מסלול מכפר תבור להר דבורה

דרכי הגעה וחזרה

המסלול אינו מסלול מעגלי.

נקודת ההתחלה: היא בכפר תבור במרכז הישוב.

נקודת הסיום: חניון הר דבורה

דרכי הגעה: כפר תבור ממקום על גבי כביש 65 בין עפולה לצומת גולני. ניכנס לכפר תבור לחלקו המזרחי ונחנה את הרכב בצמוד לספרייה המרכזית.
נקודת סיום: בסמוך להר דבורה, חניון אוטובסים, נמצא בקצה המזרחי של נצרת עלית.

כפר תבור

נגיע על כביש 65 מעפולה לצומת גולני.. בדרכנו נפגוש במושבה כפר תבור.

מושבה זו הוקמה בתחילת המאה הקודמת ע"י דור שני של אנשי הישוב הישן שהגיעו ממשובות הפרוסות בארץ. תחילה הוחלט לקרוא למסחה על שם הכפר הערבי שהיה באזור קודם לכן. בעקבות הצעתו של אושיסקין נקבע השם "כפר תבור" על שם ההר המתנוסס בסמוך למושבה.

המושבה כפר תבור מרוצפת בבתי מושבה מהעלייה הראשונה. בכלל נחמד ומאוד יפה להסתובב ברחבי המושבה היא מאוד נעימה. אבל לאורך הסיור בכפר מומלץ לבקר בשני אתרים מרכזיים וחשובים עד מאוד לתנועה הציונית:

כיכר השומר- בעקבות הטרדות וגניבות שסבלו מהן המושבות ובניהן כפר תבור מהכפרים הערביים השכנים עלה הנושא לדיון ציבורי. את הדיון קיימו אנשים הארגון החשאי "בר גיורא בפסח 1909 בכפר תבור. בוועידה השתתפו בין השאר אלכסנדר זייד, ישראל שוחט, יצחק בן-צבי, ישראל גלעדי, יחזקאל ניסנוב, יחזקאל חנקין וצבי בקר. המשתתפים החליטו שהגיע השעה לפעול בגלוי. לפיכך, בכפר תבור, הוחלט על פירוק הארגון החשאי "בר גיורא" ובו-בזמן על הקמתו של ארגון "השומר" כארגון השמירה היהודית הארצית. הוחלט ש"השומר" יהיה ארגון שיעסוק בהגנה וביטחון ויהיה בסיס לכוח צבאי עברי. "השומר" ביקש ליטול לידיו את השמירה בכל המושבות היהודיות.

בכפר תבור אנחנו יכולים לסייר בסמוך לכיכר השומר ובצמוד עליו נמצא הבית שבו התקיימה הדיון והתקבלה ההחלטה.


הנקודה השנייה היא ביתו של המורה יוסף ויתקין. יוסף ויתקין שעלה לארץ במהלך העלייה הראשונה וניהל את בית הספר בכפר תבור. בשנת 1905 פרסם אגרת "קול קורא" ואשר סיסמתו הייתה "בשם עמנו וארצנו".
המכתב קורא לנוער היהודי בגולה לעזוב את הגלות ולעלות לארץ ישראל להטות שכם עם אחיהם החלוצים לעזרתם ביישוב הארץ. הוא קורא להם להתעלם מין הקשיים הרבים המצויים בארץ ולהתגבר על הפחד. הוא דורש מהם לחדול מהתפילות והנאומים הריקניים ולעבור למעשים כפי שנאמר "אמור מעט ועשה הרבה". אך המוטיב אשר חוזר לאורך כל המכתב הוא שעל מנת לגאול את ארצנו יש להקריב קורבן גדול, יש להקדיש לה את מירב מאמצינו ואף את חיינו אם נידרש. מכתב חשוב זה היווה אחד מגורמי העלייה השנייה בשנת 1909 אשר אכן הייתה ידועה כעליית החלוצים, אף על פי שרק 2000 מתוכה אכן עבדו כחלוצים בארץ. כך שאכן המכתב השיג את מטרתו והצית את אש העלייה בלבבות הצעירים בנכר.

בביתו של ויתקין כיום שוכן מוזיאון. מחוץ למוזיאון ניתן לשבת ונוח בצילו של עץ תות ענק. אשר בתחתיתו נמצאת נקודת הסבר דיגיטלית על יוסף ויתקין, פועלו וכפר תבור.

לאחר הסיור בכפר נתחיל את ההליכה לכיוון הר תבור..

כפר תבור- הר תבור

לאחר הסיור בתוך הכפר תבור נתחיל את מסלול ההליכה שלנו.
בשלב הראשון נצא מתוך כפר תבור אל הכביש המרכזי, נחצה את כביש 65 לכיוון מערב ונרד עם הכביש עד צומת גזית מדרום למושבה, הליכה של קילומטר. בצומת גזית נפנה צפונה לכיוון הכפר שיבלי וכעבור 500 מטר נמצא את עצמנו בתחילתו של שביל כחול העולה בין מטעי זיתים.

מנקודה זו מתחילה העלייה אל הר תבור, העלייה היא מאוד מאתגרת. בסך הכל מדובר בעלייה של 400 מטר אשר פרושים על דרך של שני קילומטר. בתחילתה העלייה תלולה ביותר ולאחר קילומטר היא הופכת מתונה יותר. יש להתכונן אל העלייה מכיוון שמדובר בזמן רב של עלייה.
תחילת העלייה נפתחת עם המפגש עם השביל הכחול. תחילה נעבור במטע זיתים ובסמוך לכפר שיבלי. מנקודה זו אנו ניכנס אל תוך יער האורנים איתו נעלה עד אשר נגיע שיא הגובה של ההר. בשלב הזה אומנם העלייה תלולה מאוד אבל לפחות יש צל. לאחר עלייה בתוך סבך של אורנים וחורש ים תיכוני נגיע לנקודת תצפית בה לפתע נחשפ לפנינו אזור מזרח התבור הכלול את המושבה שבה היינו בה זה קודם, שיפולי בקעת יבניאל והכנרת. מקודה זו אין עוד הרבה עלייה. אנחנו ממשיכים עם השביל בעלייה, על הסימון הכחול, בשלב הזה כבר נוכל להבחין במגדלי המנזר אשר מתנוסס בפסגת ההר. סוף העלייה נמצאת בפגש של השביל הירוק עם שביל שחור.

לאחר שניפגש בשביל השחור נפנה לכיוון שמאל. כאן אנחנו הולכים בדרך נוף דיי מישורת מצידו המערבי של התבור, מנקודה זו נזכה לראות את עמק יזרעאל ורכס הכרמל. לאחר הליכה של 500 מטר נוכל להבחין בשער האבן האחורי של מבצר ההשתנות ומנקודה זו נמשיך על גבי השביל עד אשר נגיע אל הכביש המוביל אל המנזר.

משלב הזה נעזוב את השביל כדי שנוכל לבקר במנזר.
חשוב לזכור איפה בדיוק השביל כיוון שמכאן נמשיך לאחר הביקור.

הר תבור וכנסיית ההשתנות- רקע

הר תבור הוא אחד מן ההרים הגבוהים בגליל התחתון. פסגתו נמצאת בגובה 562 מטר מעל פני הים והוא מתנשא לגובה של כ-400 מטרים מעל סביבתו. להר תבור יש היסטוריה עשירה וחשיבות במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. שמו נזכר במקרא בגבול נחלותיהם של שלושה משבטי ישראל. על הר תבור התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה על סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור. מאוחר יותר, בתקופת בית שני הייתה סביבת הר תבור מוקד לקרבות בין הרומאים ליהודים.

כנסיית ההשתנות- "ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את-פטרוס ואת-יעקב ואת-יוחנן אחיו ויעלם בדד על-הר גבוה; וישתנה לעינהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו; והנה נראו אליהם משה ואליהו והם מדברים איתו; ויען פטרוס ויאמר אל-ישוע אדוני טוב לנו להיות פה אם-טוב בעיניך נעשה פה שלוש סוכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת; עודנו מדבר והנה ענן-אור הצל עליהם והנה-קול מתוך הענן אומר זה-בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון; ויהיה כשמוע התלמידים ויפלו על פניהם ויראו מאוד; ויגש ישוע ויגע-בם ויאמר קומו אל-תיראו; וישאו עינהם ולא יראו איש בלתי ישוע לבדו; וברדתם מן-ההר צוה עליהם ישוע לאמור לא תגידו לאיש את-דבר המראה עד אם-קם בן-האדם מעם המתים" (הבשורה על-פי מתי, י"ז, 1-9).
ההִשתנוּת או הטרנספיגורציה הייתה אירוע בחייו של ישו שבמהלכו השתנה ישו על פסגתו של הר התבור. על פי המסורת הנוצרית, ההשתנות הציבה את ישו במעמד שווה למשה ולאליהו שעמם הוא נראה מדבר, ואישרה שוב את מעמדו כבן האלוהים, כפי שאושר בבת קול שנשמעה במהלך האירוע.
המבנה הקיים במקום כיום, שהוא חלק מקומפלקס מבנים של מנזר פרנציסקני, נבנה על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי בשנת 1924. בנוסף על ההר בנויה כנסייה נוצרית יוונית-אורתודוקסית שמציינת אף היא את ההשתנות.

שעות הפעילות:
כל ימי השנה בשעות: 08:00 – 12:00, 14:00 – 17:00

הר תבור- הר דבורה

מהביקור בכנסיה נחזור אל שביל ישראל והשביל האדום ונתחיל לרדת למהר תבור לכיוון הכפר שיבלי. כמו העלייה גם הירידה היא מאוד תלולה אלא שהיא אפילו תלולה יותר. נעקוב אחרי הסימון ובסופו של דבר נגיע למרגלות ההר.
בשעה שהגענו אל הכפר נעקוב, יהיה ממש למולנו חניית אוטובוסים ומרכז קניות קטן לתיירים. מכאן נעקוב על שביל ישראל שעובר בכביש המרכזי בכפר לכיוון מזרח ולאחר כ-500 מטר שביל ישראל יפנה צפונה בירידה לדרך צדדית בכפר. נרד בדרך כעבור קילומטר על כביש משובש ניכנס לדרך עפר. בשלב הזה ההליכה על הדרך נוחה מאוד.
השלב הזה מתאים מאוד לרוכבי אופניים מכיוון שאין מדובר בהליכה מורכבת או מאתגרת אלא הליכה בשבילי עפר רחבים.
נפגוש בשביל אדום ונמשיך איתו מזרחה וכעבור 500 מטר נעלה תפונה על שביל שחור.
על השביל השחור, גם כן הליכה נוחה נלך כ- 2 ק"מ עד שנפגוש בשביל כחול ולאחר מאות מטרים בודדים נגיע למפגש שבילים בו נפנה אל שביל ירוק שיוביל אותנו עד מרגלות הר דבורה לאחר הליכה של 4 ק"מ.
מנקודה זו נותרה לנו העלייה לכיוון הר דבורה, העלייה אינה קשה במיוחד ולא תלולה במיוחד.
נעלה על גבי השביל הירוק וכעבור הליכה של קילומטר נגיע לשיאו של הר דבורה בסמוך לאנדרטה לזכר בית המלוכה הבריטי. בעיקרון זו נקודת סיום המסלול.

מנקודה זו נרד על גבי שביל כחול שיורד משיאו של הר דבורה עד אשר נגיע לחניית אוטובוסים בו נפגשו את הרכב ואת הסיום.

הר דבורה וסיפור דבורה וברק

הר דבורה הוא הר בגובה של 437 מטרים מעל פני הים, השוכן בהרי נצרת שבגליל התחתון, על מורדותיו המזרחיים של ההר שוכן הכפר דבורייה, ממערב לו העיר נצרת עילית ובעמק שמצפון לו הכפר עין מאהל. שמו של ההר מנציח את דבורה הנביאה שניצחה בעמק שלמרגלותיו את סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור.
על הפסגה הכשירה קק"ל חניון ובמקום ניצב סלע המנציח את יובל 25 השנים לחתונתה של מלכת אנגליה אליזבט השנייה עם הנסיך פיליפ שנחוג בשנת 1972. מההר תצפית טובה אל עמק יזרעאל ואל הר תבור, ושביל ישראל חולף על פסגתו.


קרב דבורה וסיסרא- סיפור תנ"כי, שהתרחש בתקופת השופטים, שמוערכת בין המאה ה13 לפנה"ס עד המאה ה10 לפנה"ס.
בתקופת השופטים, קמה נביאה ושופטת (האישה השופטת היחידה המוזכרת, ואחת משבע נביאות בתנ"ך), ושמה דבורה. דבורה הייתה משבט אפרים, והיוותה עבור העם מנהיגה רוחנית. לפי המתואר בספר שופטים, דבורה ישבה תחת תומר בין הרמה ובין בית אל ובני ישראל עלו אליה למשפט. בתקופת דבורה, יבין מלך כנען ושר צבאו סיסרא שולטים על ישראל ומענים אותם, דבורה פונה אל ברק בן אבינועם מקדש, שבט נפתלי, מורה לו לקחת עמו חיילים, ולהילחם בצבא כנען. ברק נאות, אך מתנה את הסכמתו, בכך שדבורה תלך עמו. דבורה מסכימה אך מודיעה לברק כי אלוהים ייתן את חיי סיסרא בידי אישה, ולא בידיו, כלומר, כבוד הניצחון לא יהיה לברק, אלא יגיע לאלוהים, ולזו שתזכה להרוג את סיסרא. זהות אישה זו לא ברורה עדיין. דבורה, יחד עם ברק ואנשי שבט נפתלי וזבולון, שגויסו למלחמה, עולים להר תבור. בינתיים בני חבר-הקיני, שהיו מקורבים לישראל (עלו איתם לארץ, היו מבני יתרו חותן משה, כהן מדיין) מספרים לסיסרא שבני ישראל עלו עם צבא להר תבור. סיסרא אוסף את צבאו, 900 רכב ברזל (המון בתקופה ההיא) ועוד צבא רגלי גדול, ומתיישב בנחל קישון. דבורה פוקדת על ברק לרדת מההר ולצאת למלחמה ומבטיחה לו שביום הזה הוא ינצח את המלחמה. ברק מנצח את צבא סיסרא, ומשמיד אותם עד שלא נשאר מהם חייל אחד. באותו זמן סיסרא בורח ברגל, ומגיע עד לאוהל של יעל אשת חבר הקיני. באותו הזמן יש שלום בין הקיני וכנען, ולכן סיסרא בוטח בה ונכנס לאוהל. הוא צמא, מבקש ממנה מעט מים- והיא משקה אותו בחלב (משקה מרדים), סיסרא נרדם. לאחר שהוא נרדם, תוקעת יעל ברקתו את יתד האוהל, וסיסרא מת במקום. ברק מגיע לאוהל יעל וזו מראה לו את גופת סיסרא, אחריה הוא תר. ביום ההוא נכנע כנען לפני ישראל. דבורה שרה את 'שירת דבורה', המהללת את השם על שנתן את צבא כנען בידי ישראל, על ברק שהנהיג את הצבא, ועל יעל שנשארה נאמנה לישראל, ופעלה באומץ כשהרגה את סיסרא. בנוסף, דבורה מותחת ביקורת על שאר שבטי ישראל(חוץ מנפתלי וזבולון), שלא השתתפו במלחמה.

חוזרים הביתה

מנקודת החניון בסמוך להר דבורה אנחנו נוסעים על כביש אספלט צר לכיוון נצרת עילית, זו נסיעה של 5 ק"מ עד שנגיע לפרוורי נצרת עלית ומנקודה זו יש שילוט ליציאה מהעיר לכיוון כביש 6 ותל אביב.

קישורים חיצוניים

• כנסיית ההשתנות