למזג אוויר מצויין, שאפשר לי לראות את הנוף הפתוח, הירוק והשקט הזה במלוא תפארתו. מזכיר מעט את רמת הגולן בחורף, אך אפילו יפה יותר! ממש מרבדים עצומים של ירוק לאורך כמעט כל היום, הליכה יחסית קלילה ומישורית. אחד הימים שיותר נהניתי בהם!
ההליכה מתחילה בנוף עדיין מעט מושלג בהתחלתו, עד שלאחר כ-2.5 ק"מ מגיעים לחציית כביש 7, שם הנוף הופך להיות יותר כמו המפורט למעלה.בסוף ההליכה הגעתי לבקתת Stigstuv. לאחר התלבטות ארוכה החלטתי לישון בבקתה (שהיא פרטית ולכן עולה יותר כסף, כ-450 כתר ללילה) בגלל הרוחות שהתחזקו ככל שהתקדם היום, אך בדיעבד זו הייתה טעות! הבקתה הייתה בעיניי ברמה נמוכה, לא נוחה, והמקלחות שם מוקצבות בזמן ועולות כסף. החשמל גם לא תמיד עבד שם.

יום 15: Stigstuv-Kjeldebu (19 ק"מ, 6.5 שעות)

מ: אז לאחר כל העיכובים וסיבות אחרות, החלטתי לשנות ולקצר את המסלול ביום. ביום הזה סטיתי משביל ה-massiv, ועברתי לטייל בשבילים אחרים. גם התכנון המקורי היה לא לסיים לגמרי את הטרק, אלא לחתוך לקראת סופו ל-trolltunga המתוייר והמדהים (ע"פ התמונות), אבל עכשיו תכננתי להגיע לשם לאחר סיום הטרק עם אוטובוס. אבל באסה קצת שלא סיימתי את הטרק המקורי, אבל זכיתי בנוף מהמם ובהליכה כיפית ללא ספק. אז מהבקתה במקום להמשיך דרומה, המשכתי צפון מערבה, וחזרתי לכביש 7 אותו חציתי ביום שלפני, רק מנקודה אחרת. גם שם נופים ירוקים פתוחים ומשגעים!. עצרתי באמצע הדרך בבית קפה שנמצא בצמוד לבקתה על כביש 7, כדי לקבל קצת קליטה וויי-פיי. משם המשכתי צפונה לבקתת Kjeldebu, שנמצאת על גדות נהר רחב. המתחם שם הוא בשירות עצמי, וזה המתחם הגדול והמפואר ביותר של בקתות בשירות עצמי שנתקלתי בהם בטיול. פגשתי שם גם את אחראית המתחם המבוגרת והנחמדה, ועוד כמה משפחות שבאו לטייל באיזור עם הילדים, ובנוסף זוגות. המתחם מאובזר היטב, גדול ונעים לשימוש. הנוף במקום מיוחד והמתחם מבודד יחסית. מקום שדי בטעות הגעתי לישון בו אבל היה שווה את זה לגמרי, ובטח ובטח שבא אחרי הנופים של אותו היום.

מ: יום 16: Kjeldebu - Liseth (17 ק"מ, 7 שעות)

התחלתי את היום האחרון בטרק שלי מוקדם, וטוב שכך, כי באמצע הטיול נפצעתי + נשבר לי מקל הליכה. את המסלול תכננתי ביום קודם לכן בבית הקפה עם הוויי-פיי. ההליכה בתחילתה הייתה נוחה יחסית ובמגמת ירידה, עד שהייתי צריך לטפס מצוק בעלייה תלולה יחסית, והשביל שעל המצוק צמוד מאוד לקצה שמיתמר מעל אגם גדול. המשך ההליכה מלוה בהרבה אגמים קטנים על הרכס המישורי יחסית. הנוף יפהפה!. בהמשך היום נפצעתי ואת שלישו האחרון דידיתי עד לנקודת הסיום, כשבדרך ירדתי ירידה תלולה שעוברת דרך עיירת בקתות קיץ שאליהן אין גישה לרכב. סיימתי את המסלול מעט אחרי בקתת Liseth, כשהגעתי לכביש 7 שם עליתי על אוטובוס לכיוון Odda, עיירה ליד ה-Trolltunga.

ימים 17-18- Odda והסביבה

מ: אז כאמור, את הטיול סיימתי פצוע לצערי הרב, ועל אף תכנוני להגיע לשם בכל דרך שהיא, הפציעה לא אפשרה לי להגיע למקום, שבכל דרך שהיא, נדרשת הליכה של כמה ק"מ במקרה הטוב. מה שכן, יצא לי לבלות קצת זמן בעיירה עצמה, מקום נחמד עם מיקום יפהפה, על סף הפיורדים המפורסמים.

סיכום

הטרק היה מאתגר ומיוחד לשנינו. ההליכה קורית בתוואים לא פשוטים בכלל, כאלה שלא הכרנו בישראל, בטח שלא בקיץ. הליכה בבוץ וביצות, שעות של הליכה על סלעי ענק, הליכה בשלג ובשלוליות. מה שכן, הנופים מהממים, בתוליים לחלוטין (אפילו ברמת החיות שבקושי רואים), מאיימים ועוצמתיים. במהלך ההליכה פגשנו טיילים מנוסים בהרבה מאיתנו שגם טענו לטרק לא קל, ובעיקר למזג אוויר קשה שלא פגשו יותר מדי בעבר. הלינה באוהל ממש מומלצת וכיפית באם מזג האוויר מאפשר, או אתם מרשים לעצמכם לישון במזג אוויר קשה. אנחנו העדפנו במקרים כאלה לישון בבקתות, שברובן נוחות וזולות יחדיו.

טיפים

• 1. צריך להיות ערוכים לזה שיש סיכוי שהציוד שלכם לא יגיע איתכם בטיסה ויתעכב/יאבד, ולחשוב מה עושים במקרה כזה. אם אפשר לקחת ימי ספייר מומלץ מאוד.
• 2. נעליים טובות נגד מים- חובה!! לא משנה באיזה עונה מגיעים תמיד הנעליים רטובות כי הולכים כל הזמן באזורים רטובים ובוציים. מעיל גשם גם בגדר חובה, יכול לרדת גשם במשך ימים שלמים בלי זה אתם תמצאו את עצמכם רטובים כל הזמן
• 3. להוריד אפליקציה בשם UT.NO, אמנם היא בנורווגית, אך מאפשרת להוריד מפות כשיש אינטרנט ובמסלול עצמו להיות במצב OFFLINE ולראות את המיקום שלכם על המפה, וסה"כ אפשר להבין את השימוש בה למרות מכשול השפה. נוח ביותר!!! בנוסף יש שם מידע על *כל* הבקתות שיש בנורווגיה- בין אם הן מאוישות, שירות עצמי, לא מאוישות כלל או בכלל פרטיות.
• 4. לבוא עם מינימום כסף מזומן!! בכל מקום שם ניתן לשלם באשראי
• 5. מקלות הליכה- חובה! אין מקום לשיקול דעת. התוואי קשה מאוד ובמקומות מסויימים ההליכה מורכבת.
• 6. במהלך היום נרטבים! חשוב לשמור תמיד על סט אחד שיהיה יבש לסוף הטיול, ואם אין מקום לייבש את הבגדים ללבוש את הרטובים ביום למחרת
• 7. אין צורך לטייל עם הרבה מים. 750 מ"ל מספיק. יש בכל מקום נחל זורם שניתן לשתות ולמלא ממנו. המים נקיים ואין צורך בהכלרה בכל מקום של מים זורמים.
• 8. רצוי שיהיה כיסוי גשם טוב לתיק. כל מה שיהיה מחוץ לתיק יירטב, ואם כיסוי הגשם של התיק לא מכסה מומלץ להביא dry-bag.
• 9. במקומות מסויימים יש המון יתושים!! אלתוש חובה
• 10. אם מתכננים לישון בבקתה אין צורך בשק שינה, אך צריך להביא ליינר או ציפה להיכנס אליה כדי לא לישון במצעים.

קישורים חיצוניים

• המסלול לפי אתר הDNT