נחל ערוגות, הר צרויה ומעלה איסיים

מידע כללי

קניון נחל ערוגות התחתון הוא בלי שום ספק אחד מיעדי הטיול הפופולריים, המרשימים והאהובים בישראל. הבריכות המרעננות והמפלים שמסתתרים בתחתית הקניון, באחד האזורים הצחיחים והחמים במדינה, מושכים עשרות אלפי מטיילים בכל שנה. רוב המטיילים נכנסים לנחל לשעתיים-שלוש, מדשדשים במים עד שמגיעים לבריכה שנראית להם הכי מוצלחת, מסתפקים בה וחוזרים על עקבותיהם. מה בעצם צריך יותר מזה?
אז זה העניין. שמי שכוחו במותניו, לא יכול להגיע לנחל ערוגות ולהסתפק ברחצה. מצוקי הקניון האדיר של הנחל, שמתנשאים לגובה מאות מטרים מעל לבריכות והמפלים, הם ממראות הנוף המרשימים ביותר במדבר יהודה. עכשיו תוסיפו לתמונה את ים המלח, שמשלים את תמונת המצוקים בניגודיות מושלמת, יחד עם הליכה הרפתקנית בשבילים בני אלפי שנים - ותקבלו טיול מדברי מנצח. ותאמינו או לא, שום דבר מזה לא בא על חשבון המים, ואפילו הופך את הרחצה בבריכות בסופו של יום להרבה יותר מספקת.
המסלול המפורט פה הוא אחד משלושה טיולי יום "קלאסיים" למיטיבי לכת שמציעה שמורת עין גדי. הוא מטפס במעלה תלול ("מעלה צרויה") אל רמת המדבר שמעל קניון נחל ערוגות, מתנהל בתוואי רגוע על הרמה השטוחה עד לראש שביל "מעלה איסיים" העתיק, יורד עם השביל אל תחתית קניון נחל ערוגות, וזורם עם המפלים והבריכות של הנחל עד לנקודת הסיום.

פרטי המסלול

נקודת התחלה: שער קיבוץ עין גדי
נקודת סיום: מגרש החניה של שמורת עין גדי - נחל ערוגות.
הגעה למסלול: נוסעים על כביש 90 (כביש ים המלח) לכיוון עין גדי. הפנייה לקיבוץ (תחילת המסלול) נמצאת כ-1 ק"מ דרומית לפנייה לשמורה (סיום המסלול).
אורך המסלול: כ-12 ק"מ. ניתן להפוך למעגלי ע"י תוספת של 2 ק"מ נוספים.
משך הליכה: 6-8 שעות.
דרגת קושי: קשה, בעיקר בגלל הטיפוס התובעני במעלה צרויה בתחילת המסלול.
הערות:
*שמורת עין גדי נסגרת ב-17:00 בשעון קיץ, וב-16:00 בשעון חורף ובימי שישי (כל השנה). חובה לסיים את המסלול לפני שעת הסגירה, והמשמעות של זה - להתחיל את ההליכה על הבוקר, עם פתיחת השמורה ב-8:00! חבל להיכנס ללחץ.
*עד שמגיעים לנחל ערוגות, מדובר במסלול מדברי, צחיח וחשוף לחלוטין לשמש. בשום אופן לא מומלץ לעשות את המסלול בקיץ או בימי שרב, או לחילופין בחורף בעת סכנת שטפונות.

אל ראש המצוק

ליד שער קיבוץ עין גדי נמצא סימון שבילים ירוק, שיפנה אותנו אל שביל העוקף את הקיבוץ מדרום, לכיוון המדרון. שלט הדרכה גדול הוא הסימן היחיד שאנחנו נכנסים פה לתוך תחומי השמורה - אין זכר לקופות, לשער כניסה או למטיילים בכלל, אבל אתם בכיוון הנכון. נתקדם עם השביל לאורך גדר הקיבוץ, בעלייה מתונה יחסית, ואחרי שנחלוף על פני בריכת המים של הקיבוץ - נזכה לתצפית ראשונה אל פתחת נחל ערוגות ואפיקו הירוק והאיתן. קצת לפני התצפית ניתקל בשלט - "אזהרה - אזור גבול! דרוש אישור למעבר". אל תיבהלו - השלט המחליד הוא שריד לתקופה שעין גדי היה יישוב ספר, והגבול הירדני עבר לא רחוק מפסגת הר צרויה אליה אנחנו מטפסים...
אז זהו, בקשר לזה. מהתצפית מתחילה הדרך להתעקל שמאלה ולטפס במעלה הרכס בשיפוע תלול, ואנחנו מתחילים להרגיש את הרגליים. ישראל היא לא מדינה של הרים גבוהים, אבל דווקא במקום הנמוך ביותר בעולם נמצאים כמה מעלות שיגרמו גם לאלפיניסט מנוסה להתנשף ולהזיע. שעה וחצי אורך הטיפוס המגוון והמרתק במעלה צרויה: השביל התלול שמתחיל לאחר בריכת המים מתמתן אחרי כמה דקות הליכה, ומאפשר קצת להסדיר את הנשימה לפני שהוא מסתער על דרדרת אדירה ומטפס איתה כמעט עד לראש המצוק; שם הוא פונה ימינה, מפלס את דרכו על מדרגת סלע במצוק, ומגיע אל ראש השלוחה הסלעית הצופה אל נחל ערוגות - הפעם מגבוה. הקטע האחרון של הטיפוס פשוט נפלא - מצד אחד מצוקי הקניון של נחל ערוגות, מהצד השני ים המלח ומצוק ההעתקים האינסופי (מצדה באופק!), ואנחנו ביניהם כמו על להב של סכין עושים את הצעדים האחרונים אל הפסגה.
הר צרויה הוא למעשה לא פסגה של ממש, אלא נקודה אסטרטגית ופוטוגנית להפליא על מצוק ההעתקים. הנוף מראש המעלה עוצר-נשימה, והעוצמה הבלתי-נתפסת של המצוקים שחולשים על נחל ערוגות, במיוחד מול הנוף המעוגל וחסר הדרמות של רמת מדבר יהודה והרי חברון שבאופק, פשוט תכניס אתכם לפרופורציות אחרות. ים המלח, והכתם הירוק של קיבוץ עין גדי בו השארנו את הרכב, נראים מגובה של 600 מטר כמו בתמונת לווין.

אוויר פסגות מדברי

השביל המסומן ירוק ממשיך הלאה מתצפית הר צרויה אל תוך המישורים של רמת המדבר, ומתרחב לדרך 4x4. נמשיך עם השביל עוד כקילומטר בערך עד לפיצול עם שביל מסומן כחול, איתו נפנה ימינה וניפרד מהדרך הרחבה (אם התחלנו מוקדם מספיק את ההליכה - אפשר להמשיך ישר עם הדרך, לבקר בגבי חבר ולהאריך את המסלול, ר' הרחבה בטיפים בסוף).
האזור הזה של רמת המדבר, דרומית לנחל ערוגות, נקרא רמת חבר. ההליכה מישורית לחלוטין, כמעט-מפולסת, וזאת הזדמנות למתוח קצת רגליים אחרי הטיפוס הקשה ופשוט ליהנות מההליכה. השביל המסומן כחול עובר בתוך אפיק ואדיון זרוע שיחים קוצניים, אשר הולך ומתעמק, והדרך הופכת להיות מעט סלעית (אבל עדיין נוחה). אחרי חציית הערוץ שמסומן במפות כ"נחל אבישי" השביל יוצא מהוואדיון, וכמה דקות לאחר מכן מתחבר אל שביל מסומן אדום, בו נפנה ימינה ונגיע מיד אל ראש מעלה האיסיים. הלכנו בקושי שעה (3 ק"מ נוחים) מראש מעלה צרויה ועד לכאן, אבל אין ברירה אלא לעשות עצירה נוספת. כשתגיעו - תבינו למה. התהום של נחל ערוגות ממנה נפרדנו לפני כשעה נפערת היישר לרגלינו, וקניון הנחל האדיר תופס את כל שדה הראייה - החל מפרסת המצוקים שסוגרת על הנחל במערב ועד לים המלח ופתחת הנחל במזרח. לטעמי, מדובר באחת התצפיות היפות ביותר שיש על ים המלח, ומהיפות בארץ בכלל. אם הגעתם לפה והשעה עדיין מוקדמת - זה המקום לעשות את הפסקת האוכל/קפה העיקרית של המסלול. גם בגלל הנוף המדהים - אבל בעיקר בגלל העובדה שבתוך נחל ערוגות אסור לאכול... רק תזכרו שהשמורה נסגרת ב-16:00 (17:00 בשעון קיץ) - ואם אתם רוצים זמן איכות בבריכות נחל ערוגות, בסביבות 12:00 כדאי לנתק את עצמכם מהתצפית ולהמשיך בדרך.

מדרגות לגן עדן

נשנס מותניים ונתחיל לרדת את שביל "מעלה איסיים" בעקבות הסימון האדום. בניגוד למעלה צרויה החדש-יחסית, מדובר בשביל שנסלל ע"י הרומאים במאה השנייה לספירה (!!), קטע מדרך שקישרה בין ים המלח למחנות הרומיים שעל גב ההר. גלי האבנים והיסודות התומכים את השביל עדיין עומדים על תילם, ודי מדהים להיווכח איזו מלאכת מחשבת הושקעה בשביל המתפתל הזה, המפלס את דרכו דרך מצוק תלול ביותר בנתיב יחסית נוח (לא להתבלבל - עדיין צריך זהירות בירידה, והיא לא קלה). אם תסתכלו לעבר המדרון בגדה השנייה של הנחל, תוכלו לראות בקלות את שביל "מעלה בני המושבים" המודרני העולה מנחל ערוגות לכיוון "מצפה עין גדי", אשר מטפס את המדרון בזינוק כמעט-אנכי ויגרום לכם לשמוח על כך שאתם בצד הנכון של הנחל ושהרומאים חשבו עליכם לפני 2000 שנה.
אחרי כחצי שעה של ירידה השביל מתיישר, מתעקל ימינה ומגיע אל מפל פרסה יבש החתור במדרון - נקודה נהדרת לצילום. משם נתגבר על מצוק נוסף בסדרת פיתולים, נתעקל שמאלה, ואחרי כמה מאות מטרים נוספים - נחצה את אפיק נחל ערוגות (היבש בקטע זה) ונגיע אל צומת שבילים אדום-כחול: ימינה למפל הנסתר, שמאלה לבריכות העליונות. זו בחירה בין טוב לטוב - ואחרי כל המאמץ של הבוקר, מגיע לנו כל הטוב הזה. נפנה שמאלה עם הסימון הכחול, ועד מהרה ניכנס לסבך של קני סוף וצמחיה צפופה שמבשרת על זרימה של מים. 15 דקות הליכה מהפיצול נגיע אל גן עדן בהתגלמותו - הבריכות העליונות של נחל ערוגות. זה הזמן להוריד את התיקים ואת הבגדים המיוזעים ולהסתער על המים, וכשתהיו שם ממש לא תצטרכו הזמנה מיוחדת בשביל זה. לפחות בשלוש מבין הבריכות, המחוברות ביניהן במפלונים יפים, המים הצלולים מגיעים עד לגובה החזה - והבונוס הוא שבגלל הריחוק היחסי מהכניסה לשמורה, לרוב לא תיתקלו כאן במטיילים רבים. מאמץ ששכרו בצדו, ללא ספק.

סיום מפנק לטיול אינטנסיבי

מהבריכות העליונות ועד לחניון הכניסה לשמורה (נקודת הסיום) נותרו כ-3.5 ק"מ של הליכה מתונה ומישורית לאורך אפיק נחל ערוגות. תחילה, נחזור בעקבות השביל המסומן כחול עד לפיצול שבתחתית מעלה איסיים, והפעם נמשיך בו ישר עם הסימון האדום, שיוביל אותנו הלאה במורד הנחל, לאורך הגדה הצפונית. תוך כמה דקות הליכה נוספות נגלה שהזרימה בנחל התחדשה בדמות בריכות ומפלונים, אבל זה עוד לא הזמן להיכנס שוב למים - הזמן הזה יגיע בפיצול השבילים הבא, אדום-כחול, בו נפנה ימינה עם הסימון הכחול לכיוון "המפל הנסתר".
נרד בזהירות במדרגות היישר אל תוך סבך הצמחייה הצפוף שעוטף את הנחל. כשנגיע לאפיק - נתפצל ימינה מהשביל, בקטע קצר לא מסומן, ואחרי 100 מטר נגיע אל "האטרקציה המרכזית" של נחל ערוגות: קטע קניוני קצר ומרשים ובמרכזו מפל מים בגובה 10 מטרים, שצונח אל תוך בריכה יפה ומוצלת של מים צלולים. "המפל הנסתר" נקרא כך פשוט כי שאין שום סיכוי למי שמטייל בשביל מחוץ לקניון לראות אותו (מפתיע לא?). בריכת המפל עמוקה פחות מאשר בבריכות העליונות, ובסופי שבוע ובחגים מלאה עד אפס מקום במטיילים - אבל עדיין מחייבת כניסה: באיזה עוד מקום במסלול תוכלו לקבל כזה "דוש"? שימו לב ששעה לפני מועד סגירת השמורה (כלומר 15:00 בחורף ובשישי, 16:00 בקיץ) מגיעים פקחים ומתחילים לאסוף את המטיילים לכיוון הכניסה לשמורה, אז תכננו את הזמנים בהתאם.
המשך ההתקדמות מהמפל לכיוון היציאה תלוי במצב הרוח שלכם: אם שבעתם ממים, טפסו חזרה אל השביל המסומן אדום ותמשיכו איתו עוד כ-2 ק"מ לאורך הנחל עד לשער השמורה, בנתיב יפה הכולל נופים של שברי בולדרים מרשימים וצורות מיוחדות בסלע. אבל ההמלצה שלי היא האופציה השנייה - השביל הרטוב: מהמפל נחזור אל השביל המסומן כחול, ובמקום לטפס חזרה למעלה, נמשיך עם הנחל תוך דשדוש במים הרדודים. אם אפשר להמשיך ליהנות מהמים, אז למה לא בעצם? לאחר כמה מאות מטרים מתחבר השביל הכחול הרטוב חזרה אל השביל האדום היבש, כאשר בהמשך הדרך השבילים מתפצלים שוב (מעל בריכה מרשימה נוספת) ונותנים למטייל פעם נוספת את הבחירה בין מים לנוף.
יחד עם עשרות מטיילים נוספים נצא דרך שער הכניסה והקופות של נחל ערוגות (אל תשכחו לשלם ביציאה) ונגיע אל רחבת החניה ואל סיום המסלול. זה הזמן להחליט אם בא לכם להתפנק על איזו גלידה במחיר מופקע מהגזלן שכנראה יהיה במקום, או להוציא מהתיק קפה, גזייה וארוחת צהריים מאוחרת, ולחגוג את סיום הטיול המוצלח על אחד השולחנות המוצלים במקום. אפשר גם לנסוע לחוף עין גדי הסמוך, לרדת אל המים ולתת לים המלח לעשות את העבודה על השרירים שעדיין לא הספיקו להשתחרר מהעלייה של הבוקר.

טיפים

• פתרון שמאפשר להרכיב מסלול מעגלי: מחניון נחל ערוגות נתקדם על דרך עפר הממשיכה במורד אפיק הנחל היבש, כאשר מימיננו, על הגבעה - קיבוץ עין גדי. לאחר קילומטר של הליכה נראה דרך עפר שמתפצלת ימינה ומטפסת בפיתולים אל תוך הקיבוץ. נעבור דרך שער (כשאני הייתי היה פתוח להולכי רגל), ניכנס אל תוך הקיבוץ היפה (שמתפקד גם כגן בוטני), ועד מהרה נגיע אל שער הקיבוץ ואל נקודת ההתחלה של המסלול.
• למעוניינים במסלול ארוך יותר אל גבי חבר, "מערת האגרות" ו"מערת האימה": בפיצול שאחרי הר צרויה יש להמשיך ישר (לא לפנות ימינה אל השביל הכחול), להמשיך עם השביל המסומן ירוק עד לפיצול ירוק-אדום, לפנות שמאלה אל הסימון האדום ולהגיע אל הקניון המרשים של נחל חבר, הגבים והתצפית אל המערות. אמור להיות מרשים (לא ביצעתי) - אבל קחו בחשבון שהתוספת תאריך את המסלול ב-5 ק"מ נוספים, וכדי לצאת מנחל ערוגות בזמן - תידרשו להתחיל לטפס את מעלה צרויה עם הזריחה.

קישורים חיצוניים

• למסלול הטיול בנחל דוד עליון והר ישי