מונטנגרו למשפחות חובבות טבע

הטיול שלנו- הקדמה

בקיץ 2017 נסענו עם הבן שלנו, בן שנה ו-9 חודשים, לטיול של שבועיים במונטנגרו. גילינו מדינה יפה וקטנה, מלאה בטבע, תושבים מקסימים וחיים פשוטים.
בין האזורים התנהלנו בעזרת רכב, כאשר את רוב הזמן הקדשנו לטיולי יום בשמורות הטבע הצפוניות (בעיקר הדורמיטור), שהיו ללא ספק היפות ביותר.
מבחינת לינה, שילבנו בין בקתות ללינה באוהל. המחירים היו זולים (למרות שמשלמים ביורו)- בקתות משפחתיות ומאובזרות בכל, עלו לנו סביב ה-40 יורו ללילה, ולינת קמפינג בין 10-15 יורו לאוהל.
במקומות התיירותיים דיברו איתנו אנגלית, בעוד שבכפרים המרוחקים דיברו בעיקר סרבית ורוסית. בכל מקרה, התושבים היו נעימים מאד וניסו לעזור לנו בכל.
אינטרנט- עשינו סים מקומי של חברת טלקום ב-5 יורו (לשבוע), בהרים הקליטה הייתה מועטה אבל ברוב מקומות הלינה יש וואי-פיי שעובד לסירוגין. ברוב המקומות ניווטנו עם אפליקציית Maps.Me שעובדת גם אופליין, והיא הייתה מצוינת- גם לכבישים וגם לשבילי ההליכה.

יום 1- נחיתה בדוברובניק ונסיעה לקוטור

נחתנו בדוברובניק (קרואטיה) בשעות הבוקר המוקדמות, אספנו משדה התעופה את הרכב שהשכרנו מחברת Sixt ויצאנו לעבר מעבר הגבול.
הנסיעה הייתה קצרה- כחצי שעה עד לגבול, ושעה נוספת לקח לנו המעבר עצמו (שהתנהל כולו ברכב)- עד שנכנסנו לגבולותיה של מונטנגרו (או: קרנה גורה, כפי שהמקומיים מעדיפים לכנותה), והתקדמנו לעבר מפרץ קוטור. חצינו את חלקו הצר של המפרץ בדקות ספורות בעזרת המעבורת (עלות: 4.5 יורו לרכב).
האזור מקסים ומלא בחופים, אם כי מאד תיירותי. אנחנו התמקמנו ב-Dobrota, עיירה קטנה מצפון לקוטור, שקטה יחסית ובה חופים קטנים ולא מאד מסודרים, סירות, בתי מלון קטנים, מרקט וכמה מסעדות.
אחה"צ טיילנו בעיר העתיקה של קוטור- יפה ומאד מתוירת, ושווה ביקור גם בשעות הערב. בכניסה לעיר העתיקה ישנה חנייה מסודרת (בתשלום).

יום 2-שמורת Lovcen

עלינו בכביש המתפתל לשמורת לובצ'ן (Lovcen). הכביש צר מאד ויש לנסוע בו בזהירות רבה... בדרך עברנו כמה נקודות תצפית יפות, וכן מספר מסעדות שנבנו על קו הרכס עם הפנים לנוף.
באופן מפתיע- אין שילוט ברור שמוביל לשמורה (ובכלל: השילוט במדינה לא היה מפורט במיוחד), אבל כבר מרחוק ניתן לראות את המונומנט המפורסם של לובצ'ן ולנסוע לעברו. אל הפסל הידוע מובילות מעל 400 מדרגות, ובראשן תצפית יפה ופנורמית על מפרץ קוטור והאזור כולו. התצפית עצמה נמצאת מאחורי הפסל ועלות כניסה הינה 3 יורו לאדם.
משם ירדנו חזרה לאזור החוף וחצינו את המעבורת לכיוון מערב. קילומטרים ספורים מצפון לנקודת המעבר (בצד המערבי), ישנם מספר אתרי קמפינג שיושבים ממש על קו המים- את הלילה העברנו באחד מהם. לאלו מכם שרגישים לרעש- שווה לקחת בחשבון שחניוני הקמפינג סמוכים לכביש, ומכוניות עוברות שם כל הלילה...

יום 3- נסיעה צפונה וטיול קצר בקניון קומרניצה (Nevidio)

נסענו צפונה לעבר העיירה זבליזאק (zabljak) ושמורת הדורמיטור, לה הקדשנו את רוב הטיול שלנו.
כ-3 ק"מ לאחר שעברנו את העיירה Savnik, פנינו שמאלה לדרך עפר (בסמוך למסעדה), ובהמשך גם מצאנו שלט קטן שעדכן אותנו כי אנחנו בכיוון הנכון: Kanjon Nevidio! התעקלנו עם הדרך ימינה והמשכנו ישר עד לחניון של הנחל. הכניסה בעלות של יורו לאדם (ויורו נוסף עבור הרכב).
הנחל יפה, הלכנו כחצי שעה במים זורמים (וקרים!) עד שהגענו למפלים קטנים שיחסית קשה לרדת, ומשם שבנו על עקבותינו. במקום ניתן לערוך גם "טיול קפיצות" מאורגן בין הבריכות- בדרך חזרנו ראינו כמה משפחות שירדו את הנחל עם חליפות וציוד מתאים (ובליווי מדריך).

שמורת הדורמיטור

שמורת הדורמיטור, על נופיה הנדירים והיפים, שוכנת בחלקה הצפוני של המדינה, ובה מסלולי טיול מגוונים- מטיולי משפחות ועד לטרקים של כמה ימים בין הבקתות. אנחנו הקדשנו לשמורה כמעט שישה ימים. רוב השבילים בה מסומנים טוב, בעזרת עיגולים וחיצים אדומים על הסלעים. במקומות בהם הסימונים לא היו ברורים, נעזרנו באפליקציית Maps.Me- שכל השבילים הופיעו בה, ועבדה לנו נהדר.
טיילנו עם מפה טופוגרפית 1-25,000 שמוכרים בכניסה לשמורה (ובסוכנויות הטיולים בזאבליזק), בה מפורטים כל השבילים של השמורה הקטנטנה, כולל אלו שאינם מסומנים בשטח. כל הטיולים שנציין כאן, למעט ה-Curevac שנמצא מצפון לדורמיטור, נמצאים במפה זו.
עלות: 3 יורו עבור כניסה יומית לשמורה. ניתן גם לקנות כרטיס ל-3 ימים בעלות 6 יורו לאדם, או "כרטיס מולטי" (ללא הגבלת זמן) ב-12 יורו.
מידע: מרכז מידע למבקרים נמצא כקילומטר לפני הכניסה הרשמית לשמורה (בדרך למסלול של האגם השחור), שם ניתן לקנות מפות ולקבל מידע עדכני על המסלולים. אנחנו התייעצנו עם סוכנות הטיולים Summit שנמצאת במרכז העיר קרוב למאפייה, בצריף עץ קטן.
לינה: בכניסה לשמורה שני אתרי קמפינג מקסימים, אנחנו ישנו ב-milinski potok. המקום נעים ושקט, יש מטבח סגור ובו גם שולחנות, וכן מקלחות חמות ושירותים נקיים. שילמנו 10 יורו ללילה (עבור כולנו). עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שהלילות באזור קרים מאד. אנחנו טיילנו בחודש אוגוסט והטמפרטורות ירדו ל-2 מעלות.
בעיירה הסמוכה זאבליזק ישנן עוד אופציות רבות ללינה, החל מגסטהאוסים זולים ועד לבתי מלון ולבקתות עם חצר. אנחנו התארחנו ב-Dormitor Bongalow (כ-5 דקות נסיעה מזאבליזק, הזמנו דרך בוקינג), וב-Valley of peace (דירה קטנה שהזמנו מ-airbnb, נעימה ומאובזרת בכל, שנמצאת בכפר קטן מצפון לזאבליזק: Kobscka Dolina). שניהם מומלצים בחום.

