שבוע במונטנגרו לחובבי טבע ובזול
טיול זוגי (דתיים) של שבוע בכל האזורים היפים במונטנגרו
| תאריך הטיול | July 2024 |
|---|---|
| משך הטיול | שבוע |
| עונה מומלצת | קיץ |
תוכן עניינים
- יום 1 (28.07.24) - נחיתה בטיווט ונסיעה לצפון
- יום 2 (29.07.24) - שמורת ה-DURMITOR
- יום 3 (30.07.24) - נהר ה-TARA ו-BIOGRDSKA GORA
- יום 4 (31.07.24) - שמורת PROKLETIJE
- יום 5 (01.08.24) - נסיעה לבודווה
- יום 6 (02.08.24) - יום טיול באזור בודווה
- יום 7 (03.08.24) - שבת מנוחה
- יום 8 (04.08.24) - טיסה חזרה לארץ מטיווט
- תגובות
יום 1 (28.07.24) - נחיתה בטיווט ונסיעה לצפון
טסנו עם חברת ישראייר שיצאה ב8 בבוקר מנתבג, עם 2 טרולי ו2 תיקים קטנים. בערך ב10:15 שעון מונטנגרו נחתנו בטיווט. חשוב לציין שטיווט זה שדה תעופה קטן מאוד והתור לביקורת דרכונים וצ׳ק אין בחזור לא מקורה. אחרי המתנה של בערך כשעה לביקורת דרכונים יצאנו מהשדה שם חיכה לנו ניקיטה הבחור מהשכרת רכב - המספר של החברה הוא +38269548525.
אנחנו הלכנו על ההשכרת רכב הכי זולה שמצאנו - 45 יורו ליום ושכרנו סקודה פאביה 2013. טיפה חששתי כי ידענו שהכבישים במונטנגרו מפותלים ותלולים אבל האוטו סחב כמו שצריך. בכללי אני ממליצה מאוד על החברה ממנה שכרנו את הרכב - גם נחמדים ואפילו סגרו איתנו חוזה על כוס קפה על חשבונם, גם הגיעו בזמן וגם בחזור לא עשו בעיות על כלום (ובקושי בדקו את הרכב). התשלום היה במזומן והיינו צריכים להביא פקדון של 150 יורו.
בזמן שבעלי חתם על החוזה אני הלכתי לקנות לנו sim בתחנת הדלק הקרובה לשדה - בעלות של 15 יורו לכל אחד. קיבלנו 500GB של אינטרנט ושיחות, אבל בפועל לא הצלחנו לבצע שיחות אלא רק להשתמש באינטרנט.
אחרי שסיימנו את ההתארגנות לקחנו את הרכב והתחלנו בנסיעה לכיוון ZABLJAK. דגשים חשובים מאוד - נחתנו ביום ראשון, ולכן כל הסופרים היו סגורים מלבד תחנות הדלק. לכן אם אתם נוחתים ביום ראשון ממליצה להכין אוכל לדרך ולבנות על אוכל שלא דורש בהכרח בישול. דגש נוסף - לא מצאנו במונטנגרו בכלל גז הברגה, הם מוכרים רק ניקוב. בתור דתיים שבונים על לבשל את הארוחות זה ביאס אותנו מאוד והתלבטנו אם לקנות גזייה חדשה. החלטנו שלא כי בכל הדירות שלקחנו היה מטבח והרגשנו שזה מיותר.
הדרך לז'בליאק אורכת בערך 3 שעות, ואנחנו החלטנו מראש שנעשה עצירות במקורות מים. אחרי נסיעה קצרה מטיווט הגענו ל-KOTOR, עיר מהממת ומלאה תיירים. החלטנו שפה נכנס למים כי המפרץ ככ יפיפיה וחיפשנו מקום להחנות ולרדת לים. בפועל אח"כ גילינו שעצרנו ב-PERAST, עיר עתיקה ותיירותית גם בהמשך מקוטור. עצרנו שם וטבלנו במפרץ היפייפה.
המשכנו בנסיעה צפונה, חשוב להגיד שהנוף השתנה לא מעט פעמים והנסיעה הייתה יפה ברובה. עשינו עצירה קטנה במסעדה בדרך כדי לשתות משהו שיעיר אותנו, ומשם המשכנו ישירות ל-ZABLJAK. לקראת ז'בליאק הנופים נהיים מהממים - מדשאות ענקיות, הרים סלעיים ועוד, וגם ניכר שהטמפרטורות בחוץ נמוכות יותר.
הגענו לדירה שלנו ליומיים הקרובים - STUDIO APARTMENT TEA, בעלות של 90 יורו ל2 לילות, ואחרי התייעצות עם הילדה של הבעלים שדוברת אנגלית נסענו לאגם עין השטן או VARZJE JEZERO. בגלל שהגענו לקראת שקיעה כבר לא ראו את הצבעים של האגם, אבל עדיין היה שם מהמם וכיף מאוד להסתכל על הנוף.
משם המשכנו לדירה לנוח מהיום. חשוב לציין שלמונטנגרו יש מס תיירים בחלק מהאזורים ולא בכולם, ז'בליאק זה אחד מהאזורים האלו ולכן היינו צריכים לשלם יורו נוסף לכל בן אדם על כל לילה בדירה - סה"כ 94 יורו לשני לילות.
יום 2 (29.07.24) - שמורת ה-DURMITOR
קמנו בבוקר ודבר ראשון הלכנו לסופר VOLI לארגן קצת אוכל להמשך השבוע. אחרי שחזרנו לדירה לאכול ולהכין סדוויצים לטיול (אנחנו דגלנו בשניצל בלחמניה כמעט לכל הימים), יצאנו לכיוון שמורת הדורמיטור. חשוב לציין שהשמורה במרחק של 5 דק נסיעה מז'בליאק, הגוגל מפס והוויז כמעט הטענו אותנו וגרמו לנו לנסוע 20 דק. במזל שאלתי את העמדת תיירות איך מגיעים לשמורה והתשובה הייתה "פשוט ממשיכים ישר, את תראי את כולם הולכים לשם" וזה היה נכון. הגענו לשמורה בערך ב09:30, וחנינו קצת לפני האזור של החניה בתשלום (מומלץ). הכניסה לשמורה הייתה בעלות של 5 יורו לבן אדם.
המלצה שלי לפני יום טיול בשמורת הדורמיטור - תתעמקו במסלולים האופציונליים מראש. אני קראתי בסיפורי דרך שאנשים מגיעים לשמורה ושואלים את המדריכים מה המסלול המומלץ בשבילם ולכן זה גם מה שאני תכננתי. בפועל מדובר באישה שלא מדברת אנגלית כל כך טוב ומראה לכולם את אותו המסלול. בדיעבד הרגשתי שהלכנו המון באותו יום ולא ראינו את כל הנופים היפים שיש למקום להציע.
המסלול שעשינו היה הליכה של בערך שעה וחצי בעלייה לכיוון JABLAN JEZERO, משם חזרה של חצי הדרך ופניה לכיוון אגם נוסף, ומשם הליכה לכיוון האגם השחור. בפועל האגם הראשון היה חמוד ולא יותר, שם אכלנו צהריים, וגם האגם השני היה חמוד. לעומתם האגם השחור היה וואו, ולגמרי יכולתי להבין את ההתלהבות סביבו. המים גם היו יחסית נעימים באופן מפתיע, והיה ממש כיף להכנס אליו ולשבת לידו. האגם השחור הכי מתויר בסביבה, ובשיא העונה היו הרבה מתרחצים, אבל לא ברמה שמעיקה על החוויה. הגענו לאגם בערך ב-16:30, אחרי שהתחלנו ללכת ב-10, ואחרי שנרגענו לידו המשכנו לשתות קפה במסעדה ומשם המשכנו ברגל לאוטו.
תכננו בהמשך הערב לצאת לשתות בירה בז'בליאק, אבל היינו ככ מותשים שנשארנו לאכול ארוחת ערב ולנוח בדירה.
