טיול רגלי בן שלושה ימים בין המכתשים, כחלק משביל ישראל

רקע ומידע כללי

חלק מהמקומות היפים ביותר בדרום שלנו לא מאוד נגישים מבחינת תחבורה. כשבכל זאת מצליחים להגיע אליהם, החיסרון הופך בן רגע ליתרון, כשמגלים עד כמה פראי נותר המקום, ויחד עם זאת נוח יחסית להליכה, עם סימוני שביל ברורים ועשרות הסברים באינטרנט ובספרים המפרטים את תוואי הדרך. היעדר הנגישות מונע את הצפת הדרך ברבבות מטיילים, כך שאפילו בזמן חגים אפשר להגיע ולא להיתקע בפקק אנושי, במקרה הטוב אפוף ריחות חיתולים ושקיות ביסלי ריקות, ובמקרה הגרוע מלווה בצווחות נערות ונערים בטיול שנתי.

המכתשים בנגב הם הפלא שלנו, ישראל. בעולם שבעה מכתשי סחיפה, חמישה מהם בארץ (והשאר בסיני, לא רחוק). המוכר ביותר הוא כנראה מכתש רמון, שעיירת מצפה-רמון בראשו סללה את דרכי הכבישים הראשיים עד אליו. עם כל המרחק, המקום נגיש בתחבורה ובתחבורה ציבורית, ומציע מגוון אטרקציות תיירותיות לכל הגילים וסוגי הקבוצות. בניגוד אליו, המכתשים הגדול והקטן הסמוכים, הממוקמים בין ירוחם ודימונה, נגישים פחות, ובפרט הר כרבולת הקשה להליכה מותיר אותו נחלת מיטיבי הלכת בלבד.

המסלול המתואר מתחיל מגבעת מדור, לא רחוק מהמכתש הגדול, עולה בנחל עפרן להר כרבולת וממשיך איתה לאורך הדופן הדרומית של המכתש. משם המסלול נכנס דרך עין ירקעם לנחל חתירה, וביציאה ממנו הדרך מובילה למכתש הקטן. אל המכתש הקטן נכנסים דרך מעלה עלי, ויוצאים במפער המכתש הקטן, המכונה גם "שער השטן".
המסלול כולו הוא חלק משביל ישראל, ולכן לא סימנתי במפה את כל תווי הדרך, אלא נקודות ציון חשובות בלבד: לינה, מים, סטייה ממסלול, נקודות איסוף ועוד. בנוסף, מצורף קישור לאתר "טיולי" המפרט את תווי הדרך לפרטי פרטים. אמנם בכיוון ההפוך, אבל אפשר להיעזר בזה. זוהי רק דוגמא, וניתן למצוא עוד מדריכים על קטעי הליכה אלה.

עיקר סיפור הדרך הזה הוא ההסבר כיצד ניתן להגיע למסלול בתחבורה ציבורית (כולל מוניות), ועוד כמה טיפים להקלת התיק והעיסוק בלוגיסטיקה.

תקציר:
יום 0 - לינה באגם ירוחם.
יום 1 - נסיעה בג'יפ לגבעת מדור; נחל עפרן והכרבולת עד מפעל אורון (18 ק"מ). מים ולינה מחוץ למפעל. ניתן להשאיר שם ציוד, אם הג'יפ עובר שם בדרך לגבעת מדור.
יום 2 - ממפעל אורון דרך נחל חתירה למכתש הקטן (20 ק"מ). לינה בחניון המכתש הקטן. ייתכן שיש מים, ליתר ביטחון יש להצטייד בטלפון של מונית מדימונה, או להטמין מראש.
יום 3 - המכתש הקטן (8.5 ק"מ). איסוף של מונית ממפער המכתש הקטן לצומת הערבה או לדימונה. יש אפשרות להאריך בכ-10 ק"מ ולטפס בנחל חצרה למצד תמר, ומשם לקחת מונית זולה יותר לדימונה, או טרמפ.

דרך צלחה!

יום 0 - אגם ירוחם

מכיוון שאת המסלול רצוי להתחיל בשעות הבוקר המוקדמות, מומלת לישון באזור כבר לילה אחד קודם. בחרנו לישון באגם ירוחם מכיוון שזה מקום נחמד לבקר בו, אך בהחלט אפשר למצוא פתרונות לינה אחרים: בשדה בוקר, מדרשת בן-גוריון או בשטח במקומות שמותר.

האגם המקסים הזה, הניזון מי שיטפונות, נמצא במרכזו של פארק ירוחם. הפארק הזה מטופח מאוד, ובהחלט מצדיק ביקור בהזדמנות זו וגם בהזדמנויות אחרות.

מסביב לאגם יש שולחנות פיקניק רבים, ברזים, ומותר לישון שם בלילה. במקום יש שירותים שבדרך-כלל נעולים בלילה. השומר שהסתובב שם הציע לפתוח לנו אותם, וכך עזר לנו לעזור להם לשמור על ניקיון המקום.

אל הפארק יש תחבורה ציבורית. התחנה נמצאת בצומת הכניסה ליישוב ירוחם, והפארק נמצא פחות מקילומטר הליכה מהצומת לכיוון מערב.

יום 1 - נסיעה לגבעת מדור; נחל עפרן והכרבולת עד מפעל אורון - כ-18 ק"מ

את הדרך מירוחם (או מכל מקום אחר בו תישנו) למרגלות גבעת מדור יש לעשות בנסיעת ג'יפ.
באינטרנט ניתן למצוא שירות הקפצות למטיילים. שווה להתקשר לכמה אנשים ולהשוות מחירים. אוף דה רקורד, בהשוואה זריזה - תושבי הפזורות נוטים לקחת פחות שכר עבור שירות זהה...

הנסיעה אורכת כ-40 דק', ובסיומה מגיעים לצומת שבילי עפר, שאחד מהם מסומן בסימון של שביל ישראל: לבן,כחול,חום. האגדות המסתובבות על כך שהלבן מסמל את השלג, החום את המדבר והכחול את הים - לדעתי שקריות. בסך הכל כתוב על הסלע בצבעים: שביל (חום) ישראל (כחולבן). אבל בהחלט עוזר לחשוב כאילו החום מסמל מדבר והלבן את החרמון, משום שהדרך מכאן ועד סוף הטיול מסומנת כך שהלבן, המראה צפונה לכאורה, מצביע לכיוון ההליכה.
את הנסיעה התחלנו קצת לפני השחר, מחשש שהחום ייאלץ אותנו לעצור בשעות הצהריים. הדרך מירוחם עוברת דרך "מפעל אורון", מקום הלינה של הלילה השני (תוכלו לראות אותו במפה מסומן באוהל). המפעל הוציא ברז מים והקצה קרקע לטובת קמפינג של המטיילים באזור. בנוסף, השומר הציע לנו לשמור אצלו את כל הציוד עד הלילה. יש להם גם לוקרים לטובת מטיילים, אבל המנעול - עליכם. בעזרת השומר הזה יצאנו להליכה עם אוכל ומים בלבד, והשארנו את כל ציוד הלילה והאוכל של הימים הבאים אצלו.

ההליכה מתחילה בצומת שבילי עפר. עולים על שביל ישראל לכיוון צפון (לבן מצביע קדימה). השביל מסומן במקביל גם באדום. קשה לטעות, משום שההליכה היא לגבעת מדור - הגבעה הברורה ביותר באזור. מקיפים בקלילות את הגבעה ממערב, ואז מתחיל הטיפוס בנחל עפרן: הגיא צר מאוד, והשלוחות היוצרות אותו נראות כמו דפי סלע ענקיים. הטיפוס הוא על דפי הסלע האלה, לרוב בעזרת סולמות ויתדות מתכת. מדי כמה עשרות מטרים ישנם שקעים, המתמלאים מים בחורף, וככל שתקדימו בשנה כך יגבר הסיכוי שהגבים יהיו מלאים. בשנה אחת הגבים נראים כמו לגונות דרום-אמריקאיות, ובשנה אחרת יותר כמו מליחות בסודן. עניין של טיימינג, וגם מזל.

נחל עפרן מוביל להר כרבולת. הרבה מתבלבלים בין כרבולת חרירים, המהווה צלע של מכתש רמון, ובין הר כרבולת עליו אנחנו עולים עכשיו. לא להתבלבל, הם שונים לחלוטין, נמצאים במקומות שונים, ורמת הקושי שלהם לא דומה.
צלע זו מאפשרת תצפית מרהיבה לאורך כל היום על המכתש הגדול, מהפלאים היפים של הארץ שלנו. ההליכה מאתגרת ולא תמיד מאוד נוחה. אבל מה זה משנה, כשרואים את כל הצבעים של המכתש בתוך החום המדברי מסביב. במספר נקודות לאורך הדרך יש תצפית שמסומנת במפה. אלה המקומות המומלצים לעצירת מנוחה. אל תצפו למצוא שם ברז או צל, אבל יחסית לשאר הדרך, המקום יותר "ישיב".

לקראת הערב שביל ישראל יורד מהכרבולת, אך אל דאגה - יש הצצה גם ביום המחרת. השביל יורד כאשר הוא מתמזג עם סימון שבילים כחול. הירידה היא בתוך אחד הגיאיות היורדים מהכרבולת, בחלק היותר נמוך שלה. התמידו עם שביל ישראל, בקטע זה יש מספר קילומטרים של הליכה נינוחה יותר. שביל ישראל מוביל ממש עד לכביש הגישה של מפעל אורון, אך בעלי תושיה יוכלו "לחסוך" כמה מאות מטרים ולחתוך דרומה לכביש היכן שמסומן במפה בדגל שחור. רמז: החיתוך מתבצע אחרי שחוצים מסילת רכבת במעבר בטון מתחתיה. על כביש הגישה מגיעים למפעל אורון. אם נסעתם בבוקר דרכו - המקום יהיה מוכר לכם. השומר, סביר להניח, התחלף, אך השק"שים וארוחת הערב נותרו, בתקווה, כשהיו.

המפעל, כאמור, מספק בחינם מים ומתחם לינה למטיילים. לכן כדאי (כרגיל, כמובן) להיות מנומסים, לשמור על הניקיון ועל שלמות המתקנים, ולזרוק מילה טובה גם לא יזיק. ואל תדאגו מרעש המשאיות שיוצאות לאורך הלילה. ההליכה על הכרבולת מעייפת מספיק.

יום 2 - ממפעל אורון דרך נחל חתירה למכתש הקטן - כ-20 ק"מ

בבוקר יוצאים מוקדם, כי רוצים לעשות עצירה יפה בעין ירקעם. מהמפעל יורדים לאורך הכביש עד החיבור עם שביל ישראל, ואיתו ממשיכים צפונה (ימינה), בחזרה לחלק האחרון של הכרבולת. את הכרבולת עוזבים במה שמכונה "הסנפיר הגדול". היזהרו לא להחליק, ירידה תלולה.

עין ירקעם משולט כבר מהכביש שחוצים לאחר הירידה מהסנפיר. גם כאן, כמו גבי נחל עפרן, התאימו את הציפיות בהתאם לעונה וחומרת הבצורת האחרונה. עין ירקעם יכול להיות מאכזב, אבל אם הוא לא מאכזב - הוא עושה את זה בגדול. הירידה לנחל היא במדרגות רומיות, שזה מדרגות שחצובות בסלע. בין הסלעים אפשר למצוא צל ולעשות ארוחת בוקר, ואם יש מזל גם להתרחץ בכיף. יש להימנע מלמשוך את הכיף זמן רב מדי, כי היום עוד ארוך, וברובו לא מוצל.

הכניסה לנחל חתירה היא דרמטית, בעזרת סולם מתכת גבוה, לדעתי הגבוה מסוגו בארץ. המקום מכונה מעלה פלמ"ח. בנחל חתירה אין הרבה עצים, אז כשמזהים עץ ראוי לעצירת צהריים - יש לנצל אותו. אם כוחכם במותניכם, מומלץ להמתין עד למפגש עם נחל ימין, שם בפיצול הנחלים ממתין עץ אימתני וצפוף. בין אם עצרתם ובין אם לא, שימו לב ששביל ישראל עוזב את נחל חתירה ופונה צפונה/שמאלה ב90 מעלות.
היציאה בנחל ימין דרך מעלה ימין לא פשוטה. על המצוק אליו מגיעים בתום הטיפוס נמצא אתר הסדקים: הם רחבים מספיק בשביל להתרשם מעומקם וצרים מספיק בשביל לא לפחד לעמוד ממש עליהם. ועדיין - נקטו זהירות, במיוחד אם אתם עם ילדים קטנים.

מכאן ועד סוף היום ההליכה מתונה יחסית, עם עליות וירידות על הכיפות של אותו רכס. מרחוק נראה מפעל הטקסטיל של דימונה. אחרי הצהריים מגיעים למצד צפיר, תצפית מרהיבה לכל הכיוונים. שווה לתכנן שם עצירה ארוכה, ולהירגע עם הנוף המדברי השונה בכל אחד מהכיוונים אליהם תסתכלו.
יחד עם זאת, שימו לב שנותרו עוד כחמישה ק"מ עד סוף היום.

המקטע האחרון לא יכול להתחרות עם שאר היום, בייחוד עם התצפית ממצד צפיר, ולכן אפשר לראות בו הליכה מנהלתית לחניון לילה המכתש הקטן.

מים: המידע באינטרנט מבולגן, ועשוי להטעות. בהרבה אתרים ופורומים כתוב שיש מים בבסיס הצבאי שנמצא לא רחוק מהחניון (400 מ' על הכביש צפונה, גבוה יותר מהחניון), אך באתרים אחרים כתוב שרק לפעמים יש שם מים. מכיוון שלא רצינו לקחת סיכון, לא הסתמכנו על הבסיס, והזמנו מונית מדימונה עם מים ועוד הפתעות (פירוט מיד). ההחלטה התבררה כנכונה, משום שהברזים שמחוץ לבסיס שלא היה מאוייש באותו זמן היו יבשים. ולכן, אם לא רוצים להזמין מראש מונית עם מים, יש לעשות אחת משתי אפשרויות: להטמין מים מראש (יש נגישות עם רכב רגיל לחניון זה), או להכין מראש מספר של מונית מדימונה שתהיה מוכנה בהתרעה קצרה להגיע.

לשם הפינוק, הזמנו את עוזי מדימונה. עוזי קנה בשבילנו ציוד למנגל, ואוכל לפי רשימה שנתנו לו מראש, והביא לנו עד החניון בשעה שקבענו, עם מים כמובן. זה היה במוצאי שבת, ועוזי אפילו הגדיל ראש והביא לנו סלטים ביתיים שנותרו לו מארוחות שבת. היינו חמישה חבר'ה, כך שהמחיר לא בשמים, וגם אם כן - מותר להתפנק מדי פעם, לא בושה. המספר מצורף בסעיף "טיפים". כמובן שיש נותני שירות נוספים שישמחו לעזור, צריך רק לשוטט באינטרנט ולא להתבייש להרים טלפון.

יום 3 - המכתש הקטן - כ-8.5 ק"מ

יום קצר וקליל, שניתן להאריך אותו אם רוצים להרוויח עוד טיול ולחסוך כמה גרושים. פירוט - בסוף.

בבוקר יוצאים מחניון המכתש הקטן לעבר המכתש עצמו, ההליכה היא מאוד קצרה עד למצפור - תצפית ממנה רואים את כל המכתש. את הקפה של הבוקר תעשו שם, וקחו את הזמן, משום שהתצפית היא לכיוון מזרח, שזה איפה שהשמש, ולכן בשעה הראשונה של האור קצת קשה לתפוס את היופי של המכתש. כשמו כן הוא- קטן, וניתן לראות את כל כולו, עם דפנות הצוקים המקיפות אותו, הנחלים הנשפכים אליו וצורת המעי של האפיקים הפנימיים שלו.

הירידה במעלה עלי תלולה, ויש להיעזר בסולמות יתדות ומעקות. רדו בזהירות. ההליכה בתוך המכתש היא נוחה, יפה ומעניינת: צבעים שונים של הסלעים נחשפים, ובסוף החורף הצמחייה מוסיפה צבעים רבים נוספים.

לאחר כ-4.5 ק"מ הליכה קלילה בתוך המכתש, שביל ישראל פונה צפונה (שמאלה). בשלב זה אנחנו עזבנו אותו לטובת שביל אדום, היוצא מהמכתש דרך מפער המכתש ומתחבר לאחר כמה עשרות מטרים לדרך עפר סלולה. שם חיכה לנו עוזי, נהג המונית מדימונה, והסיע אותנו לצומת הערבה, משם יש תחבורה ציבורית למרכז ולירושלים (המידע נגיש באינטרנט). חלופה: לנסוע עם המונית לדימונה ומשם לקחת תחבורה ציבורית.

בחצי-יום טיול הקליל הזה סיימנו את הטיול שלנו, ובטרייד אוף סטודנטיאלי של זמן-כסף קיצרנו בעזרת המונית. למיטיבי לכת שזמנם בידם ו/או שכספם לא בידם, ניתן להמשיך עם שביל ישראל דרך מעלה חצרה ועד מצד תמר על כביש 25, בהליכה לא קלה של כ-10 ק"מ. משם ניתן להגיע במונית או בטרמפ לדימונה בנסיעה קצרה. אזהרה למסתמכים על טרמפים: המקום לא מותאם לעצירה "ספונטנית", ולכן ככל הנראה תיאלצו להסתמך על מבקרים במצד תמר. לכן, ליתר ביטחון, הכינו טלפון של מונית מדימונה.

טיפים

• התפנקו במכתש הקטן בעזרת עוזי (0523557105) או כל נותן שירות אחר מדימונה והסביבה, שיכול להקפיץ בתיאום מראש אוכל וציוד. בכל מקרה, יש להיערך לאפשרות שאין מים בחניון המכתש הקטן, ואחת האפשרויות להתמודדות היא הזמנת מונית מסוג זה.

קישורים חיצוניים

• "שביל ישראל: המדריך המלא" - באתר "טיולי"