יומיים על "בערך" שביל ישראל - באר אורה לאילת

טיול סולו של יומיים, כאשר הקו המנחה הינו שביל ישראל אך עם גיחות קצרות לשבילים שכנים. סה"כ כ-50 ק"מ. מסלול קווי, נדרשת הקפצה.

תאריך הטיול	February 2021
משך הטיול	יומיים
עונה מומלצת	סוף החורף עד אביב או סתיו ועד תחילת החורף.

תוכן עניינים

התארגנות ומידע כללי על המסלול

המסלול תוכנן ליומיים שאני מטייל בגפי ומתוכנן ללכת בממוצע כ-25 ק"מ בכל יום. 50 ק"מ +\- מאילת לכיוון צפון הניח את הסמן סמוך לבאר אורה וכך נבחרה נקודת ההתחלה. היום הראשון תוכנן מראש להיות קצר יותר עקב ענייני הקפצה וחוסר וודאות לגבי שעת ההגעה אל תחילת המסלול.

שביל ישראל במקטעים הדרומיים שלו היה לי קצת זר (למרות שבחלקו הסתובבתי לא פעם). מזג האוויר בתקופה הזו תאם באופן מושלם לאזור הזה ולא היה לי ספק שאני הולך לנצל את ההזדמנות לטייל שם ולחוות את השטח.

כבר בשלבי תכנון המסלול על גבי israelhiking.osm.org.il נראה שחלק ניכר מהדרך הוא שביל רחב ופחות מעניין ולכן בדקתי חלופות או מעקפים שיוציאו אותי משביל ישראל בקטעים הפחות מעניינים ויחזירו אותי אליו בהמשך.

ציוד:
אוהל יחיד 3F UL GEAR
ש"קש סיני קל
ערכת בישול מינימליסטית
אוכל ליומיים
מים (יכולת נשיאה של 2.75 ליטר - שני בקבוקים של ליטר בתרמיל ועוד 0.75 על רצועת הכתף בחזית)
וויסקי ושאר קשקושים.

התיק ישב על כל תכולתו סביב ה-9 ק"ג.

רגע לפני העליה לטרמפ צפונה מאילת לבאר אורה. הרי ירדן.

יום 1 - באר אורה, נחל אמיר ואל חניון לילה שחורת

ערב קודם לטיול צמצמתי מרחק מאזור המרכז לאילת והעברתי לילה קצר בכניסה לפארק תמנע. מוקדם בבוקר אני אמור להתייצב באחד החופים שם מחכה הטרמפ שלי צפונה. הגעתי לאילת והחניתי את הרכב בחניון העפר סמוך לבי"ס שדה, נקודת הסיום של שביל ישראל. משם מונית קצרה אל החוף ויאללה לטרמפ.

לקראת 7:30 בבוקר ניצב על כביש 90 סמוך לבאר אורה ומתחיל לצעוד.

כמות המים עלי קטנה יחסית. בעוד 4 ק"מ ישנו עוקב מים בחניון רחם/עתק ואין סיבה אמיתית לסחוב כמויות גדולות.

נכנס לבאר אורה, מצד שמאל על הרחוב הראשי ישנה צרכניה ונראה ששביליסטים רבים בונים עליה.

יוצא מפשפש האחורי של הישוב, מתחבר לשביל כחול וממנו לשחור ואז נכנס לשביל ישראל ופונה דרומה. הדרך רחבה ודי נוחה והקצב מהיר. לאחר שעה ניצב בחניון רחם עתק, קפה ואיזה כריך מסדרים לי את הבוקר, משלים מים מהעוקב ויוצא לדרך.

השביל ממשיך בסימון ירוק/שביל ישראל ולאחר 4 ק"מ אני מגיע למעקף הראשון. כניסה שמאלה לאיזה ערוץ שמסומן בכחול ומוביל לנקודת תצפית על העמק הנעלם ומשם בסימון אדום חזרה לשביל ישראל. הדבר אומנם מוריד אותי מהציר המתוכנן לביקור בגבי רחם )על השביל הירוק( אבל אני מחליט להיכנס לואדי ולחבור לשביל ישראל בהמשך וללכת הלוך/חזור קצר לגבי רחם.
המעקף הזה מתגלה כשביל יפה שעוטף את המטייל ואינו מוליך בדרכים רחבות. התצפית לעמק הנעלם יפה ונראה שהבחירה במעקף הזה היא מצוינת.

בסיום השביל האדום אני מתוכנן לפנות צפונה על גבי שביל ישראל וללכת הלוך חזור לגבי רחם. טעות קלה בניווט ושבירה מוקדמת ימינה על שביל שנראה הגיוני, הציבו אותי בראש מפל גבוה כאשר הגבים בהמשך למטה. עיקוף המפל משמאל בדרך קצת דרדרתית וחברתי חזרה לשביל ישראל. כמה דקות הליכה והגעתי לגבי רחם שהיו במצב טוב וקר. טבילה קצרצרה ומנוחת צהרים בשמש העבירו לי כמעט שעתיים של פינוק.

משם דרומה על סימון ירוק שמתחלף לכחול עד לפיצול עם שחור. משם ק"מ אחד מוביל לסימון ירוק שמוריד אותנו שמאלה משביל ישראל אל סימון כחול בנחל אמיר.
נחל אמיר מתגלה כמקום יפיפה. אבן החול והתחתרות הנחל יוצרים סביבה מיוחדת של קניון עמוק שמחייב שימוש בסולמות ומאחזים שהותקנו בו ונראה גם שהוא פחות מטויל מהשביל ככה שהייתי שם לבד לחלוטין. בהחלט שווה את הירידה מהשביל!

היציאה מהערוץ מגיעה מהר מדי ואני ממשיך עם השביל הכחול עד לחיבור עם צומת שבילים אדום וירוק. הדרך הירוקה דרומה הינה שביל רחב עביר לכל רכב ומובילה אל חניון לילה שחורת.
15:50 מגיע לחניון ופוגש את איציק שמחפ"ק לוגיסטית קבוצת מטיילים ועוד בחור נוסף שמחפ"ק קבוצה אחרת. איציק מסייע לי עם השלמת מים ללילה וחוסך לי הליכה קצרה אל העוקב הנמצא בכניסה לקניון שחורת.
המטיילים מגיעים, הערב יורד והאווירה בחניון הלילה כיפית ושיתופית ככה שאני מוזמן לשתי ארוחות ערב 😂.

נקודות מים:
באר אורה
חניון רחם/עתק - עוקב של רט"ג
חניון שחורת - עוקב של רט"ג

יום 2 - חניון שחורת, הגיא האבוד, נחל נטפים, הר יהורם, נחל גשרון, הר צפחות וסיום באילת

בוקר טוב, יום קצת קשוח צפוי. 26 ק"מ בערך עם עליות וירידות רבות וגם לא מעט קטעים טכניים. קפה של בוקר, קיפול ציוד ויאללה לדרך. את ארוחת הבוקר אשאיר להמשך. הסימון הירוק לוקח אותי לקניון שחורת שבכניסה אליו ניצב עוקב המים. נקודת המים הבאה שלי היא הברז בחניון הר יהורם סמוך לבריכת החורף. ממלא כשני ליטר סה"כ ויוצא לדרכי.

קניון שחורת מקסים וההליכה בו מהווה חימום טוב לעליה הצפויה לכיוון הר שחורת. ביציאה מהקניון מגיעים לשני סלעים מיוחדים שמהווים נקודה בולטת וחשובה. כאן שביל ישראל עולה שמאלה בעוד הסימון הירוק ממשיך ישר.

פונה שמאלה ומתחיל לעלות אל נקודות התצפית השונות, עליה ארוכה יחסית ובסיומה ירידה המובילה אל הגיא האבוד שהוא קניון צר וקצרצר עשוי אבן חול. יורד משביל ישראל ימינה על שביל לא מסומן אל הקניון, נערך שם לארוחת בוקר ויוצא חזרה אל הדרך.

מכאן שביל ישראל הולך עם סימון כחול, שחור ואז פונה ימינה בירוק אל נחל נטפים. בנחל נטפים השביל הירוק מקיף את הערוץ מצפון בעוד ישנו סימון שחור בתוך הערוץ ואני בוחר בו. בחלק מהגבים יש מים והמסלול נחמד ומשחק בין בולדרים מפעם לפעם נתקל באיזה סולם או מפלון. השביל השחור מתחבר לסימון ירוק שם בוחרים ללכת שמאלה ואז מגיע לעין נטפים עצמו. המים במעיין אינם מתאימים לשתיה (מליחים כמדומני). שימו לב לא לעלות בסימון האדום, זנ ירחיק אתכם מהמעין.

מימין למעין ניתן לראות את השביל הירוק עולה לתוך נקיק צר מאוד שלעיתים יוצר פקקים שכן רק אדם יכול לעבור בו בכל רגע. עם תיק בגודל בינוני היה לי קצת צפוף.

מכאן השביל הירוק מגיע לחניה קטנה ובה סימון שחור. השביל הברור והרחב מושך על שביל ג'יפים אבל אנחנו צריכים את השביל השחור בחלק שפונה מזרחה ובעצם מהחניה שוברים חזק שמאלה. הליכה קצרה מביאה אותנו אל בריכת החורף, סמוך אליה חניון ובו ברז מים. (די קרוב לכביש)

מכאן בחרתי ללכת על הכביש כחצי ק"מ ולהתחבר לשביל ישראל היורד אל הגשרון. הליכה על קו גובה עם תצפיות מרשימות לגבול מצרים ומגיעים אל הירידה לגשרון אשר מתגלה כיפיפייה אבל טכנית למדי וכוללת מעקות ואף סולם בגובה של כ-6 מטרים.
לאחר מכן מגיעים למפל הגשרון אשר בתחתיתו היה גב נחמד מאוד וגם מעליו היה גב מלא אשר בכדי להגיע אליו נדרש לעקוף את המפל משמאל. המשך הנחל היה עם די הרבה גבים ומים ואפילו נרשם פכפוכון עדין בקטע מסוים.

בהמשך הנחל נפתח קצת ומגיעים לחציה של כביש בטחון. קילומטר לאחר מכן השביל שובר בחדות שמאלה למעלה שבהתחלה קצת קשה לזהותו, זהו מעלה גשרון. עליה תלולה מאוד אך לא כ"כ ארוכה מציפה משפטים ישנים... "יש להעפיל בהר מתוך איזון בין קוצר רוח לקוצר נשימה" (זן ואומנות אחזקת האופנוע). בקצה העליה מגיעים לנקודת נוף יפה על צוקי גשרון והסביבה ומעט לאחר מכן מגיעים לכביש בטחון נוסף בו יש לפנות שמאלה וללכת עליו מעט עד ששביל בסימון אדום מוריד אותנו חזרה אל השטח.

סימון אדום הופך שחור, שחור הופך ירוק וירוק הופך לעליה תלולה אל הר צפחות. מהאוכף סמוך לפסגה אפשר כבר לראות את הסוף. הוף מקסים בנקודה הזו והרוחות מנסות לשלוח אותנו מטה. מכאן ירידה תלולה ולא כ"כ מעניינת על השביל הירוק מובילה אל חניון בי"ס שדה, שם מחכה הרכב.

מים:
חניון שחורת - עוקב של רט"ג
חניון הר יהורם (מערב) - ברז