יום 3 (30.07.24) - נהר ה-TARA ו-BIOGRDSKA GORA
בבוקר של יום שלישי נפרדנו מהדירה בז'בליאק ונסענו לכיוון גשר ה-TARA. אנחנו החלטנו שהיום לא נלך ברגל גם כדי להתאושש מאתמול וגם כי תכננו טרק נוסף ביום למחרת. לכן התחלנו בגשר טארה המפורסם שם הציעו לנו רפטינג ואומגה, אבל המחיר המופקע (60 יורו לאדם לרפטינג ו40 יורו לאומגה) גרם לנו לוותר. המשכנו לנסוע 2 דק לכיוון SLJIVANSKO לנקודת ההתחלה של הרפטינג כדי להצליח לטבול במים המהממים של הנהר. מיותר לציין שהמים היו קפואים ואפילו מלטבול רגליים לא נהננו, אבל עדיין היה כיף מאוד לשבת לנוח ולהסתכל על הנהר המהמם. כשמיצינו החלטנו לחזור לכיוון הגשר כדי לראות את התצפית כמו שצריך וכמובן לשתות קפה. משם תכננו להמשיך לאתר הקמפינג בו נישן בלילה הקרוב, ואחכ להמשיך לכיוון שמורת הטבע BIOGRDSKA GORA. הסתכלנו בגוגל מפס וראינו שהנסיעה לאתר הקמפינג אורכת 51 דק. לעומת זאת הוויז הראה שיש חסימה בהמשך הכביש ולקח אותנו מכביש עוקף שארך שעה וחצי. החלטנו להתייעץ עם נהגי השאטלים של הרפטינג שאמרו שהכביש אכן חסום, והקשבנו לוויז מה שהיה טעות. אחרי נסיעה של 45 דק בערך הוויז הפנה אותנו לשביל עפר שלא היה רלוונטי לרכב הנמוך והישן שלנו. החלטנו להמשיך עם הכביש ולנסות לעקוף בדרך אחרת, אבל כל הדרכים האחרות גם היו שבילי עפר אלא אם כן היינו רוצים לעשות סיבוב של שעות. בסוף נסענו בכביש שהתחיל סלול והמשיך בעפר 45 דק (!) רק כדי להתחבר לכביש סלול. כל הדרך התפללנו שלא יהיה שלב בשביל שהרכב שלנו לא יוכל להתמודד איתו ונאלץ לחזור את הכל. היו כמה קטעים גבוליים בהחלט ובעזרת מזל ונהיגה טובה של בעלי הצלחנו לעבור את הקטעים מבלי לגרום נזק לרכב. אחרי שעלינו על הכביש הסלול הייתה לנו נסיעה של עוד בערך 40 דק, ככה שסה"כ נסענו שעתיים. בדיעבד התברר שהכביש P4 ידוע כאחד שפתוח רק בשעות מסוימות בגלל עבודות בכביש, ולכן ממליצה לתכנן את הנסיעה לכיווון קולאשין בהתאם.
הגענו לאתר הקמפינג שלנו CAMP & APARTMENS SCEPANOVIC עליו שילמנו 90 ש"ח בתמורה לבקתה עם מיטה זוגית, ושירותים ומטבח משותפים. כשהגענו למקום שדרגו אותנו לבית גדול עם שירותים ומטבח פרטיים, כי הם חשבו שהבוקינג הטעה אותנו, למרות שידעתי מה הזמנתי וגם היינו ממש סבבה עם זה. לא התלוננו :)
משם המשכנו לשמורת הטבע וספציפית לאגם BIOGRDSKO JEZERO בנסיעה שארכה 10 דק. הרבה ישראליים עושים מסלול קצר סביב האגם אבל אנחנו החלטנו לשכור קאנו לשעה בעלות של 8 יורו. השיט היה רגוע וכיפי ויכולנו להגיע איתו עד קצה האגם ולחזור, וגם טבלנו במים שהיו קרירים. אחרי שהחזרנו את הקאנו שתינו כמובן קפה במסעדה ומשם חזרנו לאתר קמפינג.
לאתר קמפינג היה מקומות לשבת בהם בחוץ וגם אזור שמיועד למדורה. קבוצת רוסים שהייתה שם בדיוק הכינה בשר על האש, אז החלטנו לשבת ליד עם בירה ותה ולהתחמם קצת.
הלכנו לישון מרוצים לקראת היום הבא.
יום 4 (31.07.24) - שמורת PROKLETIJE
ביום הרביעי נסענו לכיוון הגבול עם אלבניה לעשות טרק יומי בשמורת פרוקלטייה. אני אקדים ואגיד שהיה לי קשה ממש למצוא מידע על השמורת טבע הזאת כי לא הרבה ישראלים מטיילים בה, ונחשפתי למקום מסיפור דרך אחד בלבד. אח"כ ניסיתי לחקור קצת בעצמי וראיתי מטיילים ממדינות אחרות שהיו שם, וכולם אמרו שהטרקים בשמורה ממש קשים, ובכל מקרה לא הצלחתי למצוא מידע מסודר על השבילים באזור.
בתור חובבי טבע החלטתי שחבל לפספס את השמורה, אפילו שהיא מרחק של שעתיים נסיעה מאזור שמורת BIOGRDSKA GORA איפה שהיינו יום לפני, ובמרחק של 3 שעות מבודווה שם תכננו לבלות את הסופש. בגלל שלא ידענו בדיוק על המסלולים, החלטנו שנצא לכיוון ונעצור במרכז תיירות במרחק של 5 דק נסיעה מהשמורה.
לעיירה הגדולה הקרובה לשמורה קוראים PLAV, ולעיירה הקטנה יותר והכי קרובה לשמורה קוראים GUSINJE. בסרטונים שהסתכלתי על השמורה התיירים תיארו את GUSINJE כמקום פסטורלי ויפיפיה, ולמרות שידענו שרוב התושבים באזור הזה של מונטנגרו הם מוסלמים, הופתענו מהחג'אבים, המסגדים באמצע הכפר ובעיקר מדגל פלסטין הגדול שהיה תלוי ברחוב. מהר מאוד הבנו שבעיירה הזאת לא נסתובב רגלית ושמחנו שיש לנו רק לילה אחד לבלות באזור.
הגענו למרכז מבקרים שלצערנו היה סגור, אז החלטנו להמשיך בדרך שהייתה נראית הגיונית לכיוון SKALA, שם באמת היייתה השמורה. הכניסה לשמורה עלתה 3 יורו לאדם, אבל גם שם לא היו אנשים שידעו להסביר יותר מדי על המסלולים באזור. כנראה שאין יותר מדי אופציות, כי שאלנו אנשים במסעדה והם ידעו להסביר לנו בפירוט רב על שני המסלולים המוכרים. מסלול אחד הוא הלוך חזור, כאשר מגיעים לפסגה בשם VALUSNICA, והמסלול השני הוא אותו דבר, רק שבשלב מסוים פונים ימינה במקום להמשיך ישר, עוברים בעוד שתי פסגות ורק אז מגיעים לפסגה שהזכרתי. בעלי ממש רצה שנספיק גם לשתי הפסגות האחרות אבל וויתרנו בגלל הכושר הבינוני שלי. אם אתם בכושר טוב ממליצה ממש לעשות את המסלול הארוך יותר, הפסגות היו נראות מדהימות. העלייה עד לתצפית היא בערך שעתיים, אחכ נשארנו באזור התצפית לאכול צהריים עוד שעה, והירידה חזרה לקחה לנו בערך שעה - סה"כ בערך 4 שעות. האזור הזה בכללי טיפה יותר חם מאזור ז'בליאק, אז זה כן הקשה על העלייה. המסלול עצמו לא מסוכן או תלול, הכל מסומן ובטוח. בחצי הראשון של העלייה הולכים בתוך יער, ובאיזשהו שלב נגמר היער ומגיעים לקצה של ההר. בתצפית אפשר לראות את כל ההרים באזור, ואת אלבניה, והנוף באמת מיוחד ויפה. אחרי שסיימנו את המסלול ישבנו לשתות כוס לימונדה במסעדה ומשם המשכנו ל-GRLJA WATERFALL שלצערנו היה יבש.
החלטנו שאנחנו הולכים לדירה שלנו בפלאב לנוח קצת, לדירה קראו ROOMS LIDA & FRIENDLY HOME, זה היה כמו גסטהאוס רק ברמה יחסית גבוהה. האמת שקצת חששנו לישון בפלאב, אבל גם הדירה הייתה ממוקמת יחסית בקצה של העיר, וגם בעלת הבית הייתה ככ נחמדה. אחרי שאכלנו ארוחת ערב הלכנו בערך 10 דקות למקום שנוכל לראות ממנו את השקיעה עם אגם פלאב. משם חזרנו לדירה לנוח.
יום 5 (01.08.24) - נסיעה לבודווה
האמת שכנראה זה היה היום הכי מעפן שלנו בטיול. ידענו מראש שהנסיעה לכיוון בודווה תהיה 3 שעות ולכן סימנתי כל מיני נקודות ששווה לנו לעצור בהן בדרך. בדיעבד הייתי ממליצה פשוט לצאת יחסית מוקדם ולנסוע שעתיים לאגם סקאדר שבכל מקרה נמצא בדרך, ושם לעשות שייט קבוצתי בעלות של 10 יורו לאדם. אנחנו קצת זרמנו אז פספסנו בזמנים את השיט וגם זה כבר לא היה רלוונטי.
התחלנו בלנסוע לפודגריצה, שם רצינו לקנות כמה דברים. ממליצים לשלם את ה-3 יורו ולנסוע דרך הכביש המהיר. אחכ נסענו למפלי הניאגרה, שלצערנו היו יבשים למרות שראיתי שמלא ישראלים היו שם שבועיים לפנינו והיה מלא מים לטבול בהם. לדעתי הם מייבשים חלק מהמקומות. התיישבנו לאכול באזור צהריים, ומרוב החום והמותשות מהנסיעה החלטנו לנסוע ישר לבודווה, לנוח ומשם להסתובב.
