טרק פסגות הבלקן אלבניה ומונטנגרו

והפעם טרק זוגי גיל (56) ואני (53) בפסגות הבלקן שבאלבניה ובמונטנגרו. סה"כ 126 ק"מ של עונג צרוף:)

תאריך הטיול	August 2024
משך הטיול	13 ימים
עונה מומלצת	קיץ

תוכן עניינים

אלבניה ומונטנגרו

שתיהן עמדו בציפיות ומעבר לכך. נהננו מהנופים הירוקים והקסומים, מבעלי החיים שפזורים, מהפרחים והפרפרים, מכל סוגי פירות היער
מההליכה שמנקה את הראש, מאמצת את הגוף ומרחיבה את הלב

מהפסגות המרשימות שמהן הכל נראה ורוד
להכיר את המקומיים ולפגוש את התיירים
נהננו מהמינימליזם ומכך שהסתפקנו במעט ציוד, כי כל מה שלקחנו סחבנו על הגב
מארוחות טעימות שחלקן גם היו מסורתיות וברוח האזור בו התאכסנו

מפאת קוצר הזמן והרצון להגיע בסוף ל Shala River לא נכנסנו גם לקוסובו

נחתנו במונטנגרו ומשדה התעופה בפודגוריצה מונית אספה אותנו ישירות ל- Boge שבאלבניה.

ב Boge התאכסנו אצל Peja Guesthouse, זוג נחמד שיש להם חדרי ארוח כולל ארוחת בוקר והכינו לנו גם ארוחת ערב לבקשתנו.

*היום הראשון - מ- Boge בוגה ל- Theth ט'ת

סה"כ- 24 ק"מ
עליה-910 מ'
ירידה- 1015 מ'

קמנו בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר ב- 7 ויצאנו לכוון ט'ת. 7 ק"מ ראשונים הם הליכה על הכביש שנמצא במגמת עלייה, לאחר מכן פנינו שמאלה לפי שלט צהוב, לכוון Theth להליכה ביער, על שביל בעלייה שמזכיר דרך עתיקה, ההליכה בשביל היתה נעימה.

תוך כדי פגשנו בחור מאנגליה שסיפר שבאנגליה כרגע המצב מורכב ויש עימותים בין האזרחים למהגרים הלא חוקיים, והוא שמח להיות מחוץ למדינה...גם למעצמות יש אתגרים..

הלכנו עד שהשביל נגמר, בנטייה ימינה, בעקבות סימון לבן אדום לבן עד ל- pass (מעבר הרים)
הנוף בפס מקסים, היה מספק לראות גם את Boge ממנה יצאנו, שנראתה רחוקה וקטנה וגם את Theth אליה הלכנו.

ב- pass התיישבנו לאכול ארוחת צהריים ופגשנו רועה צאן צעיר שהסתובב עם רובה ציד😐 כיבדנו אותו במה שאכלנו ושאלנו אותו לפשר הרובה, הוא הסביר שנועד להבריח זאבים מהכבשים שלו.

מיד לאחר ה-pass התחלנו בירידה מאתגרת של כ- 100 מ' שכללה שיפוע תלול ודרדרת. גם בהמשך, השביל תלול ומסומן לבן אדום לבן אבל היינו צריכים להיות מאוד בתשומת לב כדי לעקוב אחריו.
בשלב מסוים היה פער בין מה שהופיע באפליקצית mapy.cz למה שהיה בפועל בשבילי היער ולכן בחרנו לרדת לכביש לכוון העיירה.

העיירה Theth שוקקת חיים, אנחנו ישנו בגסטהאוס ובערב אכלנו במסעדה Gurra Family Guesthouse היה עמוס כשהגענו, האוכל היה טעים, אבל המתנו כשעה וחצי לקבלת ההזמנה. שווה לבדוק כשמגיעים לגבי משך הזמן הצפוי בשעת עומס.

היום השני- מ- Theth ט'ת ל- Valbona ולבונה

סה"כ- 21.5 ק"מ (עד לגסטהאוס)
עליה- 1030 מ'
ירידה- 835 מ'

יצאנו מטת' ב-6:45 ולקחנו איתנו את ארוחת הבוקר, ביקשנו ערב קודם שיכינו לנו כדי שנקח לדרך
השביל מאוד מתוייר, רבים עולים עד הפסגה וחוזרים חזרה לטת'
התחלנו בעלייה בשביל ג'יפים לאורך כ- 3 ק"מ, בסוף שביל הג'יפים ישנו גסטאהוס שלידו בית קפה אוטנתי עם נוף פנורמי ושתינו שם תה צמחים מקומי טעים ואפשר לקנות שם גם משהו לאכול. יש להם גם אמבטיה מלאה במים עם פחיות מצוננות למי שמעוניין.
בעלת המקום סיפרה שהיא ובעלה חמישה חודשים נמצאים במקום, כשמזג האויר טוב, ובשאר השנה הם בעיר שקודר.

לאורך השביל עד הפס ישנם מספר בתי קפה, אחד שנמצא כק"מ אחרי הנוכחי ואחד כק"מ מהפסגה.
המשכנו בעלייה בשביל בתוך היער עד שהשביל נפתח ונגלה לנו נוף מקסים, שם עצרנו לארוחת בוקר.
עלינו כשבדרך עברנו לסרוגין בין היער לבין אזורים פתוחים. עד שהגענו לפס המרהיב ביופיו בגובה 1840 מ' ומשם המשכנו לכוון ולבונה במגמת ירידה.

גם בחלק הזה ישנם מס' בתי קפה אוטנתיים, אנחנו התיישבנו לקראת סוף הירידה בקפה סימון Simon שמציע פחיות שתיה מקוררות במן גיגית מתכת עגולה וגדולה שזורמים דרכה מים
(ממש מגניב).

השביל ממשיך לרדת לכוון Rragam, לאחר מכן הופך לשביל ג'יפים ולבסוף לשביל של חלוקי נחל עד לסיום המסלול. משם הלכנו ברגל בשולי הכביש עד לגסטהאוס שבתוך העיירה.

ולבונה עיירה צרה וארוכה הפרושה על פני מספר ק"מ. בדרך לגסטהאוס פגשנו עדר סוסים יפהפה שדהר על הכביש בדרך הביתה וגם חבורת פרות בכביש שהחלו לחזור לכוון הבית כדי שיחלבו אותן.

התאכסנו בגסטאהוס Bujdina המטופח ולפי המלצת הבעלים אכלנו במסעדת Breezy שאכן מומלצת.
בדרך לגסטהאוס נקרעה לגיל סוליית נעל ימין, היא שרדה עד המלון ...למחרת ועד סוף הטיול הלך עם סנדלים וגרביים (גיבור!)

היום השלישי - מ- Valbona וולבונה ל-Cerem צ'רם

מרחק- 13 ק"מ
עליה- 500 מ'
ירידה- 25 מ'

יש 2 אפשרויות למסלול הזה.
האחת, דרך היער באורך של כ- 17 ק"מ 1200 עליה ו - 1000 ירידה;
השניה, הליכה של 7 ק"מ על הכביש (ללא שוליים) ואז עליה של 12 ק"מ בשביל ג'יפים ביער;
בעקבות היומיים הראשונים, החלטנו להקל על עצמנו וכך גם להמנע מהליכה בכביש וביקשנו בגסטהאוס הסעה לתחילת דרך הג'יפים.

בחצי הראשון של המסלול יש פירות יער לאורך הדרך, לאחר מכן היער נפתח ונסגר לסרוגין עם נוף יפה עד צ'רם כשפרפרים מהממים, מהיפים שראינו, מעופפים לצידנו בדרך.

צ'רם נראית כמו כפר קטן ועתיק, הבתים שבה רחוקים זה מזה ויש בה מס' בתי הארחה. אנחנו התארחנו בגסטהאוס Vita שיש לו מבנה מרכזי ו- 3 קאטונים חדשים ומתוקים עם שרותים ומקלחת בפנים (קאטון=בקתת ארוח קטנה בצורת משולש).
הארוח אצלם כלל ארוחת בוקר, ולמי שמעונין גם ארוחת ערב טעימה משותפת לכל המתאכסנים סביב שולחן אחד.

היום הרביעי- היום הרביעי - מ- Cerem צ'רם ל- Doberdol דוברדול.

מרחק- 18.5 ק"מ
עליה- 1030 מ'
ירידה- 425 מ'

קמנו מוקדם לקראת המסלול, כך שכבר ב- 7 היינו אחרי ארוחת בוקר ועם התיקים על הגב.
המסלול מתחיל בעלייה תלולה ויפה של כשעה הליכה, שחלקה בתוך יער עד למפגש השביל עם דרך ג'יפים.
בנקודת המפגש ישבנו בבית קפה חמוד שאפשר גם לאכול בו ארוחת בוקר, אם רוצים. היינו אחרי ארוחת בוקר אז הסתפקנו בשתיה קלה וקנינו כמה מוצרים לארוחת צהריים, כולל שימורי סרדינים ששימחו אותי במיוחד:)
משם פנינו ימינה לדרך ג'יפים כמעט עד מעבר הגבול בין אלבניה למונטגרו- Vranica Pass. בפועל, אין במעברי הגבול בשטח כל סממן לכך שעוברים מדינה.

מסיום שביל הג'יפים, המשכנו דרך היער המקסים, שמדי פעם נפתח לנוף מטורף, כשבדרך ראינו פריחה מדהימה של פרחים כחולים ופרחים וורודים שלא ראינו כמותם באלבניה, והלכנו עד למעבר הגבול חזרה באלבניה.

מיד אחרי מעבר הגבול חזרה לאלבניה, הנוף נפתח, יש בית קפה ולא רחוק ממנו נקודת תצפית יפהפיה.
לאחריה, המשכנו בדרך היער במגמת ירידה עד 2 ק"מ לפני ההגעה לדוברדול שאז התחלנו בעלייה של כק"מ עד לדוברדול.

בסוף העלייה נגלה לנו הכפר הפסטורלי דוברדול שנמצא בעמק העצום שיש בו נחל זורם וגם סוסים, כבשים, עזים ופרות שרועים בו בכל השטח.
המסלול ביום הזה היה הכי שובה לב מאלו שעשינו עד אותו יום. פגשנו בדרך מטיילים רבים כולם בדרך לדוברדול, שרבים מהם ישנים באוהלים שלקחו איתם לדרך במתחם שהוקצה לכך בגסטהאוס.
התאכסנו בגסטאהוס גדול Bashkimi - בשקימי - שאת ההזמנה אליו עשינו דרך פייסבוק, כי לא הופיע בבוקינג.
החדרים בסיסיים ומומלץ להביא ליינר לשינה. המקום מטופח ויפה, יש מקלחות שמשמשות את כל השוהים, מוגשת ארוחת ערב עשירה משותפת, גם ארוחת בוקר ו- Lunch Box לדרך.

כאמור, המסלול ביום הזה ממש מומלץ:)

היום החמישי- מ- Doberdol דוברדול ל- Samel's Cottage

מרחק- 14.5 ק"מ
עליה- 600 מ'
ירידה- 700 מ'

יצאנו מדוברדול לכוון הגבול עם מונטנגרו. כאמור, אנחנו בחרנו לא להכנס לקוסובו (כדי שנספיק לבלות בסוף הטיול בנהר השאלה- Shala RIver).

אחרי עליה תלולה של כ- 2 ק"מ הגענו לפס שהוא גם הגבול בין אלבניה למונטנגרו.
לכל אורך העליה רואים את הנוף המהמם של העמק ממנו באנו, פגשנו גם עדר עזים חמוד עם רועה צאן צעיר שרץ בגבעות כדי להחזיר גדי קטן שברח לעדר.

בגבול עם מונטנגרו פנינו שמאלה על שביל די ארוך לכוון Hridsko Jezero. בדרך היו המון שיחי אוכמניות, אכלנו מלא, ופגשנו מקומיים שקטפו בעזרת כלי מיוחד את הפירות.

מכאן הדרך מתעקלת עד הכניסה ליער שבו היו שיחי פטל נמוך, שאכלנו גם ממנו תוך כדי הליכה. לאחר מכן הדרך יורדת דרך יער לכוון האגם המקסים (Hridsko), שלידו נחנו ואכלנו צהריים.

משם המשכנו עוד 3.5 ק"מ במגמת ירידה ל- Samel's Cottage.
אצל Samel's התארחנו לפני 3 שנים כשהיינו בטרק עם הבנים רק במונטנגרו. המקום שלהם רגוע ושליו והנוף במקום מדהים, לכן בחרנו לחזור אליהם ולהשאר אצלם יום נוסף למנוחה.

בערב פגשנו שם חבר של בעלי הגסטאהוס שכששמע שאנחנו מישראל סיפר שהוא מוסלמי ושסבא רבא שלו החביא במרתף שלו בזמן מלחמת העולם השניה יהודי למשך מספר שנים, ושהניצול גם הגיע לבקר אצלם בשנות ה- 80. השיחה גלשה למאורעות ה- 7 באוקטובר ובאופן לא מפתיע הסתבר שהמידע שאצלו מאוד חסר ולא מדויק, דאגנו להשלים לו את החסר.

היום השישי - שהייה ב Samel's

טיילנו בסביבה ונהננו מהשלוה שמסביב:) המקום נשאר מקסים כבעבר ואף הוסיפו קאטונים נוספים ללינה.
גם הארוחות שם טעימות, בערב הגישו מרק ירקות טעים, Kacamk - קצ'מק - מאכל מקומי, מעין פולנטה מעורבבת עם גבינת פטה, ולידו פלפלים קלויים וגבינה לבנה קשה ומעט מלוחה.

היום השביעי- מ Samel's לעיר Plav פלאב

מרחק- 19 ק"מ
עליה- 400 מ'
ירידה- 1060 מ'

אחרי ארוחת בוקר נפרדנו מ- Samel's בחיבוקים (עד לפעם הבאה) ויצאנו לכוון Plav. כיוון שיום קודם עברנו דרך האגם, החלטנו לחסוך לעצמנו את העלייה וללכת דרך שביל אופניים שמתחיל בפניה ימינה אחרי כ-50 מ' מהבקתה.

השביל יורד עד לנחל, דרך יער עצי אשוח ומכאן יש עלייה ביער אורנים כשלכל אורך הדרך נהננו מהפירות של שיחי האוכמניות.
עלינו עם השביל עד בקתת המטיילים - בקתה ריקה שנועדה לתת מחסה גם במקרה של מזג אויר סוער- שם פנינו פניה חדה ימינה לסימון אדום לבן ועלינו עד לפס המפתיע ביופיו.
מהפס השביל ממשיך ויורד למטה ובאחד מהמקומות המרווחים לקראת היציאה מהיער עצרנו לארוחה קלה.
בהמשך, במעבר בין היער לשביל עפר יש נביעת מים מסודרת למילוי.

המשכנו עם השביל בירידה, פגשנו עובד של שמורת Prokletije שגבה 3 אירו לאדם וירדנו בשביל דרך מעבר בתוך הנחל וגם עצרנו לטבילת הרגליים במים הקפואים.

המשכנו בשביל שמקיף את ההר שביננו ל- Plav, עד הכניסה לעיר. גם כאן ראינו פרפרים יוצאי דופן ביופים.
לקראת סוף הירידה עצרנו להתרעננות אצל גברת שערכה שולחן ומכרה שתיה קרה ועוגיות. פגשנו שם בחור צעיר מגרמניה שרק התחיל את המסלול בעלייה (מהכוון ההפוך) ותיק הגב שלו היה כבד כי לקח איתו אוהל וגם אוכל למספר ימים מחשש שלא ימצא אוכל בדרך. שיתפנו אותו בחוויות שלנו ובהמלצות.

משקל התיק הזכיר לי שקראתי פעם המלצה להמנע מלהכניס את הפחדים לתיק הגב וזו המלצה שהעברנו גם לו:)

ממש לפני הכניסה לעיר עצרנו לרגע בנקודת תצפית מקסימה עם ספסל עץ, ממנה רואים את הגגות האדומים של העיר, את המסגדים והאגם.

מנסיון העבר, הפעם בחרנו ללון בפאתי העיר ולא במרכזה בבקתה יחסית חדשה- Salerno camp - שיש בה גם מטבח, כולל מכונת כביסה ודשא חמוד מסביבה.
בדרך לבקתה חלפנו על פני עצי פרי, שזיפים, תפוחים ואגסים וטעמנו מהכל, תענוג צרוף.
אחרי התארגנות בבקתה, חזרנו למרכז העיר ואכלנו במסעדה קטנה ומוצלחת של בשרים - Maka - שאכלנו בה בביקור בעיר בעבר. גם רכשנו פירות וירקות אצל הירקן ומוצרים בסופרמרקט המקומי לארוחת בוקר ולצהריים למחרת.

היום השמיני מ Plav - פלאב ל- Vusanje לווסיניה

מרחק - 16 ק"מ
עליה- 150 מ'
ירידה- 160 מ'

יצאנו מהבקתה החמודה לכוון Vusanje. בחרנו ללכת דרך הכפרים שבדרך, גם בגלל תחזית מזג האויר שהראתה סיכוי לגשם מהשעה 13.
שוב טעמנו מפירות העצים, פגשנו פרות וראינו בתים ישנים וחדשים מסוגים שונים, חלקם סגורים כי הבעלים מגיעים לבתים רק לחופשות.

לקראת Vusanje הלכנו דרך היער ולא דרך העיירה Gusinje כדי להקדים את הגשם. זה הוכיח את עצמו, וכשעה אחרי שהגענו החלו רעמים ואחריהם גשם זלעפות.
התאכסנו בגסטהאוס שמנוהל ע"י משפ' צרפתית עם שורשים יהודיים😊
Proklatije Eko Katun Vusanje
שהתארחנו אצלם בעבר ונהננו. גם הפעם השירות והארוח היו מכל הלב בקתה נוחה וארוחות טעימות.

היום התשיעי - מ- Vusanje ל- Komani Lake אגם קומאן

במקור, תכננו ביום הזה לצעוד חזרה לט'ת, אליה הגענו ביום השני, למחרת להגיע לעין הכחולה ורק בבוקר שאחרי לצאת לאגם קומאן.
אבל כתוצאה משינויי טיסה חזרה, עשינו שינויים גם במסלול, וויתרנו על החזרה לט'ת כי העדפנו להשאיר בתכנון את ההגעה לנהר השאלה, ולהקדים את ההגעה לשם ביום.

הזמנו לינה במקום קסום על גדות אגם קומאן שנקרא Agora Farmhouse. בעל הגסטהאוס מ- Vusinje סידר לנו הסעה בתשלום עד לשם, מרחק של כ- 4 שעות. הנסיעה בהתחלה קשוחה בגלל העיקולים הרבים בעליות ובירידות, באזור שקודר זה מסתדר ולקראת ההגעה לאגם שוב יש עיקולים בדרך.
הגסטהאוס במקום מהמם, על שפת אגם שלא רחוק ממנו ישנו בית קפה ושולחנות וספסלי עץ מזמינים לישיבה.

נכנסנו לאגם הקריר שנמצא קרוב ממש לבקתה המטופחת והמקסימה שקיבלנו. בכניסה לבקתה יש עץ תאנה שנהננו מהתאנים המתוקות שלו. את ארוחת הערב אכלנו במסעדה שבמקום

היום העשירי והאחד עשר -מ Agora Farmhouse ל- Shala River

בשעות הבוקר נסענו מהגסטהאוס כדי להגיע למעגן הסירות באגם קומאן, שם סירה לוקחת לנהר השאלה ולגסטהאוסים השונים שעל גדות הנהר. מונית פרטית עלתה 45 אירו אז העדפנו את ההסעה הציבורית שבד"כ אוספת מהכביש שמעל מקום הלינה אבל לבקשת הגסטהאוס אספה אותנו היישר מפתח הגסטהאוס, במחיר הוגן של 7 אירו לאדם. הנסיעה אורכת כשעה בדרך יפה וירוקה שעולה ויורדת לצד אגם קומאן, אם כי משובשת ואיטית, כשלקראת הסוף עוברת במנהרה (צרה) עד לנקודת העגינה של הסירות מבתי הארחה השונים. המעגן כולל סירות רבות המצטופפות סביב נקודת עגינה אחת, המקום הומה אדם, יש שם בית קפה, דוכן אוכל וחנות לממכר כרטיסים למעבורת למי שלא מגיע לבית הארחה מסוים או שמעונין בשיט יומי בלבד. אנחנו עלינו על הסירה שמובילה ל Bee Eco, הגסטאהוס אליו הזמנו מקום לינה לשני לילות. נהר השאלה מרהיב ביופיו, בסופו יש מס' בתי הארחה, אנחנו התאכסנו כאמור בגסטהאוס Bee Eco לפי המלצה רותחת שקראנו, החוויה שלנו מהמקום קצת שונה אבל הארוחות שם היו טעימות. בכל מקרה, מומלץ לבחון אפשרויות והמלצות נוספות. ישנם עוד גסטהאוסים במרחק הליכה, שנראים נעימים ומטופחים. נהננו מהמנוחה ומהשהות ליד נהר השאלה היפהפה. המים שלו צלולים כך שרואים את חלוקי הנחל שבפנים, לצידו פזורות מיטות שיזוף ושמשיות רבות, אפשר לרחוץ בו (המים קפואים😅) ואפשר לשכור קיאק ולשוט בו. גם הלכנו לאורך הנהר ומצאנו פינות חמד קסומות ומוצלות והתישבנו ליד האגם

היום השניים עשר והשלושה עשר- מנהר השאלה ל shkoder שקודר

אכלנו ארוחת בוקר ב 7:30 וב-8:00 יצאנו בסירה של המלון למעגן הסירות באגם קומאן, משם טרנזיט אסף אותנו לעיר שקודר. בד"כ היציאה בסירה היא לקראת 15 אבל רצינו להגיע לשקודר מוקדם, בדקנו בגסטאהוס והדבר היה אפשרי עם סירה שלהם.

העיר שקודר חמודה, הנחנו את הציוד בגסטאהוס ויצאנו לסיור. יש בה מדרחוב שוקק חיים ביום, ועוד יותר בשעות הערב, וגם מוזיאון מסיכות ונציאני מרשים, שנמצא במרחק של כחצי שעה הליכה מהמרכז והיה ממש שווה את הביקור.
התאכסנו במלון Lodi שהמחיר שלו היה הוגן וממוקם במרכז העניינים ובערב אכלנו במסעדת Fisi הטעימה שמגישה בעיקר בשרים.

למחרת טיילנו במדרחוב ואכלנו צהריים ב Arti' Zanave שמגישים בו אוכל מסורתי, והמקום גם תומך ומקדם נשים וילדים שעברו אלימות בבתים שלהם או אלימות על בסיס מגדר-
https://g.co/kgs/7C73zXX

אחה"צ הזמנו מונית למלון שאספה אותנו לשדה התעופה בפודגוריצה, חזרה הביתה.
עד הפעם הבאה:)

המלצות והערות כלליות

-פעם ראשונה שלא שכרנו רכב, כך שהיתה לנו גמישות בתכנון בזמן אמת כי לא היינו צריכים לחזור לרכב בסוף המסלול

-גם לא חיכתה לנו בסוף הטרק מזוודה נוספת ברכב עם בגדים להחלפה, אז לקחנו 2 תיקי גב עם המינימום שנדרש לנו, ממש הקדשנו מחשבה לגבי מה לקחת

- השביל של פסגות הבלקן באלבניה מסומן בפס אדום, פס לבן באמצע ופס אדום נוסף, במונטנגרו הוא מסומן כעיגול אדום עם נקודה לבנה באמצע. בחלק קטן מהזמן יש גם שלט קטן שכתוב עליו בירוק Peaks of the Balkan

-המרחקים שמדדנו הם עפ"י ההליכה בפועל לפי שעון הגרמין

-אין צורך לסחוב אוכל מראש. בכל מקום בו מתאכסנים אפשר לאכול (בד"כ בגסטאהוס עצמו ובחלק מהמקומות במסעדה סמוכה) ולהזמין ארוחת בוקר, ארוחת ערב וגם Lunch Box לדרך

- סימון השביל לא מיטבי בכל המקומות ולכן השתמשנו כרגיל באפליקציית Mapy.cz ויש לשים לב שלא תמיד יש התאמה בין הסימון בשטח לבין האפליקציה

- עפ"י החוק, יש צורך להוציא אישורי מעבר במעבר בין המדינות, אנחנו נעזרנו באתר של Zbulo שהוציאו את האישורים (בתשלום) וקיבלנו אותם תוך כיומיים
אמנם, בשום שלב לא ביקשו את האישורים, וגם לא שמענו על אחרים שביקשו מהם, אבל אנחנו עשינו את שנדרש כדי להמנע מאי נעימות אפשרית

-כדאי להביא מלאאאא לקופלסט או סוג אחר של פלסטרים די מהר נוצרות יבלות מההליכה המאומצת, חשוב לשים במקומות מועדים למניעת יבלות ובוודאי על יבלות (ככל שנוצרו)

- מומלץ להביא נורופן/אקמול, קלבטן, ספריי ויטה מרפן או חיטוי אחר

-ליינר חשוב למקומות שלא מחליפים מצעים כל ערב, למשל בדוברדול

- איזשהי תאורת חירום קלת משקל למקומות בהם אין תאורה בלילה או שהחשמל נופל (אפשר מהסלולרי אבל חבל על הסוללה)

- סנדלי שורש או מסוג אחר - רצוי לאוורר את כפות הרגליים בערב וגם יעיל כאלטרנטיבה אם נקרעות הנעליים:)

-להביא בקבוקון קטן של שמפו/סבון ומגבת, רצוי מנדפת, למקומות בהם אין

- בכל המקומות מקבלים אירו, כך שלא צריך להמיר למטבע אלבני ולעיתים מחזירים עודף במטבע מקומי. ברוב המכריע של המקרים יש לשלם במזומן, לכן יש להצטייד מראש בכמות מזומנים מספקת

ואחרון: חשוב- לזכור להגיד תודה לנותני השירות❣
תודה (באלבנית) Flaminderit
(במונטנגרית) Hvalla

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?