גליל מערבי - מירון עד יערה

יום ראשון- הגעה והתארגנות

אנחנו יצאנו על האטובוס של 21:05 מנהריה לכיוון בית ספר שדה מירון. הגענו די מאוחר והלכנו עוד כ 200 מטר מהתחנה על הכביש עד שהגענו לחירבת חוממה. אחרי התלבטויות אם לישון למטה בנחל או על המדרון פרסנו את שקי השינה שלנו והלכנו לישון.

יום שני- מחרבת חוממה לחרשים

קמנו בבוקר ארזנו את הציוד ועלינו חזרה אל הכביש. למעלה ליד המכולה יש כמה ברזים שם מילאנו את הבקבוקים והתחלנו ללכת חזרה לכיוון הבית ספר שדה. מיד אחרי השער של הבית ספר שדה ירדנו עם הסימון הירוק בנחל מורן. בנחל מורן ירדנו בתוך חורש סבוך של אלונים בירידה מתונה עד שהגענו למקבץ של מעיינות הנקראות עיינות נרייה. באף אחד מהם אי אפשר באמת לשחות ואפילו באחת ראינו מלא עלוקות אבל הם מקום טוב לקפה. המשכנו בנחל עד שהגענו לעיקול ושם מקבץ של ברושים מתים לצד השביל, תיפסנו על מדרגת הסלע והמשכנו ללכת הנחל. לאחר כ- 3 ק"מ נוספים של נליכה בשטחים חקלאיים המסלול מתחבר לסימון האדום של נחל נריה וממש כמה מאות מטרים אחר כך פגשנו את הסימון השחור ואת הכביש המחבר בין פקיעין לבית ג'ן. חצינו את הכביש וירדנו בסימון הירוק בואדי חביז (כזיב עליון) שבו תוכלו לראות מים בשלל צבעי הקשת וזה בגלל הביוב הזורם בו. לאחר 1.5-2 ק"מ של הליכה בשביל מפותל החוצה את הנחל מספר פעמים הגענו למעיין, עין חותם. בעין חותם הורדנו את התיקים ועצרנו לארוחת בוקר וטבילה. המעיין מורכב משתי בריכות, אחת בריכה עגולה בתוך מבנה והשניה בריכה פתוחה. בזמן שישבנו לארוחת הבוקר הגיח עדר עיזים כדי לשתות מהמעיין וכל המקום התמלא עיזים שחלקן מנסות לאכול לנו את האוכל (אחת מהם שמה יד על שוקולד השחר שלנו). לאחר שהעיזים הלכו החלטנו שגם אנחנו צריכים והתחלנו לטפס העלייה תלולה להר פקיעין. הטיפוס עצמו הוא במדרון החשוף לשמש. לאחר הטיפוס הארוך המשכנו עם הסימון על הרכס, עברנוט כמה הוטות מלאות יתשוים ולבסוף נגלתה אלינו פקיעין. ירדנו בשביל תלול (שבשלב הזה הוא כבר סלול) לכיוון פקיעין עד לגרעין הכפר והתיישבנו במעיין באחת ה"מסעדות" לארוחת צהריים. מפקיעין הלכנו עם הסימון השחור לכיוון חרשים. בשלב הזה השביל הוא סלול והוא עולה ויורד בתלילות. ממש לפני החשכה בגענו לחרשים, נכנסנו בשער והתחלנו ללכת לכיוון השער הראשי של חרשים. מעט אחרי נשער נכנסו בשביל צר לתוך החורש והגענו לדולינה שם בילינו את הלילה.

יום שלישי- מחרשים ליחיעם

קמנו מוקדם בבוקר לפני הזריחה ועלינו בשביל לא מסומן שיוצא ממש מהדולינה לתצפית המדהימה על הגליל התחתון. משם המשכנו עם השביל עד שהגענו חזרה לחרשים וירדנו חזרה לשער האוחרי ממנו נכנסנו ביום לפני. יצאנו מהשער ובשדה בור במקום לחזור ימינה לכיוון פקיעין פנינו שמאלה. הלכנו על השביל הזה עד כסרא בליווי של כלב מחרשים שסירב לעזוב אותנו. כשגענו לכפר כיסרא עקבנו אחרי השילוט לפארק הסלעים. בפארק הסלעים הלכנו מעט בפארק בין סלעים מרהיבים והתיישבנו ברחבה הגדולה לארוחת בוקר.המשכנו עוד קצת בסימון השחור והוא מיד התחלף בסימון אדןום ובשביל שלא לאט נהיה פחות מוצל. לבסוף הגענו לכביש, חצינו אותו והמשכנו איתו ימינה כמאה מטר ופנינו שמאלה עם ההמשך של האדום. מכאן יש הליכה די מייגעת על שביל ג'יפים חשוף לשמש עד ינוח. כשהגענו לינוח התברבנו קצת בפנים אך לבסוף מצאנו שילוט לנחל יחיעם. התחברנו לסימון הירוק שירד לנחל יחיעם. אחרי ירידה של ק"מ וחצי בחורש הגענו לנחל ומיד התחלנו לטפס עם הירוק בעלייה מאוד תלולה לכיוון יחיעם. בסוף העלייה פגשנו בגדר של יחיעם והלכנו לאורכה עד שהגענו לתחתית המבצר הצלבני ושם שער לחלקת קבר ממלחמת השחרור. אנחנו התמקמנו כ200 מטר לצד החלקה במקום שנראה כמו זולה של המקומיים עם נוף מדהים לים ולמפרץ חיפה. לצערנו בשעה שהגענו המבצר היה כבר סוגר ולא יכולנו להכנס (כמו כל שמורות הטבע הוא נסגר בקיץ בחמש).

יום רביעי- יחיעם למבצר געתון

קמנו בבוקר יצאנו חזרה לכביש ההיקפי של יחיעם ופינינו שמאלה. המשכנו ללכת עד השער של הקיבוץ ומיד אחרי השער פנינו ימינה למאין דרך עפר המקיפה ת הקיבוץ לאורך הגדר. המשכנו ללכת עד שפגשנו שביל רחב שיורד בתלילות לנחל הנמצא למטה. ירדנו ובתחתי הנחל חצינו מעבר בקר, עלינו כמה מטרים ופנינו ימינה לדרך ג'יפים. מכאן הדרך לא כל כך ברורה ואנחנו תפרנו כל מני שבילים והקפדנו ללכת לאורך הגדר תיל וערוץ הנחל. אחרי כק"מ וחצי הגענו למכלאה של פרות ומיד אחריה פנינו שמאלה עם דרך ג'יפים שעולה לכיוון הכביש. כשפגשנו בכביש חצינו אותו והתחלנו ללכת ובשביל השני שיוצא משאמאל ירדנו למטה. בנחל עלינו טיפה לכיוון צפון ופגשנו בשביל הסגול. הקפנו את הר בטח, חצינו שדה בור ואז הגענו לדרך סלולה שעולה להר אגר. אחרי עליה קצרה הגענו למאגר אגר שם אכלנו ארוחת בוקר ושחינו במאגר מים ענק וקפוא. אחרי הפסקה ארוכה החלטנו לחזור לחבור לסימון הכחול. ירדנו בסימון הכחול בנחל געתון ועצרנו בדרך להכנס למערת נטיפים המדהימה. המשכנו לרדת ובתחתית הנחל חצינו גדר בקר ולרוע מזלי יש קינון צרעות במעבר בקר והם עקצו אותי במרץ. הגענו לנחל והתחלנו לרדת בשביל ג'פים 6 ק"מ שאין בה הרבה מה לראות עד שהגענו לנקודת לינה שלנו, חרבת געתון (חרבת סורסוק). בחרבה נחל מקסים עם זרימה נהדרת, המון עצי פרי וחירבה מדהימה.

יום חמישי- מצפה הילה לחרבת דנעילה

קמנו ועשינו הקפצה עם רכבים לתחילת המסלול האדום בחניון יום של מצפה הילה. ירדנו בסימון האדום ולאט לאט נחשף לפני מבצר המונפור. לאחר כק"מ וחצי הגענו למעקה למתחתיו החפיר של המבצר. ירדנו עם הסימון לחפיר ומשם עלינו למבצר עצמו. במבצר שיחקנו הדגל והמשכנו לרדת בירידה צרה, מפותלת ותלולה לכיוון נחל כזיב. בדרך מצאנו קצת קקי של יחמורים. בנחל כזיב התחברנו לסימון הירוק והלכנו איתו מזרחה במעלה הנחל. בנחל ההליכה היא פשוטה ומדי פעם צריך לחצות את הנחל. בחרנו לנו את אחת הבריכות והתיישבנו בה לארוחת בוקר. כשסיימנו המשכנו והתיישבנו בבריכת הדלבים (זאת הבריכה הכי עמוקה וגדולה) ומשם המשכנו עד עין טמיר והתחלנו לטפס למעלה. אחרי טיפוס קצר אך תלול הגענו לחניון ולסימון השחור. פנינו ימינה והלכנו איתו עד לכביש של גרנות. חצינו את הכביש ונכנסנו לכביש שלוקח לכיוון נחל בצת. כ-20 מטר אחרי הפניה עלינו על הסימון הכחול מצד שמאל והלכנו בשביל צר שמקיף את החרבה ממערב. אחרי כק"מ הגענו לחירבת דנעילה שם ישנו.

יום שישי- חרבת דנעילה למערת קשת

התחלנו את היום בסיבוב קצר בחרבת דנעילה בה יש בתי בד ובורות מים. התחלנו לרדת בסימון הכחול בנחל שרך עד למערת שרך. הנחנו את התיקים ונכנסנו לעשות סיבוב במערה. אחרי שיצאנו המשכנו לרדת בנחל עד לפיצול עם השחור בה נחל שרך נשפך לנחל בצת. המשכנו עוד כק"מ לעינות כרכרה, התרחצנו במעיין הנובע מצינור וחזרנו חזרה לפיצול עם השחור. התחלנו לטפס עם השחור לכיווון חירבת עירב. העלייה לוקחת הרבה זמן אבל בהמלכה תהנו מנוף מצוקי מדהים. מחירבת עירב המשכנו עם השחור עד ערב אל ערמשה. בערמשה נעזרנו במקומיים החביבים כדי למצוא את דרכנו לכביש שמוביל לג'ורדיח. כשמצאנו אותו טיפסנו בה למעלה ההר שם יושב שרידי הכםר ג'ורדיח ושתי משפחות שעוד נשארו. הסיבה שעלינו היא שג'ורדיח יושבת ממש על הגבול על לבנון ויש נוף מדהים לכיוון לבנון. מג'ורדיח נעזרנו שוב בהקפצה למערת קשת. ירדנו בשביל הסלול למערת קשת ומשם גלשנו לתוך המערה. מהמערה לעינו בסימון חזרה למעלה לשביל האדום ומשם חזרה לחניון של מערת קשת שם ישנו.

יום שביעי- מערת קשת ליערה

בבוקר האחרון של הטיול התחלנו ללכת על הסימון האדום לכיוון מזרח. השביל הולך על קו המצוק עד שלפתע לאחר שתי ק"מ מתחיל לרדת לכיוון נחל בצת. הירידה מיגעת ומרגישה שלא נגמרת. ובכל זאת הגענו בסוף לנחל בצת. השכנו עם אפיק הנחל בסימון הכחול ובדרך פגשנו חזירי בר. אחרי 2.5 ק"מ הגענו לדרך סלולה בה עלינו ליערה ומשם תפסנו אוטובוס לכיוון נהריה.

טיפים

• לנו היו מנהלות לכן לא הייתה לנו בעיית מים. אם אין מנהלה צריך לסחוב מים לכמה ימים
• אפשרי לעשות את כל המסלול גם בלי הקפצות עם שינויים קלים.
• יש להצטייד במפה מספר 2