יום 4- האגם השחור וטרק ארבעת האגמים. כ-4-5 שעות

את היום הראשון שלנו בדורמיטור הקדשנו ל"מסלול הבית" של השמורה: תחילתו באגם השחור והמפורסם (Crno Jezero)- שמורכב למעשה משני אגמים מקסימים בצבעי כחול-טורקיז, והמשכו באגמים Zminje ו-Barno, צפונית-מערבית לאגם השחור.
ההליכה קלה יחסית, רובה מוצלת ויחסית מישורית. פגשנו לא מעט מטיילים ובהם גם משפחות עם ילדים. השבילים היו ברורים, אם כי לא תמיד מסומנים (כפי שמופיע במפה).

יום 5- Curevak peak. כשעה וחצי

התעוררנו לבוקר קפוא וחורפי, ורק לקראת השעה 11:00- עם צאתה של השמש החוצה, יצאנו גם אנחנו לדרכנו.
נסענו לאזור הצפוני של השמורה לטיול קצר ומעגלי אל ה-Curevak Peak (לא מופיע במפות הקטנות שקונים בכניסה לשמורת הדורמיטור).
היות והסימון לא היה ברור (ישן מאד וחלקו כבר נמחק), וגם לא היה שלט כלשהו בתחילת המסלול, נעזרנו ב-Maps.Me בשביל לנווט את הדרך (השביל עצמו ברור). לאחר עלייה קצרה, הגענו לתצפית יפה על נהר הטארה וההרים מסביב.
מסוף המסלול, המשכנו בכביש לכיוון ה-Cora Gora. מעט אחרי שעוברים את הרכבל, יש מימין מסעדה שצופה על הנוף ושווה לעצור במקום (אם הגעתם ביום שמשי ונעים...).

יום 6- Samar Pass. כ-5 שעות

נסענו דרומה ועלינו על הכביש הצר שחוצה את שמורת הדורמיטור ממזרח למערב (R-14). המסלול מתחיל מחניון קטנטן, כמה דקות נסיעה אחרי ה-Sedio Pass היפיפה, ומסומן בגוגל מפות כ-Prevoji Sedio. במקום כמה ספסלי עץ, ואפשר לראות בבירור את תחילת השביל כלפי מעלה.
עלינו בשביל המסומן צפונה לעבר ה-Vrdeni Do ומשם לאוכף ה-Samar Pass. העלייה לפס לקחה לנו יותר משעתיים ולוותה ברוח קרה, עם כמה רגעי חסד של שמש חמימה שניסתה לעודד אותנו.
לקראת סוף העלייה הגענו לצומת שבילים, ממנו ניתן להמשיך צפונה ולטפס על ה- Bobotov Kuk. אנחנו פנינו מערבה לעבר ה-Samar.
החלק האחרון של העלייה תלול מאד- וכולל גם הליכה על דרדרת וטיפוס קצר בעזרת יתדות, והוא אינו מתאים למשפחות עם ילדים קטנים.
התצפית מהפס הייתה מדהימה!! ללא ספק אחת הנקודות היפות ביותר שהגענו אליהן בשמורת הדורמיטור, ומשקיפה בין היתר על אגם ה-Veliko Skrcko.
משם חזרנו על עקבותינו למטה. בגדול, ניתן גם לרדת לצד השני ולהשלים לטיול מעגלי דרך ה-Skrcko Zdrijelo.

יום 7- Jablan Jezero. כ-4 שעות

נסענו כמה דקות צפונה מזאבליזק אל הכפר הציורי Bosaca, במקום שטחי מרעה ובתים בודדים.
השביל יוצא ממעיין קטן בקצה הכפר (מסומן במפה), בסמוך לפונדק של אחת החוות. העלייה לעבר האגם לקחה לנו כמעט שעתיים, רובה בין העצים והמשכה עם תצפית יפה על האגם השחור. השביל ברור מאד ומסומן מצוין בשטח. מראש העלייה ירדנו כמה דקות אל אגם ה-Jablan.
למשפחות שמעוניינות לקצר/ להקל את המסלול- ניתן גם להגיע מהכביש הצפוני שנוסע מזאבליזק לכיוון Mala crna Gora ומאזור של ראש הרכבל, ליד מסעדת Momcil Grad, יוצא שביל קצר שמובל ישירות לאגם ומתאים גם לילדים.
אנחנו טיפסנו כמה דקות מהאגם למעלה, על השביל שמוביל ל-Crvena Greda לתצפית יפה על המרחב. משם ירדנו למטה באותה הדרך, כשעתיים, עד ל- Bosaca.

יום 8- רכבל לפסגת Savin Kuk ונסיעה לשמורת ה-Biogradska Gora

את היום האחרון שלנו בשמורת הדורמיטור, הקדשנו להר ה-Savin Kuk ממנו נשקפת תצפית נהדרת על האזור כולו. עלינו למעלה ברכבל (עלות: 8 יורו למבוגר, 4 יורו לילד) וכ-15 דקות נוספות ברגל עד לפסגה.
הנוף מקסים! יכולנו לראות מלמעלה את השמורה כולה בתצפית של 360 מעלות. אנחנו ממליצים בחום לעלות לתצפית זו ביום האחרון שלכם בשמורה, ולראות מלמעלה את כל המסלולים, האגמים והנקודות בהן טיילתם... לנו זו הייתה חוויה. בנוסף, כדאי להגיע מוקדם יחסית, לפני שהאתר נהיה עמוס במטיילים (הרכבל נפתח בשעה 10:00 ופועל עד 17:00).
בתחתית הרכבל ישנה מסעדה, גן שעשועים נחמד וכן פעילויות נוספות לילדים (בתשלום).
קינחנו בגלידה, והתחלנו את דרכנו מזרחה לעבר שמורת הביוגרסקה גורה (Biogradska Gora). בדרך עצרנו לתצפית מהגשר המפורסם של נהר הטארה (Durdevica Tara). במקום יש גם אומגה שגולשת מעל הקניון האדיר- בעלות 10 יורו לאדם.
כמה דקות נסיעה אחרי הגשר, מצאנו פינה יפה על הנהר ומעולה לטבילה. במקום חניית אפר קטנה ימין, וספסלי עץ משמאל לכביש. הגישה למים נוחה מאד (לפחות בעונת הקיץ), והטבילה מרעננת וקפואה!
ישנו בקמפינג בשמורת הביוגרדסקה גורה, על יד האגם. עלות: 3 יורו ללילה לאדם באוהל.
ליד האגם מרכז מידע קטן, בו ניתן לרכוש מפה של השמורה ולהתייעץ על מסלולים בסביבה.

יום 9- שמורת הביוגרדסקה גורה (Biogradska Gora). כ-7 שעות

יצאנו מאגם הביוגרסקה גורה במגמת עלייה לעבר רכס ה-Bendovac. העלייה הייתה ארוכה (מעל 700 מטר טיפוס) ולקחה לנו כמעט 3 שעות, רובה מוצלת בין העצים. בסיומה נפתח לנו הנוף לעמק ה-Dolovi.
בעמק שני כפרים קטנים (Katuns) שפועלים בעונת הקיץ, בהן בקתות עץ קטנטנות לשינה ומסעדות. טיפסנו עוד קצת מעל ה-Katun הראשון לתצפית מה-Bendovac על אגם הביוגרדסקה והאזור כולו, ומשם המשכנו למסלול מעגלי קצר ובו כמה תצפיות יפות (משולט במקום, מישורי ומתאים גם לילדים במידה ועולים לעמק עם ג'יפ). משם חזרנו על עקבותינו וירדנו למטה עד לאגם.
מכל מקום, אם מתכננים לטייל רגלית בשמורת הביוגרדסקה גורה, מעבר למסלול הקלאסי שמקיף את האגם (3.5 ק"מ), יש לקחת בחשבון שהחלקים הנמוכים מכוסים בצמחיה ונדרשת עלייה יחסית רצינית וארוכה על מנת לטייל באזורים "הפתוחים" והיפים . לרוב האזורים הללו עולה גם דרך עפר, ויש אפשרות לקחת הקפצה עם ג'יפ למעלה. בקולאשין סוכנויות טיולים רבות שניתן לתאם דרכן.

יום 10- Komovi. כ-4 שעות

יצאנו בבוקר מקולאשין לעבר רכס ה-Komovi, כשעה נסיעה עד ל-Eko Katun Stavna- כפר נופש קטן בהרים ממנו יוצאים מסלולים שונים. האזור מקסים, ומאד שונה בנופיו מאזורים אחרים בהם טיילנו עד כה במונטנגרו.
מהכפר הלכנו כשעתיים עד למרגלות ה- Medukomlje pass (סה"כ 4 שעות הלוך חזור). בשביל בו הלכנו ישנם גם חלקים צרים ותלולים, והוא לא מתאים לילדים קטנים (או לבעלי פחד גבהים).
בכל מקרה, במקום ישנן כמה אופציות למסלולים ושווה להגיע עם מפה ו/או להתייעץ עם הצוות במקום.

יום 11- Zekova Glava ולילה ראשון שלנו ב-Katun

אחרי עשרה ימים בין הריה היפים של קרנה גורה, החלטנו להעביר לילה באחד הקטונים (Katuns) בשמורת הביוגרדסקה גורה. הקטונים הם כפרים קטנים, בחלקם מתגוררים תושבים כל השנה, ואחרים פועלים במתכונת של "כפר נופש קטן" לתיירים בעונת הקיץ, ולרוב ממוקמים באזורים מעט מרוחקים בלב השטח הפתוח.
עם בוקר, עזבנו את קולאשין על הכביש לכיוון מזרח לעבר Katun Vranjak. הכביש סלול עד למרכז הסקי (Paljevine), ובסופו 5 ק"מ של דרך עפר שעולה לעבר הרכס והייתה לגמרי סבירה (נוסעים בה גם רכבים פרטיים). קיימת גם אפשרות להזמין הקפצה למעלה, דרך בעלי המקום, בעלות של 15 יורו לכיוון. בכל מקרה, בימים אלו דרך זו נמצאת בתהליכי סלילה וצפויה להפוך גם כן לכביש, כך שאם אתם קוראים את הסיפור שלנו כמה שנים אחרי שנכתב, ייתכן והמקום כבר נראה מעט אחרת.
הבקתות של Eko Katun Vranbjak נמצאות כמה דקות נסיעה מעל הכפר הקטנטן Katun Vranjak שמסומן גם במפות הרגילות.
האווירה בכפר נעימה ושלווה, מתאימה מאד לילדים שאוהבים לרוץ על הדשא, לחפש סוסים וכבשים ופשוט לשהות. העלות: 25 יורו למבוגר עבור לינה וחצי פנסיון (ארוחת ערב ובוקר). בבקתות יש מיטות ומצעים, שירותים ומקלחות משותפים לכולם.
משם יצאנו לטיול יום לעבר ה-Zekova Glava, ממנו נקודת תצפית יפה על האגם Pesica. רוב הדרך הלכנו על שביל ג'יפים רחב, ולמקום מגיעים גם קבוצות ג'יפאים. אם לקחתם ג'יפ והגעתם למקום, שווה לעשות טיול רגלי קצר מההר למטה- אל האגם ובחזרה. מהתצפית שבנו על עקבותינו אל הכפר, לארוחת ערב ומדורה קטנה.

יום 12- Kanjon Mrtvica

עזבנו את Katun Vranjak על הדרך המתפתלת למטה אל מרכז הסקי וקולאשין, ונסענו כמעט שעה דרומה לעיירה מצ'נייטה (Medurijecje). מעט אחריה, ישנה ירידה בדרך עפה צרה ימינה (עם שלט קטנטן: Kanjon) אל חניון דשא בתחילת המסלול של קניון ה-Mrtvica.
הנחל יפיפה! בנקודה הראשונה, אליה הגענו עם הרכב, מצאנו סוכת גפנים קטנה ויפה- על החיבור ביו שני ערוצי נחל שיוצר גם בריכת טורקיז מקסימה: מקום מעולה לטבילת בוקר.
מהחניון יוצאים כמה שבילים וסימונים- כולם מטיילים לאורך הנחל בדרך כזו או אחרת. לדעתנו הכי טוב להמשיך על השביל הברור שיוצא מתוך מגרש החנייה על הגדה הצפונית, לכיוון מערב (ולא לחצות את הגשר המסומן ליד המגרש לגדה השנייה). בהמשך השביל ישנן כמה ירידות לנחל.
עוד אופציה היא להמשיך על הכביש הראשי (E-80) עוד כמה דקות דרומה- לחצות את הגשר ואחריו לפנות ימינה בכביש קטן (סלול בהתחלה), ולהתקדם איתו עד לנקודה שסימנו במפה (מופיעה גם ב-Maps Me). משם יוצא שביל רגלי מסומן, שיורד כ-10 דקות עד לערוץ הנחל, אל בריכות מים רחבות ומקסימות.

יום 13- אגם סקאדר (Skadarsko Jezero)

בשעות הבוקר המאוחרות הגענו לעיירה Virpazar שיושבת על האגם. עוד לפני שיצאנו מהרכב, קפצו לעברנו סוחרים/ בעלי סירות שניסו למכור לנו שייט באגם דרכם...
הסתובבנו מעט בעיירה- מה שפעם היה כפר דייגים קטן הפך עם השנים לעיירת תיירות מוצפת בסוחרים, דוכני מזכרות ומסעדות.
יצאנו לשייט מקסים באגם סקאדר עם חברת Kingfisher. כל החברות נראו לנו דומות, וכך גם העלויות שהציעו. שילמנו 10 יורו לאדם (לשייט של כשעתיים) ותוספת 4 יורו על השמורה. ניתן גם להשכיר סירה פרטית בעלות של 25 יורו לשעה.
השייט איטי ורגוע, הנופים יפים ופה ושם רואים גם ציפורים. במהלכו, הסירה עצרה בלב האגם ונכנסנו לטבילה מרעננת במים.
ישנו בכפר שקט של כרמים קטנים, כ-7 ק"מ מ-Virpazar, בדירה מעולה (גדולה, מתאימה גם למשפחות): Apartment Sjekloca. את הדירה הזמנו דרך בוקינג, שווה להזמין גם ארוחת בוקר ביתית- מעשה ידיה של בעלת הבית שגרה בקומה הראשונה.

יום 14- דוברובניק והביתה

נסענו כשעתיים וחצי, לעבר מעבר הגבול של מונטנגרו-קרואטיה. בגבול היו קצת פקקים, והמעבר לקח לנו מעל שעה.
בדרך לדוברובניק, עצרנו ב-Cavtat- עיירת תיירות קטנה שיושבת על קו המים. מקום מעולה להעביר בו את הזמן עד הטיסה. במקום כמה מסעדות וחוף רחצה קטן ונעים.
את חצי היום האחרון שלנו טיילנו בעיר העתיקה של דוברובניק, בה סמטאות צרים ומבנים עתיקים ויפים. ובערב טסנו חזרה לארצנו הקטנטונת..

טיפים

• להביא בגדים חמים לשמורת הדורמיטור! גם בחודש אוגוסט היה קר מאד בפסגות ההרים ובמיוחד עם רדת השמש...
• שווה ללמוד כמה מילים שימושיות ברוסית/ סרבית. בכפרים המרוחקים יותר רוב התושבים לא דיברו אנגלית.