טרק סוסים- ארבעה ימים ב Naiman Nuur

כללי

יש דרכים רבות לטייל במונגוליה. על גב סוס היא הדרך החביבה על המקומיים. בארץ של מרחבים פתוחים ונופים כאלה, זו דרך מומלצת מאד לראות את האיזור.
למתחילים שחוששים מרכיבה- זו הפעם הראשונה שרכבתי על סוס, ולא היתה שום בעיה. הסוסים רגועים ומאולפים ורגילים לתיירים.
נקודת ההתחלה והסיום של הטיול היא באיזור המפל הגבוה במונגוליה (בסה"כ 10 מטרים) Orkhon Khurkhree
הממוקם במרחק יומיים נסיעה מאולן בטאר או יום מצצרלג. כמעט ואין כבישים במונגוליה והנסיעה כולה בשטח לכן הזמנים יכולים להשתנות בהתאם למיומנות הנהג, לרכב ולדרך אותה הוא בוחר.
באיזור המפל לאורך כמה קילומטרים פזורים מספר גסטהאוסים (גר קמפס) וכמעט כולם מארגנים טיולים לניימן נור. הטיולים הם בדרך כלל בני 4 ימים מכיוון שהדרך לאגמים לוקחת זמן ואסור עקרונית להיכנס לשמורה עם רכב כדי לא להרוס את הנוף. כמובן שהאיסור לא ממש נאכף אבל אם הנהג שלכם אומר שיוכל לקחת אתכם עד לאגמים השתדלו לסרב.
הגענו לנחל המוביל למפל וחנינו כמה קילומטרים במעלה הנחל ליד הגר קמפ ממנו ארגנו את הטיול. נקודת קמפינג יפהפיה..
מחירים- המחירים הם לסוס ליום, כשצריך להביא בחשבון גם סוסי משא (אנחנו לקחנו שניים לשלושה אנשים) ומדריך שלהם משלמים את אותו תעריף (מדריך+הסוס שלו= סוס משא= סוס לרכיבה).
אחרי התמקחות סיכמנו על 10,000 טוגרוק לסוס ליום (בסביבות 7 דולר).
סיכוי קלוש שהמדריך ידבר אנגלית כך שהמשא ומתן יתנהל בסימני ידיים וכתיבת מספרים בחול. מומלץ ללמוד מילים בסיסיות ומספרים במונגולית ולהצטייד במילון כיס.
אוכל- אוכל ואמצעי בישול אתם מביאים בעצמכם, ואין ממש איפה לקנות באיזור נקודת ההתחלה אז הצטיידו כשאתם עוברים בעיר. עקרונית אתם אמורים לקחת אוכל גם למדריך, אך מכיוון שהם לא ממש אוהבים את האוכל של התיירים (ללא בשר זו לא ארוחה..) כנראה שהוא יביא לעצמו.

היום הראשון

סיכמנו עם המדריך על יציאה לדרך ב-11, ומכיוון שמדובר ב"מונגוליין טיים" שמחנו כשב12 וחצי התחלנו לקשור את התיקים לסוסי המשא. עלינו על האוכפים והתאמנו אותם, והתחלנו בהליכה איטית כדי להתרגל לרכיבה על הסוס. לאחר כשעה עצרנו בנחל למנוחה ומשם המשכנו בהליכה ולעיתים טרוט (בין הליכה לריצה קלה) לאורך הנחל, חלפנו עדרי יקים וסוסים והמשכנו כשעתיים עד לנקודה בה הנחל יוצא מהיער (ולכן המים נקיים יותר- לא שורצים בהם עדרי יק..) שם הקמנו אוהלים.

היום השני

יצאנו לדרך ב-11 אחרי ארוחת בוקר ותה. אין צורך למהר כי בממוצע מדובר ב-4-5 שעות רכיבה ביום והשמש שוקעת בקיץ רק בסביבות 9 וחצי.
לאחר 10 דקות רכיבה אחד מסוסי המשא התחיל לנעור ולהראות סימני מצוקה. המדריך עצר, פתח את אחד השקים הקשורים על הסוס והוציא את סט הסירים שלנו. הוא ניער אותו בכדי לבדוק אם הוא משמיע רעש, וכשהסוס שמע את הנקישות הוא התחיל לזוז בפראות עד שהשתחרר מאחיזתו של המדריך ופתח בדהירה אל האופק. המדריך צעק לנו לחכות ופתח בדהירה אחריו, ולנו נשאר רק לאסוף מהרצפה את כל מה שנפל מהשק הפתוח על גב הסוס.
לאחר שעה הגיע המדריך עם הסוס המזיע והתשוש, כשאחד השקים על גבו (זה שהיה פתוח) חסר. אחרי חיפוש של חצי שעה מצאנו את הציוד ויצאנו לדרך.
התחלנו הליכה ביער וטיפוס איטי וארוך לקראת חציית רכס קטן. באמצע העלייה עשינו הפסקת צהריים ליד יובל קטן שם גילינו שפק"ל הקפה שלי נפל קורבן לבריחתו של הסוס והתרסק לחלוטין. כירת הגז שלנו גם היא היתה מרוסקת למדי אבל אחרי טיפולים אחדים בלדרמן וחשש מפיצוץ הצלחנו לגרום לה לעבוד.
המדריך אסף את הזבל כולל צנצנות הפלסטיק השבורות, שאריות אוכל ושקיות ניילון, והעלה אותו באש. זה מה שנהוג לעשות עם זבל כאן כשאין פח בסביבה (או זה או סתם להשאיר אותו על הרצפה). בקיצור- תעשו טובה לסביבה ושימו את הזבל בתיק עד תום הטיול..
המשכנו בעלייה, ולאחריה בירידה חדה מהצד השני. אחרי חציה של מישור בוצי למדי וטיפוס על גבעונת הגענו לאגם הראשון והגדול בניימן נור, והחלטנו להתפנק ולישון בגר הצופה לאגם (ברוב המקומות הנידחים יותר במונגוליה מדובר בכ5000 טוגרוק לאדם, אם הם רוצים תשלום, ולא משלמים על המדריך)

היום השלישי

ירדנו לכיוון האגם והמשכנו בואדי. אחרי כשעה הגענו לאגם גדול שני בו עצרנו לצהריים. שעה אחרי ארוחת בוקר...
אחרי אוכל וטבילה המשכנו, הפעם בכיוון השני, תחילת הדרך חזרה, אבל בואדי שלא ראינו לפני כן.
אחרי עוד שעה הגענו לאגם שלישי והמשכנו כשאנחנו חולפים בדרך חזרה את הגר קמפ בו ישנו.
אחרי עלייה תלולה וירידה חדה הגענו לואדי גדול ומרשים עם צוקים משני הצדדים, ובהמשך אגם יבש ושניים נוספים מלאים. הדרך נמשכה הפעם 6 שעות ואנחנו הרגשנו את זה בכל הגוף.
בשעה האחרונה רכבנו כמו זומבים- בלי אפילו לנסות לזוז עם הסוס או להחזיק במושכות, מזל שהסוסים ממושמעים..

היום הרביעי

קמנו מוקדם כדי לחמור מהגשם והתחלנו ברכיבה. התחלנו בעליה לאוכף עם נוף מרהיב והמשכנו על צלע הר. בהמשך רכיבה בואדי רחב. אחרי שצברנו ביטחון כמה ימים החלטנו לנסות לדהור (גלופ). החלק הקשה היה להחזיק את הסוסים אחורה, אבל אחרי זה עם קצת עידוד הם דהרו בשמחה.
אחרי 4 שעות רכיבה הגענו לגר קמפ ממנו יצאנו והחלטנו לישון שם בלילה. המדריך הזמין אותנו לנסות יוגורט מחלב יק, וערק- כן, ערק- משקה אלכוהולי מונגולי מסורתי שמכינים מחלב סוסים מותסס.

קינוח..

בבוקר שאחרי קנינו ערק אותו מילאנו בבקבוק פלסטיק ויצאנו לכיוון המעיינות החמים ב Tsenkher, נסיעה של 5 שעות. בצנחר התארחנו בגר קמפ קטן מאחורי המקומות הגדולים היקרים והממוסחרים,שנקרא alten nutuy. אחרי ארוחה מעולה ובדיוק כשהתחיל הגשם, התיישבנו בבריכה החמה עם כוסית ערק וצפינו בקשת בענן, סיום מושלם לטיול.

כמובן שאחרי הלגימה הראשונה גילינו שמדובר בחלב סוסים רגיל, כי המארחים לא הבינו את מיה כשהיא ביקשה מהם...

טיפים

• שימו לב ששום דבר בתיקים עליכים או בתיקים הקשורים לסוסים לא משמיע נקישות או רעשים, הסוסים מתחרפנים מזה
• אמצעי טיהור מים
• אוהל טוב לגשם
• כירת גז מהסוג שמשתמש במיכלים הגליליים- אפשר למצוא בכלום כסף בכל בירת מחוז במונגוליה או בכל ואן רוסי של תיירים שתסעו בו. המיכלים עולים בסביבות שקל שניים לאחד וזמינים בכל מקום, לעומת מיכלי הברגה שתמצאו רק באולן בטאר במחירים מופקעים.
• ג'ינס או מכנס עבה אחר, ונעליים סגורות. עושה את הרכיבה נוחה יותר
• אל תתפשרו על גובה הארכוף (המקום לרגליים), וודאו שהם לא קצרים מידי כי זה פשוט יכאב בברכיים
• קחו את הדבאים החשובים איתכם בתיק קטן על הגב למקרה שמשהו יקרה עם סוס המשא
• שימו בתיק הקטן גם מעיל גשם
• מילון קטן יכול לסייע המון לתקשר עם המדריך, וגם ללמוד קצת מונגולית...