סובב מכתש רמון בשישה ימים

מידע כללי

שביל סובב רמון הוא שביל מעגלי שמקיף את כל מכתש רמון באורך של כ-130 ק"מ.
השביל חדש יחסית לכן מסומן מאוד טוב (סימון סגול) ובכללי ההליכה בו מאוד נוחה מבחינת לוגיסטיקה. עם זאת, השביל עצמו לא פשוט בכלל וכולל הרבה קטעים של הליכה ממושכת וטיפוסים מתאגרים. אבל הנופים והתצפיות בו הם בין היפים ביותר שיש למדבר להציע.

הכנה לטיול

תכנון:
מבחינת מפת המסלול, הסתמכתי כמעט לגמרי על אפליקציית עמוד ענן וgoogle earth. לא הייתה לי מפה פיזית או את הספר של השביל, בדיעבד, לדעתי כדאי לקנות את הספר של השביל כי אחרי שראיתי אותו הבנתי שהוא כתוב בצורה מאוד טובה ויש בו הסברים כללים על גאולוגיה, חי וצומח בשביל שמוסיפים הרבה ידע מעניין על השביל מעבר להליכה בו (והוא לא כזה יקר)
ציוד:
שק שינה לטמפ' קרות, אוהל יחיד (לא חובה בכלל אבל טיילתי לבד אז העדפתי לשמור את הציוד צילום היקר איתי בתוך האוהל) מבחינת ביגוד הייתי עם אותה חולצת טיולים ארוכה ומכנסי ריצה קצרים כל הזמן, גם בלילה. לא לקחתי איתי ביגוד חם בכלל למרות שהיו לילות קרירים, האוהל והשקש עשו את עבודת החימום.
אוכל ובישול: לקחתי איתי מההתחלה אוכל שיספיק לכל השישה ימים. ערכת בישול ליחיד (בלון גז וסיר טיולים קטן).
תיק 65 ליטר של גרגורי, מקלות הליכה (חובה!) סנדלים מינימליסטיות ללילה, ערכת עזרה ראשונה ומכשיר לוייני שאיתו הקלטתי את המסלול והוא שימש גם למקרי חירום במידה והיה צורך.
מים: סחבתי 6 ליטר כל יום (אני בחור גדול ולכן גם שותה הרבה מים) ועשיתי רק שתי הטמנות מים בחניוני הלילה: במפער פיטם והר ארדון. בכל שאר החניונים היו ברזים.

יום ראשון - ממצפה רמון עד נחל ניצנה

חניתי את האוטו ממש ליד הר גמל איפה שמתחיל המסלול, התחלתי ללכת ב12 בצהריים אחרי הנסיעה למצפה. ההליכה לאורך כל היום מאוד נוחה ולא דורשת מאמץ מיוחד. הולכים רוב היום לאורך המצוק הצפוני של המכתש עם נוף מדהים למכתש, אחלה התחלה למסלול. בשלב מסוים נפרדים מהנוף של המכתש ופונים צפונה לכיוון חניון הלילה של נחל ניצנה. הולכים בתוך תוואי יפה מאוד של נחל עם עצים וצמחייה רבה עד שמתחברים לכביש. כקילומטר לפני החניון לילה יש ברז מים לצד הכביש. אז חשוב למלא מספיק מים ליום שלמחרת. החניון עצמו מאוד מינימלי אבל עושה את העבודה.

יום שני - מנחל ניצנה עד בורות לוץ

מתחילים את היום ישר בעלייה לא קשה לרכס גבעות שנמצא צפונית לכביש 171 ואיתו ממשיכים כ7 קילומטר עד שיורדים מהרכס וחוצים את הכביש לכיוון דרום ומתחילים להתקרב חזרה לצוק המכתש. לאחר הליכה קצרה בתוך נחל מגיעים לנוף מרהיב של המכתש ואיתו מתקדמים מערבה כשלכל אורך הדרך הולכים ממש על הצוק עם נוף מהמם של כל המכתש.
מגיעים עד להר רמון ולתצפית יפה של המכתש על שם אילן רמון. משם חותכים צפונה בהליכה דיי משעממת עד חניון לילה בורות לוץ. החניון הזה הוא ללא ספק המפנק ביותר מבין כל החניונים על השביל (למעט בארות כמובן) יש בו ברזים, שירותים (עם סבון ונייר טואלט!) ואזורי שינה נוחים מאוד.

יום שלישי - מבורות לוץ עד מפער פיטם

בגלל שעשיתי את המסלול בשישה ימים ולא שמונה, את ביום הזה דיגלתי על החניון של הר עידו והמשכתי עד מפער פיטם, זה יצא היום הכי ארוך וקשוח בשביל, 28 ק"מ. יצאתי מבורות לוץ ב7 בבוקר והתחלתי ללכת חזרה לכיוון המכתש, אך במקום לחזור מאותה דרך שבאתי, בחרתי לחזור דרך הסימון הכחול שהוא שביל גיפים שמגיע עד חניון היום של מצפה ערוד. השביל הזה קצת יותר ארוך מהדרך הרגילה חזרה אבל לדעתי הרבה יותר יפה, וראיתי אפילו בדרך מספר פראים על הגבהות הרחוקות.

במצפה ערוד עצמו יש נוף מרהיב לכל המכתש מזוית שדרך כלל לא ראוים (מערב למזרח) אחרי הפסקת בוקר ממשיכים עם השביל ומגיעים לראשונה לצוק הדרומי של המכתש, מטפסים למעלה הצוק והולכים לאורכו עד הירידה להר עידו. גם כאן, הנוף של המכתש מלווה אותנו לאורך כל הדרך.

אחרי שעוברים את הר עידו מתחילים לרדת מצוק המכתש לכיוון השביל הכחול של נחל ערוד, איתו ממשיכים קצת עד שנפרדים ממנו ומתחילים את העלייה לאוכף של הר עודד, העלייה לא קשה מדי למעט טיפוס תלול וקצר לקראת הסוף. הנוף מלמעלה מדהים ויש תצפית פתוחה לכל המרחב שמדרום למכתש רמון. לאחר מכן מתחילים את הירידה מההר שמסתיימת מחניון לילה של מפער פיטם אליו הגעתי ממש בשעת אור האחרונה ושם חיכתה לי הטמנת מים.

יום רביעי - ממפער פיטם עד חניון גוונים

יוצאים ממפער פיטם ומתחילים להתקדם לעלייה של זקיף רמון, שמתחילה בנוחה אך מהר מאוד הופכת לתלולה וקשוחה, כנראה בין הטיפוסים הקשים במסלול אך הנוף למעלה שווה את זה לגמרי. הזקיף נמצא במקביל למצפה רמון בצד הדרומי של המכתש, כך שיש נוף מרהיב לשתי צדדיו.

לאחר מנוחה מהעלייה והתפעלות מהנוף מתחילים בירידה תלולה וקצת מאתגרת לבסיס ההר. משם יש הליכה קלילה יחסית ונוחה עד כביש 40 וחניון נקרות מערב בו יש ברז מים צמוד לכביש.

הגעתי לחניון בשעה יחסית מוקדמת לכן החלטתי למלא מים ולהמשיך עוד כ5 קילומטר לחניון שלילה גוונים. אני אישית וויתרתי על החלק הקטן בשביל של פרסת נקרות כיוון שעשיתי אותו במהלך שביל ישראל מוקדם יותר בשנה, לכן הלכתי לצד הכביש עד הפנייה לחניון גוונים שם הסתיים היום.

יום חמישי - מחניון גוונים עד הר ארדון

התחלתי את היום בהליכה לכיוון חאן בארות (כאמור, דיגלתי על פרסת נקרות) ולאחר 3 קילומטרים על שביל ישר הגעתי לבארות שם נחתי כחצי יום. יש במקום כל מה שמטייל יכול לבקש, קיוסק, חשמל, שירותים, מקלחות וצל לנוח.

אחרי שנחתי, הטענתי ואכלתי, יצאתי בשעה 14 לכיוון הר ארדון.
הדרך להר מאוד יפה וכוללת חולות צבעוניים ותוואי שטח ממש מיוחד בכל מיני צבעים שעוד יותר התעצמו באור של אחה"צ.

הטיפוס להר ארדון לא קל בכלל, למעשה הוא היה בשבילי הטיפוס הקשה ביותר במסלול.
אבל התמורה שלו הייתה לדעתי גם הנוף הכי יפה במסלול... הגעתי לפסגת ההר כבר בשעת השיקעה כשכל המכתש נצבע בכתום בוהק של השמש השוקעת ואפשר היה לראות את כל הגבעות בצבעים השונים של המכתש בצורה כל כך ברורה וצבעונית.

לאחר הפסקה אורכה על ההר בשביל להתפעל ולצלם את הנוף, התחלתי לרדת לכיוון החניון לילה אליו הגעתי כבר ממש בחושך. ההליכה אליו מההר לא קשה בכלל.

יום שישי - מהר ארדון עד מצפה רמון

יוצאתי מוקדם בבוקר והתחלתי ללכת על השביל לכיוון מעלה מחמל. ההליכה קלילה והנוף מסביב רגוע ויפה, בדרך ראיתי להקת צבאים שרצה באחד הנחלים של המכתש.
אחרי כשעה הליכה הגעתי לתחילת המעלה והתחלתי לטפס, הטיפוס עצמו לא קשה מדי ויחסית מתון (העלייה היא בזיג זג ולא דוך למעלה) בפסגת המעלה אפשר לראות את מצד מחמל (לא מרשים במיוחד)
ורגע זה בשביל ועד סופו יש הליכה ארוכה מאוד של 17 קילומטר על שביל גיפים שמעמם עד מצפה. זהו לדעתי נקודת התורפה היחידה של השביל, שכן ההליכה הזאת הרגישה לי יותר כמו משהו שפשוט צריך לעשות בשביל לסיים את המסלול מאשר חלק ממנו. כנראה בגלל שכבר הלכתי את המקטע הזה בכיוון ההפוך בשביל ישראל.
כשמגיעים למצפה מומלץ מאוד לסיים את המסלול בגולדה!

קישורים חיצוניים

• הסבר ופירוט על השביל