מקדוניה - מידע כללי למטייל
נופים מדהימים, אנשים חמים, ומקום אדיר
| תאריך הטיול | August 2015 |
|---|---|
| משך הטיול | חודש |
| עונה מומלצת | סוף מאי - ספטמבר |
תוכן עניינים
כללי
אז בקיץ האחרון, עבדתי ביוון.
באוגוסט, כשסיימתי לעבוד ואחרי שהסתובבתי מעט באיים עם חברים שעובדים וגרים על יאכטה בשבוע החופש שלהם, החלטתי להתקדם לכיוון רומניה, שם היה פסטיבל מוזיקה בלקנית בחודש ספטמבר.
פתחתי מפה, וראיתי שמקדוניה נמצאת בדרך.
לא מצאתי שום פרטים עליה ב'סיפור דרך', והחלטתי להמשיך לשם ולראות בעצמי מה הולך – והתאהבתי!
מקדוניה מדינה אדירה!
נופים מדהימים, אגמים ונהרות בצבע טורקיז, הרים מכוסים עצים ירוקים, מזג אוויר נעים בתקופה הזו, ואנשים אדירים!
לכן החלטתי לפרסם פוסט, למרות שאני לא נוטה לעשות זאת...
מקדוניה נמצאת צפונית ליוון, מזרחית לאלבניה, דרומית לסרביה ולקוסבו, ומערבית לבולגריה.
מקדוניה היא מדינה עצמאית מאז 1991, לאחר פירוק יוגוסלביה, ונקראית גם FYROM (Former Yugoslav Republic of Macedonia), בעיקר אם אתם מגיעים מיוון – שם כולם יסבירו לכם למה מקדוניה היא לא מדינה אמיתית, איך הם גונבים את ההיסטוריה היוונית (את זה האמת גם חלק מהמקדונים יגידו לכם, ראו את החלק על סקופיה בפוסט), ושלא לדבר על אלכסנדר או על הדגל...
אם אתם מתלבטים - פשוט סעו :)
לוגיסטיקה
ויזה/מגבלות דרכון – אין צורך להוציא ויזה. שימו לב גם שמקדוניה איננה באיחוד האירופאי, ואם אתם מטיילים באירופה זמן ממושך ומחפשים לצאת למקום שאינו חלק מהאיחוד (מגבלות שהייה במדינות האיחוד האירואפאי ללא ויזה) – מקדוניה היא אחלה אופציה.
הגעה – אני לא מכירה שיש טיסות ישירות למקדוניה, אבל יש נמל תעופה בינ"ל בסקופיה, ואני בטוחה שאפשר למצוא קונקשיניים בזול.
אפשר לעבור בלי בעיה בכלל מעברי הגבול לפי מה שהבנתי. מה שכן, כשעזבתי את אירופה (באמצע חודש ספטמבר 2015) החלו להסגר גבולות בגלל בעיות הפליטים הסורים. לכן, כמו תמיד, מומלץ לבדוק על מעברי הגבול.
אני נכנסתי במעבר הגבול עם יוון ליד Niki (ביוון) ו- Bitola (במקדוניה), ויצאתי במעבר הגבול ליד Delchevo (מקדוניה) ו-Blagoevgrad (בולגריה) ולא נתקלתי בשום בעיות.
כסף – מקדוניה זולה! המטבע המקדוני הוא הדינר (Macedonian Denar, MKD).
1 ₪ = 14MKD.
במרבית ההוסטלים יקבלו גם יורו, אבל בשווקים, במסעדות, ובחנויות הרכישה מתבצעת בדינר.
כספומטים נגישים מאד, אבל אני חושבת שהעמלות גבוהות יחסית, ולכן מומלץ להוציא בפעם אחת. בערים וליד מעברי הגבול ישנם לא מעט חנויות להחלפת כסף.
אוכל – האוכל טעים וזול. ישנם הרבה שווקי איכרים עם פירות וירקות טריים כל יום. הענבים מדהימים! המטבח הוא מטבח מזרח אירופאי טיפוסי, ובתור טבעונית אמליץ בחום על Tavche Gravche – מנה ממש טעימה של שעועית אפויה ברוטב, ועולה בין 60-120MKD.
המסעדות המקומיות נקראות Kafana, ומגישות אוכל מקומי, המון אלכוהול (בעיקר רקיה), ובדרך כלל יש גם נגנים מקומיים שמנגנים מוזיקה טובה. בגדול זה הגרסא המזרח אירופאית לטברנה היוונית.
המקדונים אוהבים פיצוחים – בעיקר sunchogletes (גרעיני חמנייה מלוחים), וכל מיני קבוקים למיניהם.
היין המקדוני מדהים! בקבוק קטן של יין (בערך 2 כוסות) בבר עולה 120 דינר (שזה קצת פחות מ2€), ובסופר בקבוק גדול עולה רק 110 דינר! היין האהוב עלי הוא היין הלבן Temjanika של Tikves.
שפה – מקדונית היא שפה סלבית, דומה מאד לבולגרית. הכתב הוא כתב קירילי, והמקדונים יספרו לכם בגאווה שהאלפאבת הומצא במולדתם, מקדוניה, באזור של אגם אורחיד.
ברוב המקומות תמצאו אנשים צעירים דוברי אנגלית, ככה שלא תהיה בעיה לתקשר.
תקשורת – כמעט בכל מקום יש רשת WiFi זמינה וחינמית, באיכויות שונות.
נסיעות – מפת הכבישים של מקדוניה דיי פשוטה ומורכבת ממספר כבישים ראשיים שמחברים בין אזוריה השונים. אני נסעתי בעיקר בטרמפים, אבל ישנם גם אוטובוסים זמינים בין כל הערים ומוניות לא יקרות בכלל. במלונות / הוסטלים יסיעו לכם למצוא קווי אוטובוס בין ערים שונות.
ביטולה ופארק פליסטר - Bitola and Pellister NP
המקום הראשון אליו הגעתי במקדוניה היה ביטולה. ישנתי בGoldy Hostel במחיר של 9€ ללילה. הצוות נחמד ממש וההוסטל במיקום מעולה, לא רחוק מה-Clock Tower, וליד הרחוב הראשי – Shirok Sokak.
מבחינת דרכי הגעה, אני הגעתי בטרמפים (קל במקדוניה, קשה ביוון), אבל אני כמעט בטוחה שיש אוטובוס מסלוניקי לביטולה.
הכרתי בחורה מקדונית שלומדת בוינה בשם קלילה, ובאה לביטולה לפסטיבל אומנות שהיה שם באותו סופ"ש.
בביטולה יש המוןןן פסטיבלי תרבות, וממולץ לבדוק אם יש משהו בעיר בזמן שאתם נמצאים שם. בסופ"ש הזה היה פסטיבל אומנות מודרנית שנקרא ARTA, וקלילה ואני הלכנו לראות כמה תערוכות.
רוב הברים בביטולה נמצאים ב Shirok Sokak, אני ממליצה על בר נחמד ברחוב צדדי, שמנגן מוזיקת ג'אז, ונקרא Camarite Kamarite (אם באים ממגדל השעון פונים ימינה בHotel Epinal והבר נמצא מצד שמאל, צמוד לבר אחר שנקרא Bourbon Street).
בעיר עצמה שוה לבקר ברובע העתיק, ששמר על מראה אותנטי. תמצאו שם חנויות קטנות של בעלי מלאכה (סנדלר, שען, משכפל מפתחות) שעובדים עם ציוד עתיק, ונותנים אווירה של פעם.
יש שוק ענק של פירות וירקות במחירים זולים, ואם תסתובבו ותכנסו למעמקי השוק תגיעו גם לשוק עתיקות שיש בו כל מיני מציאות מצחיקות ומעניינות.
שווה להסתובב ברחוב הראשי (shirok sokak) גם במהלך היום ולהתרשם מהמבנים המשומרים ונראים מאד מזרח אירופאים (בניגוד לרחובות סקופיה למשל, שנראים, נכון ל2015 מאד קומינסטים, אבל לכו תדעו לאן השיפוץ בעיר יוביל.... הסבר בהמשך).
הרחוב מתחיל במזרקה שליד מגדל השעון. לאורכו תוכלו למצוא כנסיות (כמו St. Bogorodica Church, או St. Dimitirie Church), ובתים יפים, בעיקר ברחובות Kiril – Leninova, ומסתיימת בפארק העירוני.
וכמובן שבפינה היהודית על מקדוניה - בביטולה התגוררה מרב יהדות מקדוניה. יש שם בית קברות יהודי (ויתרתי), אבל קראתי איפה שהוא שהרבה מהבתים היפים יותר בעיר היו שייכים בעצם לקהילה היהודית שהתגוררה בה.
מתקופת השלטון העותמאני יש בעיר גם כמה מסגדים, חלקם עדיין פעילים, וחמאם.
הפארק שבקצה הרחוב נחמד ויש לידו גם גן חיות למי שמעוניין. אחרי הפארק יש את Herkala – עיר ארכיאולוגית עתיקה ששווה לבקר בה. העיר היא מתקופתו של המלך פיליפ השני (אמצע המאה ה4 לפנה"ס), אבל רוב הממצאים הם מהתקופה הרומית / התקופה הנוצרית המוקדמת. העיר מפורסמת בעיקר בשל הפסיפס של הבזיליקה הגדולה (מהמאה החמישית) שנחשב לאחר מהפסיפסים המורכבים ביותר לאותה התקופה (מכיל 27 צבעים שונים אם אני זוכרת נכון. לשם ההשוואה מאותה תקופה נמצא רק פסיפס אחד שמכיל יותר צבעים – 32). יש מוזיאון קטן שעדיין בבנייה.
העיר נבנתה בממלכת מוקדון במאה הרביעית לפנה"ס, והייתה חשובה בממלכה בעיקר בשל מיקומה בגבול. לאחר הכיבוש הרומי במאה השנייה לפנה"ס העיר הייתה נקודת עצירה חשובה על הציר הרומי המרכזי – ויה אגנטיה.
לחובבי ההיסטוריה, ממליצה לקרוא על העיר וסיפוריה לפני הביקור, כי שם תראו רק את השרידים עם הסרים מינימלים (לרמת הכותרת).
בגדול לביטולה שווה להקדיש יום אחד וערב אחד.
מה שכן, ביטולה נמצאת ליד Pellister National Park – שהוא בהחלט שווה ביקור של יום!
אני עשיתי את המסלול שנקרא Rocky Trail. המסלול מסומן היטב בסימון שבילים אדום – לבן, ובלוחיות כחולות קטנות עליהן כתוב Rocky trail. המסלול מאתגר וארוך (לקח לי בערך תשע שעות, כולל העצירות בדרך). המסלול כולל עלייה לשתי פסגות, טיפוס על סלעי ענק, נופים עוצרי נשימה, מעבר לצד שני אגמים (Pellister eyes), וירידה (לא תלולה מדיי) מטה.
ישנן אופציות למסלולים נוספים בפארק, כמו למשל המסלול ההיסטורי, ותוכלו לבקש פרטים נוספים בInfo center או בHotel Molika (ממוקמים קרוב מאד אחד לשני).
מתחילים את המסלול ב- Hotel Molika שנמצא במזרח הפארק, מעט מעל הInfo Center. מונית מה-Clock Tower עלתה לי 300 דינר (בערך 5€), ואמליץ לקחת מונית, על מנת להתחיל את המסלול מוקדם.
האנשים בקבלה היו נחמדים, ציידו אותי במפה, והסבירו לי בכללי על המסלול.
כמו שאמרתי, המסלול מסומן בצורה ברורה למדיי.
אחרי כמה זמן הליכה תראו גשר עץ. אני לא לקחתי אותו והמשכתי עם השביל (ואכן ראיתי שם סימון), אבל אני חושבת ששתי הדרכים מובילות לאותה הנקודה.
קצר אחרי הגשר תגיעו לבית נטוש אליו מוביל רכבל (אני מאמינה שפעיל בחורף).
תמשיכו עם השביל ואז ישנה נקודה בה אפשר להתבלבל. השביל מתפצל לשניים, ישר (סימון אדום) או שמאלה ולמעלה (גם סימון אדום, אבל שוב תראו את השלטים הכחולים של הrocky trail). תמשיכו לשם.
שאר המסלול מסומן בצורה ברורה. תגיעו לנקודת התצפית (panorama), ואחריה יתחיל טיפוס מאתגר אל הפסגה (על סלעי ענק!).
שתי המלצות: הראשונה, כדאי שהידיים שלכם יהיו פנויות, תצטרכו להשתמש בהם לטיפוס. השנייה, תביאו משהו חם ללבוש, בפסגה קריר ויש רוחות.
הפסגה הראשונה שתגיעו אליה, גובה 2468 מ', והדרך מנקודת התצפית אליה היא החלק הכיפי והמאתגר של המסלול. משם לפסגת פליסטר יש עוד קצת פחות משעה הליכה, והטיפוס פחות מאתגר.
בפסגת פליסטר ישנה תחנה מטאורולוגית. ממנה תוכלו לראות את אגם פרספה, ואת האגם הקטן (Pellister eye) אליו תמשיכו.
רדו למטה על שביל העפר, המסומן במוטות צבועים אדום לבן, עד שתראו פנייה שמאלה לשביל קטן עם אבנים מסומנות באדום לבן. תמשיכו בשביל, עד שתגיעו לאגם הקטן. אחרי האגם הקטן תמשיכו בשביל לאגם הגדול (בערך במחצית הדרך בין שני האגמים תחצו את כביש העפר).
ליד האגם הגדול ישנם חדרי לינה בבנייה (אוגוסט 2015). השמועות אומרות שכבר עכשיו המקום פעיל בסופי שבוע, ואפשר ללון שם. אם אתם מעוניינים זו יכולה להיות אופציה נחמדה (מקום יפהפה!) ושווה לברר מול ה-Info center מראש. מהאגם הגדול תמשיכו מטה עם השביל לכיוון הכפר.
התחלתי את המסלול ב-9 וסיימתי ב6 בערב, בכפר בשם Nizhepole אשר נמצא דרומית לנקודת ההתחלה במוליקה. משם חזרתי לביטולה עם משפחה נחמדה שפגשתי, שיצאו לקטוף פטל, אבל אני מניחה שאתם יכולים לתאם מונית או לבקש מאחד מבתי המלון / הבתים / מסעדות בכפר להתקשר למונית עבורכם. כמו כן, יש גם תחנת אוטובוס.
בביקור השני שלי בביטולה חברים לקחו אותי לבריכת מים שנמצאת בניזרפולה (צריך לרדת לכיוון החורשה מתחנת האוטובוס שנמצאת מול בית הספר, עוברים את המעיין וממשיכים ישר (אם פונים במעיין ימינה מגיעים לכנסייה), חוצים את הנחל ומגיעים! אם יש לכם זמן ויש שמש, שווה לבקר שם, אם לא, אז לא הפסד גדול
אני מאד אהבתי את ביטולה, ולכן חזרתי אליה גם שבועיים לאחר הביקור הראשון שלי בה, לפסטיבל נוסף בעיר – Bitola in white (פחות מלהיב מArta, תאכלס כמו לילה לבן בתל אביב).
בפעם השנייה נשארתי שני לילות והתארחתי אצל חברים, אח ואחות, בשם אנדריי ואווה. שניהם גם מדריכי טיולים במקדוניה, מכירים את ההיסטוריה (אנדריי למד ארכיאולוגיה בסקופיה), ואם אתם מעוניינים במדריך (לכל אזור במקדוניה, כולל סקופיה וכו') אני ממליצה בחום ליצור איתם קשר!
דוברים אנגלית, מקדונית, ופולנית.
הפרטים של אנדריי:
Andrej Machkovski
טלפון: 38971505278
איי מייל: strich4d@yahoo.com
אורחיד ופרספה - Lake ohrid and Lake Prespa
ביום בו תכננתי להמשיך לאורחיד מביטולה, פגשתי את ניקולא שנסע לאורחיד באותו ערב אז הוא הציע לי טרמפ איתו ועם חבר בשם קונסטנטין, שנסעו לאורחיד להופעה של אחיו של קונסטנטין בבר שנקרא Liquid.
בדרך (האמת קצת סיבוב), עצרנו לארוחת ערב על הנהר של עיר שנקראית Struga. הטיילת של סטרוגה נחמדה מאד בלילה, הנהר נקי, ואומרים שהזרם בו כל כך חזק והמון אנשים נפגעו כשקפצו לנהר.
ניקולא גם סיפר לי, שבמבט אווירי כשמסכלים על אגם אורחיד, אפשר לראות את נהר סטרוגה בולט, בגלל הזרם כנראה. בכל מקרה, בדיקה בgoogle earth ומבט מפסגת פרספה (פרטים בהמשך), הראתה לי שניקולא כנראה טועה.
האמת שאני ציפיתי למצוא את אורחיד כעיר רוחנית ושקטה, אך הופתעתי לגלות מרכז תיירותי עם חיי לילה שוקקים.
ב-Liquid יש הופעות חיות ומסיבות כל ערב. דיי מיינסטרים, אבל אם אתם אוהבים את הסגנון אז למה לא.
אני נהנתי בעיקר מהחברה.
אני ישנתי בSunny Lake Hoster, מקום חביב עם אחלה צוות ואווירה, במחיר של 10€ כולל ארוחת בוקר. אם אתם מגיעים כקבוצה אפשר להשכיר דירות קטנות סביב האגם, שזו גם יכולה להיות אופציה נחמדה.
שווה להקדיש יום להסתובבות באורחיד, לבקר בתיאטרון היווני העתיק (ששימש למלחמות גלדיאטורים ולהוצאות להורג, נחרב, וחודש בשנות ה80. גם כיום יש בו הופעות מדיי פעם), לבקר בכנסיות השונות (סופיה, סנט קלמנט), בבזיליקת ארסמוס הקדוש, במוזיאונים השונים, בארמון...
אם תגיעו לשער הישן תצאו ממנו ומימנכם יהיה שביל קטן שמקיף טיפה את החומה ויחזיר אתכם בסוף דרך פתח נסתר בחומה אל תוך העיר העתיקה.
אפשר להסתובב על הטיילת ולחפש נקודה לראות ממנה את השקיעה, או לתפוס אוטובוס לכנסיית סווטי נחום, שנמצאת 25 ק"מ משם ורואים ממנה שקיעה יפה.
האמת שהחלק הכי יפה בסווטי נחום הוא לא הכנסייה עצמה, אלא השייט למעיינות – שייט בסירה למשך חצי שעה, על נחל מקסים ובו 15 מעיינות צד, המזרימים אליו מים מאגם פרספה, ועוד 30 מעיינות תת קרקעים. השייט מקסים, ובנקודה מסויימת גם תהיה עצירה קצרה לכנסייה ובתוכה שלושה מעיינות תת קרקעיים. טיילתי באזור עם בחור ברזילאי, והוא אמר לי שהנחל הזה מזכיר לו את הנחלים הקטנים סביב האמזונס.
אני לא נוטה לחבב 'אטרקציות תיירותית', אבל זו לגמרי הוכיחה את הסיבה לביקוש הנרחב!
אגם אורחיד נחמד, אבל אני אהבתי הרבה יותר את אגם פרספה, שנמצא מעבר לפארק הלאומי גלצ'יצה.
יכול להיות שערים/כפרים אחרים סביב האגם יתנו לכם חוויה שונה לגביו, ויש לא מעט מקומות סביב האגם בהם אפשר לעשות לינה כפרית.
בכל מקרה אני ועוד חבר בחרנו להמשיך לאגם פרספה, כי כשראיתי אותו מפסגת פליסטר, החלטתי שאני רוצה להגיע אליו.
תפסנו טרמפ לתחילת הפארק מצידו המזרחי, משם טיפסנו לפסגה ממנה אפשר לראות את שני האגמים – אגם פרספה ואגם אורחיד.
נוף מדהים!
שימו לב שיש שתי נקודות שמהם אפשר לראות את שני האגמים. הנקודה הראשונה היא הפסגה (עליה גם ימליצו לכם בכניסה לפארק) והנקודה השנייה היא התחנה המטרואולוגית, שנמצאת על פסגה מעט יותר נמוכה מעל הפסגה המרכזית).
משם המשכנו (האמת שבטרמפ מהכביש) לכיוון Stenje, שם ישנו שני לילות אצל באבא מרה המקסימה (מחיר לאדם 300 דינר, 5€).
למחרת עשינו טיול יום לכפר שנקרא konjasko, כפר קטן עם דרך עפר שמובילה אליו (שעה וחצי-שעתיים הליכה על דרך העפר). הכפר נראה כמו שמורת טבע קטנה, תוכלו למצוא בו (וגם בStenje האמת), שקנאים ענקיים, ועוד ציפורי ים (גם מחוץ לעונת הקינון). מKonjasko אפשר לשכור סירה לאי הנחשים (לנו כבר לא היה זמן).
החלטנו לחזור מKonjasko לstenje דרך שביל ההליכה. אחרי 20 דקות הליכה הגענו לכנסייה יפהפיה. נוף מקסים, ראינו מלא שקנאים באגם, והמקום שקט וקסום.
ממנה אני ממליצה לחזור לשביל העפר ולא להמשיך בשביל להולכי הרגל, שהתגלה כשביל למזוכיסטים (אני חושבת שחוץ מאתנו אף אחד לא עבר בו תקופה ממושכת - רב הסימונים מחוקים, והכל מלא צמחייה קוצנית).
כאשר חזרנו לאורחיד היה בעיר פסטיבל יין וגבינות. לא הלכנו כי היינו גמורים מעייפות, אבל שמענו מאחרים שהיה שם ממש נחמד, טעימות של יין מקדוני מדהים, והופעות בכיכר המרכזית של אורחיד.
מברובו - Mavrovo National Park
פארק מברובו הוא הפארק הלאומי המפורסם ביותר במקדוניה. בחורף הוא משמש כאתר סקי, ובעונת הקיץ אפשר להנות בו מטבע מרהיב.
אני בחרתי לעשות טרק קצר של יומיים.
הטרק מתחיל בכפר קטן בשם יאנצ'ה (Janche). לפני הטרק עצמו אני חייבת להגיד שהדרך מאורחיד ליאנצ'ה מדהימה ביופייה! עוברים אגמים ונהרות, והכל צבוע ירוק וטורקיז.
מיאנצ'ה יש שעתיים של הליכה לכפר בשם Galichnik. ההליכה לא מסובכת, אבל כולה בעלייה, בסימון שבילים אדום שמסומן היטב. תחילת העלייה בדרך עפר שלאחר מכן מתחברת לשביל הליכה.
כשתגיעו לגליצ'ניק ישנו מלון עם מסעדה שממנה יש נוף מרהיב. הבחור הנחמד שעבד בבר וביקשתי ממנו הכוונה הזמין אותי לקפה והעברתי שם כמה שעות מול הנוף המקסים.
בכפר ישנתי בבית של באבא טאקי (אתם יכולים לשאול להכוונה במלון, או שבמרכז הכפר ישנה מסעדה, וגם שם אפשר לבקש הכוונה).
באבא טאקי מקסימה, ולא הפסיקה להאכיל אותי בעוגיות, ובבוקר ציידה אותי בארוחת בוקר.
אישה נוספת שגרה בבית היא וסקה, שדיברה אנגלית, וגם סיפרה לי על הביקור שלה בישראל לפני כמה שנים, עם הכנסייה אליה היא משתייכת.
משם המשכתי לכיוון הכבר מברובו דרך פסגת madenica. הדרך מסומנת בסימון שבילים אדום, ובפיצול שבין פסגת madenica לפסגת govedarnik הסימון מתחיל להיות מבלבל.
ממולץ להצטייד בGPS ולדקור מראש את הפסגה, כדי לא ללכת לאיבוד. אני הלכתי ישירות לMadenica וויתרתי על הסיבוב לGovedarnik מכיוון שידעתי שצפוי לי יום ארוך, של הליכה עד למברובו. בדיעבד, בנקודה מסויימת אחרי Madenica השביל משתלב עם כביש שמוביל ישירות למברובו. שביל ההליכה אחרי הכביש עד למברובו הוא הרבה פחות מרשים וגם עובר דרך אתר הסקי הסגור (זה לא כל כך נעים לראות אתר סקי סגור ;) ) , ולכן הייתי ממליצה להגיע לשתי הפסגות ולהתארגן להסעה מנקודת המפגש עם הכביש למברובו (או לחילופין לתפוס טרמפ).
בכל מקרה החצי הראשון של המסלול היה יפהפה. לא ראיתי מטיילים נוספים אבל פגשתי כמה רועי צאן שטיילו בהרים או שעברתי ליד הבתים שלהם, והם הראו לי את הדרך כשאיבדתי את סימון השביל.
במברובו עצמה נחתי בכנסייה הנטושה שנמצאת על שפת האגם ונקראית – Old Mavrovo Church. כשאני הייתי שם האגם לא הקיף את הכנסייה, אבל לאחר עונה הגשמים, כשגדות האגם עולים, הכנסייה נראית שקועה, וזה אמור להיות מראה מרהיב.
החלטתי שלא להשאר ללון במברובו והמשכתי לסקופיה.
סקופיה - Skopje
סקופיה, בירת מקדוניה, היא ההוכחה שההיסטוריה היא בסך הכל מה שאנחנו מספרים לעצמנו.
לפני שאסביר אתן קצת רקע. סקופיה היא בירת מקדוניה, ורבע מתושבי המדינה חיים בה. היא המרכז הפוליטי, התרבותי, החינוכי, הכלכלי והאקדמי של המדינה.
העיר מאכלסת הרבה יותר תושבים משהיא אמורה, ולכן זיהום האוויר בה גבוה בטירוף. המקומיים מספרים שבחורף ממש אפשר לראות עננה של זיהום מעל לעיר.
מבחינת נראות – אם לתל אביב ולדיסני לנד היה תינוק, הוא היה נראה כמו סקופיה.
העיר חוותה מספר שינויים נראותיים ושלטוניים במהלך השנים, משלטון ביזנטי ושלטון בולגריבימי הביניים (היא אפילו הייתה לתקופה בירת האימפריה הבולגרית הראשונה, וכן, בבולגריה יגידו לכם שחלקים ממקדוניה הם בעצם חלק מבולגריה, והשאר הם חלקים מיוון ואלבניה), לשלטון האימפריה הסרבית, האימפריה העותמאנית (שהשפיע רבות על נראות העיר, ועד היום קיים בה שוק תורכי ומספר חמאמים ומסגדים), וכלה בשלטון היוגסלבי עד ל1991.
העיר חוותה מספר אסונות שהחריבו חלקים נכבדים ממבניה לאורך השנים (רעידת אדמה בשלהי המאה ה11, שריפה ב1689 על מנת למנוע התפרצות כולרה, ורעידת אדומה נוספת ב1963). לאחר רעידת האדמה של 1963 נותרה העיר בעלת נראות סובייטית מבחינה ארכיטקטונית וגם מבחינת שמות מבנים ורחובות.
הדבר המעניין הוא, שהחל מ2010, החל פרויקט Skopje2014 שמטרתו לשוות לעיר מראה פחות סובייטי המתחבר יותר לאימפריה המקדונית. נבנים מונומנטים חדשים בעיר המקדושים לקדושים מקדונים (שע"פ המקומים לאו דווקא קשורים להיסטוריה של המדינה), ושמות רחובות משתנים (למשל שונה השם של מה שהיה פעם רחוב לנין לרחוב aminta treti, ע"ש סביו של אלכסנדר).
בכלל, המקדונים סיפרו לי שהממשלה משתגעת על שינוי ההיסטוריה, סקופיה נבנית מחדש עם מונומנטים ע"ש דמויות מקדוניות רנדומליות, ספרי היסטוריה משוכתבים ומלומדים בבתי הספר, ואפילו ישנה יוזמה לחפש את עצמותיו של אלכסנדר מוקדון ולהוכיח שהוא היה מקדוני ולא יווני ע"פ ממצאים גנטיים!!!
ולכן, סקופיה היא בעצם ההוכחה שההיסטוריה היא בסופו של עניין – מה שנספר לעצמנו.
היא קצת מזכירה את ת"א – עם נהר ורדר שמזכיר את הירקון, והבניינים המרובעים הגבוהים, ותוספת פסלי הענק שנבנים ברחובות והסירות שנבנות על הנהר מוסיפות לה טאצ' קצת ליצני / דיסנילנדי.
בכל מקרה, העיר אדירה ושווה להקדיש יום – יומיים להסתובב בה.
כל יום בשעה 10:00 מתחיל סיור חינמי של שעתיים-שלוש. הסיור מתחיל ליד הבית של מאמא תרזה (ילידת סקופיה). לא לקחתי את הסיור בסקופיה, כי קבעתי עם קלילה, הבחורה שפגשתי בביטולה, והיא הראתה לי את העיר, אבל הבנתי מתיירים אחרים שהוא ממולץ.
בסקופיה התארחתי אצל חבר בשם דרקו.
הוא פעיל בקבוצת האופניים של העיר – ואכן בשנים האחרונות נבנים שם שבילי אופניים רבים (קו דימיון נוסף לתל אביב). העיר דיי שטוחה, וכיף לרכב בה, זו גם דרך נהדרת לראות את העיר ואני ממליצה לשכור אופניים ולטייל בעיר.
כשהייתי בסקופיה דרקו וחבריו ארגנו רכיבה המונית להעלאת המודעות לאופניים וכדי שהעירייה תמשיך בפיתוח וסלילת שבילי אופניים, ומצאתי את עצמי מובילה 200 רוכבי אופניים לאורך נהר ורדר.
באחד הערבים אני ודרקו יצאנו לאכול בקאפנה באזור שנקרא Debar Maalo. יש שם המון קפאנות, ודרקו אמר שהן רגועות מספיק לזרים כמוני. הוא הבטיח לי שבפעם הבאה שאבוא לבקר נלך לאחת הקפאנות הקשוחות בפרברי העיר (שם מסתבר יש לפחות ריב אחד כל לילה, שבדרך כלל מסתיים ביריות באוויר. דרקו הגדיר את זה כתוצר השילוב בין הרבה אלכוהול ומזג סובייטי. בכל מקרה הוא הסכים שאכתוב את כל זה רק אם גם אוסיף שסקופיה עיר בטוחה ואין שום בעייה לטייל בה. אז באמת אין צורך לדאוג / לחשוש, סקופיה ומקדוניה בכלל בטוחות, חברותיות, ומדהימות!).
המלצה נוספת לעיר, בביקור שלכם בשוק, תחפשו את בית התה של Harun, ותהנו מתה / קפה תורכי משובח, ומשיחה ארוכה וסיפורים של בחור מעניין שבילה שנים בטיולים במזרח אירופה.
כמו כן שווה להקדיש יום לטיול לקניוןMatka . אני ממליצה להתחיל את היום בבוקר בצלב הענק, הצלב הגדול ביותר בעולם. אתם לא תפספסו אותו ותראו אותו מרחף מעל שמי סקופיה - עוד אלמנט דיסנילנדי (אפשר לעלות אליו ברכבל או ברגל, אני בחרתי באופציה הרגלית, בעיקר כי הרכבל לא עבד באותו יום), ומשם להמשיך עם המסלול האדום עד לקניוןMatka המרהיב! משם יש אוטובוס חזרה לסקופיה.
ברובו - Berovo
בסוף הטיול ולפני המעבר לבולגריה, רציתי לעצור בברובו, עוד אגם מרהיב מוקף הרים וגבעות ירוקים. אכן הגעתי לברובו, שזה אזור יפהפה, אך את רוב הזמן העברתי עם חברים מOrizari, ישוב קטן ליד Kochani, שהתלהבו שאני אוהבת מוזיקה בלקנית, אירחו אותי מדהים אצלם בבית, היו חבר'ה אדירים (!!!! ), והלבישו אותי ל'דיסקו' ולקחו אותי למסיבה בלקנית, שהייתה להפתעתי מסיבה בלקנית כמו בסרט יורוטריפ (אשכרה היה כלוב מהתקרה). לכל המעוניין – תנו ביקור לעיר Vinica, עיר המסיבות (והחטאים, נשבעת, ראו הוזהרתם )
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם