נחל עמוד עליון והר מצפה הימים - מעגלי

גלישה במורד הנחל היפה בגליל המזרחי, עם "גרנד פינאלה" בדמות אחד משבילי הטיפוס המאתגרים בישראל.

תאריך הטיולMay 2021
משך הטיוליום אחד
עונה מומלצתסתיו, אביב

מבוא

אין הרבה בוגרי מערכת החינוך הישראלית שלא מכירים את נחל עמוד. מקטע הנחל הזורם שבחלקו העליון הוא אחד היפים והאהובים בארץ, ובשבתות וחגים עמוס עד להתפקע. אבל הנחל הגלילי השופע מציע הרבה יותר מזה: "שביל ישראל" עובר בו כמעט לכל אורכו ומציע חווית טיול מגוונת ויוצאת דופן, ורשת שבילים סבוכה מחברת את ערוץ הנחל לשמורת הר מירון שמתנשאת גבוה מעליו. אחד השבילים האלה, שמחבר את קניון הנחל בחלקו העמוק ביותר עם רחבת התצפית שבראש הר מצפה הימים, מגשר על הפרש גבהים של 520 מ' על פני מרחק של 1.7 ק"מ. הנתונים החריגים האלה מגמדים כמעט כל עלייה אחרת בצפון הארץ, והופכים את מצפה הימים למוקד עלייה לרגל למחפשי אתגרים, חובבי ריצות שטח וסתם משוגעים לדבר.

האמת היא שהתכנון המקורי היה לרדת ממצפה הימים אל נחל עמוד, ולסיים בבריכות שלו. סוג של טיול מיטיבי-לכת מותאם לקיץ. בשלב מסוים נזרק הרעיון שעד שמגיעים למצפה הימים צריך גם לטפס אותו (מין היגיון מעוות שכזה...), וכך נולד יצור הכלאיים שבסיפור הדרך הנוכחי. מסלול שמתחיל חזק בטיפוס אל גוש הרי מירון, נרגע לקראת אמצע היום בירידה מתונה וממושכת לאורך נחל מירון ונחל עמוד היפהפיים, ומנצל את שעות אחה"צ הנעימות לטובת מבצע הטיפוס הבלתי-מתפשר אל פסגת הר מצפה הימים. הביטוי "להרוויח את הנוף" מעולם לא היה מדויק יותר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

פרטים כלליים

נקודת התחלה/סיום: הכניסה לשמורת טבע הר מצפה הימים - רחבת עפר בתחילתו של שביל מסומן כחול, מזרחית לכביש 866, בין אמירים לכפר שמאי. הנקודה לא קיימת בwaze, תפתחו מפה...

אורך המסלול: 19 ק"מ

טיפוס/ירידה מצטברים: 1,050 מ' (עפ"י Israel hiking map)

משך הטיול: 7-11 שעות

רמת קושי: קשה - למיטיבי לכת בעלי כושר גופני בלבד

הערות:
- שמורת נחל עמוד היא שמורה סגורה ובתשלום, שנפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00 (שעון קיץ) או 16:00 (שעון חורף וימי שישי). המסלול לא עובר בקופות השמורה, אך בערוץ הנחל מסתובבים פקחים - השתדלו לצאת מהערוץ לפני שעת הסגירה.
- בנוסף, קחו בחשבון לפחות שעתיים מתחילת הטיפוס להר מצפה ימים ועד לחניה שבסיום המסלול, ותכננו זמנים בהתאם - זה לא אזור סימפטי להיתקע בו בחושך.
- המסלול אפשרי להליכה בשני הכיוונים. למרות הטיפוס, אני דווקא ממליץ על הכיוון שבחרנו - כך מגיעים לבריכות בשיא החום ומשאירים את שתי העליות המשמעותיות במסלול לשעות הקרירות יותר.

מקטע ראשון: כביש 866 - הר הלל - עין זבד

אורך המקטע: 6 ק"מ; משך הליכה: 2-3 שעות, כולל עצירת בוקר בעין זבד

מרחבת החניה שבתחילת המסלול (אין פה באמת חניה מסודרת, אבל יש מקום בשפע) חוזרים אל הכביש, פונים ימינה והולכים לצדו. הכביש מסוכן ונטול-שוליים כמעט לחלוטין, ולכן רצוי (ואפשרי) ללכת בצד הבטוח של מעקה הבטיחות. לאחר כ-200 מ' תראו מעבר לכביש את תחילתה של דרך עפר מסומנת שחור - כאן יש לחצות את הכביש (בזהירות!) ולהתחבר אליה. נכנסנו לתוך שמורת הר מירון.

הדרך המסומנת מתפתלת בתחילתה על המדרון הדרומי של הר שמאי (נ.ג. 786), במגמת עלייה מתונה. לאחר קצת יותר מקילומטר תחצו קו רכס, וייחשף בפניכם נוף המדרון המרשים שיורד מרכס הרי מירון לכיוון הגליל התחתון, ובראשו בולטת האנטנה של הר הלל (נ.ג. 1,071). לאחר ירידה קלה, הדרך מסתערת על המדרון וההתפעלות מהנוף מתחלפת בריכוז מאמצים עבור "עליית החימום" של הטיול - טיפוס של כ-300 מ' גובה על פני קצת יותר מ-2 ק"מ מרחק. זו לא עלייה קשה במיוחד, אבל כיוון שהשרירים עדיין לא התחממו היא עלולה להפתיע אתכם. ככל שעולים בגובה הולך ונפתח הנוף דרומה, ומספק תפאורה מרהיבה להסדיר מולה את הנשימה. באמצע העלייה חולפים על פני פיצול עם שביל מסומן ירוק, ולמי שיצא מספיק מוקדם מומלץ לבצע סטייה קלה (חצי ק"מ כל כיוון) לעין סמוכה - נקודת קפה חביבה עם תצפית מרשימה אל מרחבי הגליל התחתון.

בחזרה לשביל השחור. כ-4 ק"מ מתחילת המסלול תגיעו אל שיא הגובה של הטיול - פסגתו המזרחית של הר הלל (נ.ג 1032), ומיד אחריה שובר השביל המסומן ימינה בפנייה חדה. עוד חצי ק"מ תגיעו אל מספר התפצלויות שבילים רצופות: שחור-ירוק (ממשיכים ישר עם הירוק), ירוק-כחול (ימינה בכחול), ופנייה חדה שמאלה של הכחול אל שביל צר (קל לפספס, תהיו חדים על המפה/GPS). כל ההתפצלויות האלה יובילו אתכם בסופו של דבר אל עין זבד - עץ אלון בודד שחולש על מעיין קטן (מתייבש בקיץ), מוקף אחו ירוק שממנו נשקפת פנורמה נהדרת של פסגת הר מירון, עמק נחל עמוד וצפת. פשוט מקום יפה שתמיד כיף לחזור אליו, ומבחינת תזמון אידיאלי להפסקת התרעננות וארוחת בוקר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מקטע שני: עין זבד - נחל מירון - נחל עמוד - בריכות שכווי

אורך המקטע: 6 ק"מ; משך הליכה: 2-3 שעות, כולל הפסקת צהריים בבריכות שכווי + טבילה

מעין זבד לחניון הפיתול ניתן לרדת בשני שבילים: הראשון מסומן כחול, ויורד את נחל מירון דרך סדרה של מפלים יבשים מעט מאתגרת; השני הוא קטע משביל ישראל ונוח בהרבה להליכה. בשביל לחסוך זמן ואנרגיות, בחרנו באפשרות השנייה - אבל לבחירתכם.

שביל ישראל יוביל אתכם במורד השלוחה, אל תוך הנוף הירוק בו משובצים יישובים כמו צפת, דלתון, גוש חלב ומירון. במיוחד בולט מתחם הקבר הגדול של רבי שמעון בר-יוחאי. במהלך הירידה חוצים שני אתרים מעניינים: סלע מלבני, גדול ומרשים המכונה "כיסא אליהו", ואתר ארכיאולוגי בשם "חורבת שמע" ובו בית כנסת עתיק ושרידים נוספים מתקופת המשנה. באזור החורבה מתעקל השביל שמאלה ומתחיל לרדת בפיתולים אל אפיק נחל מירון, שם הוא מתאחד עם הסימון הכחול שמגיע ממעלה הנחל. פונים ימינה, עדיין על שביל ישראל, ועד מהרה מגיעים אל חניון הפיתול - חניון לילה מסודר עם שולחנות פיקניק ומים לשתייה.

מעט לפני כביש 866 יפנה אתכם סימון שביל ישראל (מלווה בסימון שבילים שחור) ימינה, אל מנהרה שמאפשרת מעבר בטוח מתחת לכביש. המשך הדרך תוביל אתכם עד מהרה אל צינור מים של מקורות, אשר יוצר בריכת מים צלולים באפיק נחל מירון ופלג מים זורם לאורך כמה עשרות מטרים. המקום מכונה "עין אוראי" והוא נהדר לטבילת התרעננות - אבל אם לא דחוף לכם, הייתי ממליץ לחכות עוד קצת. עד לגן העדן של שמורת טבע נחל עמוד נותרו 2.5 ק"מ בלבד - בהתחלה בשביל נוח ומישורי שעובר בתוך ערוץ נחל מירון, ובהמשך בשביל מוצל ואיטי יותר שחוצה את ערוץ הנחל מצד לצד. נו כבר, מתי מגיעים לבריכות ולהפסקת הצהריים?

לבסוף, תגיעו לפיצול עם סימון אדום על הגדה הצפונית של הנחל, שם פונים שמאלה ויורדים במדרגות אל עין יקים. כאן מתחיל מקטע הטיול הפופולרי ביותר במסלול ואחד הפופולריים בישראל - שביל הטיול מעין יקים לבריכות שכווי שבנחל עמוד. מכל טוב יש במסלול הזה - בריכות מים צלולות, טחנות קמח עתיקות, בוסתנים מלאים עצי-פרי, אמת מים מרשימה, ורשת שבילים נוחה שמנגישה את כל השפע הזה לציבור הרחב. קצת אחרי עין יקים מגיעים לפיצול נוסף בו יש לבחור בין שתי דרכים להגיע לבריכות - דרך ערוץ הנחל (סימון שחור + שביל ישראל) או דרך הבוסתן המשוחזר (סימון כחול). האופציה הראשונה יפה יותר ומלאה בפינות חמד ובריכות מים, אך עמוסה יותר במטיילים. לבחירתכם. שני השבילים מתלכדים לאחר כקילומטר ומגיעים אל בריכות שכווי - מקבץ בריכות לא-עמוקות, אך יפות להפליא, תחת חופה של עצי דולב ענקיים. נקודה מושלמת לרחצה והפסקת צהריים מפנקת.

מקטע שלישי: בריכות שכווי - עין סתר - הר מצפה הימים - כביש 866

אורך המקטע: 7 ק"מ; משך הליכה: 3-5 שעות, כולל עצירת מתיחות + קפה חגיגי לסיום בפסגת ההר

מבריכות שכווי ועד לתחילת הטיפוס למצפה הימים מפרידים כ-4 ק"מ נוספים של הליכה בנחל עמוד. המקטע הזה פחות פופולרי מקודמו, וזה חלק מהקסם שלו. השביל מזגזג בין טחנות קמח, מבטשות וגשרים עתיקים המשמשים לחציית הערוץ מצד לצד, ולמרגלותיהם בריכות קסומות שחלקן לא נופלות בהרבה מבריכות שכווי (לפחות אחרי שנים גשומות).

לאחר כ-2.5 ק"מ מגיעים אל פיצול שבילים, ובו נפגש שביל ישראל עם סימון כחול העולה מזרחה בטיפוס קצר ותלול מאוד למעיין עין כובס שלמרגלות צפת - אופציה פופולרית ללינת לילה בקרב מטיילי הטרק "מים לים", אבל לא רלוונטית עבורנו. לנו ממתינה אמנם עלייה תלולה, אבל ממש לא קצרה. לאחר קילומטר נוסף השביל חוצה את נחל עמוד אל גדתו המערבית ומטפס לגובה של כמה עשרות מטרים מעליו, כדי לעקוף מפל יבש בערוץ. נקודה זו מאפשרת תצפית אל מורד הנחל, שבינתיים הספיק להפוך לקניון אדיר-ממדים מוקף מדרונות תלולים בגובה מאות מטרים. בסיום המעקף צולל השביל חזרה אל תחתית הערוץ, בירידה תלולה שכוללת היעזרות בסולם ברזל, ואז תגיעו אל פיצול שבילים נוסף: ישר - להמשך הירידה בנחל וכביש 85; ימינה - אל סימון כחול שמטפס אל פסגת הר מצפה הימים.

פונים ימינה, ומיד מתקצרים הצעדים והדופק והנשימה מזנקים כלפי מעלה. השיפוע של המעלה הזה הוא בלתי-סביר מהרגע הראשון, אבל אל דאגה, הוא יחריף עוד יותר בהמשך, כשהשביל יעזוב את הנתיב התלול של ערוץ נחל סתר ויתחיל לטפס "דוך" על מדרון ההר העוד-יותר-תלול. במחצית הראשונה של העלייה אין שום דרך לדעת כמה טיפסתם, איפה אתם ביחס לתחתית הערוץ או לראש ההר, ומה בעצם משמעות החיים - כל מה שתראו זה את ה-10 מטרים של שביל שלפניכם, וכל מה שתחשבו עליו זה הצעד הבא. לאחר חצי דרך יתחילו להיחשף בפניכם חלונות נוף - בהתחלה לכיוון צפת, ובהמשך לכיוון הכנרת, רמת הגולן, והגליל התחתון. כל עיקול של השביל חושף פיסת נוף לכיוון אחר, כאילו תגמול על המאמץ. העלייה כל-כך חדה, שנפתחו לנו האוזניים תוך כדי וממש יכולנו להרגיש את שינויי הטמפרטורה עם העלייה בגובה (נו טוב, וגם סתם התקרר כי התחיל להיות מאוחר...)

הטיפוס מנחל עמוד ועד הפסגה לקח לנו שעה ו-20 דקות, כולל עצירות שתייה הכרחיות פה ושם. כשהשביל מתמתן תדעו שאתם קרובים, ותוך כמה דקות תגיעו אל נקודת הטריאנגולציה שמסמנת את פסגת ההר (נ.ג. 734). סמוך לנקודה גל אבנים גדול, שריד למצודה מהתקופה הרומית, ומרפסת תצפית (אנדרטה לזכר סרן טל עומרי ז"ל) שחולשת על נוף עוצר-נשימה של הכנרת והרי הגליל והגולן. זה המקום להתמתח ולהכין קפה, ואם אפשר - להישאר כאן כמה שיותר. האוטו קרוב, ואין סיבה לזוז מפה עד שממש חייבים. זוכרים את הביטוי "להרוויח את הנוף"? תחושת הסיפוק והשחרור הנפלאה בסיום הטיפוס האינטנסיבי משדרגת את הנוף פי כמה. ממש ככה.

כשתצליחו לנתק את עצמכם מהנוף, יש לחזור אל סימון השבילים הכחול אשר יוריד אתכם מהפסגה. כעבור מספר דקות תצאו משמורת הטבע דרך שער בקר ותתחברו לדרך עפר נוחה, שתוביל אתכם בתוך 10-15 דקות אל מקום חניית הרכב. אם תנסו להיזכר מתי השארתם אותו שם, תגלו שזה מרגיש כמו הרבה יותר מכמה שעות. היה יום ארוך.

טיפים

  • בדרך חזרה לכיוון המרכז וחיפה (כל אחד לפי אזור מגוריו) חיפשנו מקום לחגוג את סיום הטיול ולהחזיר קצת אנרגיות לגוף, ומצאנו את "מבשלת הגליל" שבקיבוץ מורן ממש על הדרך (15 דקות נסיעה מהמסלול). אם מתאים לכם מקום חביב עם אוכל טעים, בשילוב בירה מקומית איכותית, על רקע נוף פסטורלי של הרי הגליל - מומלץ בחום.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )