שביל הרי אילת בחמישה ימים

שביל הרי אילת, שהוא למעשה המקטע האחרון של שביל ישראל, אבל עומד לגמרי בפני עצמו כשביל מדברי מאתגר, יפהפה ועם הנופים המדהימים והשונים ביותר שיש למדבר שלנו להציע, וחשוב לא פחות, הנגיש והנוח ביותר במדבר.

תאריך הטיולMarch 2021
משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתאמצע פבואר עד תחילת אפריל

מידע כללי

שביל הרי אילת, שהוא למעשה המקטע האחרון של שביל ישראל, אבל עומד לגמרי בפני עצמו כשביל מדברי מאתגר, יפהפה ועם הנופים המדהימים והשונים ביותר שיש למדבר שלנו להציע, וחשוב לא פחות, הנגיש והנוח ביותר במדבר.
אורך השביל הוא כ100 ק"מ ואורך בין 6-5 ימים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הכנה והגעה למסלול

מבחינת מפת המסלול, הסתמכתי כמעט לגמרי על אפליקציית עמוד ענן וgoogle earth. לא הייתה לי מפה פיזית, בגלל שההליכה היא על התוואי של שביל ישראל אז השביל מסומן כמעט בכל מפה (גם גוגל מפות) וגם בשטח עצמו השביל מסומן מצוין. מי שעדיין חשק במפה פיזית יכול להצטייד בספר האדום של שביל ישראל בו יש מפות ופירוט מצוין של המסלול.

ציוד:
שק שינה לטמפ' קרות, מזרן שטח קליל, לא לקחתי איתי אוהל כי מזג האוויר היה נעים ולא ראיתי צורך לסחוב עוד משקל מיותר. מבחינת ביגוד הייתי עם אותה חולצת טיולים ארוכה, מכנסי טיולים ארוכים מתפרקים ומכנסי ריצה קצרים + חולצת דרייפיט לחניונים וללילות. הביגוד החם היחיד שהבאתי איתי היה מיקרופליז וחלוצה תרמית שבדיעבד לא השתמשתי בה בכלל. כן היה קר בלילות אבל אני פחות סובל מקור אז לא היה לי צורך בעוד ביגוד חם.

אוכל ובישול:
קנינו אוכל לשלושה ימים הראשונים, עד ההצטיידות בצרכניה של באר אורה בסוף היום השלישי, אורז, עדשים כתומות, קוואקר, טונות, אגוזים וחטיפי אנרגניה בשפע (והרבה חמאת בוטנים כמובן) . ערכת בישול ליחיד (בלון גז וסיר טיולים קטן).
תיק 65 ליטר של גרגורי, מקלות הליכה (חובה!) נעלי טיולים גבוהות, סנדלים מינימליסטיות ללילה, ערכת עזרה ראשונה ומכשיר לוייני שאיתו הקלטתי את המסלול והוא שימש גם למקרי חירום במידה והיה צורך.

מים:
לקחנו בין 4-5 ליטר כל יום, בגלל שלא היה חם במיוחד אז גם לא שתינו כמויות. השביל מאוד נוח במחינת הצטיידות במים בהשוואה לשבילי מדבר אחרים, רט"ג עשו עבודה מצויינת ובעצם גרמו לכך שאין צורך בכלל בהטמנות מים לחמישה ימים האלה, בכל חניון לילה לאורך הדרך (למעט נחל מנגן) יש עוקב או ברז מים לשביליטסים, כמו כן בשלושה ימים הראשונים עוברים כל יום במסמוך ליישובים או מקומות שניתן למלא בהם מים (שחרות, אליפז, פארק תמנע, באר אורה)

הגעה לתחילת המסלול:
כאן יש מספר אופציות, השביל כעיקרון מתחיל בנאות סמדר, לשם ניתן להגיע בלי בעיה עם אוטובוס ישיר מבאר שבע, אולם הדבר מוסיף עוד יום הליכה שהוא דיי משעמם (הליכה לצד הכביש רוב היום) למעט נקודת עניין יפה של חולות כסוי. אנחנו בחרנו לדלג על היום הזה ולהתחיל ישר משחרות, בשביל להגיע לשחרות אפשר לקחת גם אוטובס מבאר שבע לצומת שיזפון (פונדק נאות סמדר) ואז משם לקחת קו אוטובס של הערבה שמגיע עד שחרות, שימו לב שצריך להזמין את הקו הזה כשעה לפני שהוא יוצא, אחרת יש סיכוי שהוא לא יגיע, פרטים על הקו אוטובוס ניתן למצוא בקישורים

יום ראשון: משחרות עד אליפז

בלילה שלפני היום הזה ישנו בחאן של שחרות (נמצא כקילומטר צפונית לו ליד הכביש) כשאנחנו ישנו שם החאן עצמו היה סגור (בדרך כלל יש שם אוהלים בדואים, מקלחות ואפילו בר נחמד מאוד) לא ממש ידענו מה הסיבה שהוא נסגר אבל במקום עדיין יש כיור עם מים זורמים, שירותי שטח ואזור נוח לפרוס בו אוהל או שק"ש.

התחלנו ללכת ב7 בבוקר כשלפנינו היום הארוך ביותר בשביל, החלטנו שאנחנו הולכים משחרות עד לאלפיז ובעצם מדלגים על החניון של באר מלחן באמצע הדרך.
מתחילים את היום עם עלייה ליישוב שחרות ממנו יש תצפית מדהימה לכל מישור הערבה והרי אדום, הנוף הזה מלווה אותנו לאורך הרבע הראשון והאחרון של היום. לאחר הליכה של כשעה לאורך המצוק, מתחילים להיכנס לתוך השטח לכיוון מערב, בדרך עוברים מספר נחלים וגבעות, עד שמגיעים לנחל מלחן ולחניון באר מלחן, כ-15 ק"מ מתחילת היום. מי שבוחר לישון בחניון לילה של באר מלחן מסיים כאן את היום, אנחנו הגענו לשם באזור השעה 12 בצהריים לאחר שהלכנו בקצב יחסית מהיר של כ5 קמ"ש. ממשיכים עם סימון השביל שפונה בחדות לכיוון דרום עד שמגיעים לצוקי תמנע, גם כאן יש הליכה יפה מאוד לאורך הצוק שלצידנו יש נוף מרהיב על כל בקעת תמנע והערבה (מומלץ לסטות קצת מהשביל ולהגיע לנק' תצפית יפה במצוק)
לאחר ההליכה לאורך המצוק מתחילים את הירידה לערבה דרך מעלה מלחן, ירידה יחסית תלולה וארוכה אך לא קשה במיוחד, לאחר הירידה מגיעים לחניון לילה של נחל מנגן, אנחנו כאמור ישנו באלפיז לכן המשכנו עוד כ4 ק"מ לשם.
סיימנו את היום בחאן של אליפז באזור השעה 16:30, המקום נחמד מאוד עם אוהלים בדואים גדולים, מקלחות ושירותיים נקיים, מטבח עם גז ומקררים בחוץ ואפילו בריכה של היישוב שצמודה לחאן וניתן להיכנס אליה. עלות הלינה היא 230 ש"ח לזוג, שכוללת ארוחת בוקר. (יש גם חנות קטנה של החאן בה אפשר להצטייד ולהתפנק בכל מיני מאכלים)

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שני: מאליפז עד באר אורה

גם בבוקר הזה התחלנו הליכה באזור 7 בבוקר, חזרנו לשביל דרך הכביש יציאה מאליפז עד לכניסה לפארק תמנע, בכניסה לפארק יש מקום למלא מים ואפשר גם לקנות כמה דברים פשוטים בקופות (קפה וממתקים)
מתחילים את ההליכה בתוך הפארק דרך נחל יפהפה בין הרים אדומים, לאחר זמן קצר מתחילים את העלייה לבמת תמנע, העלייה יחסית קצרה אך תלולה ובסופה יש טיפוס קצר עם יתדות לבמה עצמה, מהבמה יש נוף פנורמי מהמם על כל הפארק והערבה, מקום מצוין להפסקת קפה של בוקר. לאחר שספגנו את הנוף מהבמה, התחלנו בירידה התלולה מאוד לתוך הפארק, לאחריה יש הליכה נוספת בתוך נחל יפה בצבע אדום- כתום שבסיומו מגיעים לאגם תמנע. לאגם הגענו באזור 12 בצהריים ושם עשינו עצירה ארוכה של כ4 שעות, אכלנו ארוחת צהריים במסעדה ועשינו שנ"צ כיפי מאוד לצד האגם.
באזור השעה 4 בצהריים המשכנו ללכת על השביל לכיוון באר אורה, יצאנו מפארק תמנע דרך הכניסה הדרומית ומשם עשינו אזי-דוך לשער הכניסה של באר אורה (כ3 ק"מ סטייה מהשביל)
נכנסו לבאר אורה הגענו לצרכנייה שיש בה באמת כל דבר ששביליסט צריך (והרבה מעבר) הצטיידנו באוכל לשלושה ימים הבאים של השביל והמשכנו לשער האחורי של היישוב שם יש חניון לילה חדש צמוד למכינה, החניון מאוד מסודר ויש בו שירותים וכיור חדשים ממש (מומלץ מאוד)

יום שלישי: מבאר אורה עד חניון לילה קניון שחורת

את היום הזה התחלתי ביציאה מבאר אורה, הולכים כ3 ק"מ על שביל גיפים מאחורי באר אורה עד שמתחברים חזרה לשביל ישראל, ומשם הולכים על כחצי יום בתוך נחל רחם, ההליכה היא דיי שטוחה ומונוטונית (יש שיגידו משעממת) ההליכה בנחל מסתיימת בטיפוס לגבעת עמרם, בדרך עוברים בגבי רחם שהם בדר"כ ריקים אך ההליכה בתוך הנחל לקראת הסוף יפה ומעניינת. מטפסים לגבעת עמרם עד שמגיעים לפסגה משם יש נוף יפה מאוד על הערבה, הרי אילת ומרפץ אילת.
מתחילים לרדת את מעלה עמרם כשבסיומו מגיעים לעמודי עמרם, מקום מרשים ביופו עם עמודים גבוהים בצבעי אדום- כתום בוהקים. מקום מצוין להפסקת קפה לפני הפוש האחרון של היום.
משם המשכתי בהליכה קלילה עד חניון לילה שחורת שנמצא ממש ביציאה מהקניון, החניון נוח, יש עוקב מים צמוד אליו ונוף יפה מסביב.
סה"כ יום מאוד קליל מבחינת תוואי הליכה. (הגעתי לחניון שחורת ב12 וחצי בצהריים אז התפנקתי בשנ"צ ארוך)

יום רביעי: מחניון שחרות עד חניון הר יהורם

יום אחד לפני האחרון של השביל, בו ממש נכנסים לעומקי הרי אילת והנופים רק הולכים ונהיים יותר שונים ומרשימים.
התחלתי ללכת ב7 בבוקר לאחר מילוי מים מהעוקב של החניון, נכנסים ישר לתוך קניון שחורת שהוא מרשים מאוד, הליכה בין הרים כהים בצבע בורדו חזק. אחלה דרך להתחיל את היום.
ביציאה מהקניון השביל חותך שמאלה ומתחיל לעלות לתצפית של כתף הר שחורת. כאן בחרתי לסטות קצת מהשביל ולטפס לפסגת הר שחורת.
הסבר על הטיפוס להר:
*שימו לב שהטיפוס להר הוא בדרך לא מסומנת, הטיפוס קשה ומסוכן למי שלא מנוסה בדברים כאלה. (התייעצתי עם מישהו שטיפס את ההר לפני שעשיתי זאת בעצמי)
המשכתי ישר לאחר היציאה מהקניון על השביל הירוק תוך כדי שאני צמוד למפה של עמוד ענן, בשלב מסוים לאחר כקילומטר הליכה פונים שמאלה לשובל של הנחל, ניתן לזהות את הפניה באמצעות עץ דקל שנמצא ממש בפיצול, ממשיכים את הנחל שצמוד לצד האחורי של ההר ובשלב מסוים ניתן לראות ציר עליה להר בצד שמאל שמסומן ברוג'ומים לאורך הדרך, עולים על ההר ומגיעים לסדקים של הר שחורת, סדקים ענקיים ועמוקים מאוד בתוך ההר, מראה מרשים מאוד. שימו לב שאפשר בקלות ליפול לתוכם ובכללי ההליכה על ההר מסוכנת!.
המשכתי לטפס על צד ההר עד שהגעתי לפסגה, משם יש נוף באמת מטורף לכל כיוון, שווה לגמרי את הטיפוס הקשה. לאחר הפסקה קצרה על הפסגה מתחילים לרדת עם השלוחה של ההר לכיוון מזרח, עד שמגיעים לנקודה בה רואים את התצפית של השביל עצמו (הכתף של ההר בה השביל עובר) יורדים בזהירות רבה מההר לכתף ומתחברים חזרה לשביל.

ממשיכים עם השביל לכיוון נחל רודד, בדרך מומלץ מאוד לסטות כ500 מטר ולבקר בגיא האבוד היפיפה, קניון צר וקצר שמזכיר את הקניון האדום.
משם חזורים לשביל ונכנסים את תוך נחל נטפים, מכאן ההליכה בנחל יחסית קלילה והנחל עצמו מאוד יפה ומלא בסלעים בצבעי בורדו - אדום יפים מאוד.
לאחר כשעה וחצי של הליכה בנחל מגיעים לעין נטפים, משם עליתי עלייה קצרה ותלולה מהנחל לכיוון החניון לילה של הר יהורם (שימו לב שהשביל מגיע לנק' בכביש 12 כ400 מטר צפונית לחניון אז צריך לחתוך בשלב מסוים אל החניון)
הגעתי לחניון באזור 13 בצהריים, נחתי מתחת לעץ שיטה עד אחה"צ ולקראת השקיעה עליתי מהחניון דרך השביל השחור לתצפית יפה מאוד על הר יהורם והר שלמה, מומלץ מאוד לעלות לשם בשקיעה ולראות את כל ההרים מסביב נצבעים בצבע כתום בוהק.
החניון לילה ידוע בזה שיש בו הרבה רוחות וקר בו מאוד יחסית לשאר חניוני הלילה (בגלל שהוא נמצא על הר)
יש בחניון ברז מים, שירותים אקולוגיים וספריית שביליסטים.

סה"כ בין הימים היותר יפים של השביל, וגם יחסית מאתגר יותר משאר הימים.

יום חמישי: מחניון הר יהורם עד אילת

היום האחרון של השביל, שהוא לדעתי גם היום היפה ביותר עם הנופים והתוואי הכי מעניינים.
התחלתי ללכת ב6:30 בבוקר, הולכים כ400 מטר על כביש 12 לכיוון צפון עד שמתחברים חזרה לשביל בצד שמאל של הכביש (לא קשה למצוא את הסימון)
מרגע זה בעצם מתחילים ירידה אחת ארוכה של כ7 ק"מ אל תוך נחל גשרון המדהים.
אחרי הליכה של בערך 10 דקות הכביש מגיעים לתצפית של מצוקי גשרון, זוהי אחת הנקודות היותר יפות של השביל (אם לא הכי יפה) במיוחד בזריחה, יש נוף מטורף לכל ההרים של והמצוקים של גבול ישראל- מצרים, באמת נוף שנראה שלא מהארץ, אני עצרתי שם כחצי שעה להנות מהנוף ולשתות קפה.
ישר אחרי התצפית מגיעים לירידה תלולה מאוד מאוד אל תוך נחל גשרון, הירידה כוללת שימוש במעקה ברזל הליכה מאתגרת בין שתי צדי הר.
ממשיכים את ההליכה בתוך הנחל הבאמת מרשים הזה, הליכה ארוכה בין מצוקים שחורים גבוהים, ירידה בסולמות ויתדות ולבסוף נחל אדום לגמרי שנראה כאילו הוא שייך בכלל לאיזה מעוק בוואדי רם ולא נמצא בכלל בישראל. (כאמור לדעתי זהו היום היפה ביותר בשביל)
יוצאים מנחל גשרון לאחר הליכה של כמה שעות טובות, מגיעים ממש עד גדר הגבול של מצרים ומשם פונים שמאלה ומתחילים לטפס את מעלה גשרון. גם כאן יש נוף מרשים לכיוון הרי מצרים (במיוחד מרשים הוא צוק הסכין שניתן לראות במהלך העלייה)
לאחר עלייה יחסית מתישה יש הליכה דיי פשוטה לכיוון הר צפחות (עם נוף הרבה פחות מרשים מנחל גשרון)
ממשיכים עם השביל עד שמגיעים לעלייה להר צפחות, טיפוס יחסית קצר וקליל לפסגת ההר משם יש נוף יפה מאוד על כל מפרץ אילת וההרים מסביב.
מנוחה קלה בתצפית של ההר ומתחילים את הקטע האחרון וחביב של השביל, יורדים מהר צפחות בירידה לא מאתגרת במיוחד עד שבעצם מגיעים לאילת. מסיימים את השביל צמוד לבית הספר שדה של אילת ומול חוף אלמוג.
למי שיש כוח מומלץ להיכנס לחוף אלמוג ולקנח את השביל עם שנרקול בין האלמוגים.
אני הגעתי לאילת ב11:30 בבוקר (יום יחסית קצר) משם לקחתי מונית למרכז העיר, אכלתי אוכל אמיתי וטעים ומשם המשכתי למרכז והביתה.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )