משך הטיול | יומיים |
---|---|
עונה מומלצת | נובמבר-מרץ |
מידע כללי על המסלול:
המסלול הנ"ל לרוב נעשה כ 3-4 קטעים הכי דרומיים של שביל ישראל, אך אנחנו רצינו לעשות אותו ביומיים בתור מסלול למטיבי לכת וגם כהכנה לטיול יותר רציני בחו"ל. 95% מהמסלול הלכנו בשביל ישראל כאשר שינינו מעט את ההליכה לחניון לילה לנחל אמיר וגם עקפנו את הר יואש מימין בגלל הסגירות של הצבא.
לינה, מים ואוכל:
ישנו בחניון לילה שחורת שבו אין אפשרות למלא מים או להצטייד באוכל ולכן נאלצנו לסחוב אוכל ליומיים ומים ליום וחצי כאשר מלאנו מים באגם תמנע.
מפות:
מפת סימון שבילים 20 - הרי אילת
95% הלכנו בשביל ישראל שמסומן בכתום-כחול-לבן ומסומן היטב באזור הזה.
מזג אוויר:
אזור אילת ידוע במזג אוויר החם והיבש שבו גם בחודשי החורף. לנו באופן מפתיע היו ימים קרים סביב 20 מעלות ולילות לא קרים במיוחד סביב 10 מעלות.
הגעה ועזיבה:
לקחנו את אוטובוס הלילה מתל אביב ב 00:00 לאילת ויצאנו בצומת תמנע בסביבות 4:15.
סיימנו את המסלול ליד בית הספר שדה ומשם לקחנו מונית לקניון אילת.
בחזרה לקחנו את אותו האוטובוס מאילת לתל אביב מהתחנה המרכזית של אילת.
יצאנו מהאוטובוס ב 4:20 בצומת תמנע והחלטנו להתקדם כ 3 ק"מ מערבה על הכביש לכיוון השער כניסה לתמנע. הגענו לשם סביב 5:00 ובגלל שזו שמורה, היינו צריכים לחכות לאור ראשון ולכן פתחנו את השקשים וישנו כשעה וחצי במקום. לאחר מכן קמנו, עשינו קפה ויצאנו לדרך כאשר בהתחלה השביל הולך בנחל כ 1.5 ק"מ שמותאם גם למשפחות, אך מהר מאוד מתחיל לטפס לעבר הר תמנע בטיפוס נחמד עם יתדות ותצפיות מעולות לכל כיווני בקעת תמנע. משם השביל יורד בתלילות לצד השני של ההר ומתקדם כ 1.5 ק"מ לעבר עמודי שלמה. כולנו היינו באזור כבר הרבה פעמים ולכן דילגנו על ההליכה לעמודים עצמם והמשכנו לעבר אגם תמנע. לא היו כמעט אנשים ליד האגם וגם אנחנו לא נשארנו שם יותר מדי זמן. מלאנו מים והמשכנו בדרכינו כ 2 ק"מ על דרך משעממת למדי ולכן החלטנו לגוון קצת וחתכנו לכיוון המטמנת נמרה כדי לראות מה קורה שם והופתענו לראות את המטמנה הענקית במקום. ניסינו ללכת בדרכי 4 על 4 , אך המפה לא הייתה כל כך מדוייקת מרוב השינויים שנעשו במקום ולכן נאלצנו לחפש דרכים חלופיות כדי להתחבר לשביל ישראל חזרה. המשכנו ללכת לכיוון שער הכניסה ודחליל השומר שהיה מוצב במקום. אחרי הליכה של כ 3 ק"מ נוספים, שביל ישראל פנה מערבה ביחד עם השביל הירוק ושם עצרנו למנוחה אחרי ששמנו לב כי אלטל נעלם לנו. שאלתי את החברה האחרונים והם אמרו כי הוא נעצר לשים תחבושת אלסטית ולכן ישבנו בצל וחיכינו לו. אחרי כ 20 דקות שמנו לב שמישהו מתרחק במהירות באופק קדימה בשביל וחשבנו שאלטל פשוט רצה לקצר ויחכה לנו בהמשך. קמנו במהירות והתחלנו ללכת אחריו כאשר כ 200 מטר מפרידים בינינו. אחרי כ 2 ק"מ הליכה ליד באר אורה הבנתי כבר שמשהו פה לא הגיוני כי אלטל המשיך ללכת בשיא המהירות קדימה מבלי לעצור, אז הגברתי את הקצב וניסיתי במהלך ה2 ק"מ הבאים להשיג אותו על ידי צעקות (הנייד שלו היה סגור) וכאשר התקרבתי כבר כ 50 מטר והוא עצר והתכופף להרים איזה אבן, אז נופפתי לו לעצור ועצרתי בעצמי בצל אחרי שהייתי בטוח שראה אותי והייתי חייב לחכות לאחרים כדי לא לאבד אותם. הסתבר בדיאבד שלא כך היה הדבר והוא המשיך לרוץ קדימה. הסתבר בדיאבד שהוא כל הזמן חשב שאנחנו מקדימה ושבגלל שהוא לא בכושר כמו אחרים בטח התקדמנו הרבה יותר ושהוא לא שמע את הצעקות שלי בגלל אוזניות עם מוזיקה. פגשנו אותו רק בסוף היום בחניון הלילה והיינו מופתעים יותר ממנו מהשתלשלות האירועים. אחרי ה 3 ק"מ של הליכת 4 על 4 , נכנסנו לשביל רגלי רגיל שעבר בגבי רחם שהיו יבשים ובהמשך קבוצת עצי דקל רחם בודדת ומקום מעולה להפסקה בצל. לאחר כ 2 ק"מ נוספים התפצלנו מהשביל והלכנו לשביל הירוק 20453 ואז אחרי כ 300 מטר לשביל הכחול 20451 שיורד דרך נחל אמיר לאותו החניון לילה כמו שביל ישראל אך לדעתי נחל אמיר הרבה יותר יפה ומעניין להליכה במיוחד אחרי הגשמים בגלל צורות וציורי החול המיוחדים שנוצרים בו. אחרי כשעה ירדנו לחניון הלילה ומצאנו את אלטל המופתע נח בשק"ש ותוהה מה קרה לנו.
סטטיסטיקת הליכה:
מרחק: כ 30.5 ק"מ.
שינויי גובה: כ 900 מטר עליות ו 800 מטר ירידות
זמנים: לקח לנו כ 13:00 שעות בקצב ממוצע של 2.4 קמ"ש כולל הפסקות.
בבוקר קמנו מוקדם כרגיל ויצאנו עם אור ראשון בשביל הירוק 4 על 4 שמספרו 20450 מערבה על להתחברות עם שביל ישראל בכניסה לקניון שחורת. אחרי הליכה של כ 1 ק"מ והתפעלות החוזרת מהקירות השחורים הופתענו לראות מספר גבי מים טריים מהגשמים האחרונים בשבוע שעבר. יצאנו מהקניון מעודדים והמשכנו לטפס בשביל ישראל דרך הר שחורת עד לפיצול של גיא האבוד שאליו מוביל שביל שחור קצר ושווה קפיצה. זהו מפל חבוי בסלע האדום ומתאים יופי לארוחת בוקר/צהריים בגלל הצל התמידי. בהמשך טיפסנו להר ידידיה והליכה לא קלה ומשם השביל פנה מערבה דרך נחל נטף היפה כאשר אחרי כ 3 ק"מ הגענו לעין נטף שלצערי משנה לשנה הולך ונהרס. כנראה שאחת הנקבות שלו נסתמה ולכן פחות ופחות מים זורמים אליו בשנים האחרונות. לאחר מנוחה וארוחה התחלנו לטפס לכיוון הר יואש כאשר בהתחלה יש טיפוס תלול ומעבר צר שכולל יתדות ומצריך הורדה של התיקים ולאחר מכן השביל הופך ל 4 על 4 עד ליציאה לכביש. אחרי הבעיות עם מצרים , הציבו שם עמדת חיילים קבועה והם לא נותנים ללכת בשביל ישראל ממערב להר יואש ולפעמים גם באזור של נחל גשרון. לנו אמרו באותו היום שניתן לעקוף את הר יואש דרך הכביש ולהתחבר חזרה לשביל ישר אחריו וכך גם עשינו.
הלכנו כ 2 ק"מ על הכביש במגמת ירידה ואז חתכנו לשביל השחור 20571 מזרחה עד להתחברות עם השביל. משם השביל הולך בין תצפיות מדהימות על ההרים ממול והנוף שנהרס עם הגדר לבין נחל גשרון המיוחד במינו עם אבנים בצבעים וגדלים שונים כ 5 ק"מ של הליכה קשה דרך מעבר צפרה שכוללת גם שימוש ביתדות וסולמות. לאחר מכן יש פניה חדה ועליה תלולה למעלה גשרון. משם הדרך ממשיכה בעיקר במגמת ירידה כ 2 ק"מ עד מעלה הבולבוסים ואז דרך שמורת מסיב אילת ועליה לתצפית של הר צפחות. אחרי הר צפחות השביל ממשיך לרדת מעט ואז מתפצל לשביל הירוק שבו עובר הסימון החדש של שביל ישראל במגמת ירידה ישירות לבית הספר שדה אילת. משם לקחנו מונית לקניון אילת שבו נחנו, אכלנו והמשכנו לכיוון התחנה המרכזית.
כך הסתיים עוד טיול מוצלח ומיוחד.
סטטיסטיקת הליכה:
מרחק: כ 28 ק"מ.
שינויי גובה: כ 1200 מטר עליות ו 1350 מטר ירידות
זמנים: לקח לנו כ 10:30 שעות בקצב ממוצע של 2.7 קמ"ש כולל הפסקות.
מדובר באחד הטיולים הקלאסיים באזור אילת ועדיין המקום שווה ביקור כל פעם מחדש בגלל אופייו המיוחד. המסלול במתכונתו הנוכחית כפי שעשינו מומלץ למטיבי לכת בלבד בגלל הריחוק היחסי והתוואי הקשה להליכה.
סטטיסטיקת הליכה ל 32 ימים:
מרחק: כ 58 ק"מ.
שינויי גובה: כ 2100 מטר עליות ו 2150 מטר ירידות
תמונות מלאות בפיקאסה:
https://picasaweb.google.com/1...
הקלטת המסלול באבריטרייל:
http://www.everytrail.com/view...
הקלטת המסלול בגיפיאסיס:
http://www.gpsies.com/map.do?f...
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם