תאריך הטיול | May 2014 |
---|---|
משך הטיול | יום אחד |
עונה מומלצת | כל השנה |
לאחר שעוברים את הגבעה הצרפתית, הרדיו מפסיק לקלוט ואנחנו נכנסים אל "החצר האחורית" של המדינה. בדרך לכביש 90 מקומות שאסור לפספס:
אתרים קדושים לנצרות: הציר היורד לים המלח הוא אחד המסלולים הקדושים ביותר לדת הנוצרית. על פי ספרי הבשורה ישוע הנוצרי עשה את דרכו בהם מאתר הטבילה בקסר אל יהוד ועד לירושלים לשבוע האחרון של חייו. בעקבות קדושת האזור ובעקבות כך שהדת הנוצרית בתחילתה הייתה לדת נרדפת אזור מדברי זה היה למקום מפלט עבור נוצרים שביקשו לשמור על דתם. בכביש היורד לים המלח פרושים אתרים קדושים ביותר לדת הנוצרית:
על כביש 1 לאחר הפנייה לכפר אדומים, קילומטר לכיוון מזרח נמצא אתר "השומרוני הטוב", אתר זה קרוי על סיפור פונדק השומרוני הטוב המופיע בבשורה. האתר נפתח בשנת 2010 והוא מציע את מוזיאון הפסיפס היחיד מסוגו בארץ לצד מבצר מתקופת הורדוס.
בקרבה לאזור זה ניתן לקפוץ לנחל פרת בדגש על עין מבוע שנמצא כ-10 דק' נסיעה מכביש 1.
בהמשך כביש 1 לכיוון כביש 90 נגלה פנייה דרומה לכיוון "נבי מוסא", או קבר משה. על פי המסורת היהודית משה נפטר בהר נבו ואיש למעשה אינו יודע איפה זה בדיוק. על פי חוגים מסוימים באסלאם זהו אתר הקבורה של משה רבנו. במקום מתקיימות חגיגות באביב יומיים בשנה את חג נבי מוסא לכבודו של משה הנביא.
יריחו- עיר מרכזית היושבת בנקודה אסטרטאגית ונמצאת על צומת דרכים בינלאומית. יריחו מוזכרת לראשונה ביהושע שמקלל את מי שיבנה אותה מחורבותיה. יריחו נבנית מחדש ע"י חיאל בית האלי בתקופתו של אחאב מלך ישראל. הכובשים הגדולים כובשים תחילה את יריחו לפני כיבושים את שאר הארץ. בקחידס המצביא היווני, ופומפיוס הרומאי. תחנתו הראשונה של ישוע הנוצרי עוברת ביריחו. הנצרות רואה בהגעתו של יהושע ליריחו עם כניסתו לארץ – כפרוטו פיגורה להגעתו של ישוע ליריחו לפני הגעתו לירושלים. לדידם קשר זה קיים לאורך כל הדרך בין הברית הישנה לזו החדשה. עם הכיבוש המוסלמי יריחו מתפתחת. השושלת האומיית בונה את ארמון הישאם המפואר ביריחו. במאה ה 19 ארץ ישראל עוברת מיד ליד, והעיר יריחו דועכת גם היא עד שהיא הופכת לכפר קטן עם 15 בתי בוץ קטנים ו 200 נפשות. היישוב הישן מגייס כסף כדי לקנות את אדמות יריחו. השם שהם תעתדו למקום אותו יקנו הוא - פתח תקווה (והיה עמק עכור לפתח תקווה) הרכישה לא הושלמה בעקבות התנגדותו של השלטון המרכזי בטורקיה בעקבות ההבנה של הטורקים שנתינים זרים של מעצמות זרות עומדים מאחורי בקשת הקניה.
כיום יריחו הינה עיר בתחום הרשות הפלסטינאית ומוקפת ב 3 מחנות פליטים. מצויים בה אתרים ארכיאולגיים לרוב, בית כנסת שלום על ישראל, הקרנטל, כנסיות עם פספסים מרשימים ועוד.
קיבוץ בית הערבה – כיום קיבוץ קטן שמצוי בו בית אריזה גדול לתמרים ופלפלים. הוא לא הוקם בשנית על שרידי בית הערבה מ 48 שנמצא בסמיכות לנהר הירדן ולים המלח אלא הוקם צפונית יותר. בשנת 2000 הוא הועתק למקום בו הוא מצוי כיום. במקום בו שכן הקיבוץ על שנת 2000 ישנו היום חדר אוכל גדול לפועלים שעובדים בשדות של הקיבוץ ומעין מקום מגורים לכל הפועלים הזרים שעובדים בפלחה של הקיבוץ.
אתר הטבילה – קאסר אל יהוד – מסורת נוצרית הקשורה במקום. מקום חציית בני ישראל את הירדן בכניסתם לארץ גם המרום בו נפרד אלישע מרבו אליהו. גם המקום בו פעל יוחנן המטביל ובו הוטבל ישוע. בתאריך ה-18.1 בכל שנה מתקיים טקס הטבלה ייחודי.
נחל דליה – נמצאו במערה המצוייה בתוך הנחל תעודות שתוארכו לימיו של אלכסנדר מוקדון וכן מאות שלדים ופפירוסים, במאה ה 4 לספירה השומרים מורדים באלכסנדר מוקדון והוא שורף את עירם שומרון ובשל כך הם בורחים למדבר
ברוש הבקעה- נקודת עצירה הנמצאת מדרום לשדמות מחולה.
סיפורו של "ברוש הבקעה" מתחיל בשנת 1967 כאשר בקעת הירדן נכבשה ע"י מדינת ישראל. "ברוש הבקעה" היה בסיס ירדני אשר שרידיו נמצאים במקום עד היום. לפני כ- 8 שנים פנתה מדינת ישראל לאל"מ (בדימוס) יאיה עופר, שהקים בבקעת הירדן את סיירת חרוב, בבקשה להכניס "אור ישראלי" לחלקה הצפוני של הבקעה. יאיה, מייסד המקום ונרצח במקום בשנת 2013. מאז נסגר המקום ונפתח מחדש. כיום בברוש הבקעה מתעצבת קהילת אומנים ואנשים רוח- שווה קפיצה..
גבולותיה של בקעת הירדן – בדרום בקעת יריחו, בצפון – נחל בזק. מיריחו ועד פצאל ישנו אקלים מדברי ומפצאל והלאה -אקלים המתאים לספר המדבר. אורכה של הבקעה הוא 40 ק"מ והיא מחולקת ל 3 בקעות משנה. בקעת יריחו, פצאל ותרצה. כל בקעה נוצרה בגלל הנחלים הגדולים הזורמים אליה. יריחו – קלט ועוג'ה. פצאל- פצאל וואדי אחמר, תרצה – נחל תרצה (פרעא)
הבקעה בנוייה מאפיק נהר הירדן, אח"כ יש את גאון הירדן ששם יש סבך. משם עולים לבתרונות (גבעות החוור והחרסית הלבנות) ומשם עולים לכיכר הירדן שזהו השטח החקלאי הפורה.
באזור בקע הירדן חיים 14,800 ישראלים יהודים, מהם 10,300 ביישובים שבמועצה אזורית עמק הירדן, בצפון הבקעה, ו-4,500 בהתנחלויות במועצות האזוריות ערבות הירדן ומגילות השייכות למחוז יהודה ושומרון.
בתקופת השלטון הירדני 1948-1967 יושבו בבקעה עשרות אלפי פליטים פלסטינים. ב-1961 מנתה יריחו 10,441 תושבים, והבקעה כולה 64,000 תושבים, רובם פליטים[3]. במלחמת ששת הימים ברחו עשרות אלפי פלסטינים אל מעבר לנהר הירדן, והבקעה התרוקנה ממרבית תושביה. בין היישובים הפלסטינים בבקעה כיום יריחו, פארעה אל-ג'יפתליק, עקבת ג'בר, עוג'ה א-תחתא, ברדלה ,עין אל-בידה, פסאיל, זובידאת, מרג' נאג'ה, באב אל נקב, אל-עקבה, אבזיק, ח'רבת חומסה.
מדבר יהודה הידוע בארמונותיו ומבצריו של הורדוס, סרטבא הוא אחד מבין שבעה מצודות לאורך מדבר יהודה (מצפון לדרום): סרטבא, דוק (מעל יריחו) קיפרוס, הורקניה (ע"ש יוחנן הורקנוס) הרודיון, מכוור בעבר הירדן, מצדה. מצודות אלו נועדו להגנה, לנופש לבית המלוכה, לבתי כלא (יוחנן המטביל במכוור) ובתי אוצר של המלכים. לכל השימושים הללו ישנם סימוכין מהמקורות של יוספוס ומספרי החשמונאים.
סרטבא הינה יוצאת מן הכלל בגלל 2 סיבות:
1. היא מצודת שמירה קלאסית – על נחל תרצה ומעבר יבוק (גשר אדם)
2. זו המצודה היחידה שאינה נמצאת במדבר יהודה (פרט למכוור )
נבנתה ככל הנראה ע"י אלכסנדר ינאי, החשמונאי השלישי. מטרתו הייתה לשמור על הדרכים שבין עבר הירדן לגב ההר. בורות המים שבמצודה התמלאו ע"י ניקוז שנעשה מהרי האזור. ניקוז המים בפסגה והורדתם אל בורות המים (פרט למצדה שבה בורות המים עצמם מצוים בפסגה בשל גודלה הרב של פסגת מצדה). הדרך הראשית לסרטבא, בדומה ליתר המצודות היא ממערב, דרך גב ההר, ולכן גם אמת המים נבנתה ממערב בגלל שההר במערב יותר גבוה. כיום בפסגה שרידי גיר מהמצודה, ומפלס תחתיה – הארמון ההרודיאני.
אלכסנדר ינאי בונה את מבצרי המדבר על פי שטחיו הכבושים של יוחנן הורקנוס (ארומה – נמצאת בעומק השטח השומרוני). בזמן מלחמת האחים בין יהודה אריסטובולוס ויוחנן הורקנוס - יהודה מתבצר בסרטבא אך כשהוא רואה את צבאותיו של פומפיוס שנקרא ע"י יוחנן הוא מבין שאין לו סיכוי והסרטבא נופלת.
בזמן הורדוס הוא משקם את המבצר ושם כאן את מרים ואת בניה. בניה נקברים כאן. הוא מארח כאן את מרקוס אגריפה שהיה שר הצבא של השר של האימפריה הרומית – אוגוסוטוס. הוא מבצע סיור ארוך במזרח של כמה שנים והמסע הזה מגיע גם לכאן וגם לבית המקדש , ומסופר שהוא מתעלף למראה בית המקדש ומקריב פרים.
מסלול סרטבא
הגעה: צפונית לישוב שלומציון.
אנחנו נפנה עם הרכב מערבה בדרך אספלט משובשת. הכביש יטפס במעלה ההר וכעבור 5 ק"מ נפגוש בשילוט המורה לנו על שביל ירוק המטפס אל הסרטבא.
הליכה: נטפס בשביל ירוק, עלייה תלולה מאוד אך גם קצרה מאוד, בסך הכל עלייה של 300 מטר ובסופה זוכים לתצפית נהדרת.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם