תאריך הטיול | May 2014 |
---|---|
משך הטיול | יום אחד |
עונה מומלצת | סתיו, חורף ואביב מלבד חשש לשטפונות ועומסי חום |
המסלול אינו מעגלי והוא למעשה חוצה את המכתש הקטן מצפון מערב לדרום מזרח.
אורכו הוא כ - 9 ק"מ ולוקח להשלים אותו כ - 5 שעות בערך.
המסלול מתחיל בחניון לילה מעלה עלי, מגיע לתצפית מדהימה על המכתש הקטן, יורדים למכתש הקטן והולכים באחד הערוצים עד לשער אשמדאי (היציאה).
ציוד - רוב הטיול בשמש לכן כובע ולפחות 3 ליטר מים לאדם חובה, מומלץ מפת סימון שבילים מספר 14, כמו כן במסלול אין קליטה ולכן מומלץ לידע חבר על הימצאותכם בו.
לבאים מצפון - נוסעים על כביש 25 (ב"ש דימונה), עוברים את דימונה (מזרחה) ולאחר כ 5-7 דקות נסיעה פונים ימינה (דרומה) בצומת רותם/אורון לכביש 206. נוסעים עליו כ - 5 דקות בערך (8 ק"מ) ואז ניראה מצד משמאל - אחורה (מזרח) מתחבר כביש 227, לכיוון מעלה עקרבים ומכתש קטן, נפנה לכביש זה וניסע עליו לאורך מישור ימין (בדרך ניתן הרבה פעמים להבחין בצבאים וחיות נוספות), לאחר כ - 8.5 ק"מ על הכביש יהיה פיצול, שביל גיפים אדום מוביל שמאלה והכביש הצר מתפתל ימינה, אנו נפנה שמאלה לדרך הגיפים האדומה לכיוון חניון מעלה עלי ומכתש קטן. נכנס על הדרך 1 ק"מ ונשם נתחיל את המסלול.
חוזרים על דרך הגיפים האדומה לכביש 227, פונים ימינה לכיוון דימונה, נוסעים עליו ובסופו פונים לכביש 206 ימינה (צפונה). נוסעים עד סופו של כביש 206 שם הוא מתחבר בצומת רותם / אורון עם כביש 25, בחיבור פונים ימינה (מזרחה) ומתחילים לרדת בירידות של אילת. נוסעים בערך 18 ק"מ (12 דקות) על כביש 25 ובסוף קטע הירידות הראשון מצד ימין ניראה שילוט חום עם הכוונה למכתש הקטן ונחל צפית על שביל גיפים אדום. ניסע על שביל הגיפים האדום, נעבור את נחל צפית ולאחריו נמשיך עוד 4.5 - 5 ק"מ לפיצול שבילים כחול אדום. בפיצול נמשיך ימינה על האדום לעוד 2.5 ק"מ עד לחניון בכניסה למכתש הקטן. שם יסתיים המסלול.
נתחיל את המסלול בחניון מעלה עלי, ונעקוב אחרי הסימון האדום ושביל ישראל לכיוון מזרח על דרך עפר. כעבור מספר מטרים נגיע לפיצול שבילים סימון שחור שלוקח ימינה, נמשיך בהליכה על הסימון האדום. אחרי 1 ק"מ אחד של הליכה ועלייה קטנה נפגוש פיצול נוסף - שביל שקוף (שביל ללא מוצא) שיוביל אותנו לתצפית יפה על המכתש. משם נמשיך הלאה עם הסימון האדום ושביל ישראל.
לאחר ק"מ הליכה יתגלה לפנינו המכתש הקטן אך המרשים ביותר מכיוון שניתן לראות את כולו בברור. כבר מלמעלה יוכלו חדי העין לראות את השביל עליו נלך בתוך המכתש ואת שער אשמדאי ממנו נצא לכיוון החניון.
כאן מתחיל החלק האתגרי והחוויתי ביותר של המסלול. הירידה תלולה מאד, כוללת יתדות, מעקות ומדרגות עץ גדולות ודורשת ריכוז ותשומת לב רבה בגלל הסביבה המצוקית.
במהלך הירידה חשוב לשים לב ולעקוב אחר הסימון ולא למצוא דרכים חלופיות לירידה למכתש.
בחלק האחרון לפני ההגעה למכתש השיפוע נעשה מעט יותר נוח, אך הדרך יותר מחליקה, נמשיך לרדת במעלה עלי עד שנגיע לתחתית המכתש.
ההליכה בתוך המכתש נוחה ולא כוללת עליות או ירידות דרסטיות מידי. מידי פעם נחצה יובלים ונמשיך בהליכה כשאנו צופים סביבנו במכתש ורואים במזרח את נקודת הסיום שלנו - "שער אשמדאי". בגלל שמהכתש לא מוכרז כשמורת טבע ניתן לא ללכת על השביל האדום ולקחת את האחד הערוצים מצידיו של השביל, בסופו של דבר כולם יגיעו לנק' הסיום אך מומלץ לשים לב כל הזמן לV ביציאה מהמכתש.
לאחר הליכה פשוט מדהימה בתוך המכתש, כ - 1 ק"מ לפני היציאה מהמכתש נחלוף ליד תחנת שאיבה שם גם נראה פיצול שבילים - כחול ממשיך צפונה למעלה חצרה, או ישר עם הסימון האדום ושביל ישראל לכיוון החניון. נמשיך בסימון האדום.
נכנס בשער המרשים החוצה, ונעבור להליכה על כביש משובש. מיד ביציאה נראה מימין פיצול לסימון ירוק , נתעלם ונמשיך בעליה מתונה על הכביש לעבר החניון ונק' הסיום.
בניגוד למה שהרוב חושבים המעלה לא ניקרא על שם עלי של מכתש ועלי, אלא על שם עלי בן - צבי, בנו של יצחק בן - צבי (הנשיא השני), שחקר את המדבר, באחד מהמסעות הגעי עם חבריו מהפלמ"ח למכתש הקטן (מכתש חצרה) ושבאו לעלות במעלה כניראה שעלי בן צבי אכל משהו לא טוב וכל הזמן נישאר מאחורה ועשה מה שעשה, בהתחלה רק חבריו קרו למעלה כך אך עם השנים זה נרשם במפות ועד היום קוראים למעלה זה מעלה עלי.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם