שמונה ימים בסיני

רקע

אחרי תקופה ארוכה של רצון לצאת לטייל, (אני ודוד שלי, אורן) מצאנו תאריך והתחלנו לחפש יעד.
בהתחלה רצינו לטייל בירדן, באחד הנחלים, ומפה לשם הבנו שיש בעיה לטייל בנחלים, אם בירוקרטית ואם איסור מטעם ממשלת ירדן - הכל היה מעורפל ולא ברור יותר מדי. לכן החלטנו לעבור לשכנה ממול, מצרים.
מלכתחילה רצינו חלק מהזמן לטייל בהרים וחלק מהזמן לצלול או לשנרקל בחופים.
בהכנות לטיול נעזרנו באינטרנט, באחד מהאתרים על סיני, או בקבוצת הפייסבוק "אוהבי סיני".

בנוגע לסיני באופן כללי, נכון לכרגע, דאע"ש נמצאים באזורים של צפון סיני והדרום של הבדואים. הצבא מאוד נוכח בסיני (ברחובות ובמחסומים על הכבישים) ומנסה למנוע את הזליגה של הטרור לדרום סיני ולאזורים התיירותיים. בזמן השהות שם לא הרגשנו שאנחנו נמצאים בסיכון כלשהו באף מצב. לעומת זאת, כן יצא לנו להיות בסיטאציות לא נעימות, כולן בסופו של דבר היו קשורות לכסף. התיירות בסיני לא כשם שהייתה בעבר, הרבה מלונות נטושים וכל המצב פוגע מאוד בפרנסתם של הבדואים שעוסקים בתיירות. לנו היו כמה מקרים שניסו "לגזור עלינו קופון", להפריז במחיר מסוים או לנסות לעבוד עלינו.

ההר הגבוה בסיני

בבוקר ה28/8 חצינו את הגבול לטאבה ומשם לקחה אותנו מונית שהזמנו מראש אל הכפר סנטה קתרינה. המונית עלתה 160 ש"ח, בתיאום מול גמ'ייעה (201002904746+, תקשורת דרך הווטסאפ).
באופן כללי, אזור סנטה קתרינה הוא אזור הררי ודרמטי. היישוב עצמו נמצא בוואדי רחב ידיים בין ההרים בגובה 1600 מ' בערך, הההר הגבוה ביותר (באזור, ובכלל במצרים) הוא ג'בל קתרינה המגיע לגובה של 2642 מ'. רוב הפסגות באיזור נעות בין 2000-2500 מ'. למרות שהאזור מדברי וצחיח מאוד, לאורך השטח פזורות בארות רבות ואפשר למצוא כמה מעיינות או בריכות טבעיות. מסלולי ההליכה לא ארוכים מדי (לא יותר מעשרה ק"מ ליום, תלוי בכם כמובן, אפשר גם יותר), השיפועים חדים ותלולים ונחמד לטייל לאט לאט ולשבת בבוסתנים לאורך המסלול.
בכל השטח נמצאות מספר משפחות ולהן בוסתנים מבודדים בתוך ערוצי הנחלים, הבוסתנים ניזונים מבורות המים החצובים ומכילים ענבים, מיני אגוזים, תאנים, שסקים, תפוחים, אפרסק ומה לא... אנחנו ישנו את שני הלילות בבוסתנים כאלו, יכול להיות שאפשר לישון גם בשטח, צריך לבדוק מול סוכנויות הטיולים.
כדי לצאת לטייל בהר הגבוה חובה לשכור דליל (מורה דרך מקומי), דליל אפשר להשיג דרך אחת ה"סוכנויות". בסנטה יש שתיים כאלו: שייח' מוסא ופוקס. אנחנו קיבלנו המלצות חמות על פוקס, הסוכנות של פרג'. היינו איתם בקשר מראש דרך המייל לגבי מחירים ושאלות כלליות.
הגענו לסנטה בבוקר המאוחר של ה28/8 וישבנו לדבר עם פרג' על המסלול לטיול. לטיול היינו יכולים לצאת רק יום למחרת, היו צריכים להשיג דליל ולצלם את הדרכונים בשביל הרישום.
יצאנו לסיבוב בכפר ובמנזר סנטה קתרינה, המנזר היה סגור באותו יום בגלל חג אז ראינו אותו מבחוץ. את המשך היום העברנו בCamp של פרג'.
בערב נפגשנו עם הדליל ותכננו את המסלול יותר לעומק.
לא דרשנו דליל ספציפי בבוקר ובערב פרג' כבר הזמין דליל אחד שהיה מאוד נחמד אבל לא ידע כל כך עברית או אנגלית, אז לא היינו יכולים לתקשר יותר מדי. שווה לבקש בבוקר, או אפילו מראש דליל ספציפי דובר עברית או אנגלית, לנו המליצו על מחמוד רמדאן מוואדי אל ארבעין.

יום ראשון לטיול

את היום התחלנו בעלייה הישר מFox Camp אל ואדי שריג', בדרך עוברים כמה בוסתנים מגודרים עד שמגיעים לבור מים גדול. לידו אכלנו ארוחת בוקר בליווי תה חם מהמדורה. את המים לאורך הימים הבאים ממלאים בבורות בדרך, אין סיבה להיסחב עם יותר משלושה ליטרים לאדם, אפשר למלא במסלול (כמובן שתלוי גם בחום ובאורך המסלול, שואלים את הדליל כמה מים צריכים).
מואדי שריג' התחלנו לטפס לכיוון ג'בל מוסא עד שהגענו לכנסייה עתיקה ולידה בור מים נוסף. עצרנו שוב לתה ולאחר מכן המשכנו לטפס לכיוון הפסגה. בשלב מסוים מתפצל השביל, ישר - להמשך המסלול ולמעלה - לפסגת ההר. הנחנו את התיקים בפיצול ומוחמד חיכה למטה בזמן שטיפסנו 20 דקות בערך עד לפסגת ההר. על ההר שני מבנים קטנים, מסגד וכנסייה, שניהם היו נעולים כשבאנו. מעבר לערמות הזבל שהיו על ההר, הנוף מאוד יפה ושווה את הטיפוס. ירדנו חזרה למוחמד ואיתו המשכנו במסלול, מקיפים את ההר ומגיעים לואדי רחב ומלא בעצים. באמצע הואדי נמצא המנזר "דיר אל ארבעין". אנחנו הגענו ישר לבוסתן של רמדאן ושם העברנו את הלילה. עד שירד החושך הסתובבנו בבוסתן ובסביבתו.

את האוכל מוחמד הדליל בישל, ביקשנו לעזור אבל הוא לא כך הבין אותנו, לאט לאט השתלבנו יותר בהכנת הארוחות.

יום שני לטיול

את היום השני פתחנו עם עלייה לג'בל קתרינה, בערך בשליש הדרך למעלה יש מעיין קטן בשם "עין שינר" שנובע מתחתית אחד המצוקים. עצרנו שם לארוחת בוקר ותה כמיטב המסורת :)
משם ממשיכים לעלות בשביל מתפתל עד לאוכף גדול וברור. באוכף הנחנו את התיקים ומוחמד הדליל נשאר לשבת בצל אחד הסלעים. העלייה מהאוכף לפסגה ארוכה ולוקחת חצי שעה בערך. מהפסגה יש תצפית נפלאה של כמעט ו360 מעלות, יש כמה אנטנות מדרום שפוגעות בנוף. אבל מעבר לזה הנוף מדהים! ההר נישא מאוד טופוגרפית ורואים את כל מרחבי ההר הגבוה. על הפסגה כנסייה קטנה, שגם היא הייתה סגורה.
אחרי התרשמות מהנוף ירדנו לאוכף והמשכנו עם מוחמד לוואדי אל אחמר (הוואדי האדום). הוואדי עצמו מאוד יפה, הצבע הורדרד שולט בנוף וכל הסלעים מעוגלים וחלקים.
מהוואדי יצאנו לכיוון הבוסתן של עוד. ליד הבוסתן יש בריכה שאפשר להיכנס להתרחץ בה (בתשלום לבעלי הבוסתן - 50 לירה לאחד).
הליכה של עוד עשרים דקות ואנחנו בבוסתן בואדי זוויתין, מכינים ארוחת ערב, שותים תה ונהנים משקיעה ושמיים מלאי כוכבים.

יום שלישי לטיול

את היום השלישי התחלנו עם עלייה בואדי זוויתין עד לאוכף גדול שממנו אפשר לעלות לפסגת ג'בל עבאס באשה, אנחנו המשכנו מהאוכף לרדת לואדי טינייה ולהמשיך דרך הירידה התלולה בואדי שג (טינייה). מסלול יפהפה ונופים מרשימים. חצינו את ואדי טלח ועלינו בנקב לכיוון אבו סילה, משם לקח אותנו רכב בחזרה לDesert Fox Camp ולסיום הטיול :)

כשהגענו לCamp היה קצת זמן לנוח, הזמנו מונית לדהב וישבנו לסגור עם פרג' את ענייני הכספים.

המחירים הם:
200 לירות לדליל ליום טיול (כל הקבוצה משלמת יחד)
200 לירות לפרג' לכל יום טיול על ארגונים ומנהלות (כל הקבוצה יחד)
200 לירות לגמל לכל יום (אופציונלי ולא חובה, משאירים חלק מהציוד במחנה והגמל מביא אותו לכל נקודה בערב - הולכים רק עם מה שצריך במסלול. הוצאה קבוצתית)
125 לירות לאחד לאוכל ליום (אפשר גם לדאוג לאוכל באופן עצמאי, אנחנו לא רצינו להתעסק עם זה ושילמנו לפרג' כדי לחסוך את העניין)
אם ישנים בבוסתנים של משפחות, הלינה עולה בערך 35 לירות לאחד ללילה - אותנו לא יידעו על זה מראש והבנו בבוקר לפני העזיבה של הבוסתן שצריך לשלם...

היה נחמד לשבת עם פרג' ולדבר על כוס תה חמה, העברנו ככה עוד שעה קלה והמונית הגיעה לקחת אותנו לדהב.

דהב

קיבלנו המלצות על Marine Gardens בדהב ועל מועדון הצלילה של המקום, Desert Divers.
לקחנו מונית מסנטה לדהב ב120 ש"ח והגענו ישירות לMarine Gardens, ביקשנו לישון על הגג של המבנה ומבחינתם זה היה בסדר גמור. עם המועדון קבענו שנצלול ביומיים הבאים, שתי צלילות בכל יום. עלות כל צלילה 20 דולר לאחד.
בדהב עצמה אפשר להסתובב על הטיילת לאורך החוף, לשבת לאכול משהו או סתם לטייל. אנחנו נהננו לטייל בתוך העיר עצמה בחלקים הפחות מתוירים.
ביום הראשון צללנו באתר הLighthouse, פעם אחת צפונה לאורך הריף ובפעם השנייה דרומה לגן הפסלים. שתי הצלילות יפות מאוד והמים עצמם מלאים בצבע וחיים. הסקפנו לראות כמה תמנונים, צב ים ומורנה.
ביום השני צללנו בCanyon ובBlue hole, שתיהן צלילות מדהימות ומומלצות בחום! בקניון צוללים ךאורך הריף עד שמגיעים לסדק באדמה בעומק של 10 מטרים, בקרקעית שלו הוא 30 מ' מתחת לפני הים. (הקניון ממשיך עד לעומק 54 מ' אבל לשם כבר לא הגענו). נכנסים לסדר, מסתובבים קצת בתוכו ועולים חזרה לשפת הקניון. אחר כך ממשיכים לצלול באזור עצמו, כל הריף חי וצבעוני, המון דגים שבאים מדי פעם בלהקות. הBlue hole מדהים גם הוא. מתחילים את הצלילה בירידה אנכית כמעט דרך ה"פעמונים" עד לעומק של 27 מ', בדרך עוברים קשת אבן בריף. מתחילים לטפס לאט לאט לאורך קיר אלמוגים מטריף ואנכי בעומק שמגיע עד למאה מטר. מטפסים ומטפסים עד שמגיעים למפתח של הBlue Hole בעומק 7' מטר. (הBlue Hole עצמו מגיע לעומק של 100 מטר, שבערך בעומק 50-60 מ' יש קשת דרכה ניתן לצאת ממנו החוצה) ממשיכים לצלול בשולי הבור עד שמגיעים לאחת היציאות וחוזרים לחוף. צלילה שווה ביותר! מאוד מיוחדת ושונה מהצלילות הרגילות, והאתר עצמו מדהים.
מאתר הBlue Hole לקחנו סירה ב50 לירות לאחד לראס אבו גלום להמשך הטיול.

ראס אבו גלום

ראס אבו גלום היא רצועת חוף מישורית כמה ק"מ צפונית לדהב ולBlue Hole, על החוף מספר לא מובטל של חושות ובעיקר ריף יפהפה.
אנחנו בילינו בראס אבו גלום יומיים. כשמגיעים לחוף שווה ללכת קצת בין החושות ולבחור את המועדפת, מחיר סביר ללילה הוא 50 לירה לאחד.
את היום מבלים בקריאת ספרים, מנוחה על החוף, משחקי שש-בש ושנירקולים בים.

הריף ממשיך לאורך כל החוף ולעומק הים, לצערי התמונות לא מצליחות להעביר את היופי של הריף...

כדי לצאת מראס אבו גלום אפשר לקחת סירה חזרה לBlue Hole, או לקחת ג'יפ לנואיבה. אנחנו לקחנו ג'יפ לנואיבה ותיאמנו מונית מנואיבה לגבול. הכל יחד עלה לנו 800 לירות.

קבצים מצורפים

• מפה של ההר הגבוה (באנגלית, באיכות נמוכה)

קישורים חיצוניים

• אתר Go-Sinai - מידע שימושי לגבי סיני באופן כללי
• אתר Sinai Vibes - מידע שימושי על סיני
• Desert Fox Camp - הCamp של פרג'