ים-אל-ים אלטרנטיבי
הצעה למסלול אלטרנטיבי לביצוע המסע מהים התיכון לכנרת, בשלושה או בארבעה ימים, העובר במגוון הרבה יותר רחב של נקודות עניין, כולל טבילה בכל יום, נקודות הצטיידות ומילוי מים רבות, והגעה וחזרה נוחות בתחב"צ.
| תאריך הטיול | September 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | 3 ימים |
| עונה מומלצת | סתיו ואביב |
תוכן עניינים
הקדמה ועקרונות מנחים
רבות הן הדרכים לעשות את המסע מהים התיכון לכנרת. לאורך השנים התקבע התוואי המוכר (ומשנת 2013, גם הרשמי) המטפס במתינות מחוף אכזיב לפסגת הר מירון באמצעות אפיקו של נחל כזיב, וממשיך בירידה תלולה יותר לכנרת דרך אפיקו של נחל עמוד. זהו תוואי אטרקטיבי במיוחד, הממקסם את האפשרות לטבילות בבריכות ומעיינות לאורך הדרך, אך לטעמי מדובר במסלול קצת חד-גוני ולא מספיק מגוון. שלא תטעו - אני מאוהב בכל נקודה ונקודה לאורך המסלול הזה, אך כאשר הזדמנו לי שלושה ימים פנויים בסוף ספטמבר - תחילת אוקטובר של שנת 2022, יצאתי לבחון מסלול ים-אל-ים חלופי.
העקרונות המנחים שהובילו אותי בבניית המסלול החלופי:
1. הנעליים דורכות במי הים התיכון בבוקר היום הראשון, ובמי הכנרת בערב ביום האחרון. אין קיצורי דרך, אין הקפצות, אין טרמפים.
2. לחבר כמה שיותר נקודות עניין, מוכרות שיותר ושפחות, לאורך המסלול - מערות, נקודות תצפית, אתרי חורבות, כפרים דרוזיים, ועוד.
3. להמנע כמה שיותר משימוש בתוואי המוכר של ים-אל-ים (כזיב - מירון - עמוד), כי אחרת מה עשינו פה בעצם...
4. לפחות טבילה אחת בכל יום - כי אחרת מה הכיף בלטייל בקיץ, ובכלל. לבסוף יצא ששיניתי את כל התוואי של היום האחרון כדי לעמוד בקו המנחה הזה, ובהמשך אפרט את המסלול שביצעתי בפועל לעומת זה המתוכנן במקור.
5. לטייל כמה שיותר בקלילות - מקסימום מעבר בנקודות הצטיידות ומילוי מים לאורך הדרך אפשרו לי בסופו של דבר לטייל עם לא יותר מ-4.5 ליטר מים בכל רגע נתון (והיה חם בשלושת הימים האלה) ועם מעט מאוד אוכל.
ציוד
יצאתי לדרך עם ה-Gregory Stout 35L, תיק שהינו די והותר לסוג כזה של טיול, במיוחד לאור הנקודה החמישית שציינתי לעיל. שק שינה ultralight גנרי שלא שוקל הרבה תפס את מקומו בחלק התחתון. מערכת השינה הושלמה עם ערסל קל משקל של ENO, החלטה שהייתה יותר בגדר בחינת האפשרות למצוא כל ערב מחדש שני עצים לתלות אותו ביניהם. בפועל הייתי מעדיף מזרון. מערכת בישול עם גזיית טיטניום במשקל ביצה, מיכל גז הברגה 100 גרם, וקומקום מתקפל של Sea to Summit שהכין גם קפה וגם אורז ועדשים. ללילות סוף הקיץ הגלילי הספיקו סנדלים, חולצה ארוכה וסווטשירט. להערכתי לא סחבתי בשום שלב יותר מ-10 ק"ג על הגב.
יום ראשון - מחוף בצת לחניון זיתים (פארק גורן)
22 ק"מ, 750 מ' עלייה, 250 מ' ירידה
https://israelhiking.osm.org.i...
כבר מנקודת הפתיחה החלטתי שחוף אכזיב איננו צפוני לי מספיק, ועל כן דילגתי הלאה לחוף הצפוני ביותר בישראל, שהינו חוף בצת. מבחינת דרכי הגעה, כל אוטובוס שיוצא מתחנה מרכזית נהריה צפונה על כביש 4 מוריד בכיכר של צומת בצת, ממנה ניתן ללכת כקילומטר מערבה על דרך חקלאית בין מטעי הבננות לאפיק נחל בצת, עד לחוף. לאחר שסיפקתי את הצורך הבסיסי והנעליים נגעו במי הים התיכון, חזרתי על עקבותיי לצומת בצת, והתחלתי בהליכה מזרחה לאורך כביש הצפון (899) לכיוון שלומי. בקילומטר וחצי הראשונים ההליכה הייתה על השול בצד הנגדי של הכביש, אך עם ההגעה לפאתי שלומי החלה ללוות את הכביש מדרכה שהפכה את ההליכה לנעימה (ובטוחה) יותר. בפועל ניתן לדלג על ההליכה הזו עם הקפצת אוטובוס קצרה לצומת חניתה (ק"מ 3.8), אך לי היה חשוב להשלים את הכל בהליכה.
מצומת חניתה התחברתי לסינגל לא מסומן שהולך במקביל לכביש הצפון בתחומי יער חניתה, אשר מוביל לצומת דרכים עם שביל ירוק ואדום (ק"מ 6) בתחתית נחל הבאר (מסלול קצר ויפהפה בפני עצמו). עליתי על השביל האדום, המטפס מזרחה לעבר צניר דולומיטי נהדר המשקיף על הסביבה, וממנו הלאה אל השביל הירוק המטפס במעלה נחל נמר (ק"מ 7.75). נחל נמר הוא יובל קטן של נחל בצת, המתחתר בקניון אדיר בסלעי הדולומיט של רכס הסולם. שמו ניתן לו מעצם היותו מקום מושבם של אחרוני הנמרים בגליל, כאשר בפברואר 1965 נורה בו למוות הנמר המתועד האחרון שלי בגליל, וזאת לאחר שתקף רועה צאן בדואי ופצע אותו. המסלול המסומן מטפס באפיק הנחל ולאחר מכן מעפיל על גדתו הדרומית לעבר מערת נמר (ק"מ 9) - מערת נטיפים מרהיבה אליה ניתן להכנס בחודשי הקיץ. המערה מצוידת ביתדות ברזל ובמחזירי אור המכוונים את המטיילים בה, והביקור בה קריר ומרענן במיוחד לאור החום ששורר בחוץ.
אחרי ביקור קצר במערה המשכתי לטפס עם השביל הירוק, חציתי את כביש הגישה לישוב אדמית, ובתוך דקות ספורות מצאתי עצמי בנקודת התצפית היפה ביותר בגליל המערבי - מערת קשת (ק"מ 10). עצירה קצרה, שלוק של אוויר פסגות, והמשכתי מזרחה עם השביל הירוק, היורד במתינות אל אפיק נחל בצת תוך כדי חילוף תשתית הסלע מדולומיט לקירטון, ובהתאמה נוף הצומח. ההגעה לנחל בצת (שביל מסומן כחול; ק"מ 13.3) הייתה מחיית נפש, שכן אך במהירות משכו המים כמגנט את הגוף החם מההליכה בשמש לעצירת צהריים ארוכה. טבילה וארוחה בצל עצי הדולב, והלאה לביקור במערת נטיפים שנייה לאותו יום (!!!), מערת שרך (ק"מ 15.3) - כשבדרך אליה התקיים מפגש מפתיע באורכו עם שועל חסר פחד במפגש הנחלים בצת-שרך. בדומה למערת נמר, גם מערת שרך מאובזרת ביתדות ומחזירי אור, אך בשונה ממנה מציעה מסלול טיפוס וזחילה של ממש, שבסופו יוצאים בנקודה אחרת ממנה נכנסים. חוויה!
המשך הטיפוס המתון בנחל שרך הוביל אותי לחרבת דנעילה (ק"מ 16.7), שרידים של כפר חקלאי מהתקופה הביזנטית (אחד מני רבים בגליל המערבי). מפאת לוחות הזמנים דילגתי על הסיבוב הקצר באתר, והמשכתי עם השביל המסומן כחול לעבר כביש הצפון ותחנת הדלק שבכניסה לגרנות הגליל, שציידה אותי במילוי מים ובאייס-קפה שלא מהעולם הזה. בנקודה זו גם נכנסתי לתחומי פארק גורן, כאשר עליתי על דרך הפארק הסלולה (מסומנת שחור) והתחלתי לצעוד דרומה לעבר חניון הזיתים, נקודת הלינה של אותו לילה. מדובר בהליכה מנהלתית בינות לעצי החורש, ועל אף שהייתה זו כבר שעת בין ערביים, לא זכיתי לראות יחמור... עם ההגעה לחניון (ק"מ 20.5) איתרתי את שני העצים שהייתי צריך, תליתי את הערסל, בישלתי ארוחת ערב ונרדמתי במהרה אחרי יום קשוח.
יום שני - מחניון הזיתים לבית ג'אן
28.5 ק"מ, 1000 מטר עליה, 620 מטר ירידה
https://israelhiking.osm.org.i...
היום השני למסע האלטרנטיבי החל בקפה בתצפית המרהיבה על אפיקו של נחל כזיב, אגב התנשאות טופוגרפית (אך גם רוחנית) על כל אלה שבחרו לטייל במסלול המוכר והידוע של ים-אל-ים. מחניון הזיתים הורדתי קלאצ' מזרחה והתחברתי לדרך הג'יפים המסומנת אדום המפעילה לפסגת הר הגלילי (תצפית מאלפת עוד יותר; ק"מ 1.5), ומעט לאחריה פניתי דרומה עם שביל מסומן ירוק לעבר אחד המקומות המסתוריים ביותר בארץ - מערת המקדש ותבליט "האיש שבקיר" המפורסם שלה (ק"מ 3.5). בין אם מדובר בחייל רומאי, או שמא בכלל באל הלניסטי - תמיד לוקח כמה רגעים עד שמצליחים לאתר את הדמות החרוטה בסלע, והתחושה שמישהו מסתכל עלייך המלווה את ההמתנה הזאת מעבירה רעד בכל הגוף. מכאן חזרתי על עקבותיי כמה דקות עד לנקודת ההתחברות עם השביל הכחול היורד לאפיק נחל אבירים, וממנו העפלה של כרבע שעה עד לחניון אבירים שבכביש הגישה ליישוב (ק"מ 5.75).
בחניון אבירים פועל ברז מים שהיה לנקודת המילוי הראשונה שלי ליום זה. מילאתי את בקבוקיי והתקדמתי לעבר שביל סובב אבירים - נאקב קטן המסומן בפסים צהובים (לא סימון שבילים רשמי) המקיף את היישוב דרך חורש הפיות שסביבו. הניווט בשביל קצת טריקי והצריך אותי להשתמש ב-GPS של עמוד ענן עד להגעה לחורבת זווית (ק"מ 7.8), שרידי יישוב חקלאי נוסף מהתקופה הביזנטית, ובהמשך גם לאחריה עד ההתחברות עם שביל ים-אל-ים המסורתי (ק"מ 9.3). מכאן ואילך נכון לי מקטע הליכה יחסית משמעותי על השביל המקורי, דרך חורבת מורגות וגשר אלקוש (ק"מ 15.5) בו הייתה הצטיידות, מילוי מים וארטיק לדרך, והלאה לתוך אפיק נחל כזיב, המכונה במקטע זה בפי הדרוזים "החביז".
האגדה מספרת כי הנביא סבלאן, מחשובי המפיצים של הדת הדרוזית במאה ה-11, ברח והתחבא מפני רודפיו (שראו בו כופר באסלאם) במערה בפסגת הר זבול שמצפון לנחל. כשהגיעו הרודפים למרגלות ההר עלה הנחל על גדותיו, שטף את הרודפים והגן על הנביא כמו סוהר ("חביז" בערבית). נבי סבלאן נקבר בפסגת ההר, והמקום הפך מאז לאחד מהאתרים הקדושים ביותר לדרוזים בכל רחבי העולם. ההליכה לאורך החביז בסוף הקיץ הינה תענוג צרוף של נשנוש פירות עוזרר אדום, פרי היער הטעים והמעודן ביותר שיש לחורש הגלילי להציע. עד שהגעתי לעין חותם (ק"מ 19.7) כבר סעדתי את ליבי במאות גרמים של הזהב המתוק-חמוץ הזה. הטבילה הצוננות בעין חותם והמנוחה שבצידה היו הכנה טובה לפרידה משביל ים-אל-ים לקראת העפלה בשביל הכחול להר פקיעין ולג'ונגל הפרוע השולט בפסגתו.
לא רבים המשוטטים בהר פקיעין, ובהתאמה השביל בו צר והצמחייה עבותה. הרכס עצמו משובץ בעשרות הוטות, פירים אנכיים הנוצרים בעקבות פעילות קארסט מואצת הנפוצה ברכס המירון. קפצתי להציץ לתוך אחת מהן, הוטה 17, הסמוכה למפגש השבילים כחול-ירוק (ק"מ 22) שבמרכז הרכס, וממנה המשכתי על השביל הירוק, באור אחרון, לעבר הכניסה לבית ג'אן (ק"מ 25.4).
באמצעות גוגל מפות ניווטתי את דרכי למרכז הכפר, ושם מצאתי שווארמה אדירה שהייתה לי לארוחת ערב של מלכים. המשך החצייה של הכפר מזרחה הוביל אותי לעין גרנה (ק"מ 28.5) אשר בסביבתו קבעתי לי את מקום הלינה. בדיעבד, ייתכן והייתי יכול להתארגן על מקום לינה אצל אחת מדירות האירוח הרבות בכפר המקסים הזה.
יום שלישי - מבית ג'אן לכנרת
31.7 ק"מ, 330 מ' עלייה, 1360 מ' ירידה
https://israelhiking.osm.org.i...
אפתח ואומר שהביצוע של היום השלישי והאחרון במסע לא היה כפי שתוכנן, בעיקר בגלל הרצון לבלות פעם נוספת במקור מים, מה שלא ידעתי אם אני יכול לסמוך עליו בתכנון המקורי. לפיכך אפרט את המסלול שביצעתי בפועל, ולאחריו את התוכנית המקורית (והמעניינת יותר).
הבוקר האחרון נפתח (מוקדם מאוד בבוקר) בירידה לאפיק נחל כזיב, בפעם האחרונה למסע זה, ובמקטע העליון ביותר שלו המאופיין במיני צומח נדירים כגון חוזרר החורש ואדמונית החורש, ובחופה עבותה אשר זיכתה אותו בכינוי "צפוף-סבוך". העפלה מתונה הובילה אותי לנקודת ההתחלה של הנחל בעין הזקן (ק"מ 4.7), מעיין קטן הקרוי על שמו של הלל הזקן, ואשר יושב בגאון על קו פרשת המים הארצית. מכאן ואילך, כל צעד שעשיתי מזרחה היה כבר באגן הניקוז של הכנרת. מעין הזקן התקדמתי לעין זבד (ק"מ 6.2) ולתצפית הנהדרת על צפת. מכאן למעשה, בלית ברירה, מצאתי את עצמי מתחבר לתוואי המוכר והידוע של שביל ים-אל-ים, דרך חניון הפיתול (ברז מים; ק"מ 8.5), בריכות שכווי, נחל עמוד, ברז המים במפגש כביש 85 (ק"מ 20.4), העמוד של נחל עמוד, ועד לסיום המיוחל בחוף חוקוק (ק"מ 31.7).
במקור, התוכנית הייתה לזרום מעין הזקן דרומה לעבר לעין סמוכה (ק"מ 6.7), נקודת תצפית עם אווירה קסומה הנמצאת בראש אחד היובלים העליונים של נחל צלמון. מעין סמוכה הכוונה הייתה להמשיך דרומה דרך השביל הכחול היורד במעבה החורש היפהפה של מורדות הר הלל לעבר חמדת ימים ועין רמיאל (ק"מ 8.9), מעיין הנובע בשצף בחודשי החורף ומזין את מפלי פרוד שבהמשך אפיק נחל צלמון. מנקודה זו תכננתי לחצות את מושב שפר ולהתקדם על שביל לא מסומן לעבר הדרך השחורה היורדת מהר שמאי לכיוון כביש 866 (ק"מ 11.2). המשך הדרך בהעפלה קלילה בשביל הכחול לעבר פסגת הר מצפה הימים (ק"מ 12.75) והתצפית המרהיבה שפסגתו, ממפרץ חיפה ועד הכנרת! משם ירידה תלולה לאורך אפיק נחל סתר לעבר נחל עמוד (ק"מ 14.5), הברז בכביש 85 (ק"מ 18.8) עין עמוד שלמרגלות נחל עמוד (נובע גם כן בחורף ובאביב; ק"מ 24.7), וחוף חוקוק (ק"מ 30).
האופציה החלופית עדיפה לביצוע בחודשי האביב, כאשר המעיינות לאורך הדרך שופעים (בעיקר עין רמיאל ועין עמוד) ומאפשרים טבילה הגונה בהם. להלן המסלול של הדרך החלופית - 30 ק"מ, 530 מ' עלייה, 1560 מ' ירידה. https://israelhiking.osm.org.i...
חלוקת המסלול לארבעה ימים
אמנם היו לי רק 3 ימים פנויים להשלים את המסע, אך בפועל הייתי שמח לעשות את הדרך בארבעה ימים. בדיעבד הייתי מקטע את הדרך כך:
לילה ראשון בחניון נחל שרך (חרבת דנעילה) - 18.5 ק"מ
לילה שני בגשר אלקוש (דילוג על חניון זיתים) - 18 ק"מ, אפשרית קפיצה לטבילה בעין זיו (כקילומטר לכיוון על תוואי נחל אבירים)
לילה שלישי בחניון הפיתול - 21 ק"מ, או לחלופין בעין רמיאל - 21.5 ק"מ
מה שמשאיר ליום האחרון דרך נחל עמוד 23 או לחלופין 21 ק"מ, בהתאמה
מסלולים אלטרנטיביים נוספים לים-אל-ים
המחשבה על יצירה של שביל אלטרנטיבי מים-אל-ים הובילה למספר רעיונות נוספים, שגם הם נמצאים בקנה כאופציות אלטרנטיביות לבחינה פוטנציאלית בעתיד:
משבי ציון לגינוסר - דרך נחל זוך, נחל בית העמק, חורבת תפן, הר חלוץ וחרשים, פקיעין, העפלה לבית ג'אן וירידה לראמה, ומשם דרך נחל צלמון ועד לגינוסר. כ-74 ק"מ, 1650 מ' עלייה, 1870 מ' ירידה. https://israelhiking.osm.org.i...
מקריית ים למגדל - דרך שמורת עין אפק, נחל אבליים, הר עצמון ויודפת העתיקה, רכס יודפת, עין נטופה, עילבון, נחל ארבל ועד למגדל. כ-62 ק"מ, 1200 מ' עלייה, 1430 מ' ירידה. https://israelhiking.osm.org.i...
מחורבת קרטא (עתלית) לבית קברות כנרת - דרך אפיק נחל אורן, חורבת רקית והר שוקף, עוספיא, נחל יגור, גבעות אלונים, נחל ציפורי וגן לאומי ציפורי, כפר כנא, יער בית קשת, עין קאזאן וכפר כמא, נחל שרונה, נחל יבנאל והירדנית. כ-92 ק"מ, 2100 מ' עלייה, 2300 מ' ירידה. https://israelhiking.osm.org.i...
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם