שביל הגולן (בשישה ימים)

יום מקדים - הגעה לקריית שמונה

יצאנו מתל אביב בקו 845 והגענו לקריית שמונה בלילה. הגענו ל-couchsurfing אצל זוג סטודנטים מגניבים.

יום ראשון - מהחרמון לאנדרטת פלס"ר 7

לקחנו מונית מקריית שמונה לקופות החרמון והתחלנו את המסלול באזור 8:00 בבוקר.

ירדנו בירידה תלולה וקשה עד שהגענו לכניסה של מג'דל שמס. שלחנו כמה חבר'ה לישוב לקנות לבנה ועצרנו לאכול. לאחר מכן המשכנו עם השביל ליער נמרוד ועלינו אל פאתי הישוב. משם ההליכה בירידה קלה לאורך מטעי הדובדבנים עד שמגיעים למסעדה.
המשכנו משם בתוואי דומה עד שהגענו לתל קצעה ועצרנו לאכול ארוחת צהריים. עלינו עם השביל לאזור הר אודם (הנוף שם משגע) ונכנסנו אל יער אודם, ולבסוף לאנדרטת פלס"ר 7 על גבול הדמדומים.

החניון נוח ומסודר עם פחים וכמה מגני רוח. שניים מאיתנו המשיכו במהירות לאל-רום כדי למלא מים לכולם (רבע שעה לכיוון). פגשנו בחור נחמד מהישוב שעזר לנו למצוא ברז. חזרנו עם המים, בישלנו, והלכנו לישון.

יום שני - לעין זיו

יצאנו מהפלס"ר בבוקר לכיוון הר חרמונית. הסתובבנו סביבו והמשכנו לכיוון מאגר בנטל. בדרך עצרנו באנדרטת עמק הבכא. את ארוחת הצהריים של אותו יום אכלנו במאגר בנטל. חשבנו להיכנס למים אבל הם היו עכורים והיו שלטים שאוסרים על זה.
המשכנו לכיוון מרום גולן אך עצרנו לפני העליה להר בנטל כדי ששני חבר'ה יקפצו לישוב למלא מים (יש ברז חקלאים מחוץ לצרכניה).

עלינו את הבנטל (בקושי רב מאוד), ובפסגה קנינו ארטיק בקפה ענן.
משם ירדנו את ההר והמשכנו במישור עד שהגענו לחניון עין זיו שבו ישנו באותו ערב (החניון מצויד במגני רוח, פחים וברזים).

יום שלישי - לחושניה

יצאנו מעין זיו והתחלנו לעלות לכיוון הר חוזק. הגענו עד המוצב שבראשו והתחלנו את הירידה. לא מילאנו שם מים אבל בחור שפגשנו בדרך עשה זאת. בפיצול לכיוון אלוני הבשן סטינו מהשביל כדי למלא מים ולקנות אוכל בצרכניה של הישוב.

הש.ג. היה נעול אבל צעקנו עד שתפסנו את השומר והגענו לצרכניה. חשוב לשים לב לשעות הפעילות שלה (כי יש להם הפסקת צהריים ארוכה). מילאנו מים בבית הכנסת (יש גם אולם ספורט שאפשר למלא בו).
יצאנו חזרה לכיוון השביל והמשכנו עד חושנייה. לא מצאנו חניון מסודר, למרות שלכאורה אמור להיות אחד, אז ישנו במיסגד ההרוס. חברים מהבית הגיעו לעשות איתנו את הלילה והביאו לנו מים.

בחור שישן באותו לילה מחוץ למסגד עבר התקלות לא נעימה עם עקרב, אז כדאי להיזהר.

יום רביעי - לדליות

יצאנו מהמסגד והמשכנו עם השביל עד הפיצול לבית המנורות בחורבות פרג' (מקום מאוד מעניין בסטיה קטנה מהשביל). שימו לב שקצת לפני חורבות פרג' יש קטע שחייבים לחצות כמה עשרות מטרים בתוך הנחל.
חזרנו והמשכנו עם השביל עד שהוא פוגש את הנחל ועצרנו למקלחת באחד המפלים שלו.

המשכנו ללכת עד שהגענו ל"בונקר". יש שם תצפית יפה עם צל ושולחן עם אנדרטה. יש גם ברז מים שאפשר למלא בו. המשכנו הלאה, ועצרנו בעתיקות של "גלגל הרוחות" כדי להסתכל מקרוב. הקפנו את מאגר דליות (השביל שם לא מסומן כל כך טוב, פשוט צריך להגיע לצד השני, לטפס על הסוללה שמקיפה אותו ולרדת יחד עם צינור המים שיוצא מהמאגר).

חצינו את הכביש והגענו לחניון דליות השכן. אמנם יש בו פחים, שולחנות ומקומות נוחים לישון בהם, אך אין מקור מים. ביקשנו מים מאנשים שהיו שם והסתדרנו לאותו ערב. בדיעבד יכולנו למלא בתחילת היום הבא.

יום חמישי - לגבעת יואב

יצאנו מחניון דליות והתחלנו ללכת על השביל. אחרי חצי שעה של הליכה יש סטיה של 300 מטר עם שלט לברז מים שאפשר להשתמש בו. עברנו ליד מאגר סמך והתחלנו ירידה לאורך נחל סמך.

הירידה אורכת כמה שעות ויש מעט צל עד שמגיעים למטה. כשמגיעים לתחתית הוודאי יש כמה מקומות נחמדים ומוצלים שאפשר להשתכשך בהם. ברגע שמגיעים לגשר בטון ישן מתחילה העליה לעבר עין קשתות (אום אל קנאטיר). כמו קודם, העליה קשה ויש מעט צל. המשכנו עד שהגענו לפיצול לאום-אל-קנאטיר. זו סטיה של 300 מטר בערך (אומנם בעליה) ובסופה יש את האתר הארכיאולוגי וגם ברז מטיילים (אז מקום טוב למלא בו מים).

לאחר מכן חזרנו לשביל והמשכנו בירידה חזרה לנחל. כאן ראינו בפעם הראשונה את הכינרת :)
כשחוזרים לנחל יש כמה מקומות נחמדים לעצור בהם, וגם כמה מקומות שחייבים להיכנס לנחל כדי להמשיך עם השביל. משם השביל מתנתק מהנחל ומתחיל לטפס.

טעינו בדרך ועלינו עם השביל הירוק במקום שביל הגולן. המשכנו איתו עד הכביש ואז התחברנו חזרה לשביל הגולן אחרי כמה מאות מטרים.
הגענו עד מצפה אופיר ועצרנו להסתכל על הנוף לכינרת.

משם המשכנו עד חניון הלילה מחוץ לגבעת יואב. יש שם חורשה על גבול הישוב עם מגן רוח ושירותים כימיים שאפשר להשתמש בהם.
מילאנו מים בבית של זוג מהישוב שפגשנו.

יום שישי - לכינרת

השביל יוצא מחורשת יואב, עוקף את הלולים של הישוב ומתחיל לרדת לנחל עין-גב. לאחר מכן הוא עולה על הרכס הבא ומגיע לאמפי גולן. באמפי יש מקום נחמד לשבת עם צל, אך אין מים או פחים. בנוסף, הסימון סביב האמפי קצת מבלבל.

חוצים את הכביש ומתחילים לרדת לוודאי ברברה ונחל מיצר. אחרי שמגיעים לנחל מתחילה עליה ארוכה מאוד עד שמגיעים לשדות של שקדים. השביל ממשיך לאורך הכביש החקלאי ואז סוטה שמאלה (קל לפספס) ומתעקל לכיוון מוסך טרקטורונים. קראנו שהם נותנים מים למטיילים אך אנחנו הגענו בשבת והם היו סגורים. חצינו את הכביש לכיוון מבוא חמה ועצרנו שם כדי לבקש מים ממכוניות שעוברות.

המשכנו משם לאורך המסלול על המצוק לכיוון הכינרת (מקום טוב לפק"ל). סטינו מהשביל לפני עין תאופיק לכיוון המסלול הירוק שיורד לכיוון קיבוץ האון. הגענו לכנרת עם קרני השמש האחרונות ויישנו על החוף.

לכאורה לא צריך לשלם כדי לישון שם, אך יש שם חניון עם מקלחת ושירותים והם גובים על זה כסף (לנו לקחו 30 שקל לאדם). כל המקום די מפוקפק והמתקנים שם מטונפים אבל החלטנו שמקלחת שווה את זה אחרי שבוע.

קישורים חיצוניים

• קובץ שעזר לנו לתכנן את המסלול