הפתעה נעימה בגליל המערבי: נחל שרך, נחל בצת ונחל נמר

נקודת התחלה

המסלול מתחיל בחורבת דנעילה, שנמצאת בסמוך לכביש 899 מעט צפונית לגרנות הגליל. אם תכתבו את השם ב-Waze, תגיעו לאזור החנייה בלי בעיות. ליד החורבה ישנו מעגל תנועה, וניתן להחנות לידו. אני לא יודע עד כמה בטוח להשאיר שם את הרכב, אבל אני השארתי אותו למשך כמה שעות ביום שבת וכשחזרתי הוא היה באותו מצב שהשארתי אותו. כמה צעדים צפון מערבית למעגל התנועה יש שלט שמכווין לכיוון "נחל בצת" בסימון שבילים כחול (למרות שנכנסים למעשה לנחל שרך ורק לאחר כמה ק"מ חוברים לנחל בצת). זו נק' ההתחלה.

המסלול: 11.5 ק"מ, 577 מ' עלייה \ 850 מ' ירידה

כאמור תחילת המסלול הוא על השביל הכחול בנחל שרך, כשרוב ההליכה הינה בשביל מוצל ויפה מאוד. לאחר כ-1.7 ק"מ מגיעים למערה הראשונה: מערת שרך. אפשר להכנס למערה, וסיור ממצה לוקח בערך חצי שעה. ממשיכים על השביל הכחול לכיוון נחל בצת ועיינות כרכרה, שזוהי נביעה שנובעת מתוך 2-3 צינורות פלסטיק גדולים. אין כאן בריכה, והמים מגיעים לגובה של כמה ס"מ בודדים. עיינות כרכרה נמצאים קצת יותר מ-ק"מ אחד אחרי מערת שרך. לאחר ההתרשמות ואולי התרעננות קלה במים, ממשיכים עוד כ-1.3 ק"מ על השביל הכחול עד שמגיעים לפיצול שבילים כחול ואדום. הכחול ממשיך בתוך הערוץ של נחל בצת לחורבת כרכרה, ואילו האדום עולה למעלה לכיוון היישוב אדמית.
אנחנו עולים על השביל האדום, שהולך ומטפס על הגדה הצפונית של הערוץ. כאן מתחיל טיפוס של כ-182 מ' (מ-237 ל-419), המתפרש על פני כ-2.3 ק"מ. זה לא טיפוס קשה במיוחד, והנוף שיתגלה לעיניכם יפצה מעל ומעבר על מעט הסבל הכרוך בטיפוס. הסימון כאן טוב מאוד, חשוב רק לשים לב אליו כדי לא להתברבר.
בסיום העלייה עוברים ליד קיבוץ אדמית, אבל לא נכנסים אליו. ממשיכים בכיוון מערב על השביל האדום, ולאחר כ-1.5 ק"מ מישוריים מגיעים למקום שלדעתי מהווה את פסגת הטיול הזה: מערת קשת. קצת לפני הקשת עוברים ליד נק' תצפית יפה על הגליל המערבי, בפרט על שמורת בצת. נק' זו קרויה על שם אמיר מי-טל, שנפל בלבנון בשנת 1988.
מערת קשת אינה מערה כיום, ובעקבות תהליכים גאולוגיים התקרה שלה התמוטטה ומה שנשאר זוהי הקשת בלבד. הקשת מהווה אתר סנפלינג עולמי, שזכה לאזכור בכמה ירחונים אירופאים שמתמקדים בגלישת סנפלינג. ניתן להגיע כמעט עד הקשת עם רכב, ולכן תראו כאן לא מעט אנשים בד"כ. בנוסף יש כאן ברזיות למילוי הבקבוקים במידת הצורך. לאחר התרשמות והצטלמות, ממשיכים לכיוון מערב (עדיין על השביל האדום) בירידה לכיוון ואדי ונחל נמר. לאחר פחות מק"מ אחד מגיעים לכביש הגישה של קיבוץ אדמית, וכאן נפרדים מהשביל האדום ועולים על השביל הירוק. על מנת להגיע לשביל הירוק יש צורך לחצות את הכביש וללכת כמה מטרים בכיוון ירידתו, עד שמגיעים לשלט שמכווין לכיוון נחל נמר.
השביל הירוק מתחיל בירידה מתונה מאוד לכיוון צפון, ולאחר כ-400 מ' מגיעים למערה השנייה של המסלול: מערת נמר. השם ניתן לה מכיוון שעד לפני כ-85 שנים עדיין חיו כאן נמרים (מסוג נמר אנטולי), והמערה הייתה המחסה המועדף עליהם באזור זה. בשנת 1965 הנמר האחרון שחי בגליל נהרג ע"י בדואי מהכפר ערב אל עראמשה. קישור לדף הוויקפדיה בנושא תמצאו באזור הקישורים. גם סיבוב מלא במערה הזו ייקח כחצי שעה, שרובו מתבצע בזחילה. לאחר מכן יורדים עם השביל הירוק לתוך נחל נמר, וממשיכים עם הערוץ עד סוף המסלול. מהמערה ישנם עוד כ-2.3 ק"מ בערוץ, בהליכה על בולדרים קטנים וחול שמאטים את ההליכה. בנוסף יש כאן לא מעט פגרי רכבים שהגיעו לכאן עם הסחף של הנחל. בתחילת ההליכה בתוך הערוץ ישנם הרבה סימונים, שהולכים ומתמעטים ככל שמקדמים. אין מה לדאוג, השביל עובר בתוך הערוץ ואין סכנת התברברות. מעט לפני שמגיעים לכביש 899 כדאי לצאת מהערוץ לגדה המזרחית (שמאלית) שלו, מכיוון שבסוף הערוץ יש גדר שמונעת מעבר.

נקודת הסיום

סיום המסלול הוא על כביש 899, כ-7.5 ק"מ מזרחית לנק' ההתחלה. ממש ליד נק' הסיום (מעט ממזרח) יש גזלן ושכירת טרקטורונים, ואפשר להשאיר כאן רכב נוסף לטובת הקפצה. אם אין רכב הקפצה, אפשר לנסות את מזלכם בטרמפים, או לחילופין לתפוס אוטובוס שיחזיר אתכם לחורבת דנעילה. יש תחנה כחצי ק"מ מזרחית לנק' הסיום, בצומת אדמית. כדאי לתפוס את קו 27 או 28, מפני שיש להם תחנה ליד חורבת דנעילה. מתחנת האוטובוס יש הליכה על כביש הגישה לחורבה, קצת יותר מק"מ אחד.

טיפים

• במערות אין תאורה כלל (רק מחזירי אור), ולכן חייבים להצטייד בפנסים כאשר רצוי כמובן פנסי ראש. אין להכנס עם נרות או מצתים. מכיוון שהעטלפים שחיים במערות נכנסים לשנת החורף, אסור להכנס למערה בין נובמבר למרץ.
• ליד מערת קשת אפשר למלא בקבוקים

קישורים חיצוניים

• דף הוויקיפדיה על מנרי אנטולי שחיו פעם בגליל