שביל הגולן

ההכנות

רקע - שביל הגולן הינו שביל המתפרס על 120 ק"מ, לאורך כל רמת הגולן. חלקו הצפוני של השביל מתחיל בקופות של אתר החרמון ומסתיים בדרום הגולן (עין עקוב בסמוך לדרום הכנרת).
השביל נחנך בשנת 2007 לאחר עבודה בת חמישה חודשים של החברה להגנת הטבע. צבעיו של השביל: לבן-ירוק-כחול - המסמלים את החרמון בצפון(לבן), הירוק הוא הצומח והכחול המסמל את הכנרת.

הכנה - צריך להבין שמסלולו של השביל עובר בדרכים קשות, עד בלתי עבירות בחלק מימות השנה, והסבך, שבולט בסוף החורף, מוסיף לדרגת הקושי של השביל.
לכן, ההכנה לשביל צריכה להיות כמו כל הכנה לטרק/טיול מיטיבי לכת.

חשוב - מפת אצבע הגליל-גולן. על תחשבו להתחיל את המסלול ללא מפה מכיוון שחלק נכבד מהמסלול לא מסומן כבר או שמסומן בצורה גרועה (פגעי מזג אוויר או סבך, שפוגעים ביכולת לאתר את הסימון הבא). אל תשכחו שרמת הגולן מלאה בשדות מוקשים ושרובה מוגדרת כשטח אש. לכן מבחינה בטיחותית בעיקר, אין לטייל ללא מפה.

היום הראשון

יום א' - מהחרמון להר אודם: היום הראשון של שביל הגולן התברך בירידות תלולות, ועליות לא פשוטות. הנוף הנשקף כבר בתחילת המסלול עוצר נשימה. כל עמק החולה פרוס לנגד עיניכם. למעשה, תסתכלו ותשאבו כמה שיותר מהנוף של העמק, מכיוון שכבר לאחר כמה שעות הנוף יהיה שונה, וברובו יהיה של מישורים אדירים וסורים סוררים. תעברו ליד מג'דל שמס; תיכנסו ליער/חורשה לפני המושב נמרוד, הישוב העברי הגבוה במדינה (טיפ: ממש ליד הכניסה לישוב נמצא מעיין יפייפה); תעברו במסעדה (עוד כפר דרוזי); ברכת רם (לא להיכנס למים! - פחד אלוהים מה שנמצא בפנים); תיכנסו ליער אודם ותסיימו בהר אודם. הדובדבן של היום היא השקיעה המדהימה שרואים מההר, אז לא לשכוח להכין תה חם או מרק, להתמקם טוב ורק להסתכל מערבה ולשכוח מהכל.

היום השני

יום ב' - מהר אודם להר בני-רסן (השבשבות): היום השני הוא ברובו מישורי' אך שני תלים קוטעים את רצף ההליכה: החרמונית והבנטל. את החרמונית לא מתפסים עד לשיא, אבל זו הפעם הראשונה שנופייה של סוריה נגלה לעיניים. מקום מעולה לפק"ל קפה או ארוחת בוקר.
משם, נכנסים למטעי הכרם של אל-רום, עד שחוצים את הכביש לכיוון הבנטל/מאגר מרום גולן. אזהרה: טיפוס קשה לפניך! למעלה תמצאו לגלות את "קופי ענן". בית קפה נחמד (מומלץ לקחת כדור שוקולד - יש תמונה) ונוף אדיר. אחרי שאכלתם/שתיתם/תצפתם/הצטלמתם/התרוקנתם(יש שירותים למפונקים מבינכם) מתחילה ירידה לכיוון קיבוץ עין-זיוון. ליד עין-זיוון ממוקם "עין מוקש". מעין חובה לכל ישראלי. זהו.. מגיעים להר בני-רסן, מתמקמים ליד השבשבות, מכינים אוכל והולכים לישון.

היום השלישי

התחלנו את היום השלישי בידיעה שצריך להצטייד באוכל ומים.. לכן ביצענו סטייה מכוונת לקיבוץ אלוני הבשן (ניתן לראות את הסטייה במפה). משם חזרנו אל הציר.
בתאכל'ס - ניסינו להיזכר מה היה מיוחד ביום הזה - אבל לא הצלחנו להיזכר.
את היום סיימנו עייפים אך מרוצים, בנקודה לא ברורה. (שיערנו את המיקום במפה)

היום הרביעי

עשינו טעות שהתחלנו לטייל את היום הרביעי עם נעליים ומכנסיים ארוכים, כי אחרי הליכה של חמש דקות כבר היינו ספוגים במים מהטל שנשאר עדיין מהלילה. אז חלצנו נעליים, פירקנו מכנסיים, נעלנו סנדלים והתחלנו לצעוד בגלגל רפאים (רוג'ום אל הירי - מעגל אבנים אדיר ממדים בן 4000-5000 שנה). אפשר לטעות ולחשוב שנמצאים בחו"ל מרוב היופי והירוק. עוברים שני מאגרים גדולים, ששווה לטבול את הרגליים ולהתרענן בהם. לשים לב שלאחר החורף/תחילת האביב המאגרים מוצפים וחלק מהשביל נבלע בתוך המים. פשוט עושים עיקוף ומתחברים לשביל כשניתן.
ממאגר דליות חתכנו לנטור. מסתבר שאין במקום צרכניה ובקושי מים קיבלנו. משם התחברנו שוב אל השביל לכיוון נחל סמך.
הפעם הראשונה במסענו שרואים את הכינרת..
פה כבר הזענו והיינו מותשים מההליכה הרבה אז ירדנו בזריזות לנחל סמך אשר מתחבר עם נחל אל-על, ושכשכנו במים.
את סוף היום עשינו בהתפנקות - מסעדת "מור וקינמון". פתחנו אוהל והלכנו לישון שבעים.

היום האחרון

פתחנו את היום בידיעה שזהו היום האחרון.
מבחינה פיזית זהו היום הכי קשה, לא רק בשל העייפות שצברנו, אלא גם בשל התוואי שטח שמרובה בעליות וירידות קשות.
אך הנוף מפצה על הקושי - מימין הכנרת פרוסה וכבר אין מילים לתאר את הנוף.
המכשול האחרון שצריך לעבור הוא נחל מיצר. ירידה קשה ועליה שלא נגמרת. שתגיעו לשם - תבינו.

זהו להפעם.
היה טיול קשה ומדהים כאחד.


איתמר גרסון (054-3132904)
אופק פרוינד (054-5239158)
זיו לוי

טיפים

• מים ואוכל - אין בעיה מהבחינה הזו. בכל יום עוברים ליד ישוב או כביש שניתן במקרה הצורך לתפוס טרמפ.
• אל תתביישו לסטות מהשביל להצטיידות באוכל ומים. ככה זה עובד.