שבועיים תרמילאיים במצרים

רקע ותמצית הטיול

הגעתי למצרים לשבועיים בסוף הטיול הגדול שלי אחרי השירות הצבאי. טיילתי באפריקה מאוגנדה לנמיביה, ומצרים בכלל לא הייתה בתכניות שלי. אבל הכל השתנה כשפגשתי בקניה את עידן, ישראלי שגם הוא בטיול גדול שאותו הוא התחיל במצרים, לבד.
כמו רוב האנשים בעולם, להגיע למצרים תמיד היה חלום עבורי. ואחרי שפגשתי מישהו שבאמת עשה את זה, ועוד בצורה תרמילאית ולבד, הייתי בטוח שזה יעד שאני רוצה להוסיף לטיול. התלבטתי המון ורק כשהגעתי לדרום אפריקה החלטתי שאני הולך על זה. וכמה טוב שככה עשיתי.

היו לי המון חששות וכמעט כולם התבדו. מצרים הפכה להיות אחת מהארצות האהובות עליי בטיול. למרות שהייתה המדינה היחידה בה טיילתי לבד - מה שאני פחות אוהב לעשות - היא אחת המדינות בהן הכי נהניתי. התגשמות של חלום.
אז אני כותב את הסיכום הזה כדי לאשש לעוד מטיילים ותרמילאים כמה שווה להגיע לארץ הזו וכמה שזה אפשרי גם לתרמילאים ישראלים (אם כי מומלץ עם דרכון זר), בין אם לשלב כחלק מטיול גדול באפריקה ובין אם כטיול עצמאי שיוצא מעבר לגבולות סיני.

בגלל שהיו לי רק שבועיים החלטתי לוותר על סיני וחזרתי לארץ בטיסה מקהיר. בתכל'ס כדאי להוסיף עוד ימים ולעבור בסיני ועל הדרך להוזיל מאוד מאוד את החזרה לארץ.

תמצית הטיול שלי:
ימים 1-5 נחיתה, קהיר ופירמידות
ימים 6-7 אסוואן
ימים 8-10 לוקסור
יום 11 - רכבת לאלכסנדריה
ימים 12-13 אלכסנדריה
יום 14 חזרה לארץ מקהיר

מידע כללי

קודם כל אני רוצה להפנות לאתר ולקבוצת הפייסבוק של אוהבי מצרים Egyot Lovers שמכילים המון מידע וגם קהילה שעוזרת ועונה על שאלות חשובות (כנראה שתשובות לרוב השאלות כבר יש באתר או בפוסטים הנעוצים בפייסבוק).

כניסה למצרים עם דרכון זר:
אני נכנסתי למצרים עם דרכון צרפתי בטיסה לקהיר. לבעלי דרכון שמאפשר ויזה בהגעה למדינה הכניסה הייתה פשוטה מאוד ולהלן שלביה:
1. בטיסה מקבלים דף למילוי פרטים אישיים ופרטי הטיסה. אם איבדתם - יש מלא דפים כאלה לפני ביקורת הדרכונים. מבקשים גם לרשום מקום לידה ולמרות שרשמתי "ישראל" זה לא היה אכפת לאף אחד.
2. לפני הביקורת דרכונים יש סניף של בנק / Change בו קונים מדבקה של ויזה ב-25$ - כאן בעצם משלמים על ויזת הכניסה למדינה.
3. אחרי שקניתם מדבקה מביאים אותה יחד עם הדרכון והדף שמילאתם לפקיד בביקורת הדרכונים והוא יאשר לכם את הכניסה אחרי שידביק את הויזה בדרכון.
4. מראים למאבטח בהמשך הדרך את הדרכון המאושר וממשיכים בדרככם.

מטבע ותשלומים:
הלירה המצרית נקראת באנגלית הפאונד המצרי, Egyptian Pound, EGP/LE. משום מה רק בעברית אומרים לירה.
שקל אחד שווה בערך ל-8 פאונד מצרי נכון לכתיבת שורות אלה.
שער ההמרה בארץ לא כזה טוב ולכן כדאי להמיר באמצעות דולרים במצרים או למשוך מכספומטים שהם מאוד נגישים.
יש מהדורה ישנה ומהדורה חדשה של השטרות ושתיהן מתקבלות.
חשוב: ברוב האתרים התיירותיים - מוזיאונים, מקדשים, פירמידות וכו' - ניתן לשלם רק באמצעות כרטיס אשראי. מקבלים ברוב המקומות ויזה ומאסטרקארד, אבל בהמון מקומות לא מקבלים אמריקן אקספרס. גם במסעדות ובחלק מהרוכלים אפשר לשלם באשראי, אבל לרוב ברחוב משלמים במזומן, וגם על כרטיס רכבת ואוטובוסים הייתי צריך לשלם במזומן.
במקומות הלינה על חלק שילמתי במזומן, חלק באשראי וחלק מראש דרך בוקינג.
בגלל תרבות הטיפים והבקשיש, הייתי ממליץ שתמיד יהיו עליכם שטרות קטנים. למשל כניסה לשירותים ציבוריים ברחבי העיר או אפילו באתרים מסודרים הרבהפעמים תגיע עם ציפייה שתשלמו 5-10 פאונד למנקה או לשומר (או שזה בכלל יהיה מוסדר ויבקשו מראש שתשלמו).

סים וחבילות רשת:
חבילות מהארץ ממש יקרות ולכן כדאי לקנות סים מקומי. ניתן לעשות בקלות בשדה התעופה או בחנויות סלולר שונות.
יש שתי חברות מובילות שהן גם מותגים מוכרים - Vodafone ו- Orange. מחירים קצת משתנים וצירפתי קישור להסבר למטה.
אני עשיתי חבילה בשדה של וודפון ב-300£ עבור 12GB. זה אומר פחות מ40₪.

שפה:
המצרים מדברים מן הסתם ערבית. היא שונה קצת מהערבית הפלסטינית שמדברים אצלנו בארץ מכיוון שמדובר בניב שונה, אבל הרבה מהבסיס דומה.
ממליץ מאוד לחזור קצת על ערבית מי שיודע או ללמוד כמה מילים וביטויים (ואת מערכת הכתב או לפחות את הספרות) כי הציבור הכללי לא יודע אנגלית כמעט בכלל, רק מי שמתעסק בתיירות. לאט לאט יותר צעירים היום יודעים אנגלית.
מה גם שתמיד כשפתחתי שיחה בערבית הקלוקלת שלי מימי חטיבת הביניים, המצרים (גם מבוגרים וגם ילדים) התלהבו ושמחו.

תחבורה

התחבורה במצרים מורכבת ממוניות, מיקרובוסים, רכבות, אוטובוסים וגם חשמליות או מטרו באלכסנדריה ובקהיר.

בקהיר ובאלכסנדריה יש אובר מאוד זול ונוח. שווה להירשם במצרים עם המספר המקומי שלכם באפליקציה ולא עם הישראלי, גם כדי לא להזדהות כישראלים, אך בעיקר כדי שתוכלו להתקשר אל הנהגים והנהגים אליכם.

מוניות יש בכל מקום והן בדרך כלל יקרות לתיירים. במקומות כמו לוקסור או אסוואן כדאי להתייעץ עם העובדים בהוסטל לגבי מחירים של מוניות בתוך האזור כדי לא להיעקץ.

מטרו וחשמלית - גם בקהיר וגם באלכס אפשר לקנות כרטיסים במקום.

מיקרובוסים - כמו שיש בכל אפריקה (הידועים כ"מטאטו" למי שטייל במזרח אפריקה). מעין מוניות-מיניבוסים שיתופיים בעלי מסלול שאפשר לעצור בצד הדרך, להבין לאן נוסעים ולעלות. נסיעות עליהם מאוד זולות, בדרך כלל כ-5-10£. מניסיון הם פחות דחוסים ממה שיש במזרח אפריקה, אבל החוויה דומה.

אוטובוסים - יש הרבה חברות שמציעות נסיעות בין עירוניות במחירים הרבה יותר טובים מהרכבת, כמו Go Bus. אגב הם מומלצים בתוך מצרים, פחות לנתיב סיני-קהיר.

רכבות - יש כמה סוגי רכבות - רכבת שינה Sleeper Train ורכבת רגילה. רכבות נוסעות כמה פעמים ביום, ויש רכבות גם בלילה וגם ביום.
אם לא לוקחים את ה Sleeper כדאי לקנות כרטיס עבור המחלקה הראשונה כדי ליהנות ממושבים מרווחים. שימו לב שהמזגן ברכבת מקפיא ולא ניתן לשלוט בו! הייתי עם שני סווטשירטים בנסיעה שגלשה אל תוך הלילה.
בעבר תיירים לא היו יכולים להיות באותו קרון כמו מצרים, אך לאחרונה שינו את זה ופשוט הפכו את מחיר הנסיעה לתיירים גדול פי שלושה בערך. כך נסיעת לילה שלא בקרון שינה יכולה לעלות גם 60$, ונסיעה בקרון שינה 100-120$. בקרון שינה אפשר לבקש קרון פרטי או משותף (עם עוד בן אדם) ואז זה עולה פחות.
כדאי לקנות כרטיסים לרכבת כמה ימים מראש כי היא מתמלאת מהר. בנוסף, חוץ מלרכבת השינה תיירים לא יכולים לקנות כרטיסים באינטרנט, וגם עבורה כדאי ללכת פיזית לתחנה ולקנות כרטיסים - שימו לב שיש דוכני כרטיסים ייעודיים לתיירים ולרכבות השינה.

טיסה -
יש המון טיסות פנימיות במצרים, לכל היעדים. לקהיר, לוקסור, שארם א שייח, אסוואן ואפילו למקדש אבו סימבל. שווה לבדוק תמיד מחירים כי לפעמים טיסה, למשל בין קהיר לאסוואן, תהיה באותו המחיר או אף זולה יותר מאשר רכבת.

מעבורות -
אמור להיפתח קו מעבורות משארם להורגדה, ממנה קל יותר לנסוע ללוקסור מאשר לקהיר.

ביטחון ובטיחות במצרים

דבר ראשון, מי שנכנס עם דרכון ישראלי צריך להוציא ויזה מראש בשגרירות שבתל אביב. מומלץ להיעזר בסוכנות.
אם נכנסים למצרים מטאבה שליד אילת, כנראה שיכתבו לכם בדרכון חותמת של "לאשר בתוך 7 ימים" או משהו בסגנון - ואז עליכם להגיע למשרד ההגירה בקהיר שיחתמו לכם בדרכון, אחת תשלמו קנס.
יש גם חוק שהבנתי שעדיין קיים לפיו הממשלה מחייבת בעלי מלונות ליידע על ישראלים שישנים אצלם. זה לא אומר שאסור, פשוט ככה זה.
בנוסף - קבוצות של ישראלים (כמו גם אמריקאים ודנים) מחוייבים באבטחה במהלך הטיול. בטיולים עצמאיים אפשר לוותר על אבטחה זו.
חוץ מזה לא התבקשתי להראות דרכון כמעט בשום מקום (מלבד במקומות הלינה ובפנורמת אוקטובר).
מידע נוסף על פרקטיקות לדרכון ישראלי כדאי לחפש באתר או בקבוצה של אוהבי מצרים.

יש לי אנגלית די טובה, ולכן ברחוב הזדהיתי תמיד כאמריקאי מניו ג'רזי. היו פעמים בהן הרגשתי שדווקא אני יכול להזדהות כישראלי, ובכל זאת העדפתי לשמור על זהות "אמריקאית" מטעמי נוחות וביטחון. במלונות הזדהיתי כצרפתי כמו הדרכון, חוץ מאשר בהוסטל בקהיר שם אחרי יום התוודיתי בישראליותי ואף ניהלתי עם העובדים שיחות מעניינות על ישראל.
היו אנשים שדיברו איתי לחיוב על ישראל גם מבלי שהזדהיתי כישראלי והיו אנשים שכאשר ניסיתי לנתב את השיחה לישראל אמרו לי שאסור לומר ישראל אלא רק פלסטין. ככה שלדעתי הרחוב המצרי מעורבב כמו שהרחוב הישראלי מעורבב. סך הכל נושא ישראל לא מעסיק אותם יותר מדי ויותר אכפת להם מהעוני במצרים.
מצד שני, אין ספק שישראלים יכולים להוות מטרה לארגונים שונים, ובגלל זה קבוצות ישראליות מחויבות באבטחה ולא כדאי להצהיר על הישראליות בשלטי חוצות ברחוב.

בלי קשר לנושא הישראלי או לא - מצרים היא מדינה מאוד בטוחה לטייל בה. כל מי שאמרתי לו את זה התפלא. נכון, יש לפעמים חשש מפיגועים של טרור ולצפון סיני אסור בתכלית האיסור להתקרב בגלל ארגוני הטרור שנמצאים בה. אבל חווית הטיול בה היא נהדרת ובטוחה. מכל המדינות בהן טיילתי באפריקה, מצרים הייתה המדינה בה הרגשתי הכי בטוח, וכראיה היא היחידה בה הסתובבתי ברחובות בלילה לבד. ברור שנמנעתי מסמטאות חשוכות, והאמת שלא היו הרבה כאלה.

בכל אתר תיירותי, ואף ברחבי רחובות עמוסים, יש מעבר לשומרים גם שוטרים וחיילים. בכל כניסה לאתר כזה, כמו גם לתחנות רכבת, יש מגנומטרים ושיקופים לתיקי הגב. אמנם לרוב המגנומטרים לא באמת עובדים והרבה פעמים מתעלמים מהם, אך התיקים נבדקים תמיד.
ריבוי אנשי האבטחה תורם להרגשה שלמצרים חשוב מאוד לשמור על התיירים. בסוף התיירות היא אחת מההכנסות העיקריות של מצרים הענייה והם רוצים לפתח אותה ולא לדלל אותה.
המצרים הם אנשים נחמדים, מקבלי אורחים ושמחים לעזור במה שתצטרכו. במקומות תיירותיים זה נובע הרבה מתרבות ה"בקשיש", אבל גם האנשים הפשוטים ברחוב יעזרו אם תבקשו וישמחו לדבר. אמנם אולי חלקם היו נרתעים אם היו יודעים שאני ישראלי, אבל זה לא חייב להיות בולט.

ברור שבכל מקום תיירותי צריך להיזהר ולא ליפול לתרמיות של כייסים, אבל זה לא שונה מלונדון, פריז או ניו יורק. ענף התיירות במצרים מוסדר ובטוח, וגם רוב הרחובות בטוחים לתיירים.

כן חשוב לציין - הרוכלים, המדריכים וכל מי שרוצה למכור משהו לתיירים הם מאוד מאוד אינטנסיביים. לפעמים הם יכולים להיות מאוד מציקים, מהמעצבנים בהם נתקלתי באפריקה. ברחוב, באתרים, בשווקים - ירצו לעזור, לסייע לעקוף או להתקדם בתור, לשבת מקדימה ברכב, לעזור לכם למצוא משהו, להראות לכם איזה חלק במקדש שלא תגיעו אליו לבד וכדומה. לפעמים הם אפילו יטענו שהם "לא מדריכים" ולא מחפשים כסף. עד שבסוף הם יבקשו איזה טיפ, מתנה, בקשיש או מחווה של רצון טוב מכם - רצוי בדולרים ואם לא אז בפאונד מצרי.
זה הדבר שהיה הכי שנוא עליי במצרים, ולא אשקר - זה כן פוגע בחוויה כשצריך לחשוד בכל מי שמציע עזרה כמי שיבקש עליה כסף.
בכללי תרבות ה"בקשיש" היא משהו שאני פחות מתחבר אליו ואפשר להרחיב עליו עוד המון.

קהיר - כללי

קהיר היא מטרופולין ענקית, מגוונת ועמוסה. כבישיה הם הסואנים בהם נתקלתי באפריקה, הרחובות הומים ומלאי חיים, הבניינים גדולים ורבים ואפשר למצוא המון מה לעשות בכל מיני תחומים. האטרקציה המרכזית בסביבה היא כמובן הפירמידות, אבל גם העיר עצמה מדהימה, קצת כאוטית ועמוסה באטרקציות.

לינה:
יש הרבה אפשרויות לינה במחירים טובים, אני ישנתי במעונות - Heritage Hostel שנמצא ליד כיכר תחריר, ממש מהצד השני של הכביש מהמוזיאון המצריThe Egyptian Museum. יש להם גם כמה חדרים רגילים אבל זה מקום קטן. העובדים היו חברותיים ועזרו לי מאוד בתכנון הטיול, ואפילו גיליתי להם שאני ישראלי ולא הייתה בעיה (ואף ניהלנו שיחות על ישראל). אני חושב שהם לא הכי זולים, יותר מ10$ ללילה במעונות, אבל הרגשתי שם בבית.

תחבורה:
קודם כל אובר. הכי פשוט והכי נוח, ולא יקר. לא כל הנהגים יודעים אנגלית אז כדאי לדעת לאן נוסעים וגם לדעת להכווין במפה. הרבה יותר זול ממונית פרטית.
כדאי לדעת ספרות ערביות כדי לזהות את הרכב לפי לוחית הרישוי בתוך כל הכאוס בכבישים (במצרים הלוחית בספרות ערביות).
על מוניות רגילות לא הייתי ממליץ כי הם ייקחו יותר כסף וגם חייבים להתמקח, אובר חוסך את כל זה.

מטרו - יש מטרו בקהיר והוא ממש סבבה. זול ברמה מצחיקה, 5-10£ לכרטיס שאפשר לקנות בתחנה. לא מומלץ להשתמש בו בשעות העומס, אבל זה אפשרי. הרבה קרונות ממוזגים היטב.

אין שום בעיה ללכת ברגל בקהיר, גם לא לבד. כמובן שזו עיר גדולה ועדיף לא להיכנס לסמטאות חשוכות או ללכת אחרי מישהו שלא מכירים מחוץ לאזור מתוייר, אבל היא עיר בטוחה. תמיד הייתי משווה אותה להמון מקומות שבהם טיילתי באפריקה - שם כלל יסוד היה לא להסתובב ברחובות אחרי שיורד החושך, בטח שלא לבד. ופתאום בקהיר מצאתי את עצמי מסתובב להנאתי איפה שרק רציתי ומרגיש מאוד בטוח.
(הסתייגות - אני מדבר מנקודת מבט של בחור בן 23, אבל גם פגשתי בחורות שהסתובבו לבד בלי בעיה)

את האטרקציות לקהיר אפשר לחלק לשלוש:
1. כל מה שקשור בממלכת מצרים העתיקה.
2. כל מה שקשור במה שבא אחר כך.
3. שווקים, מסעדות וחיי העיר.

מצרים העתיקה כוללת כמובן את הפירמידות, וגם כמה מוזיאונים. שימו לב שהפירמידות הן ממש לא רק השלוש המפורסמות שבגיזה, ושווה לצאת מהעיר גם לפירמידות שבסקארה ובדחשור (ארחיב למטה).
מה שבא אחר כך כולל את מצודת צלאח א-דין ומתחם המלוכה של מוחמד עלי, המוזיאון הצבאי של מצרים, פנורמת אוקטובר (מוזיאון מלחמת יום כיפור), העיר העתיקה בקהיר בדגש על המתחם של כל הכנסיות הקופטיות, מסגדים.
חיי העיר כוללים מסעדות, שכונות שונות ("עיר הזבל", זמלק) ואת שוק חאן אל חלילי המפורסם.

קהיר היא מטרופולין של כמעט 20 מיליון אנשים, אז לא חסרות מסעדות מכל הסוגים. ארשום כאן כמה מקומות שאהבתי בעקבות המלצות של מקומיים.

1. שווארמה ב Karam El Sham - מסעדה שהיא מוסד. אפשר גם טייק אווי וגם לשבת באחת מהקומות שנמצאות למעלה. שווארמה טעימה ומיוחדת. (אבל לא יותר טובה מדברים איכותיים בארץ).

2. קושארי ב Abou Tarek - קושארי היא מנת רחוב/בית מצרית קלאסית: פסטה ואורז עם עדשים, גרגרי חומוס, רוטב עגבניות, תיבולים, חריף אם רוצים ועוד משהו מטוגן. נשמע קצת מוזר אבל טעים, משביע וזול. ואי אפשר להיות בקהיר בלי לנסות את הקושארי של המוסד הזה, המחזיק במסעדה של ארבע קומות. בערך 40£ למנה.

3. מסעדת Sobhy Kaber - לא בדאונטאון כמו השתיים האחרות, אבל מסעדה עם תפריט מגוון בדגש על מנות עם בשר (פרה, טלה, עוף, יונה). אכלתי כאן קבבי טלה אלוהיים וזה מקום מצוין לנסות את המרק המצרי מלוחיה molokhia. גם זה מקום ממוסד עם כמה קומות. מאוד התלהבו שאני תייר וטיפלו בי יפה.

בנוסף בקהיר כמו בכל מצרים נהוג לאכול פלאפל ופול לארוחת בוקר וניתן למצוא לא מעט מסעדות וגם דוכנים ברחוב שמוכרים בשעות הבוקר והצהריים.

מקומות שלא ממש הייתי בהם ושווים קריאה לעומק:
1. "עיר הזבל" ב- Manshiyat Nasser - שכונה מעניינת אליה מגיע כל הזבל, אבל אל תטעו יש הרבה דברים יפים ומעניינים לראות. בה נמצאת גם הכנסייה המפורסמת החצובה בסלע The Cave Church
2. זמלק Zamalek שכונה על אי גדול בנילוס שבה יש את רוב השגריריות, שכונות יותר יוקרתיות וכן מסעדות וחנויות. הסתובבתי בה קצת והיה נחמד.

הפירמידות בגיזה

המתחם הכי מפורסם במצרים והכי פופולרי. האמת? בצדק - היו לי ציפיות עצומות והפירמידות עמדו בכל אחת מהן.
מדובר במתחם הכולל שלוש פירמידות (2 ענקיות ואחת קטנה בהשוואה אליהן), ועוד 6 פירמידות קטנטנות שצמודות אליהן ובנוסף הספינקס הגדול והידוע.
זה אתר תיירותי שפשוט להגיע אליו גם מלב קהיר. אין מטרו שמגיע עד אליו אך בקלות אפשר להגיע באובר או במיקרובוסים.
מה שלא יאומן זה שהפירמידות הן מתחילת הממלכה המצרית, בתקופה של הממלכה הקדומה מהשושלת הרביעית - כלומר גם כשבני ישראל היו במצרים, הפירמידות כבר היו בנות למעלה מ-1,000 שנה!
בזמני כניסה למתחם עלתה 360£, והיא לא כללה כניסה לתוך אף פירמידה. יש שתי כניסות - אחת מצפון מזרח ליד הפירמידה הגדולה ועוד אחת במזרח ליד הספינקס. חשוב! אם רוצים לקנות כרטיס כניסה לאחת הפירמידות, יש לעשות זאת בקופות בעת קניית הכרטיס הכללי, אין עוד הזדמנות.
המתחם גדול ויש הליכה כדי לעבור בין המבנים השונים ולהגיע לנקודות תצפית שונות, אך הוא אפשרי ולא מאוד קשה (ואת זה אני אומר אחרי שהייתי שם בצהריים של יום שמשי באמצע אוגוסט).
לאנשים שמתקשים ללכת כדאי לשכור נהג עם רכב או במקום לעלות על סוס או גמל, אם כי אני לא תומך באטרקציות האלה (ויציעו לכם את זה בכל פינה שם במחירים די סבירים).
חשוב להביא איתכם הרבה מים (כי מוכרים שם ביוקר) ולהקדיש כמה שעות טובות למתחם.

עניין הנוכלים והרוכלים - בכל פינה גם יציעו לכם שומרים, מדריכים, או סתם אנשים להצטלם, לקחת אתכם לנקודה מעניינת או למקום שלא אמורים לדרוך בו, והכל בחיוך ולהגיד שלא רוצים כסף. כמובן שאחר כך יבקשו כסף. לי הייתה תקרית לא נעימה עם אחד מהם שהסתיימה בלקיחה שלו של שטר 20$ מהארנק שלי, אחרי שכמטייל עצמאי נכנעתי להצעות שיצלמו אותי מול הפירמידות. אז חשוב לפקוח עיניים ולהיזהר. זה לא מסוכן, אבל זה כן מאוד אינטנסיבי ולדעתי גם פוגע בחוויה.

נקודות תצפית שוות:
1. נקודת תצפית עם גישה לרכב - קישור לגוגל מפות:
X4CC+X8 Nazlet El-Semman, Al Haram, מצרים
זו נקודה עם תצפית נחמדה בה אפשר לראות את כל שלוש הפירמידות. מאוד עמוסה באנשים וברוכלים ויש כביש שמוביל אליה.
2. נקודת תצפית פוטוגונית עם גישה רק ברגל או על גמל/סוס - קישור לגוגל מפות:
X49F+78M, Al Giza Desert, Giza Governorate 3512201, מצרים
או גם ピラミッド展望地点 (משום מה מופיע ביפנית). הרבה פחות עמוסה ומשם אפשר לקחת את התמונות המגניבות שבהן כל הפירמידות מסתדרות באלכסון (ראו תמונה למטה).

כניסה לפירמידות:
בדרך כלל הכניסה פתוחה רק לשתיים מהפירמידות - לפירמידה הגדולה של גיזה ועוד לאחת מהשתיים האחרות (האמצעית של חאפרו עם הכיפה שהציפוי שלה נשמר או הדרומית של מנכאור).
האם שווה להיכנס לאחת הפירמידות? בקצרה - כן, לדעתי.
התשובה הארוכה היא שבתוך הפירמידות עצמן לא רואים כלום. בשושלת הזו עוד לא התפתחו "כתבי הפירמידות" ולא תמצאו בפנים שום חריטות, ציורים ובטח שלא אוצרות שכולם נשדדו מזמן. הכניסה לפירמידה בעצמה היא בעיניי חוויה - לעלות ולרדת בתוך המבנה העצום ולהבין באמת את ההישג האדריכלי.
מצד שני - לשלם 600£ על כניסה לפירמידה כשאפשר לקבל חוויה דומה בחינם בפירמידות של דחשור, זה יכול להיות מחיר מוגזם רק בשביל הקטע. וגם זה פחות מומלץ לקלסטרופוביים שבינינו.
אני הייתי בגישת "אם כבר אז כבר" של סוף הטיול הגדול, אבל כל אחד ושיקוליו. מצרף למטה קישור על הנושא.

ממפיס וסקארה Memphis and Saqqara

ממפיס הייתה במשך שושלות בירת מצרים. ולכן בסביבתה, בין היתר בנקרופוליס (עיר המתים ואתרי הקבורה) שבסקארה, יש המון עתיקות ואוצרות.
בממפיס יש אתר לא גדול עם ממצאים נחמדים, כולל פסל גדול של רעמסס השני ועוד כל מיני פסלים ומצבות שפזורים בחצר. כניסה לאתר עולה 100£.
אך סקארה היא הפנינה האמתית. יש באתר מספר פירמידות, ביניהן פירמידת המדרגות של ג'וסר Pyramid of Djoser - הידועה גם בתור הפירמידה הגדולה הראשונה ששימשה כקבר. יש כאן עוד כמה פירמידות קטנות ומקדשי מתים שאפשר להיכנס אליהם ולהסתובב במתחם, כמו הפירמידה של Unas בה נמצא הגילוי הראשון של כתבי הפירמידות. כאן הייתי שוקל לקחת מדריך כדי להבין באמת מה רואים ולדעת להסתובב במתחם המרשים הזה.
שימו לב שיש שעות לכניסה לחלק מהאתרים שבתוך סקארה ובכל מקרה מומלץ לקרוא על האזור לפני שמגיעים.
אם רוצים להיכנס לפירמידת המדרגות המרשימה והעשירה, צריך לקנות כרטיס יחד עם כרטיס הכניסה הכללי לסקארה.

הפירמידות בדחשור Dahshur

דחשור הוא האתר המרוחק ביותר מקהיר מכל הפירמידות (קצת יותר משעה נסיעה), ועבורי הוא היה ההפתעה הגדולה והטובה.
לא הכרתי את המקום לפני, אך מדובר באתר שעיקרו שתי פירמידות מרשימות מאוד ופחות ידועות, שאת שתיהן בנה הפרעה סנפרו - אביו של ח'ופו שבנה את הפירמידה הגדולה של גיזה.
חשוב לומר שהאתר נמצא בתוך מתחם צבאי, לכן כדאי להגיע עם רכב שסוגרים מראש שידע לטפל באישורים שצריך, בטח כשמסתובבים עם דרכון ישראלי. בלי קשר שיש מרחק גדול בין שתי הפירמידות וביניהן לכניסה ולכן צריך רכב.

הפירמידה הנטויה Bent Pyramid - הפירמידה הראשונה שסנפרו בנה, שקרויה כך כי במהלך הבנייה הבינו שצריך לשנות את זווית הנטייה. זה יוצר מראה משעשע למדי, אך ייחודה דווקא מגיע משתי תכונות נוספות.
דבר ראשון, ציפוי הגיר החלק שלה נשמר יחסית טוב ומאפשר להבין איך היו אמורות להיראות הפירמידות;
ושנית - חווית הכניסה והזחילה בתוכה היא האתגרית ביותר והמגניבה ביותר מכל הפירמידות, ראו קישור למטה.

הפירמידה האדומה - נקראת כך משום שבנויה מהרבה גרניט אדום, אך צריך להיכנס אליה בפנים (גם בחינם) כדי לבדוק. זוהי הפרימידה השלישית בגודלה במצרים! אחרי שתיים מהפירמידות שבגיזה. פחות מאתגר להיכנס אליה אך היא יפה ושווה.
שימו לב שגם בפירמידות בדחשור יהיו "עובדים" מקומיים שיציעו לכם עזרה, הסבר, כרית לישיבה, תמונות או בקבוק מים שאחריהן יבקשו טיפ.

- - - - -
אם לסכם את הפירמידות:
אני עשיתי ביום אחד את כל שלושת האתרים (גיזה, סקארה ודחשור - מהדרום לצפון) ואני חושב שהייתי צריך לפצל את זה ליומיים. ביום אחד לעשות את דחשור, סקארה וממפיס וביום אחר להגיע לפירמידות של גיזה (אליהן אפשר להגיע בקלות). אני מאוד נהניתי, אך כן הרגשתי שהיה עמוס מדי.
מה גם שכדאי להגיע לגיזה פעם נוספת לקראת הערב לאיזה מופע אורות, לראות שקיעה או לאכול פיצה מול הפירמידות בסניף הטוב בעולם של מי שמתיימרת להיות "הטובה בעולם", פיצה האט.

מוזיאונים בקהיר - מצרים העתיקה

יש שני מוזיאונים טובים ושווים במה שקשור במצרים העתיקה בקהיר: המוזיאון המצרי, ומוזיאון הציוויליזציה המצרית.
בעתיד הקרוב (בתקווה) ייפתח מוזיאון חדש ומדהים - The Grand Egyptian Museum, שאמור להיות הטוב ביותר בעולם בתחום מצרים העתיקה. המצרים השקיעו בו כמויות מטורפות של כסף ולקחו חזרה כל מיני ממצאים מהכובשים הקולוניאליסטים. אז שווה לבדוק אם הוא נפתח לפני שאתם מגיעים.

המוזיאון המצרי The Egyptian Museum - מוזיאון גדול עם עשרות אלפי ממצאים ממצרים העתיקה. נמצא במרכז העיר, ליד כיכר תחריר.
היה ידוע לשמצה בתור מוזיאון שמרגיש יותר כמו מחסן. אך היום הוסיפו הסברים לחלק מהדברים והוא יותר מובן. אם קוראים קצת על מצרים לפני ותוך כדי אפשר להסתדר בלי מדריך (כך עשיתי וביליתי בו 4 שעות בהן הייתי מרותק), אבל זה כן מקום שבאופן כללי הייתי ממליץ בו הדרכה.
המוזיאון בנוי משתי קומות:
בקומה הראשונה יש תצוגות שמסודרות כרונולוגית מהתקופה הקדומה לממלכה הישנה, האמצעית, החדשה והממלכה התלמאית (של אחרי כיבושי אלכסנדר הגדול). ממצא מעניין ששווה לחפש בקומה זו הוא מצבת מרנפתח - בה מופיע בפעם הראשונה בהיסטוריה השם "ישראל". כמובן שהמצרים לא מציינים את זה בשום מקום ולכן צריך לדעת לאן להגיע - המצבה נמצאת כרגע באמצע החלק הצפוני של הקומה, בחלק הצפוני והעליון של המסדרון המרכזי עם הפסלים הגדולים (צירפתי תמונה שלה).
בקומה השנייה יש תצוגות שונות עם אוספים רבים שחלקם פשוט מעמיסים חדרים. גולת הכותרת של קומה זו היא אוצרות הקבר המרהיבים של תות ענח' אמון, אך גם תצוגת אוצרות הקבר של פרעה פסוסנס.

מוזיאון הציוויליזציה המצרית The National Museum of Egyptian Civilization - מוזיאון חדש וערוך טוב יותר מאחיו. נמצא במיקום פחות מרכזי, אבל מהווה מתחם בפני עצמו. המוזיאון סוקר את הציוויליזציה במצרים דרך הממלכות העתיקות ויש גם תצוגות על מצרים הנוצרית ובעיקר המוסלמית, דרך שלטון הממלוכים, העותמאנים ולבסוף גם שושלת מוחמד עלי והמצרים של ימינו.
גולת הכותרת כאן היא תצוגת המומיות מהממלכה החדשה שהתגלו בעמק המלכים. מדובר בתצוגה יפה עם הסבר קצר על כל פרעה או מלכה שהמומיה שייכים להם. אסור לצלם בפנים ויש שומרים שדואגים גם לשמור על השקט. ממש שווה ומיוחד.

מצודת צלאח א דין Salah Al-Din Al-Ayoubi Citadel

מצודה הנמצאת על גבעה בעיר ומשקיפה על קהיר, ביום יפה אפשר לראות גם את הפירמידות. בתוך מתחם המצודה הגדול והיפה נמצאים מסגד גדול ומרשים של מוחמד עלי Mohamed Ali Mosque; ועוד מסגד קטן יותר בשם Al-Nasser Mohammed Ibn Kalawoun שמיוחד בגלל עמודי התמיכה שלו שכל אחד מהם שונה.
במתחם קיימים גם שני מוזיאונים - המוזיאון הצבאי הלאומי של מצרים ומוזיאון המשטרה.
המסגדים ושני המוזיאונים כלולים במחיר הכניסה למצודה, כ -300£. אפשר להסתובב עצמאית ויהיו כמובן גם מדריכים מקומיים שיארבו ויציעו לכם את שירותיהם. הפעם אני דווקא לקחתי אחד והיה לי נחמד, כדי להבין פעם ראשונה איך צריך להסתכל על מסגד ומה רואים בו.
עיקר העניין במוזיאון הצבאי עבורי היה ההתייחסויות לישראל ולעימותים איתנו.

בנוסף, המצודה משקיפה על אזור העיר העתיקה ואפשר ממנה להמשיך להסתובב קצת צפון מערבה בעוד שני מסגדים ענקיים ומרשימים (שהכניסה אליהם בתשלום נוסף) ולהסתובב ברחובות העיר העתיקה. שני המסגדים הם באותו מתחם, ואמור להיות אפשרי לעלות לאחד הצריחים ולהשקיף ממנו על השכונות. שמותיהם הם Al-Rifa'i Mosque (שבו גם קבור השאה האחרון של איראן) ו-Mosque-Madrasa of Sultan Hassan.

פנורמת אוקטובר - מוזיאון מלחמת יום כיפור המצרי

אחת החוויות היותר מעניינות שהיו לי בכל הטיול הגדול. המקום נקרא Panorama October ומשמש כמעין מוזיאון/אנדרטה למלחמת יום כיפור של 1973, אותה המצרים מכנים מלחמת אוקטובר, או מלחמת ה-6 באוקטובר.
ביקור במוזיאון מורכב מביקור בחצר המציגה את כלי המלחמה הישראלים והמצרים וביקור בשלושה חדרים המציגים סרטים שונים בתצורות שונות, כך שלא צריך הדרכה של אחד העובדים.
בלי קשר לחוויה המרתקת לראות איך המצרים מציגים את ה"ניצחון" שלהם במלחמה, המוזיאון עצמו באמת ברמה גבוהה.

נקודות שחשוב לדעת:
כניסה למצרים עולה כ- 100£ ולתיירים יותר. משום מה אני הייתי לבד בכל המתחם ובכל חדרי הסרטים (הגעתי ב 10:00 ואמרו לי לחזור ב - 11:00 כדי להגיע להרצה) ולקחו ממני 1,000£.
כמו כן כשהגעתי בדקו לי דרכון - הצגתי להם את הדרכון הצרפתי. אני לא יודע אם ואיך יתקבל דרכון ישראלי במקום הזה.
בגלל שבדרכון הצרפתי רשום שאני גר בישראל, לא התחלתי להתווכח על המחיר המופקע שהם לקחו ממני. ידעתי שזו עקיצה אבל לא רציתי להתחיל להסתבך.

העיר העתיקה ומתחם הקופטים

מתחם גדול בעיר העתיקה שיש בו כנסיות רבות ועתיקות, מסגדים ואף את אחד מבתי הכנסת העתיקים והחשובים - בית הכנסת בן עזרא בו התגלו ממצאים חשובים כמו גניזת קהיר. המתחם הוא חינמי ואפשר גם להגיע אליו במטרו בקו 1 בתחנה Mar Girgis.
נחמד להסתובב בסמטאות ובין הכנסיות השונות של הנוצרים הקופטים, שהן מהעתיקות שיש בעולם. מזכיר קצת סיבוב בשכונות של ירושלים העתיקה, כולל כל רוכלי המזכרות שמסביב.
את מי שהנושא מעניין הייתי ממליץ לקחת מדריך שיסביר על הקופטים ועל משמעות הכנסיות.
ממליץ גם להגיע למסגד מרשים שנמצא ליד אך מחוץ למתחם Amr Ibn Al A'as Mosque, שהוא מהעתיקים בעולם.

שוק חאן אל חלילי Khan el-Khalili

שוק חאן אל חלילי Khan el-Khalili הוא שוק ענק שיש בו כמעט הכל. אפשר למצוא המון מזכרות ועבודות יד, דוכני אוכל ומסעדות וגם מצרכים, בדים ומוצרים. הכי מעניין להסתובב דווקא במקומות שמיועדים למקומיים ולא לתיירים.
הגודל שלו הוא באמת לא ייאמן ואפשר להעביר בו שעות. לדעתי הדרך הכי טובה לחקור שווקים כאלה היא פשוט ללכת לאיבוד בסמטאותיהם, וכשנמאס לחזור לנקודות ידועות. וכמובן לדעת להתמקח! המחירים תמיד יתחילו גבוהים יותר משכל אחד אמור לשלם.
הרחוב הראשי שלו הוא Al Moez, אבל כל הכיף קורה בסמטאות הצדדיות.
באשר לשעות הביקור - באתרים ראיתי כל מיני שעות, אבל מקומיים תמיד אמרו לי לבוא בערב. לדעתי כדאי לבוא לפני השקיעה ולהישאר לתוך הערב. כל השוק מואר.
באשר לבטיחות וביטחון - כמו בכל שוק, לשמור את החפצים יקרי ערך קרובים ולא חשופים לכייסים. כל מי שפגשתי הרגיש שם מאוד בטוח, אבל ככלל אצבע עדיף לא לעקוב אחרי מוכרים לסמטאות חשוכות או ריקות מאדם, ולהישאר במקומות החיים וההומים - לא חסרים כאלה.

לוקסור - כללי Luxor

עיר לא מאוד גדולה, גם כן על הנילוס. אחת הערים התיירותיות במצרים, מאחר שהיא גלגול של תבאי המצרית, שהייתה בירתם של פרעונים רבים. נשתמרו כאן עתיקות רבות ומגוונות, וכדי לראות באמת הכל הכל צריך כאן כמעט שבוע.
העיר מתפרשת על שני הצדדים של נהר הנילוס. רוב העיר נמצאת בצד המזרחי, בעוד שרוב העתיקות נמצאות דווקא בצד המערבי.

מבחינת התניידות בעיר, אז היא עיר מצרית רגילה: יש מוניות, אין אובר כמו באלכסנדריה ובקהיר, ומאוד נפוצות כרכרות רתומות לסוסים שמציעים כאטרקציה בנוסף לתחבורה.
יש מעבורות ציבוריות לחציית הנילוס כמו גם סירות פרטיות. יש הרבה סיורים מאורגנים שאפשר לסגור שיכללו הסעה מצד אחד של הנהר לשני.

לינה:
אני התאכסנתי ב- Happy Land Luxor Hotel. אין להם מעונות לגברים, אבל יש חדרים עם מיטות יחיד ושירותים שחולקים עם אחרים במחיר טוב, ויש גם ארוחת בוקר. נמצא די במרכז, 10-15 דקות הליכה ממקדש לוקסור. מאוד נהניתי ובעל המקום מסביר פנים ועוזר בכל התכנונים שצריך.
סגרתי דרכם כדור פורח ב-40$ וסיור מודרך בצד המערבי (עמק המלכים, מדינת האבו וחתשפסות) ב-200£ לא כולל הכניסות לאתרים. הסיור היה ביחד עם מטיילים מההוסטל אז היה ממש נחמד.

לוקסור - הצד המזרחי

הצד הגדול והחי של העיר. קיימים בו שני מתחמי מקדשים ועתיקות, וגם מוזיאונים ושווקים.
מבחינת מצרים העתיקה, הצד המזרחי בו השמש זורחת סימל את החיים והמלוכה, והצד המערבי את המוות. ולכן רק במערב נמצא את מקדשי הקבורה והקברים עצמם.

מקדש לוקסור Luxor Temple - מקדש שנבנה בעיקר בזמן השושלת החדשה וייצג את המלוכה של הפרעונים. כאן היו נערכים טקסים שסימלו את חידוש המלוכה ואת ההתחדשות של האל רע. במרוצת השנים היוונים השתמשו בו ואחריהם גם הרומאים והנוצרים, עד שהוא נקבר בחול והמוסלמים בנו מעליו מסגד שפעיל עד היום - ולכל אלו עדויות במקדש.
המקדש נמצא במרחק הליכה מרוב מקומות הלינה בעיר.
בשער הכניסה למקדש היו בעבר שני אובליסקים, אך כיום נשאר מהם אחד והשני ניתן במתנה לצרפת עוד במאה ה-19 על ידי מוחמד עלי שליט מצרים - כיום הוא נמצא בכיכר הקונקורד.
מהמקדש יצאה בעבר שדרה של 3 ק"מ שהגיעה עד לכרנך, ולכל אורכה הוצבו פסלי ספינקס שרק חלקם שרדו עד היום.
ייחודו הוא שהוא פתוח גם בערב, בחושך, והכל מואר כמו שצריך. לכן לדעתי כדאי להגיע אליו ממש לפני שקיעה וכך להספיק לראות אותו באור וגם בחושך. חוויה מיוחדת שאין כמעט באף מקום אחר במצרים.
בגלל שהוא בלב העיר יש גינה ציבורית ממש מחוצה לו, וגם הטיילת של הנילוס משקיפה עליו. ובכל זאת שווה לקנות כרטיס ולהיכנס, במיוחד בערב.
ממול למקדש יש את סניף המקדונלד'ס עם המיקום הטוב בעולם לדעתי, כמו שבגיזה יש פיצה האט עם נוף לפירמידות.

מתחם מקדשי כרנך Karnak - מתחם ענק של מקדשים שיועדו לשלישיית האלים שכונתה השלישייה של תבאי - אמון-רע, מות ובנם חו'ונסו. במתחם עבדו את האלים עוד מימי הממלכה הקדומה, ופרעונים רבים מכל השושלות הוסיפו בתורם תוספות ומבנים למקדש. ככה שבמשך אלפי שנים נבנו לו תוספות.
המתחם בנוי מארבעה תתי מתחמים - מתחם של אמון-רע, מתחם של מות, מתחם של ח'ונסו ומקדש שבנה פרעה אחנתון (אז אמנחותפ הרביעי). רק המתחם של אמון-רע פתוח לתיירים, שזה בסדר כי הוא המתחם הגדול ביותר ושנשמר הכי טוב.
כרנך קצת מרוחקת ממרכז העיר ולכן כדאי להגיע לכאן במונית או דרך תחבורה אחרת.

מוזיאון לוקסור Luxor Museum - מוזיאון בנושא מצרים העתיקה עם ממצאים רבים מהאזור. מאוד מסודר ועבודת האוצרות היא טובה. קיימים הסברים על כל המוצגים והוא בנוי בצורה הגיונית. אפילו יש שתי מומיות במצב מעולה.
עבר שיפוץ מתישהו והוא ממוזג, חשוב מאוד למי שמחפש אטרקציה באחר הצהריים של יום חם, ובחיי כמה שחם בקיץ בדרום מצרים.

מוזיאון המומיות Mummification Museum - מוזיאון קטן (מאוד) שמסביר את תהליך חניטת המומיות והקבורה במצרים העתיקה. יש כמה מומיות מגניבות, כולל של חתול, בבון ותנינים. אבל לדעתי הוא לא מסביר מאוד לעומק ולא שווה את מחיר הכרטיס (שעלה 140£ כשאני הייתי בו). נמצא ממש ליד מקדש לוקסור.

לוקסור - הצד המערבי

מכיל את מקדשי הקבורה של פרעונים רבים, מרעמססים לחתשפסות, וכן את הקברים עצמם.
מתחמי הקברים מחולקים בעיקר לשניים - עמק המלכים Kings' Valley שמכיל בעיקר את הפרעונים (וגם את הפרעוניות חתשפסות ועוד אחת) ועמק המלכות Queens' Valley שמכיל את הקברים של הנשים הבכירות של אותם פרעונים וגם קברי אצילים.

עמק המלכים King's Valley -
אחד מאתרי החובה בעיניי במצרים. מתחם המכיל את הקברים של פרעוני הממלכה החדשה, שהם מהפרעונים המפורסמים ביותר, כמו רעמסס הגדול, אמנחותפ, חתשפסות ותות ענח' אמון.
בהסבר מאוד כללי, הפרעונים הבינו שפירמידות שודדים, ולכן העדיפו להיקבר מתחת לאדמה ובמרוכז. את הקברים של רובם מצאו בכל זאת שודדי קברים ולכן רוב האוצרות אינם, אך בנקודה מסוימת בזמן הכהנים החביאו את המומיות של פרעונים רבים באחד הקברים, ואלה המומיות שכיום ניתן לראות במוזיאון שבקהיר. הם האמינו שכל עוד הגופה נשמרת, האדם יכול להמשיך ולהתקיים בעולם הבא, ולכן המומיות היו חשובות יותר מהאוצרות.
רוב הקברים עצמם נשמרו בצורה נפלאה, והציורים והכתובות על הקירות, חלקם מספר המתים או ספר השאול, נשארו צבעוניים במחזה יפהפה מתחת לאדמה.

כמה דברים שחשוב לדעת על עמק המלכים:
כרטיס הכניסה (שעולה בערך 400£) מקנה כניסה לשלושה קברים בלבד מתוך רשימה משתנה של קברים. בגלל עבודות שחזור ושימור שונות, יש מאגר של קברים שבדרך כלל פתוחים כשישה-שבעה ממנו בכל זמן נתון.
בנוסף לרשימה המתעדכנת, יש שלושה קברים שפתוחים כמעט תמיד, אך הם בתשלום נוסף. הקברים הם:
1. הקבר של תות ענח' אמון - עולה עוד 300£. בגלל שהוא מת צעיר, הקבר שלו קטן ולא מאוד מרשים. הייחוד הוא שהמומיה שלו נשארה בקבר. כל האוצרות שמצאו שם והפכו אותו למפורסם נלקחו למוזיאונים שונים. שווה רק אם רוצים לראות את המומיה.
2. הקבר של סתי הראשון Seti I - עולה עוד כ-1,000£ ולכן לא נכנסתי, אך נאמר עליו שהוא באמת היפה מכולם, והוא גם העמוק מכולם בתוך האדמה.
3. הקבר של רעמסס החמישי והשישי - עולה כ- 100£. שני פרעונים שנקברו ביחד. קבר צבעוני ומרשים מאוד - נאמר עליו שדומה מאוד לקבר של סתי הראשון, רק מעט קטן יותר, ולכן שווה תמיד לשלם עבורו את תוספת הכרטיס.

את הכרטיסים לכל הקברים צריך לקנות בקופת הכרטיסים הראשית שבמרכז המבקרים, לכן צריך להחליט מראש אם רוצים לשלם על קברים נוספים.
בנוסף אפשר לקנות באזור הקופות שאטל הלוך חזור מאזור הקברים, שיכול לחסוך כ-10-15 דקות הליכה בשמש הקופחת. עולה 10£.

אז השאלה הגדולה היא לאילו קברים מתוך הקברים שכלולים בכרטיס כדאי להגיע? צירפתי קישור למאמר שמסביר על הקברים בעמק בסוף העמוד, אבל בקצרה: הקברים של הרעמססים השונים הם הטובים ביותר. על קברו של רעמסס הרביעי אין עוררין - צבעוני, רחב ומקושט, ואחריו גם כדאי ללכת לרעמסס השלישי, וגם לרעמסס התשיעי. כמובן שזה סובייקטיבי לחלוטין וגם תלוי במה פתוח באותו הזמן.
בכל מקרה, הצבעוניות של הקברים מרגשת ומיוחדת.

בנוסף, יש מתחם קברים נוסף, כמו הקבר של Ay, אליו צריך ללכת כארבעה קילומטרים ברגל כדי להגיע. לא יודע לגבי איכות הקבר עצמו, אבל לדעתי זה יכול להיות נחמד. ממדריך מקומי הבנתי שכדי ללכת אליו צריך להתלוות אליכם גם שומר חמוש, אז אני לא בטוח מה יהיה המחיר.

בעמק המלכות Queen's Valley לא הייתי, ולכן אין לי אינפורמציה לתת. אני כן יודע שגם שם יש קברים בתשלום נוסף, כמו הקבר של נפרטרי אשתו של רעמסס השני (הגדול), שעליו נאמר שהוא הקבר היפה ביותר שאפשר לראות במצרים, שמתעלה גם על סתי הראשון, והמחיר בהתאם, כ- 1,600£ (ואני חשבתי שמחיר הכניסה לפירמידה הגדולה של גיזה היה מוגזם ;).

מדינת האבו Madinat Habu - מקדש המוות של רעמסס השלישי, Mortuary Temple באנגלית. המקדש הזה, כמו רבים אחרים בצד המערבי, היה מקדש בו חנטו את הפרעה לאחר מותו. עשרות שנים של בנייה בשביל תהליך שלוקח 70 ימים. מקדש יפהפה ומרשים, חריטות ההירוגליפים בו עמוקות מהרגיל וגם נשמר בו צבע מרשים של חלק מהעמודים, התקרות והחלק העליון של הקירות.

מקדש חתשפסות - מקדש המוות של חתשפסות, אשתו של תחותמוסס השני ששלטה בעצמה במצרים עד שתחותמוסס השלישי התבגר מספיק כדי לקחת את השלטון. נמצא במתחם Deir el-Bahari שמכיל גם מקדשים נוספים אליהם לא נכנסתי. בנוי משלושה מפלסים והוא די נחמד, אבל לדעתי הוא לא כזה שווה תשלום של כרטיס נוסף אחרי שרואים באותו יום מקדשים אחרים ומרשימים יותר.
גם כאן יש שאטל שיכול לחסוך 5 דקות הליכה, פחות שווה מאשר בעמק המלכים.

פסלי הענק של ממנון - שני פסלים גדולים בדמות פרעה בדרך למתחמי המקדשים שבגדה המערבית. נטו נקודה לרדת מהרכב ולצלם/להצטלם. אף פעם לא הבנתי למה עושים מהם עניין, במיוחד לאור העובדה שהם לא במצב כזה טוב. אבל לא עולה כסף לעצור לידם אז אין באמת סיבה לדלג עליהם.

דיר אל מדינה - מקדש נוסף שלא הייתי בו.

אחת הפעילויות המומלצות בלוקסור היא לשכור אופניים ליום ולרכב עליהם לחלק ממתחמי המקדשים השונים, שלא מאוד רחוקים אחד מהשני. אני ביקרתי במצרים באוגוסט, כשהיו 40 מעלות בצל, אז ויתרתי.


כדור פורח בלוקסור - אחת האטרקציות הפופולריות בלוקסור היא טיסה בכדור פורח מעל העיר והמקדשים לפני הזריחה ובמהלכה.
מדובר בפעילות שמתרחשת בכל בוקר וכוללת המוני כדורים פורחים הממריאים בצד המערבי של הנילוס. חוויה תיירותית וקסומה, כשכל החברות המפעילות את הכדורים מאוד מקצועיות והכל מתוקתק. בדרך כלל המחיר (בין 40$-80$) כולל איסוף מהמלון והסעה למתחם ההמראה לפנות בוקר (בדרך כלל באזור 04:00), ואחר כך הורדה במלון או באזור המקדשים שבצד המערבי. אם מוצאים במחיר טוב לדעתי זה שווה. לפעמים ממתינים הרבה זמן ברכב כי צריך אישור צבאי למתחם ההמראה.
כן חשוב לדעת שזה כדור פורח, ולא מטוס. לכן משך ואופי הטיסה מושפע מאוד ממזג האוויר באותו הבוקר.

וכמובן שכמו בכל מקום במצרים, גם כאן מציעים שיט בנילוס בסירת מנוע או בסירת מפרש, הלא היא הפלוקה.

אסואן - כללי Aswan

העיר הדרומית ביותר במצרים ומרגישה כמו נווה מדבר. יש בה מקדשים, כפרים נוביים שבטיים, מוזיאון, איים בנילוס; וגם שתי אטרקציות מחוץ לעיר שהן סכר אסואן, וגולת הכותרת - מקדשי אבו סימבל. רוב העיר בצד המזרחי של הנילוס, אך מפתחים כרגע את הצד המערבי כדי להרחיב אותה.
אסואן נמצאת יחסית קרוב לגבול עם סודן, ומאז ומתמיד סימלה את החלק הדרומי של מצרים, גם בממלכה העתיקה, ויש שקוראים לה שער המעבר לאפריקה. באזור אסואן ודרומה חיו הנובים, אותם שבטים שמזכירים יותר את אפריקה השחורה אך תמיד חיו לצד ובהשפעת המצרים. היו תקופות שהמצרים שלטו עליהם לגמרי, היו תקופות שרק השפיעו, וגם היו תקופות שהפרעונים היו בכלל משושלת נובית בתקופות הביניים. בנוביה הייתה גם מה שבעברית מכנים ממלכת כוש.
כל אלו יוצרים מגוון באסואן שחי לו ביחד עד עצם היום הזה והדבר בא לידי ביטוי בבתים, ברחובות ובאנשים.

תחבורה:
לאסואן אפשר להגיע בעיקר ברכבת, בטיסה או במונית ששוכרים. אין אוטובוסים אליה מלוקסור, אך אפשר להגיע במיקרובוסים שמחליפים באמצע, למרות שבעיקרון תיירים לא אמורים לעשות את זה אז לא הייתי מסתבך. אפשר גם לקחת פשוט מונית.
אם מגיעים אליה מקהיר או חוזרים לקהיר ממנה - ממש כדאי להסתכל על טיסות כי לפעמים הן באותו מחיר של הרכבת ואפילו זולות יותר.

לינה:
יש שני הוסטלים בעיר, David Hostel וגם Go Inn Backpackers. אני ישנתי ב - Go Inn Backpackers ואני יכול מאוד להמליץ. יש הרבה חדרים מכל מיני סוגים, כולל מעונות עם מזגן ומאוורר! יש גם פינת ישיבה מאווררת בחוץ, ארוחת בוקר קלה ובעל המקום מסביר פנים ועוזר בכל מה שצריך בטיול. אפשר לסגור דרכו כל מה שיש לעשות באסואן באחלה מחירים. מבחינת מיקום - די קרוב לנילוס וכעשר דקות הליכה מהמרכז ומהמוזיאון הנובי. מגג ההוסטל יש נוף מדהים של הנילוס והאזור.

בין אסואן ללוקסור:
מאוד נפוץ לקחת שיט על הנילוס, קרוז, שעובר בין לוקסור לאסואן. השיט עוצר בכמה תחנות לאורך הדרך (בדרך כלל שיט של שלושה לילות, למרות ששהפלגה היא בגדול באורך של יום אחד). בין התחנות הידועות הוא עוצר במקדש בקום אומבו, הידוע כמקדש התנינים (מקדש לאל התנין סובק ואל הנץ הורוס) ובמקדש אדפו שהוא מקדש מדהים המוקדש לאל הורוס. עוצרים בדרך כלל גם באסנה ששם יש עוד כמה אתרים.
במקדש קום אומבו אפשר לראות מומיות של תנינים וזה מקדש מיוחד מאחר שמוקדש לשני אלים שאינם מאוד קשורים אחד לשני. מקדש אדפו הוא גדול והשתמר היטב.
למי שמגיע בין לוקסור לאסואן ברכב, שווה לעצור לביקור במקדשים כדי להתרשם. האם הם שווים לקחת מונית פרטית ולא רכבת? אחרי שעשיתי את זה בעצמי, אני חושב שהתשובה היא לא, גם עבור המקדש המדהים שנמצא באדפו. אבל אם מצליחים לשלב אותם בדרך כזו או אחרת בטיול או להשיג הסעה במחיר סביר, מה טוב.

אסואן - אטרקציות

מקדשי אבו סימבל Abu Simbel - גולת הכותרת בדרום. מקדשים שבנה רעמסס השני כ-200 ק"מ דרומית לאסואן בשמו ובשם אשתו נפרטרי לאלים, ועל הדרך לבסס את שלטונו באזור זה של דרום הממלכה הקרוב לנובים. במתחם שני מקדשים סמוכים ודומים. הראשון והגדול הוא המקדש של רעמסס עצמו, והשני הוא המקדש של נפרטרי.
שני המקדשים נחצבו בסלע ההר וחזיתם כמו גם תוכנם מרשימים ומעוררי יראה. מה שעוד יותר מרשים הוא העובדה שהם שוכנים על גדות אגם נאצר שנוצר בעקבות סכר אסואן. בשנות ה-60 היה חשש מוצדק שבעקבות בניית הסכר והיווצרות האגם, אתרים רבים יהיו בסכנת הצפה, ולכן העבירו את מקדשי אבו סימבל (בדומה למקדשים אחרים) בשלמותם לתוך תל מלאכותי שיצרו 65 מטר במעלה העמק - וכך המקום המקורי היום נמצא מתחת לפני המים, אך המקדשים נגישים לקהל הרחב.
ניתן להגיע למקדשים בטיסת פנים, אך הדרך הנפוצה היא להצטרף להסעה מאורגנת שאפשר לסגור בקלות. יוצאים לפנות בוקר, בדרך כלל באזור 04:00, ונוסעים כשלוש או ארבע שעות עד ההגעה למקדשים. במקדשים מבלים בדרך כלל כשעה וחצי או שעתיים וזה מספיק בהחלט, ובזכות השעה המוקדמת גם בימים חמים של הקיץ עדיין נעים להסתובב (מניסיון). לאחר מכן חוזרים בהסעה חזרה לאסואן. אם רוצים אפשר לבקש גם מדריך שיסביר באתר.
כמובן שאפשר גם להגיע אחר הצהריים ולישון באזור. אציין שכן יש עוד כל מיני מקדשים ואתרים בדרך, וכנראה שאפשר דרך סיור פרטי להגיע גם אליהם.

סכר אסואן - סכר גדול שבנו בשנות ה-60 במטרה לשלוט בהצפות השנתיות של הנילוס ולאגור את מימיו. בקצרה - סכר עם סיפור מעניין ומשמעויות שנויות במחלוקת, אך פרקטית להגיע עד אליו ולשלם את מחיר הכניסה (כ-100£) די מיותר בעיניי. יש סכר ישן וקטן יותר שמגיעים אליו בכל מקרה בדרך מהשדה או לאבו סימבל או באי של מקדשי פילה, ואת האגם הרחב (והענק ברמה שקשה לתפוס את ההשפעה של הסכר על האזור ועל מצרים כולה) רואים מאבו סימבל.

מאז ימי קדם החיים במצרים התבססו על הנילוס, והתבססו על מחזור ההצפות השנתי שלו - הגשם באתיופיה והסביבה היה גורם למים רבים לזרום לנילוס והוא היה עולה על גדותיו, וכשהיה חוזר לקדמותו היה מותיר אחריו אדמה פורייה. הבעיה שזה שם את המצרים בתלות בנילוס ובזרימתו, וכיום הסכר אוגר את מי השטפונות במקום שיציפו את האדמה ויקשו על אחזקת כמה מחזורי גידול בשנה כמו גם חיים על גדת הנילוס. האגירה היא באגם גדול שנקרא על שם נאצר, נשיא מצרים הידוע באותה תקופה.
בניית הסכר היא שגרמה לבעיות הצפות אתרי העתיקות, והובילה לשיתוף פעולה בינלאומי שלא נראה כמותו עד היום בתחום הארכיאולוגיה. מדינות רבות בעולם התגייסו להגנת והעברת העתיקות, כמו אבו סימבל.
פרויקט מדהים ומרגש. בסוף 2022 ובתחילת 2023 ראיתי במדריד ובניו יורק שני מקדשים מהפרויקט שמצרים העניקה במתנה לספרד ולארה"ב כאות תודה על העזרה בהצלת העתיקות, אז להגיע לאזור המקורי במצרים זו בכלל הייתה סגירת מעגל עבורי.

מקדשי פילה Philae Temple - מתחם מקדשים על אי קטן המוקדש בעיקר לאלה איזיס, אשתו של אוסיריס. המבנים בו מהתקופות המאוחרות יותר של מצרים והם יפים מאוד. המבנה המרכזי הוא המקדש הגדול לאיזיס, אך יש עוד כמה מקדשים קטנים יותר, ובחלק המערבי של האי, מחוץ למקדש של איזיס, יש שאריות מבנה קטן של שער אדריאנוס (Hadrian) בו ההירוגליף האחרון שנכתב אי פעם (והתגלה) מהמאה הרביעית או החמישית לספירה.
בעבר המקדשים היו על אי שהוצף בעקבות בניית הסכר בנילוס, ולכן הם הועברו לאי הנוכחי בשם Agilkia.
כדי להגיע לאי צריך לנסוע קצת דרומה מהעיר ולקנות כרטיסים על המזח. לאחר מכן צריך לשלם לסירה שתיקח ותחזיר אתכם מהאי עצמו. את הביקור באי אפשר למצות בשעה וחצי, ואף בשעה.
שימו לב שככל שתהיו יותר אנשים על אותה סירה כך המחיר יהיה משתלם יותר, אבל גם המלחים יודעים שתיירים מתקבצים. לכן תתארגנו כקבוצה עוד לפני שאתם יורדים למזח, באזור איפה שקונים את הכרטיסים.

האי יב/אלפנטין Elphantine Island - אי בנילוס מול מרכז העיר. בחלקו הדרומי מכיל מוזיאון קטן והריסות של מקדשים שהיו שם, אין הרבה דברים שנשמרו. המוזיאון כרגע (קיץ 2023) בשיפוצים אז שווה לברר.
במרכז וצפון האי יש כפר של הנובים. לא תיירותי, פשוט שם הם חיים ויש כמה גסטהאוסים באזור.
יש מעבורת לאי או שאפשר לשכור סירה, מה שבטעות עשיתי ושילמתי על זה הרבה כסף.
מה שאותי עניין באי היה שפעם, בתקופה המאוחרת של מצרים (במאות 7 או 6 לפנה"ס) הגיעו לאי יהודים בעקבות הגלות ובנו בו מקדש. האגדה מספרת שלכאן הובא ארון הברית אחרי הרס בית המקדש הראשון, ולאחר שהמצרים הרסו את המקדש היהודי לטובת הרחבת מקדש ח'נום, האל המצרי שהיה פופולרי שם, ארון הברית נלקח דרומה לאתיופיה איפה שהוא שוכן עד היום.
כיום אין זכר לשום דבר כזה באי, אך בעבר נמצאו בו מכתבים ומגילות שהוכיחו את החיים היהודיים במקום ואת הריסת המקדש/משכן שהם בנו.

האי Kitchener - אי קטן וחמוד, צמוד לאי אלפנטין, שמשמש כמעין גן בוטני והוא מלא בצמחים. לא הייתי אז אני לא יודע להמליץ.

ביקור בכפרים הנוביים - יש אטרקציות באזור ללכת לבקר בכפרים הנוביים שחיים בצורה יותר אותנטית ויש להם בתים נחמדים וצבעוניים. אחרי טיול של 5 חודשים באפריקה אני יכול לומר שאני לא בעד דברים כאלה ומעדיף לחוות בצורה לא תיירותית וגם שאני לא מרגיש בנוח עם כאלה דברים, אבל זה סך הכל נחמד ויש אנשים אוהבים. הכפרים נמצאים בצד המערבי של הנילוס.

המוזיאון הנובי The Nubian Museum - מוזיאון גדול ויפה שמתמקד בחלק של נוביה לאורך שושלות הפרעונים ועד ימינו. מאוד מעניין, אך לוחות ההסברה עמוסים ביותר מדי מידע בפונט קטן והמוזיאון מתיש. כן נחמד לראות פתאום את הצד של נוביה בסיפור. הוא מעוצב בצורה יפה ויש גם גן בחלק החיצוני של המוזיאון, אז סך הכל אני כן ממליץ.

מלון The Old Cataract - המלון הכי מפורסם בעיר. הסיבה שאני רושם אותו כאטרקציה היא כי הוא מלון היסטורי בו לנו מפורסמים כמו מלוכה בריטית, וינסטון צ'רצ'יל שהיה אורח קבוע והגדולה מכולם - סופרת ספרי הבלשים אגתה כריסטי, שבעקבות שהות של שנה במלון כתבה את ספרה "מוות על הנילוס" (ושני הסרטים שהוא עובד אליהם, כולל האחרון עם גל גדות, צולמו במלון הזה).
המלון די יוקרתי וסופר יקר, אבל יש לו גם מסעדה שפועלת במהלך היום בשם Saraya ובר וכל אחד יכול להיכנס לבקר. הקאץ' הוא שכדי להיכנס למתחם המלון צריך להתחייב להוצאה של 500£ במסעדה/בר. המחירים יקרים ביחס למצרים אבל די רגילים ביחס לארץ. בשביל החוויה היה לי שווה.
אגב, פעם היו פה גם הכסא והשולחן עליהם אגתה כתבה, אבל כרגע הם נלקחו לשימור.

בנוסף באסואן יש עוד כל מיני איים עם מקדשים, הרבה מסעדות מקומיות וכמובן כל מה שקשור באטרקציות של שיט.

אלכסנדריה Alexandria

אלכסנדריה - או "אלכס", כפי שמקומיים רבים מכנים אותה - היא עיר הנמל העיקרית במצרים והעיר השנייה בגודלה במדינה. אין בה הרבה דברים עתיקים שהשתמרו ולכן רוב הטיולים המאורגנים מדלגים עליה. בתכל'ס כשיש לו"ז צפוף זה די מובן לקצץ אותה. אבל זו עיר נפלאה, פחות כאוטית מקהיר, מודרנית, כיפית ועם היסטוריה מרתקת.
אני שהיתי בה שני לילות (הגעתי בלילה אז הייתי סך הכל יום וקצת בעיר) ולדעתי אפשר למצות אותה ביום אחד שלם. כן הייתי ממליץ להישאר בה לישון בשביל לחוות אותה גם בערב ובלילה.
פשוט היה לי כיף להסתובב בה. אנשים פחות מציקים מאשר בקהיר, וזו עיר שמצרים רבים מגיעים אליה לחופשות וזה ניכר וכיף מאוד. תוסיפו לזה את היותה בירת מצרים בתקופה התלמית והעיר החשובה ביותר באימפריה הרומית שמחוץ לאיטליה.

תחבורה:
בדומה לקהיר, גם פה יש אובר מתפקד.
יש גם חשמלית מגניבה וזולה אבל היא יכולה להתעכב ולא יצא לי לנסות אותה. ויש אוטובוסים לתיירים ואוטובוסים רגילים. התנועה פה לא סואנת כמו בקהיר אבל גם לא רגועה בכלל אז חשוב להיזהר.
בכללי שמתי לב במצרים שאמנם יש מדרכות, אבל הן לא מאוד בשימוש.
יש תחנה מרכזית ענקית יחסית בדרום העיר עם מטאטו, אוטובוסים ומשרדים בהם ניתן לקנות כרטיסים מראש (ומומלץ לקנות יום מראש בערך או בבוקר הנסיעה).

לינה:
לא מצאתי ממש הוסטלים טובים, אבל כן יש מלונות זולים וסבירים. הלכתי בעקבות המלצה של מישהי שפגשתי בלוקסור וישנתי ב Clement's House Hotel בחדר פרטי עם וגדול בעל שתי מיטות עם שירותים משותפים ב-15$ ללילה. במיקום טוב וקרוב לים. חדר עם נוף לים עלה קצת יותר.

אוכל:
בזירה הקולינרית אלכסנדריה מבקשת להתחרות בקהיר ורואה בעצמה את המקור למטבח המצרי המוכר כיום - הטענה היא שמנות הפלאפל והפול הגיעו מכאן (זו, לפחות, התחושה שאני קיבלתי). והאמת? מרגישים את זה ברחוב. קושארי לעומת זאת, יותר מוצלח בקהיר. גם הסגנון פה שונה.
מסעדה מקומית אחת שאני ממש ממליץ עליה לבוקר/צהריים היא מסעדת רחוב של פלאפל ופול בשם Falafel and Fava Beans - Uncle Zaghloul אחד המקומות הטעימים שאכלתי בהם במצרים ומנה זולה ומפוצצת, מלאה בכל טוב. גם ממש התלהבו שאני תייר שם (אמנם הזדהיתי כאמריקאי).
בפרט כל מה שקשור בחטיפים וממתקים היה מאוד מוצלח באלכסנדריה במאפיות המקומיות (וכמובן שזול).
בית קפה Brazilian Coffee Stores Since 1929 - למי שרוצה בית קפה בסגנון יותר מערבי ובמחירים טובים, ממליץ לבקר אצלם. אחלה קפה מגוון, והבעלים באמת בריזלאי.

אטרקציות:
יום באלכסנדריה יכול לכלול את המצודה, כמה מסגדים, הטיילת, הקטקומבות ועמוד פומפיי, הספרייה הגדולה ואם מרחיקים קצת אז גם ארמון וגנים.

מצודת קייטביי Citadel of Qaitbay -
מצודה שנבנתה במאה ה-15 לספירה על ידי אחד השליטים הממלוכים במטרה להגן על הנמל באלכסנדריה. המצודה מרשימה ויפה, אבל הכניסה והסיור הדי ריק מבפנים לא מצדיקים את המחיר שגובים עבור הכניסה, לדעתי. היא נראית אותו דבר גם מבחוץ.
מה שמעניין בה היא שהמצודה נבנה על הריסות מגדלור שהיה אחד משבעת פלאי תבל של העיר העתיקה, יחיד מסוגו וחסר תקדים בגובהו. בדרך אליה, אם הולכים לאורך הטיילת או ברחובות שווה לעצור להסתכל על מתחם המסגדים של Sidi Morsi Abu al Abbas Mosque.

הקטקומבות של אלכסנדריה Catacombs of Kom el Shoqafa -
קטקומבות מגניבות מאוד. לא גדולות ומשתרעות כמו בפריז, אבל ממש שווה להקדיש להן חצי שעה-שעה. במיוחד מעניין לראות במתחם את ההלניזם, השילוב בעיטורי הקברות בין עיצובים מצריים, יווניים ורומים. כניסה כ-100£.
במקור הן יועדו למשפחה מיוחסת אבל התרחבו לקבור עוד רבים אחרים. התגלו לגמרי במקרה על ידי חמור עם עגלה שנפל לפיר של הקטקומבות שהתכסה.
אם כבר מכירים את סגנוני האדריכלות וביקרתם במספיק מקדשים מצרים אין צורך בהדרכה לדעתי. כן לקרוא על המקום לפני.

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה -
מתחם שנבנה בהשראת הספרייה הגדולה העתיקה. ספרייה מודרנית, גדולה ומזמינה. אני קצת הלכתי בה לאיבוד אז אולי היה שווה לקחת סיור מודרך שמציעים בה.
כרטיס עולה כ-70£ ולסטודנטים יש הנחה משמעותית. אסור להכניס אוכל ויש שמירת תיקים בחינם אם צריך ליד דוכן הכרטיסים.
יש בספרייה כל מיני מוזיאונים ואטרקציות, כמו סרטים מיוחדים, פלנטריום ומה שאהבתי במיוחד - מוזיאון קטנטן לזכר אנואר סאדאת, עושה השלום בין ישראל למצרים (כלול במחיר הכניסה לספרייה). נחמד לראות כמה מעריכים אותו בתור אדם שקידם את השלום ונרצח בגלל זה. יש אפילו ממצא אחד בעברית.

ארמון מונטזה Montaza Palace - ארמון לשעבר עם מתחם גנים שפתוח לציבור. לא הספקתי ללכת כי זה גם רחוק מהמרכז, מאוד במזרח העיר. אבל אמור להיות נחמד להעביר שם אחר צהריים ושם יש גם אזור מיועד לרחצה עם חופים נחמדים.

טיילת ושונות אחרות:
בגלל שאלכסנדריה היא עיר פופולרית לחופש בקרב המצרים, פשוט כיף להסתובב בה! יכול מאוד להיות שזה בגלל שהייתי באוגוסט, בזמן חופשת הקיץ, אבל הרחובות היו מלאים, שווקים ברחובות, אווירה טובה וחיים. יש פה גם הרבה מרשתות המזון המהיר העולמיות: פיצה האט, דאנקין, סטארבקס, בסקין רובינס, מקדונלד'ס כמובן וגם המון דברים מקומיים.
הרחובות גדולים ויפים, אמנם קצת מלוכלכים, ויש גם סמטאות שכיף ללכת בהן לאיבוד. לח באלכסנדריה, אבל הרוח מהים מרעננת ומזג האוויר נוח יותר מאשר תל אביב - יפו בארצנו (ואת יפו היא קצת מזכירה).

סיכום

אז אחרי כל החפירות שלמעלה מקווה שהצלחתם להבין כמה מצרים מדהימה וכמה יש לראות בה. הטיול שלי התמקד במצרים העתיקה אבל זו באמת ארץ עשירה ומרתקת שמתאימה לכל סוגי המטיילים. יש עוד הרבה דברים שלא כתבתי וגם עוד המון אטרקציות, אתרים ופעילויות שאליהם לא הגעתי בטיול. אבל לא חסר מידע באינטרנט.
אני רק מקווה שיפסיקו להכביד על מטיילים ישראלים ושבביקור הבא שלי אוכל להזדהות יותר בביטחון ובקלות כישראלי. כך או כך - יהיה ביקור הבא.

טיפים

• בקרו בקבוצת הפייסבוק של אוהבי מצרים ובאתר המקביל - במיוחד בכל נושא הויזות והחתימות בדרכון למי שנכנס מסיני.

קישורים חיצוניים

• סים מקומי במצרים
• בעד כניסה לפירמידות
• פירמידות דחשור
• דברים לעשות בלוקסור והסביבה
• עמק המלכים - הקברים השווים
• עמק המלכים בכללי
• אסוואן
• אסוואן בעברית