ואדי קלט- נחל פרת
ואדי קלט או בשמו העברי נחל פרת הוא אחד המסלולים היפים ביותר שניתן למצוא במדבר יהודה ואולי בישראל בכלל. במשך כל ימות השנה הואדי מלא במים זאת לאור שלושה מעיינות אשר פרושים לכל אורכו ומזנים אותו במים רבים, דבר שהופך את הטיול בו להנאה גדולה, הליכה פשוטה יחסית וברכות מים בהם ניתן לעצור לטבילה
| תאריך הטיול | March 2014 |
|---|---|
| משך הטיול | יום אחד |
| עונה מומלצת | כל השנה- לא בשיטפונות |
תוכן עניינים
רקע
ואדי קלט מסמל את גבולו הצפוני של מדבר יהודה. לאורכו של הנחל שלושה מעיינות אשר מזינים את מי הנחל:
עין פרת, עין מבוע ועין קלט. שלות המעיינות הללו מזרימים מים רבים אל הנחל בכל שנה. כך הפך הנחל למרכז חיים עבור תרבויות עתיקות אשר לאורך הנחל ניתן להבחין בשרידים אשר הותירו אחריהן.
לאורכו של הנחל ניתן להבחין בשרידים של שתי אימפריות שהותירו אחריהן ניסיון להוביל את מי המעיינות מנקודה אחרת בנחל אל הנקודה האחרת. השריד הראשון הוא אמת מים מימי הורדוס אשר העבירה מים מעין מבוע לכיוון מבצר קיפרוס אשר נמצא מעל יריחו בכיוונו המזרחי של הנחל. מבצר קיפרוס היה ארמון הקיץ של הורדוס ונחשב למרשים שמבנים ושמו של המבצר ניתן לו על שם אמו של הורדוס.
מצידו האחר של הנחל ניתן להבחין בצינור מים, צינור זה שימש את האימפריה הבריטית שבנתה סכרים לאורך הנחל במטרה לשאוב מים ולהעביר אותם לחלקה המזרחי של ירושלים, לצערם הרב הדבר נמשך רק חודשים קצרים שבהם תחנת השאיבה פעלה.
דבר נוסף שיחודי מאוד באזור זה של מדבר יהודה הוא בכך שהאזור קדוש מאוד לדת הנוצרית, זאת לאור דרכו של ישוע לירושלים מאתר הטבילה "בקסר אל יהוד" שנמצא בסמוך ליריחו. על כן לאורך אלפי שנים הוקמו מנזרים לאורכו של הנחל, אשר פורקו ונבנו מחדש. כת מדבר יהודה הנוצרית התבטאה בכך שאנשים היו מגיעים לנחל פרת על מנת להתבודד ולהפוך לנזירים, המערות אשר פרוסות לאורך הנחל שימושו את הנזירים על מנת להתנתק מן העולם. כיום יש לאורך הנחל שני מנזרים האחד ממוקם בתחילת הנחל מכיוון מערב ושייך לכנסייה הרוסית ואילו המנזר האחר ששמו "סינט ג'ורג'" ממוקם בצידו המזרחי שייך לכנסיה היוונית ושם ניתן להבחין בדרך כלל בתיירי חוץ לארץ מגיעים לביקור.
ואדי קלט מספר גם על תקופת המרדפים במהלם של שנות השישים והשבעים, במקום התרחש הקרב שזכה לשם מרדף ואדי קלט שבמהלכו נהרג סא"ל צביקה עופר.
נקודת התחלה וסיום ודרכי הגעה
נקודת התחלה:
המסלול מתחיל בסמוך לישוב עלמון (ענתות).
ניתן להתחיל את המסלול מתוך הישוב עלמון וניתן לרדת לכיוון הנחל עם הרכב ולחנות את הרכב בסמוך לנחל.
נקודות סיום:
נקודת סיום ראשונה היא בעין מבוע, זהו החיבור הראשון שיש לכביש לאורכו של הנחל אך ניתן לטפס לכיוון דרום לישובים אלון וכפר אדומים.
נקודת סיום שנייה נמצאת במנזר סינט ג'ורג' בכיוון מזרח. מעל המנזר ישנה חנייה שבדרך כלל מנוצלת לאוטובוסים של תיירים, גם בחלק זה של המסלול ניתן לטפס לכיוון דרום להגיע לישוב אלון שנמצא בקרבת מקום.
נקודת סיום שלישית היא במבצר קיפרוס. ניתן למצוא שם שרידים של מבצר מימי הורדוס, אך בעיקר זו תצפית יפה על העיר יריחו ועל צידו המזרחי של נחל הירדן. הבעיה העיקרית בסיום השלישי היא שזו נקודה מאוד לא נוחה לצאת ממנה ללא רכב שמגיע לאסוף.
דרכי הגעה: ניתן להגיע ע"י רכב אך זהו אינו מסלול מעגלי על כן יש לסמוך על טרמפים שיחזירו אותנו אל הרכב או במידה ויש לנו מס' רכבים נוכל להשאיר את אחד מהם בנקודת הסיום הוא יקפיץ אותנו חזרה אל נקודת ההתחלה. בנקודה השלישית לא מומלץ להשאיר רכב.
חשוב לדעת
מאז שנת 2006 הנחל עבר לידי רשות הטבע והגנים ובהתאם נלקח תשלום עבור הכניסה לנחל. נכון להיום (2014) כניסה נגבית רק בכניסה לשמורת עין פרת בכניסה מעלמון, אך בזמן הקרוב יתכן ויתחילו לקחת כניסה גם באזור עין מבוע.
אזהרה ביטחונית- הנחל ממקום מצידו השני של הקו הירוק. על כן רשות הטבע והגנים וכחות הביטחון מבקשים מכל מי שנכנס אל השער להשאיר מספר טלפון. כמו כן בעבר היה נהוג לטייל בנחל רק בליווי של נשק. כיום כבר שנים ארוכות שלא נרשם אירוע ביטחוני בנחל או באזור כולו, אם זאת חושב להיות ערניים. בדרך כלל, בעיקר בסופי שבוע, פרושים כוחות של הצבא בנקודות מרכזיות לאורך המסלול.
תחילת המסלול- מנזר חריטון
לאחר הירידה מהישוב עלמון מגיעים לשער הכניסה לשמורת הטבע. לאחר תשלום בשער המרכזי של השמורה נחנה את הרכב בסמוך לשער. ממש במקביל למבנה הכניסה של הרשות מתחיל המסלול, סימון כחול, מגמת ירידה אל תוך נחל פרת. לאחר הליכה קצרה של 10 דקות הבריכות הצלולות של עין פרת מופיעות לפנינו, עוד דקות קצרות נהיה ממש בסמוך עליהם. כאמור עין פרת הוא אחד משלושת הנביעות שמזרימים מים אל הנחל בכל ימות השנה והוא המערבי שבין השלושה.
באוזר עין פרת, ניתן למצוא את מרכז המבקרים של רשות הטבע והגנים, מנזר חריטון שנמצא בקרבת מקום. כמו כן באזור של עין פרת מאושר טיפוס צוקים, על כן על בסיס יומי מגיעים מטפסים לאתגר את עצמם בטיפוס על מצוקי הנחל.
מנזר חריטון אשר נמצא בסמוך לעין פרת, הוא מנזר אורתודוקסי השייך לכנסיה הרוסית ונבנה על חורבותיו של מנזר קדום מהמאה ה-4. על פי המסורת, חריטון, עולה לרגל נוצרי, הוא זה שהקים את המנזר והפיץ את הנצרות במדבר יהודה. אגודות מספרות כי באחד משיטוטיו התנפלו עליו שודדים וכלאו אותו במערה המסתור שלהם. בזמן שהותו שם הזדחל נחש ארסי אל המערה אך כשזיהה את קדושת חריטון לא הכיש את חריטון אלא שפך אצ הארס שלו אל תוך כד היין של השודדים.
מאוחר יותר חזרו השודדים למערה, שתו מן היין ומתו. חריטון ראה בנס זה אות, ובשלל שהשאירו השודדים השתמש כדי להקים מנזר באותו מקום. תהילתו יצאה למרחקים ומשכה מלווים נזירים ועוברי אורח.
מנזר פרן הוקם במקום נוח מבחינת קרבה למים, אכלוס של נזירים וקרבה יחסית לישובים מבוססים.
בימות השבוע היו הנזירים מתבודדים בתאיהם, אורח החיים במנזר כלל ארוחה אחת שכללה מים, לחם ומלח בלבד. שבע תפילות ביום, ביניהן עסקו הנזירים בשינון פסוקים, ומלאכות שונות כמו שזירת חבלים או מחצלות שהיו נמכרים לתושבי האזור. בימי שבת וראשון היו הנזירים נפגשים לתפילות משותפות, ארוחות משותפות, הצטיידות במזון לימות השבוע וחומרי גלם לשזירת חבלים וקליעת הסלים. הכנסת נשים ואף קבירתן בשטח המנזר הייתה אסורה.
מנזר חריטון היה אחד המנזרים הגדולים והחשובים במדבר יהודה גם במאות הבאות שאחרי ייסודו.
כיום ניתן לבקר במנזר בימים ב'- ש' בשעות: 8:00- 11:00, 13:00- 15:00.
ניתן גם לטפס לצידו השני של הנחל ולזכות בתצפית מרשימה ביותר על המנזר.
ממנזר חירטון נמשיך לכיוון מרכז המבקרים של הרשות שבמסמוך עליו נמצאת בריכת התמר. בריכת התמר היא בריכת מים צלולים יפיפיה הממוקמת לצידם של עצי תמר. הבריכה מקבלת את מימיה מתוך נביעה פנימית. בצמוד לבריכה נמצאים שלחנות פיקניק ואזור מוצל עצי אקליפטוס.
בריכת הדקל לעין מבוע
משעה שבחרנו לעזוב את בריכת הדקל אנו מתחילים ללכת במסלול אשר יוביל אותנו אל המעיין השני בנחל, הוא עין מבוע. תחילת ההליכה נלך על מסלול סימון אדום, עד אשר נגיע למפגש ערוצים בו נמשיך על גבי הסימון הכחול עד לעין מבוע. מבחינת מרחק מדובר בלא יותר מ-5 ק"מ. אך בשל הבריכות הרבות הפזורות לאורך הנחל, דבר המחייב עצירה לא פעם לטבילה, ההליכה מתארכת לזמן ארוך.
חשוב לדעת כי לאחר הליכה של ארבעה קילומטר בתוך הנחל, מגיעים למפגש עם נחל מכמש, משל זה הרחצה בתוך הנחל אינה מומלצת, שכן נחל מכמש הוא אגן ניקוז של השפכים הזורמים מאזור רמאללה.
כאמור לאורך הנחל פרוסות בריכות רבות, לחלקן לאורך השנים העניקו שמות, הבריכות שזכו לשמות הן אלו שעמוקות יותר וניתן לקפוץ לתוכן. בריכת "מושיקו הגדול" ממוקמת יחסית באמצע המסלול, זו בריכה יפה שניתן לשבת לצידה ולעשות פק"ל קפה. לאחר פחות מקילומטר נפגש בבריכת "השיבלבל" שהיא אומנם פחות מרשימה בגודלה מאשר בריכת "מושיקו הגדול" אך בה יש מפלונים קטנים. הבריכה השלישית והאחרונה המרשימה לאורך המסלול היא בריכת "יונתן הקטן" שמכרת בכך שיש לקפוץ לתוכה ולצעוק כמה שיותר פעמים "יונתן הקטן".
לאחר הליכה מספר שעות (בין 2- 5) נגיע לעין מבוע, זהו הנביעה השנייה לאורך המסלול. עין מבוע מאפשר גישה לכביש, לכן מי שהספיק לו יכול לצאת מנקודה זו לכביש ולחזור לנקודת ההתחלה או הביתה.
עין מבוע הוא מעיין פועם, זו תופעה מעניינת שבה אחת לכמה זמן הבריכת המים מתרוקנת ומתמלאת בשנית. יש מספר סברות בנוגע לתופעה הזו, יש כאלו אשר טוענים כי מדובר בוואקום שמחזיר את המים אל הנביעה. לעומת זאת אגדות ערביות מספרות על מאבק בין שני שדים אשר בכל פעם ידו של האחד גוברת על האחר וכך הבריכה מתמלאת ומתרוקנת בהדרגה.
עין מבוע הוא אתר מוכרז של רשות הטבע והגנים, כיום הכניסה היא בחינם (יתכן ובעתיד היא תעלה כסף), בעקבות כך בזמן סופי שבוע וחופשות, בעיקר בחודשי הקיץ המקום עמוס ביותר.
לבריכת עין מבוע, ניתן ואף מומלץ להיכנס.
עין מבוע לעין קלט
מעין מבוע נמשיך לכיון מזרח לעין קלט, המרחק בין המעיינות הוא 4 ק"מ. מדובר הלכיה נוחה ביותר, לעיתים ההליכה מחייבת כניסה למים, לכל היותר עד גובה ברכים. ההליכה פשוטה לאורך סימון שבילים כחול. לאורך המסלול נעבור בפיתולים של הנחל, בו הנחל מסתעף לא פעם, עד אשר נגיע לנקודה אחת בה יש יתדות, שם נדע כי הגענו לבריכה "עין סלטה". בריכה חביבה, יפה ומוצלת.
מבריכה זו נמשיך עוד כ-2 ק"מ עד אשר נגיע לעין קלט.
יש שתי דרכים בהם ניתן להגיע אל המעיין הדרך הראשונה היא הליכה לאורך כל הדרך בנחל עד ההגעה אל המעיין, זו הליכה אשר דורשת זהירות רבה כיוון שהיא משלבת בתוכה ירידה בין סלעים בזוויות חדות.
הדרך השנייה היא לעשות מעקף של כמה מאות מטרים על גבי צידו הצפוני של הנחל, זהו מעקף שמתבסס על סימון אדום, עולים איתו לגדה הצפונית של הנחל וממשיכים איתו עד אשר מגיעים אל עין קלט.
לאורך הדרך נוכל להבחין באמת המים אשר מלווה את כל המסלול.
עין קלט הוא מעיין שכבה, יפיפה, הרבה יותר טבעי מהשניים הקודמים לו, אך בשונה מהם אין בו בריכות עמוקות, אלא בריכות שכשוך.
מעין קלט למנזר סינט ג'ורג'
ההליכה מעין קלט למנזר סינט ג'ורג' היא הליכה נוחה ביותר אשר נפרשת על גבי 5 ק"מ על גדתו הצפונית של הנחל.
כאשר נצא מעין קלט ונלך לכיוון מזרח, כעבור כמה מאות מטרים נפגוש בקבוצת מבנים שנראים עתקים. בתים אלה שייכים למשפחה בדואית החיה באזור. רגע לפני שנגיע לבתים נסתכל ימינה לכיוון דרום ונראה גשר אמת מים מימי הורדוס חדי האבחנה יוכלו גם לראות את התעלה שנחצבה בתוך ההר על מנת להעביר מים למבצר קיפרוס הנמצא בהמשך.
לאחר שחלפנו על הישוב הבודאי, השביל האדום יעלה על גדת הנחל הצפונית ומשם יקח אותנו עד מנזר סינט ג'ורג'. זו הלכיה נוחה ביותר על שביל צר אך נוח.
מנזר סנט ג'ורג, הקרוי גם "דיר מאר ג'ריס" הוא מנזר יווני אורתודוקסי הבנוי בצלעו הצפונית של נחל פרת. ראשית ההתיישבות נעשתה על ידי חמישה נזירים סורים, מאוחר יותר, במאה החמישית נזיר בשם יוחנן מהעיר תבי התיישב במקום והקים מנזר מסוג קוינוביון. המנזר הורחב במהלך המאה השישית על ידי נזיר בשם גיאורגיוס מכוזיבא, שעל שמו נקרא המנזר. המנזר נהרס ונבנה מחדש מספר פעמים, הוא נהרס במהלך הכיבוש הפרסי, שוקם ונהרס מחדש על ידי הערבים. המבנה הקיים נבנה ברובו במהלך המאה ה-19. קומתו העליונה של המנזר היא מערה עתיקה, שסביבה נבנו שלוש כנסיות. הנזירים מאמינים כי זו המערה בה התגורר אליהו הנביא בהגיעו לנחל כרית, ובה ניזון בלחם ומים שהביאו לו העורבים. כן מאמינים הנוצרים כי במערה זו בישר מלאך לסבו של ישו, יואכים, כי אשתו חנה תלד את מרים הבתולה.
הפסגות שסביב למנזר מוקפות בצלבים מברזל, שהוצבו על ידי הנזירים בשנת 1967. כן מצויים בצוקים כוכי התבודדות בהם מתבודדים הנזירים.
כיום (סוף 2011) חיים במנזר עשרה נזירים, תשעה מהם מיוון ואחד מסרביה.
שעות פתיחה: של מנזר סינט ג'ורג':
ימים ב' - ו' 7:00 - 18:00
שבת 7:00 - 17:00
א' 9:00 - 17:00
ממנזר סינט ג'ורג' לא ניתן להמשיך לכיוון מזרח מכיוון שזו כניסה לאזור פלשתינאי.
ממנזר סינט ג'ורג' למבצר קיפרוס
לאחר הביקור במנזר אנחנו נעזוב את הנחל ונטפס על כביש אספלט לכיוון הגדה הימנית של הנחל, מדובר בעלייה תלולה אבל יחסית קצרה. לאחר העלייה נגיע לרחבת חנייה גדולה שבה יש שער כניסה למנזר וצלב גדול.
בעיקרון ניתן לסיים את הטיול כאן, ניתן לתפוס מכאן טרמפים לכיוון הישוב מצפה יריחו וכביש 1, או הליכה על כביש אספלט שאורכה 5 ק"מ.
מנגד ניתן להמשיך עוד כקילומטר וחצי על גבי הקו רכס לכיוון מבצר קיפרוס, זו הליכה קצרה ביותר, לא יותר משעה. שיש בה טיפוס קצר לשיאו של המבצר, אך בראשו זוכים לתצפית נפלאה של העיר יריחו, בקעת הירדן ועבר הירדן. העלייה האחרונה לכיוון המבצר אינה קלה, כיוון שבמקום נבנה מוצב שמקשה על הטיפוס, אך ניתן לעלות בכל זאת על גבי גלי האבנים עד אשר מגיעים לשרידיי המבצר בשיא הגובה.
מבצר קיפרוס היה אחד משבעת המבצרים שבנה הורדוס במדבר יהודה. שם המבצר ניתן לו על שם אימו של הורדוס. הסברה אומרת כי זהו היה ארמון הקיץ של הורדוס. אמות המים לארוך המסלול נבנו אך ורק על מנת להעביר מים אל המבצר.
לאחר הביקור במבצר נחזור לחנייה המסוכה למנזר סינט ג'ורג' ומשם נחזור לכביש 1.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם