משאש-מורבעאת

רקע והגעה

משאש מורבעאת נקרא כך בגלל הצורה המרובעת של המערות המיוחדות ורבות המשמעות הנמצאות במסלול שבהמשכו נחל דרגה. משאש עבור משטחים לבנים של סלע.

מסלול זה עובר מעל לנחל דרגות התחתון ואף בחלק מהנחל עצמו. זהו מסלול מעגלי של כ-חמישה קילומטרים. המפה המתאימה היא מס' 8. שימו לב שאין להגיע לאזור בחשש משטפונות. בעבר אירעו בנחל אסונות רבים בשל השטפונות וצריך להימנע מטיול בזמן זה.

נחל דרגות נשפך לים המלח הידוע גם כים המוות על אף שידוע שכיום חיים בו חיידקים שונים. לפני כשנה, כשטיילתי שם, גובהו של ים המלח היה 497 מטרים אך הוא ממשיך להתייבש והופך לנקודה הנמוכה בעולם מדי יום.
יש מספר סיבות להתייבשות ים המלח, בינהן בניית סכר ע"י הירדנים בירמוך ועל ידי כך הפסקת אספקה של 60% מכמות המים לים המלח. בנוסף, הירדנים בנו סכרים גם בנחלים ארנון, זרד וכך פוסקת זרימת מים מתוקים לים. כמו כן, כמות קטנה של משקעים גרמה לירידה שנתית של 1.2 מטר במפלס מי הים.

הגעה: נוסעים על כביש 90 ופונים מערבה (בסמוך לצ'ק פוינט) לכביש המוביל למצוקי דרגות (מקום לאירועים ואכסניה). כל האזור הזה היה בשליטה ירדנית עד מלחמת שש הימים והכביש נסלל רק לאחריה.

המסלול

כשאני טיילתי שם, היינו צריכים להחנות את הרכב על השביל ג'יפים הירוק, מעט מערבה לסיום הכביש, מכוון שדרך הגישה אל המסלול השחור לא הייתה עבירה לרכב. משם הלכנו כקילומטר וחצי על השביל ג'יפים הרחב. אז, נפגשנו עם פיצול שבילים שחור הפונה שמאלה- דרומה בירידה. ירדנו איתו מרמת המדבר של הצור והקרטון, בירידה תלולה. מצד ימין נראה שביל בסימון שקוף (שני פסים לבנים ובינהם אין צבע) המעיד על נקודת עניין שווה אשר סוטה מן השביל. באופן אישי, בכל טיול בו אני נתקלת בסימון שקוף, זה מהווה את נקודת השיא של הטיול. נעלה עם הסימון השקוף כמה דקות ונגיע אל מערות המרובעות (עליהן כתבתי בפרק למטה).

נחזור חזרה בסימון השקוף, נמשיך מערבה עם הסימון השחור עד צומת שבילים נוסף עם סימון אדום, ירוק, ושחור. הירוק יורד דרומה לנחל דרגות תחתון (המפורסם בשל הגבים שבו), האדום הדרומי ממשיך למסלול למצפה מכוור. ולצידו השני, הצפוני עליו נמשיך מאוחר יותר. לפני שנעלה עם המסלול האדום, שווה ללכת בנחל תקוע עוד כקילומטר, להנות מהקניון ולחזור לצומת.

על מצבה נסתרת במפגש בין נחל תקוע לבין נחל דרגות נמצאת מצבה שאם תחפשו היטב, כנראה שעדיין לא תמצאו. על המצבה כתוב: ההר המצוק וערוץ הנחל, חלוקי האבן וגב המים, עדים לאהבת מדבר גדועה. לזכר גיורא ברנר, נספה בעת טיול כ"ח כסליו תשמ"ה 1984.

גיורא ברנר ובנו בן ה 8 שמטיילים בנחל תקוע וליד החיבור של נחל תקוע עם נחל דרגה, בניסיון של האב לעקוף גב של מים, הוא נפל ומת לעיני בנו הקטן. הבן נשאר בנחל ורק לאחר שעות רבות מוצאים אותם ומחלצים אותם. קיבוץ מזרע – הקיבוץ של גיורא מחליט להנציח אותו במצבת אבן שנמצאת בוואדי אך במקום נסתר כדי לא להפר את הנוף.

העלייה במסלול האדום לכוון צפון היא בנקיק מסולע גיר ודולומיט וכוללת יתדות שיקלו על העליה הקצרה והמאתגרת. בסיום העליה, נגיע חזרה אל השביל ג'יפים הירוק ופונים שמאלה מזרחה עוד כשלושה קילומטרים עד ההגעה לרכב (45 דקות בערך).

מערות מורבעאת

מדבר יהודה מאופייין בנגישות רבה למים ומקומות קדושים. כמו כן, אנחנו יודעים מהמקורות כי הוא שימש למקום מפלט בהרבה מן האירועים. כך גם היה בתקופת מרד בר כוכבא, לפני כמעט 2,000 שנים. כנראה שהמערות הקראסטיות שימשו כמפלטם של המורדים מן הרומאים והן מיוחדות כי נמצאו שם מגילות מאותו הזמן (132 לספירה). המרד התנהל כלוחמת גרילה והוא דוכא על ידי הרומאים.

התעודות שנמצאו הן תעודות שונות העוסקות בחכירת קרקעות בירושלים, שככל הנראה התכוונו המורדים לחזור ולהתגורר בה בתום המרד. כמו כן ישנה התכתבות בין בר-כוכבא ללוחמיו. הדבר העסיסי שנמצא זה הגט הראשון בהיסטוריה.

אפשר להיכנס למערה הימנית ל-50 מטר ולחזור. אבל צריך פנס לשם כך. בנוסף ישנה בריכת מים עתיקה מטוייחת בכניסה. בנוסף יש בעונת החורף עטלפים שישנים ולכן אסור להיכנס אליה מנובמבר עד מרץ כדי לא להעיר אותם ולפגוע בהם.

רקע לגילוי המגילות כפי סופר לי על ידי מדריך טיולים: ב1947, רועה בדואי רועה את צאנו בצפון ים המלח. הוא מגיע לחרבת קומראן, הוא זורק אבן למערה ושומע קול נפץ של כד חרס. הוא מגלה כדים שבתוכם מגילות מעור. הוא מביא את העור, לסנדלרבמקרה גם סוחר עתיקות, שיכין סנדלים והוא מבקש ממנו להביא לו עוד מהדברים הללו. הבדואים מתחילים לחפש עוד עורות וכך נמצאות המגילות הגנוזות – מגילות כת קומראן. הבדואים מוכרים את המגילות וכך עושים כסף.

בתחילת שנות ה 50 המלך חוסיין ממנה את רולן דה ווה – כומר דומיניקני לנהל את החפירות הארכיאולוגיות בקומראן. בתקופה זו כל המגילות שנמצאות, מגיעות אליו. ב-1951 הוא מגלה שהבדואים מביאים לו מגילות שונות והוא מבין שהם לא מאזור קומראן. מתברר לו שהמגילות מגיעות מוואדי מורבעת. הוא מגיע למערה ותופס על חם את הבדואים שהם באמצע שוד העתיקות שלהם – כשהוא מגיע הם בורחים והוא נכנס למערה ומתחיל לנהל שם חפירה. הוא מגלה שם חרפושיות מתקופת הברונזה ועוד ממצאים מהתקופה הכלקוליתית אך הממצא המשמעותי ביותר הוא מגילות כתובות של ספר בראשית, שמות, במדבר ודברים. תרי עשר - כולם מהמאה השניה לספירה! כאן נמצאו מכתבים מהמנהיג הצבאי של המרד וכאן מגלים מי היה שמו – שמעון בר כוסבא.

טיפים

• בשביל להיכנס למערה יש צורך בפנס
• לא לבוא כשיש סכנת שטפונות!