אל העמק הירוק: טיול בקתות של 4 ימים בדורמיטור (Durmitor)

הקדמה

*****************************************************************************************************************************
הסבר מפורט על מונטנגרו, הדורמיטור, בקתות, נקודות מים וכל המידע שצברנו בטרק אפשר לקרוא באופן מפורט ומסודר לפי נושאים בסיפור הדרך על הדורמיטור שנמצא בקישור הבא: שמורת הדורמיטור (Durmitor) - כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול.
בסיפור הדרך שלהלן אתאר את המסלול באופן כרונולוגי, תוך ניסיון לקצר ולשים דגש על הדרך עצמה וההכוונה בשטח.
*****************************************************************************************************************************

לאחר טיול שורשים של שבוע בקרואטיה עם המשפחה, החלטנו להישאר לשבוע נוסף של טיול בהרים. על אף שאנחנו בנים גאים לעם הקרואטי, ברור לנו שבהרים היפים באמת זכו דווקא שכנותינו היוגוסלביות: סלובניה (הר טריגלאב) – המסודרת ביותר מבחינת תיירות והיקרה ביותר לטיול, בוסניה (הר מאגליץ') – הכי פחות מסודרת לתיירים אבל הכי זולה לטיול, ומונטנגרו (פארק הדורמיטור) ממוצעת מבחינת מחירים ונוחות טיול.
בסופו של דבר בחרנו לטייל בדורמיטור, השמורה ההררית הגדולה במונטנגרו, אשר נחשבת לאחת מהיפות ביותר באזור. לא הצטערנו.
כפי שציינתי בפוסט הקודם (ראו קישור), הפארק נגיש ומסודר יחסית, ולכן נח לסוגים שונים של טיולים. שטח הפארק בסכה"כ 160 קמ"ר, וניתן לחצות את כולו ביום הליכה אחד עם תיק קטן.
אנחנו בחרנו בטיול ארוך עם תיקים, אבל לכל המקומות בהם היינו ניתן להגיע בטיול יום מז'אבליאק, ובמידת הצורך בתוספת הקפצה עם מונית.

המסלול בקצרה

להלן, תיאור המסלול שעשינו בראשי פרקים:

יום 1: יציאה מז'אבליאק -> האגם השחור -> הליכה לאתר הסקי "Savin kuk" ->טיפוס לפסגת Savin kuk ->ירידה מסוכנת מאד לAlpine Bivak (ירידה בשביל לא מסומן מסוכן מאד – צריך למצוא מסלול חלופי).

יום 2: יציאה מAlpine Bivak -> טיפוס לאוכף V. Previja -> השארת תיקים גדולים וטיפוס לJužni vrh ->ירידה לבקתת Lokvic.

יום 3: יציאה מבקתת Lokvic -> טיפוס לPrla ->טיפוס למערת הקרח-> דולינת Volviti (Volviti do) -> טיפוס לBobotov Kuk ->ירידה לאגם הירוק (Zeleni vir) - טיפוס לאוכף Samar (2075m) -> ירידה לבקתת אגם שקרצ'קו (V. Ŝkrčko Jezero Planinarski Dom)

יום 4: יציאה מהבקתה באגם Ŝkrčko -> טיפוס לפסגת Prutaŝ (2393m) -> טלפון למונית ->ירידה לדולינת טודורוב (Todorov do) -> חבירה למונית וחזרה לז'אבליאק

הגעה לז'אבליאק

הגענו לדוברובניק ב6:00 בבוקר באוטובוס לילה מכיוון צפון קרואטיה.
האוטובוס הראשון מדוברובניק למונטנגרו יצא ב10:00 בבוקר. נסענו באוטובוסים לHerceg Novi , משם לNiksič, ומשם ז'אבליאק (הגענו ב17:00).
התמקמנו בחדר של מישהי שניגשה אלינו בתחנת האוטובוס (חדר פשוט – 10 אירו ללילה).
עשינו קניו בסופר VOLI וארגנו את התיקים.
ציוד מיותר השארנו אצל בעלת הבית שאצלה ישנו בתיק קטן.

יום 1: מז'אבליאק לAlpine Bivak (מחסה אלפיני)

יצאנו מז'אבליאק ב9:00 בבוקר ברגל לאגם השחור (בערך 2 ק"מ הליכה ממרכז העיר).
לפני ההגעה לאגם עוברים דרך בקתה של מנהלת הפארק, שם נדרשים לקנות כרטיס כניסה (3 אירו ליום, 6 אירו לשלושה ימים). בעיקרון אפשר להתפלח פנימה, או לשלם ליום אחד ולהישאר יותר, אבל אנחנו שמחנו מאד לתרום לצמיחה של המשק המקומי וגם לתמוך בפארק.
מהאגם השחור יצאנו דרומה, לכיוון אתר הסקי של Savin Kuk. המסלול מתחיל בהליכה מתונה מכיוון האגם לתוך יער עד נביעת המים Točak, ומשם ממשיך עד את הסקי.

באזור הקרוב לז'אבליאק סימון השבילים מסודר מאד וכולל שלטים עם זמני הליכה לכל כיוון. ככל שמתרחקים ממרכז הפארק, הסימונים נהיים פחות טובים.

באתר הסקי התחלנו לטפס לכיוון Savin Kuk. הטיפוס מתחיל לאורך קווי רכבלי הסקי על שבילי 4X4. מתחילים מהגדה הצפון מזרחית של העמק הרחב, ובערך בסוף הרכבל הראשון צריך לחתוך לכיוון הגדה הדרומית ולהמשיך לעלות לאורכה. השביל אינו מסומן טוב בשטח באזור זה, אבל תוואי ההליכה מופיע היטב במפה החדשה.
לאורך הדרך, בקצה העליון של כל קו רכבל סקי נמצאת בקתת שירות של המפעילים. האתר אינו פעיל בקיץ, אולם הבקתות היו פתוחות ונחמד להיכנס פנימה. זה מקום טוב למחסה עם מזג האוויר גרוע ובמידת הצורך אפשר לישון בפנים. סכה"כ יש 4-5 בקתות שפרוסות לאורך רוב העלייה.
בחלקו העליון העמק נעשה צר יותר, והשביל ממשיך בו, דרך בקתת הרכבל האחרונה, נביעת המים Savina voda עד הגעה לאוכף מתחת לSavin Kuk.
מהאוכף ישנו מעקה חבלים שיורד באופן תלול כלפי צפון, כנראה לכיוון מערת Okno. לא ירדנו בחבלים, אלה המשכנו לכיוון פסגת Savin Kuk. בפסגה הייתה רוח חזקה מאד, אבל הנוף מרשים.
מהפסגה תכננו לרדת לכיוון Alpine Bivak – נקודת הלינה הראשונה שלנו. השביל מסומן במפה כשביל מקווקו – כלומר שביל שאינו מסומן בשטח. השביל מופיע באותו אופן גם במפה הישנה וגם במפה החדשה.
אנחנו התחלנו לרדת לפי תוואי השביל, ולא מצאנו ירידה נורמלית. בסופו של דבר, התחלנו לרדת מהפסגה לכיוון צפון מזרח כ100 מטר, ומשם ירדנו לערוץ גדול שיורד בירידה תלולה מאד לכיוון צפון מערב לתוך עמק Velika Kali. למרות שהירידה נראתה סבירה בהתחלה היא הייתה מסוכנת מאד, והייתה בעצם התדרדרות מבוקרת תו"כ ירידה של בערך 400 מטר. אנחנו ממליצים מאד לא לנסות לרדת במסלול הנ"ל, בייחוד ללא ציוד מתאים ואבטחה (שלא היו לנו). ראו הצעה למסלול חלופי בהמשך.

אם אתם בכל זאת בוחרים במסלול הנ"ל, ** מומלץ מאד ** לוודא מה המיקום הנכון של הירידה צפונה מSavin Kuk, כיוון שככל הנראה יש ירידה מסודרת יותר, אולי מהאוכף שלפני הפסגה.
בסופו של דבר הגענו לתחתית העמק, ועלינו על השביל המסומן בגדה הצפונית של Velika Kali שמוביל לAlpine Bivak - מחסה אלפיני צבוע אדום שממוקם על גבעה קטנה בראש העמק.
המחסה האלפיני הוא בעצם בקתת עץ מבפנים, יפה ומסודר מאד, חמים ונעים וללא הרבה מטיילים. לפי הסדר בפנים נראה שלא שאנשים לא נוהגים לישון, וגם אנחנו לא פגשנו מטיילים שישנו שם.
ובדיוק בגלל זה - אנחנו ממליצים מאד לישון שם! כמה דקות הליכה מהבקתה ישנו קרחון גדול שנשמר גם בקיץ ומהווה נקודה למילוי מים.

קצה העמק שבתוכו יושבת הבקתה הוא בעצם "קרקס קרחוני" - שחיקת סלע מאסיבית בצורת חצי עיגול שנוצרת מהשחיקה המחזורית שיוצרת התרחבות הקרח הקופא על גבי מדרונות הסלע מידי שנה. לעומת שחיקה קרסטית שממסה את הסלע, השחיקה הקרחונית מלווה בכמות גבוהה של דרדרת סלעית בגדלים שונים.

יום 1: מסלול חלופי

כדי להימנע מהירידה המסוכנת מSavin Kuk ניתן להגיע לAlpine bivak בהליכה קלה יחסית ללא טיפוס. יוצאים דרומה מהאגם השחור כ1.5 ק"מ, פונים מערבה לOrin Katun משם לStruga ולAlpine Bivak.
לחלופין, ניתן לטפס את רכס הדובים (Meded) או לטפס לדב הקטן בלבד (M. Meded) ומשם לרדת לעמק Velika Kali ולבקתה האלפינית.

יום 2: מAlpine Bivak לבקתת Lokvic

יצאנו מהבקתה ב9:00, והתחלנו בטיפוס צפונה לכיוון האוכף V. Previja. על האוכף עצמו יש מקבץ גדול של "אשוחיות". מדובר באותם אשוחים שגדלים ביער למטה, אולם בגלל תנאי הרוח הקשים הם אינם מצליחים לגדול לגובה, ונשארים בצורת שיחים נמוכים וצפופים. לאחר ההגעה לאוכף השביל מתפצל פעמיים. הפיצולים נמצאים בתוך סבך האשוחיות ולכן לפעמים קשה לזהות אותם. שביל אחד פונה מהאוכף מערבה ומטפס לפסגת Terzin Bog. לא עלינו בו, אבל שימו לב שהעלייה לTerzin Bog אינה פשוטה, והירידה מצדו המערבי היא בשביל לא מסומן ודורשת ציוד טיפוס ואבטחה.
אנחנו פנינו מזרחה על האוכף, דרך סבך האשוחיות, ואחרי 50 מ' הגענו לפיצול נוסף – ירידה צפונה לבקתת Lokvic, או להמשיך ישר ולעלות לפסגת יוז'ני (Južni vrh) . אנחנו בחרנו להשאיר על האוכף את התיקים הגדולים ולהמשיך לפסגת Južni. למעשה, Južni היא אחת מתוך שלוש הפסגות של רכס הדובים (Meded): הדוב הקטן ( 2223m- Mali meded) והדוב הגדול (Veliki meded) שכולל שתי פסגות: Južni vrh וSeverni vrh.
הדוב הגדול הוא למעשה סכין חדה, סחופת רוחות וצרה מאד. ההליכה לאורך הפסגה אינה פשוטה. במקומות מסוימים ישנם חבלי בטיחות שעוזרים מאד. ההליכה בפסגה עם תיקים גדולים לא מומלצת (בייחוד במזג אויר קשה) – אבל אפשרית בהחלט.
מפסגת Južni ירדנו לבקתת Lokvic והגענו אליה סביב 12:00 בצהריים.

בשלב הזה, המשכנו בהליכה אל הבקתה שלא קיימת (ראו הסבר מפורט בסיפור הדרך המפורט על הדורמיטור - www.sipurderech.co.il/c3q) – בקתה הרוסה שמסומנת על המפה הישנה בלבד ונמצאת לפני העלייה לBobotov Kuk מכיוון מזרח. ההליכה הזאת בזבזה לנו את כל היום. רק ב15:00 הגענו למיקום המשוער של הבקתה, הבנו את הטעות והתחלנו לחזור לבקתת Lokvic. הגענו ממש לפני החשיכה.

יום 2: מסלול חלופי

ניתן לצאת מAlpine Bivak,לטפס אל רכס הדובים (Meded) וללכת את הפסגה שלו לכיוון מזרח, לרדת מהדוב הקטן (M. Meded) לעמק Lokvic, ולעלות בעמק לבקתת Lokvic.
בנוסף, אם ברשותכם אוהל, אפשר לישון באזור הבקתה שלא קיימת – ראו הסבר הגעה מפורט בפרק הביקתות (בסיפור הדרך המלא על הדורמיטור - www.sipurderech.co.il/c3q) ומי... בקישור אל המפה הישנה. מהבקתה נותר בסיס בטון רבוע שיכול לשמש להגנה מרוח. קחו בחשבון שאין מים באזור.

יום 3: מבקתת Lokvic לבקתה באגם Ŝkrčko

בניגוד לימים הקודמים שכללו בזבוז זמן על הליכות מיותרות (ירידה איטית בדרדרת מסוכנת, הליכה הלוך-חזור לבקתה שלא קיימת), היום השלישי הוא באמת ארוך, וכדאי להתחיל אותו מוקדם. אנחנו יצאנו ב8:00 והגענו ב18:30, בלי לטפס עד הפסגה של Bobotov Kuk.
יצאנו ב8:00, ועלינו לאוכף Prla שנמצא בגדה המזרחית של דולינת בילייגוב (Biljegov Do).
דולינה היא עמק שמוקף בקרקע גבוהה ב360 מעלות - לכאורה ללא פתח ליציאת הסלע הנשחק. בפועל, פתח הניקוז נמצא בתחתית העמק. מי הגשם, שנהיים חומציים כאשר הם סופגים פחמן דו חמצני ממסים את סלע הגיר, ומתנקזים לשבר בסלע שבתחתית העמק. נוצרת מאין אמבטיה שמתנקזת לחור ניקוז שבאמצע. התוצאה הסופית היא עמקים עגולים וסגורים. לעומת הדולינות המסכנות שרואים בארץ, מדובר במחזה מרשים ביותר.
בתוך הדולינות הענקיות שבפארק אפשר לראות גם מיני-דולינות – כלומר דולינות קטנות בקוטר מספר מטרים שיוצרות עיגולים מושלמים.

מאוכף Prla עולה שביל לכיוון מערת הקרח (Ledina Pečina) שנמצאת במורדות פסגת "הראש העגול" (Obla Glava, 2303m).
משום מה השביל אינו מסומן על המפה החדשה, אבל הוא מסומן באופן מדויק במפה הישנה, ובכל מקרה, הוא מסומן בבירור בשטח.
העלייה מאזור הדולינה פשוטה יחסית, ולאחר היציאה מהדולינה יש מעט טיפוס טכני על סלעים עד סוף העלייה במורדות Obla Glava. במהלך העלייה (כנראה כיוון שעברנו ראשונים במסלול) הצלחנו לראות שני בעלי חיים מרשימים: יעלים (דומים לאלה שבארץ) וכתלי (ציפור יפה).
בסוף העלייה מגיעים לפיצול שבילים: שמאלה (מערבה) לכיוון Bobotov Kuk, או ימינה (מזרחה) לכיוון מערת הקרח Ledina Pečina. הירידה לכיוון Prla (הכיוון ממנו באנו) מסומנת עם חץ וכיתוב ז'אבליאק. כאשר פונים לכיוון מערת הקרח נתקלים אחרי 50 מ' בערך בפיצול נוסף: חץ שפונה ימינה לירידה חדה וכתוב עליו ז'אבליאק (אם אני זוכר נכון). מדובר בירידה נוספת שיורדת דרך Korita לאגם השחור ומסומנת במפה החדשה. בכל מקרה, בערך 50 מ' אחרי הפיצול הנ"ל (לא יורדים אליו - ממשיכים ישר) מגיעים למערת הקרח. המערה גדולה ויורדת כלפי מטה בשיפוע מתון כאשר כל התחתית מכוסה בקרחון גדול. יש ירידה בדופן השמאלית עם מעקה בטיחות. מומלץ לרדת למטה: בתחתית המערה יש נטיפי וזקיפי קרח יפים. שימו לב: שני המטר האחרונים כוללים ירידה על הקרח עצמו בלי נקודות אחיזה. למרות שיש במקום חבל הטיפוס חזרה לא פשוט – אל תנסו לרדת אם אתם לא בטוחים שתצליחו לחזור. בתחתית המערה יש גם המסה קבועה וטפטוף מים, כך שבעיקרון ניתן למלא מים גם שם.
מהמערה אין צורך לחזור לPrla, אלא ממשיכים מזרחה לאורך השפה הצפונית-מערבית של דולינת בילייגוב (Biljegov do) ומגיעים לנקודת מפגש עם שביל שמגיע ישר מPrla ומדלג על מערת הקרח (שני השבילים מסומנים במפה).
משם השביל עולה דרום מערבה ומטפס לגדה של דולינה ענקית – Valoviti do. הדולינה בקוטר של קילומטר בערך, וכוללת בתוכה גם שחיקה קרחונית מרשימה. בנוסף, שכבות הסלע של הפסגות מסביב עולות אחת על השנייה ויוצרות זווית בלתי נתפסות. המראה מרהיב ביותר. השביל חוצה את הדולינה לכיוון הטיפוס לBobotov Kuk. עם תחילת הטיפוס נתקלים בדרדרת מאסיבית של סלעים ובולדרים. הבולדרים בעיקר בחלק התחתון, אבל הדרדרת הדקה יותר ממשיכה עד האוכף שלפני הפסגה. הדרדרת הופכת את הטיפוס למעט מאתגר – אבל לא נורא. במרכז הדולינה השביל עובר מצפון לגוש סלע בולט – Kleknata Glava. מצידו המזרחי של הסלע נמצא בסיס בטון של הבקתה שהייתה קיימת שם פעם. ישנן שתי ירידות מהשביל לכיוון שאריות בקתה, לפני הKleknata ואחת לאחר תחילת הטיפוס התלול לאוכף Bobotov, והן מסומנות בחץ עם הכיתוב skloniŝte. תוואי השביל היורד לשם מופיע במפה הישנה.
לאחר שמתחילים בעליה התלולה לאוכף Bobotov ישנו סימון לנקודת מים עם חץ מצידו הצפוני של השביל. הכוונה אחת לכיוון המים נמצאת בתחתית העלייה – חץ שמסמן ימינה לשביל שעולה במקביל לשביל המסומן. ירידה שניה לכיוון נקודת המים נמצאת במעלה העלייה – ויורדת במקביל לשביל. אנחנו חיפשנו את המים משני הכיוונים ולא מצאנו. הנקודה מסומנת במפה. יכול להיות שבסוף הקיץ הנביעה כבר יבשה.

המשכנו בעליה והגענו לאוכף Bobotov Kuk (2351m). באוכף ניתן להשאיר את התיקים הגדולים ולהמשיך לפסגה (2522m). אנחנו היינו עם מעט מים ועייפים יחסית אז החלטנו לוותר על הפסגה. גם מהאוכף יש נוף יפה!
מהאוכף ירדנו דרומה. בתחתית הירידה מגיעים לצומת שבילים. פנייה שמאלה (מזרחה) מובילה לאגם הירוק במרחק 5 דקות הליכה. האגם עונתי ולא עמוק, אבל יפה מאד לעצירת צהריים. בנוסף ניתן למלא בו מים.
מהאגם חזרנו לצומת השבילים והמשכנו מערבה לכיוון אוכף Samar (2075m). האוכף הוא נקודת התנגשות של שתי שכבות סלע עצומות שעלו אחת על השנייה באופן מרשים מאד. מרחוק לא ברור איך בכלל ניתן לטפס על גוש סלע כזה – אבל משם השביל עולה. הטיפוס מעט טכני אבל לא מסובך ואפשרי גם עם תיקים גדולים. בחלק מהנקודות יש חבלים לעזרה.
מהאוכף נשקף עמק Ŝkrka הירוק והיפה ובו אגם Ŝkrčko ובקתת היערן. הירידה מהאוכף תלולה מעט ובוצית. בתחתית מגיעים לפיצול שבילים. פונים ימינה ומתחילים בהליכה לתוך העמק, עד הגעה לבקתה.

יום 4: מהבקתה באגם Ŝkrčko לTodorov Do

בבוקר השארנו את התיקים הגדולים בבקתה, וירדנו לתה ועוגיות על שפת האגם.
לאחר מכן חזרנו, לקחנו את התיקים ויצאנו לכיוון פרוטש (Prutaŝ). התחלנו בהליכה דרומה, חזרה על השביל אתו הגענו בערב הקודם. המשכנו עד הגעה לפיצול שעולה ימינה לכיוון דולינת פרוטשקי (Prutaŝki do). משפת הדולינה ממשיכים בעליה כמעט עד פסגת פרוטש. לפני הפסגה יש פיצול לשביל שיורד מערבה לכיוון הכביש ודולינת טודורוב (Todorov do) או לפנות שמאלה לפסגת פרוטש. הנוף מהפסגה מרהיב ביופיו. אפשר לראות את כל סביבת הפארק והקיפו ב360 מעלות. תצפית מדהימה – אל תפספסו. מהפסגה התקשרנו לנהג מונית, אתו קבענו בדולינת טודורוב לעוד שעתיים. ירדנו לכביש וחזרנו עם המונית לז'אבליאק.
על הכביש אין קליטה טובה, לכן מומלץ להתקשר למונית מלמעלה.

הנהג לקח אותנו למלון היחיד עם ג'קוזי בז'אבליאק (ככה הוא טען).
המלון נקרא ski hotel וממוקם 300 מטר מהסופר שבמרכז ז'אבליאק. (כשמגיעים מכיוון הכניסה לעיירה פונים ימינה לפני הסופר וממשיכים כ-300 מטר). אנחנו ממליצים!

טיפים

• הסבר מפורט על מונטנגרו, הדורמיטור, בקתות, נקודות מים וכל המידע שצברנו בטרק אפשר לקרוא באופן מפורט ומסודר לפי נושאים בסיפור הדרך המפורט על הדורמיטור שנמצא בקישורים.

קישורים חיצוניים

• סיפור דרך שכתבתי ומסכם הרבה מידע על הדורמיטור מסודר לפי נושאים.