הגענו לדירה שלנו לסופש APRTMANI VIVAMI שהייתה הכי זולה ובנראות טובה, באזור בודווה. אחרי מנוחה קצרה יצאנו לחוף JAZZ. חשוב להבין שבכל הטיול הרגשנו שלמרות שזאת שיא העונה אין אנשים, תמיד יש חניה, תמיד היה מרווח ולא הרגשנו צפיפות של תיירים בכלל. לעומת זאת בודווה בעונה הזאת מפוצצת, ובחוף היה ממש בלתי נסבל מרוב אנשים במים. אחרי טבילה קצרה במים היחסית קרירים המשכנו לבית חבד לארוחת ערב, ואחריה סיימנו את היום.
יום 6 (02.08.24) - יום טיול באזור בודווה
בודווה היא עיר קיץ שמלאה באטרציות ימיות ותיירים. התלבטנו אם לנסוע לכיוון קוטור כי לא באמת הספקנו לחוות את האזור, אבל בסוף החלטנו להשאר יחסית קרוב כדי להמנע מכל הפקקים. אחרי קניות בסופר ובישולים לשבת נסענו לסווטי סטפן, עיירה שבנויה על אי, שפשוט יפה להסתכל עליה. מדובר באזור תיירותי מאוד וכנראה שתצטרכו לשלם כסף על חניה. אנחנו חנינו באזור לא הכי חוקי ובמזל הספקנו להגיע לפני שנתנו לנו דו"ח. אי אפשר להכנס לאי סתם ככה, אבל החוף ליד יחסית ריק ביחס לאחרים ויפיפיה. סתם כדי להבין כמה האזור תיירותי - מיטת שיזוף בחוף עולה 50 (!) יורו.
אחרי שהיינו שם קצת זמן יחסית החלטנו לחזור לאכול צהריים בדירה, ואחר כך ללכת להסתובב בעיר העתיקה. גם בעיר העתיקה כנראה שתצטרכו לשלם כסף על חניה אבל בעלות יחסית הגיונית - חונים פשוט בחניונים בתשלום שפרוסים באזור. האמת שהעיר העתיקה יפה, היא בנויה מאבנים שמזכירות אבנים ירושלמיות, אבל כולה ממש על הים מה שנותן אווירה מיוחדת. אחרי שהסתובבנו באזור הגענו למרינה שנמצאת ליד, שם חיפשנו שיט יחסית קצר. בסירה הראשונה ששאלנו על סיור היו 2 נערים בערך בני 17 שהציעו לנו סיור פרטי של שעה בעלות של 40 יורו לזוג. החלטנו שזה שווה לנו והאמת שאנחנו ממליצים מאוד למרות שזה יחסית יקר. יש ככ הרבה אזורים עם מים בצבע טורקיז מטורף שפשוט אי אפשר לראות מהחוף, אלא רק באמצעות סירה. בנוסף ההרים יוצרים עם הים מערות ונקיקים שאפשר להסתכל או לשחות בהם. השיט גם עובר באי הגדול שנמצא מול בודווה, שם יש מלא "חופים פרטיים" קטנים - אנשים פשוט לוקחים סירה, שטים לאזור המרוחק של האי, וככה יש להם חלקת חוף רק משל עצמם. אחרי שנגמר השיט חזרנו לדירה והכנסנו את שבת.
יום 7 (03.08.24) - שבת מנוחה
שבת יצאה ב21:00 אז לא הספקנו כלום :)
יום 8 (04.08.24) - טיסה חזרה לארץ מטיווט
הנסיעה מבודווה לטיווט היא בערך 20 דקות, וגם לא היו פקקים כי היה מדובר ביום ראשון. אני כן אגיד שהטיסה חזור הייתה אחרי חיסול הניה והמצב הבטחוני בארץ שוב התערער, ומלא חברות ביטלו את הטיסות. ייאמר לשבחם של ישראייר שהטיסה שלנו יצאה כמתוכנן ולא נתקלנו בבעיות בטיסה חזור. בגלל שהשדה תעופה פיצי, אין אפשרות לעשות צ'ק אין מראש וצריך לחכות תור ארוך - לכן כן הייתי ממליצה להגיע לפחות שעתיים מראש. אחרי שעוברים את הצ'ק אין יש בערך 5 מטרים של בידוק בטחוני וביקורת דרכונים, ומיד לאחר מכן אולם נוסעים קטן, שבהתחלה בקושי היה מקום לשבת בו. אם אתם בונים על קפה אז שתדעו שזה יהיה ממכונה, אין אפילו קיוסק קטן :)
סהכ מונטנגרו הייתה מהממת, ובעיקר מגוונת, ואנחנו לגמרי ממליצים עליה לטיול של שבוע.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם